הבורסה בת"א, בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי
לאחר שהתריעה במהלך השנה שעברה כי תסיים את 2016 עם הפסד ניכר, ולאחר שמיתנה את התחזית הזו, בין היתר בשל קיצוץ בהוצאות בגין שעות נוספות לעובדים שנקטו בעיצומים, הבורסה לני"ע בת"א פרסמה באתר שלה כי סיכמה את שנת 2016 עם רווח נמוך של 2.1 מיליון שקל. זאת, לעומת רווח שנתי של כ-20.2 מיליון שקל בשנה שקדמה ורווח של כ-9.5 מיליון שקל ב-2014.
הפער בין הרווח בפועל לתחזית להפסד של 9 מיליון שקל ב-2016, נבע מהקיטון בהוצאות השכר כתוצאה מירידה בבונוסים להנהלה, הקטנת תשלומים ליועצים ובעיקר אי תשלום שעות נוספות לעובדים החל מאמצע 2016, בשל סכסוך העבודה בבורסה. נציין כי התחזית הפסימית פורסמה אשתקד בימים של עימות חריף בין הנהלת הבורסה לעובדים, ובה ציירו ראשי הבורסה תמונה קשה לגבי מצבה.
"2017 תהיה טובה יותר"
הגם שהרווח ב-2016 עדיין לא מייצג בורסה בריאה ותוססת, בסביבת הבורסה אמרו היום ביחס לתוצאות כי "במקום שהיה אמור להציג הפסד ושבכל זאת סיים לבסוף את השנה ברווח, הרי שמדובר בחצי הכוס המלאה. יותר חשוב מכך, כשאנו מסתכלים קדימה נראה שתוצאות 2017 יהיו טובות יותר מאלה של 2016".
בסביבת הבורסה ורשות ני"ע מקווים ומאמינים שהבורסה עולה לאחרונה על דרך חדשה, אשר מבשרת אולי על שינוי בקו המגמה השלילית שאפיין את פעילותה בשנים האחרונות.
בשורה העליונה מציגה הבורסה ירידה של כ-8% בהכנסות ל-242.2 מיליון שקל, וזאת בעיקר בגלל צניחה של כ-18% בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה, שקטנו לכ-116 מיליון שקל, כתוצאה "מקיטון במחזורי המסחר בכל סוגי הניירות וכן מקיטון במסחר בנגזרים, וכן מהשפעת השינוי במודל העמלות שנכנס לתוקפו החל מיולי 2015". הקיטון הניכר ביותר היה במניות והמירים (ירידה של 25% ביחס ל-2015), כשגם באג"ח הייתה ירידה ניכרת (14%).
פחות מסחר, פחות חברות
מחזורי המסחר בבורסה בת"א, במניות, המירים, אג"ח (ממשלתיות וקונצרניות), ומק"מים, קטנו ב-2016 בכ-12.1% מ-6.1 מיליארד שקל ליום ב-2015 לכ-5.4 מיליארד שקל ב-2016. כמו כן, בסוף 2016 נסחרו בבורסה מניותיהן של 451 חברות לעומת 461 החברות שנסחרו בה בסוף 2015, ו-32% פחות מאשר רמת השיא שנרשמה ב-1998 - 662 חברות ציבוריות דאז.
מול הירידה במחזורים ובהכנסות ממסחר, מדווחת הבורסה כי גם ב-2016 גדלו האגרות ששולמו על-ידה לרשות ני"ע: מ-7.4 מיליון שקל ב-2014 לכ-8.5 מיליון שקל ב-2015 ועד לרמה של 10.5 מיליון שקל ב-2016.
הוצאה מרכזית של הבורסה בת"א הינה על שכר העובדים, שזוכים לתנאים טובים במיוחד ושלאחרונה חתמו על הסכם העסקה חדש למשך 5 שנים. כך, בבורסה פירטו בדוחות כי הוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח בסך של 124.7 מיליון שקל, לעומת 129.2 מיליון שקל ב-2015, והסבירו ש"הקיטון בסעיף זה נבע בעיקר מהפחתת הוצאות בגין מענקים לעובדים ולמנהלים, ביטול עודף הפרשה לבונוס מנהלים בגין שנת 2015, קיטון בסך עלויות השכר שהוונו לפרויקטים, וכן מצמצום בהיקף השעות הנוספות וקיזוז זחילת שכר שנתית של העובדים".
גם ב-2016 הבורסה המשיכה להיות אחד ממקומות העבודה הטובים במשק, לפחות מבחינת העובדים. מדוחות הבורסה עולה כי עלות השכר, כולל הטבות בגין תשלומי מענקים ופיטורין, לכלל העובדים בשנת 2016, עמדה על 128.5 מיליון שקל לעומת כ-137.6 מיליון שקל ב-2015. מדובר בתשלום כולל המשקף עלות שכר חודשית ממוצעת של כ-45.8 אלף שקל לעובד. מדובר בירידה ביחס לשנים עברו בין היתר, כאמור, מאחר ובשנה הקודמת לא חולקו בונוסים וכן לא שולמו לעובדים שעות נוספות בגין עיצומים בהם נקטו במהלך המחצית השנייה של השנה.
שינויים בהסכמי העבודה
אפרופו שכר העובדים: לפני חודשים אחדים שונה השכר של העובדים, כשמנגנון "הטייס האוטומטי" של העלאת שכר קבועה הוקטן, כמו גם היבטים אחרים בהסכמי העבודה, כך שנראה שהשכר הממוצע לעובד ישתנה, בטח כמגמה לעתיד. לצד זאת, העובדים יקבלו 6% ממניות הבורסה לכשזו תהפוך לחברה "רגילה" למטרות רווח.
הבורסה פירטה כי המנכ"ל הקודם, יוסי ביינארט, שפרש בשל מצבו הרפואי, אך גם לאחר עימות עם היו"ר אמנון נויבך, קיבל ב-2016 שכר בעלות כוללת של כ-1.58 מיליון שקל, ששליש ממנו בגין "תשלומים במסגרת פרישה".
עלות השכר של היו"ר נויבך, ששכרו והיקף משרתו הופחתו לפני חודשים אחדים, הסתכמה ב-2016 בכ-1.33 מיליון שקל. עוד שלושה מנהלים שהיו בבורסה אז קיבלו בשנה שעברה שכר בעלות של מעל למיליון שקל (ועד 1.1 מיליון שקל): חני שטרית-בך, גל לנדאו ורובי גולדברג. איש ממנהלי הבורסה לא זכה לבונוס בגין 2016.
וכן, מה לגבי האיתנות הפיננסית והנזילות של הבורסה, שנחלשו בשנים האחרונות?
לבורסה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת חיובי כשהבורסה עומדת בדרישות ההון והנזילות, גם ללא קו האשראי הבנקאי שיצרה לעצמה בתחילת 2016 (ושכנגדו שעבדה את בניין המשרדים המפואר בו היא שוכנת), ושהיא עדיין שומרת עליו.
המנכ"ל הנוכחי, איתי בן זאב, נכנס לתפקידו בינואר השנה ולאחרונה הכריז על תוכנית האסטרטגית בשם "להיות הבחירה הראשונה", שנועדה להחזיר את החברות והמשקיעים לשוק המקומי. עד כה ב-2017 בוצעו כבר 5 הנפקות ראשוניות של מניות השנה, כשעוד כמה חברות נמצאות בעיצומו של תהליך לקראת IPO. זאת לעומת שלוש הנפקות ראשוניות בלבד ב-2016 ושתיים ב-2015. גם מחזורי המסחר היומיים גדלו מתחילת השנה, חלק מזה הודות לרפורמת המדדים.
