הלבנת הון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עד היום נערכו למעלה מ-1,100 ביקורות במשרדי עורכי דין ורואי חשבון במסגרת תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - תיקון שנכנס לתוקפו בשנת 2015, חולל מהפכה בעולמם של עורכי הדין ורואי החשבון והחיל עליהם חובות זיהוי ושמירת מידע של לקוחותיהם. כעת, תיקון נוסף לחוק מעגן את היקף העיצום הכספי שיוטל על מפרי החוק.
היום (ד') נכנס לתוקפו תיקון 20 לחוק איסור הלבנת הון, אשר מרחיב את סמכויות ועדת העיצומים הפועלת מכוח החוק. על-פי התיקון, עניינו של עורך דין או רואה חשבון, אשר נקבע כי לא פעל בהתאם לחוק, יעבור לוועדת העיצומים, אשר רשאית להטיל עליו עיצום כספי מקסימלי בסך 2.26 מיליון שקל על המפר.
מתוך מעל 1,000 הביקורות שבוצעו עד כה, כ-960 בוצעו במשרדי עורכי דין; וכ-150 במשרדי רואי חשבון. כ-700 מהפניות נענו על-ידי הגורמים המבוקרים. בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת העלו עמידה של המבוקרים בהוראות החוק, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. חלק ממקרים אלה, יעברו לטיפול וועדת העיצומים ויתכן שבקרוב יינתן העיצום הכספי הראשון מכוח החוק.
במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר 2015 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, המטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, אשר מבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
בחודש פברואר 2016, החלה הממונה על נותני שירות עסקי בהליכי פיקוח מול ציבור עורכי הדין ורואי החשבון המפוקחים. ככלל, הביקורות נעשות בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טפסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים.
כעת, לאחר בחינת הטפסים ותוצרי הביקורת, עובר הטיפול בתיקים לשלב השני - הכרעה האם להטיל עיצומים כספיים על מי מרואי החשבון ועורכי הדין שהפרו את הוראות החוק.
לדברי עו"ד בועז פינברג, מנהל מחלקת מיסוי ולהבנת הון במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', "משרדי עורכי דין ורואי חשבון רבים פשוט אינם מודעים לחובות החלים עליהם. הדבר משמעותי במיוחד במשרדים קטנים, למשל במשרדים בפריפריה העוסקים בנדל"ן, ואינם מכירים את הנושא, או שמכירים את הנושא, אבל עדיין אינם מבינים את הסנקציות שהם עלולים לספוג בשל אי מילוי החובות המוטלים עליהם".
עו"ד פינברג מדגיש כי "החובות שבגינם עלולים להיות מוטלים הסנקציות, כלל אינם קשורים לבחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, נושא אשר נותר בפן האתי ומול הלשכות המקצועיות. תפקידו של הממונה על השירות העסקי הוא לוודא בראש ובראשונה יישום טכני של מילוי טפסים של הכרת הלקוח באופן ברור ומלא על-ידי הלקוחות, קבלת מסמכים המאמתים את זיהוי הלקוח, אימות פנים מול פנים של הלקוח (או באמצעות ועידה חזותית), ולבסוף, וידוא ששמות הלקוחות נבדקים ברשימות ארגוני הטרור המפורטים באתר של הרשות לאיסור הלבנת הון. הסנקציות שכעת ניתנות להטלה על-ידי הממונה על השירות העסקי, נוגעות אך ורק לפן הזה, ולא לפן המהותי של בחינה וניהול הסיכון מול הלקוח. בנסיבות האלה, חשוב מאוד שעורכי הדין ורואי החשבון, המעניקים שירות עסקי ללקוחותיהם, יוודאו שהם מקפידים על ההוראות המפורטות בצו החל על נותני שירות עסקי."
עו"ד פינברג ממליץ שכל משרד יסגל לעצמו נהלי עבודה ברורים, מתן הדרכות לעובדי המשרד, הן עורכי הדין, אשר עליהם חלות החובות, והן על הצוות האדמיניסטרטיבי, אשר יכול לסייע בנושא לעורכי הדין למלא את תפקידם.
עו"ד פינברג מוסיף כי "התקופה הקרובה היא רגישה במיוחד, נוכח העובדה כי מדינת ישראל עומדת בשנה הקרובה לבחינה על-ידי ארגון ה- FATF, ארגון בין ממשלתי האמון על יישום הרגולציה בתחום הלבנת הון ומימון טרור, וזאת כחלק מכניסתה של ישראל לארגון. במסגרת הבחינה ייבחנו תפקודי הממונים על יישום הרגולציה. דגש מיוחד כנראה יינתן לבחינת התפקוד של הממונה על השירות העסקי, זאת מאחר שהרגולציה בישראל היא ייחודית ושונה באופן מהותי מהרגולציה החלה על עורכי דין ורואי חשבון במדינות אחרות. יש אינטרס ברור של הרשות לאיסור הלבנת הון ושל הלשכות המקצועיות להוכיח לארגון ה-FATF, כי הרגולציה שנקבעה עובדת, ומונעת הלכה למעשה ניצול לרעה של נותני שירות עסקי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור. ברור שחלק מההצלחה תבוא לידי ביטוי באכיפה וענישה על עורכי דין אשר אינם פועלים בהתאם להוראות".