אליאב בן שמעון / צילום: כפיר סיון
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן-שמעון, קרא אמש (ד') בכנס ההתאחדות באילת לממשלה "להקים קבינט מקביל לקבינט הדיור שייקרא קבינט התשתיות, על-מנת לטפל בבעיות בענף - לפעול לשינוי שיטת המכרזים ולבטל את שיטת הזול זוכה, להבטיח רווח קבלני, להבטיח עלייה ברמת התכנון, לדון בסוגיות של עובדים ולטפל בנושא חומרי הגלם".
לדברי בן-שמעון, בעוד שקיים צפי להרחבת ההשקעה בתשתיות תחבורה ומים בשנים הקרובות, לצד בנייה צפויה של עשרות מיליוני מ"ר לא למגורים, קבלנות התשתיות נמצאת במשבר הצפוי להחמיר אם לא יתחולל שינוי. מאפייני המשבר, לדבריו, הם רווחיות נמוכה לעומת העולם, קושי בקבלת אשראי, עלייה במספר החברות הקורסות, עיכוב במסירת פרויקטים, העדפת איכות נמוכה בזול, וריבוי סכסוכים בין מזמיני העבודה לקבלנים.
"השם שנתנו לזה הוא שם גנרי וכולל - הזול הוא היקר", אמר בן-שמעון. "שיטת המכרזים במדינת ישראל קובעת שההצעה הזולה היא הזוכה, לא משנה איכותה ולא משנה זהות הקבלן, ניסיונו והיציבות הפיננסית שלו. המצב הזה לא יכול להימשך. המדינה רוצה ומתכננת להשקיע סכומי עתק - ראינו את הכותרות על עוד 20 מיליארד שקל - וההשקעה היא מתחייבת. ומאידך, הענף של התשתיות והבנייה החוזית נמצא במשבר שללא טיפול יחמיר ויפגע בפתרון המערכתי".
בן-שמעון הזכיר את המחקר שנערך ב-2011 במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, בו התברר כי שלושת הגורמים המובילים לחריגות בפרויקטי תשתית הם מסמכי מכרז לא בשלים, ריבוי שינויים במהלך העבודות, ומחירי מכרז לא ריאליים הניתנים על-ידי "מתאבד תורן".
בפתח הדברים הציג בן-שמעון עלייה של 48% בהתחלות הבנייה של כבישים חדשים לעומת 2015, רובם בין עירוניים. בעוד ב-2015 החלה סלילתם של 189 ק"מ של כבישים, ב-2016 נסללו 280 ק"מ. בהרחבה ושיקום כבישים חלה ירידה של 12%, מ-518 ק"מ ב-2015 ל-454 בשנה שעברה.
הנחת צינורות ביוב והקמת תעלות ביוב נמצאות בירידה עקבית מאז 2013, בה נפרשו צינורות ותעלות באורך 519 ק"מ, לעומת 278 ק"מ בשנה שעברה. מגמה דומה מתקיימת גם בהנחת צינורות מים חדשים, כשב-2013 הונחו 560 ק"מ של צינורות לעומת 268 ק"מ ב-2016.
"ללא טיפול מערכתי בחסמי ענף התשתיות", אמר בן-שמעון, "השכונות החדשות אמנם ייבנו, אבל הדיירים יסבלו ממחסור בתשתיות ובמבני ציבור. ראינו את זה בראש העין וברמת בית שמש. הדירות עומדות, הדיירים מחכים, אבל אין מבני ציבור ואין שירותים".
אייל ינאי, מנכ"ל משותף של חברת המחקר CofaceBDI, הציג נתונים תומכים לדברי בן-שמעון. "הבעיה המרכזית שאנחנו רואים בענף היא בתחום הביצוע", אמר. "בשנה האחרונה לבד השוק איבד כושר ביצוע בהיקף של למעלה משלושה מיליארד שקל, שיצאו מהשוק דרך קריסה של אורתם סהר, זועבי ואחרים".
נושא נוסף שעליו דיבר הוא ימי האשראי הארוכים בישראל בכלל ובענף הבנייה בפרט, למרות שלדבריו ענף הבנייה דווקא עשוי להזדקק לימי אשראי קצרים יותר מענפים אחרים, בשל הרגישות לקריסות. "מספר הקבלנים הולך וקטן מדי שנה", ציין. על-פי ינאי, בשנה שעברה הצטרפו 98 קבלנים לשוק ונסגרו 458 חברות קבלניות, נתונים שהביאו לשיא מגמה שנמשכת כבר כמה שנים.
"הרווחיות של קבלני הביצוע נמוכה מאוד, זאת אחת הסיבות לקריסות", אמר. "למרות שיש קצת שיפור ברווחיות ב-2016, שיפור קטן מאוד, זה לא מספיק כדי להוציא את הקבלנים שנמצא בקשיים למצב טוב יותר, וזה לא שיפור מגמה משמעותי. יש הבדל בין הרווחיות של קבלנים גדולים וקטנים והרווחיות בכלל הענף נמוכה מהמקובל בעולם".
על-פי הסקירה, ענפי היזמות והנדל"ן המניב ייצרו בשנה שעברה רווח גולמי של 56.6%, בעוד חברות הבנייה השיגו רווח גולמי של 18% והקבלנים הקטנים והבינוניים 9%. הרווח הנקי הממוצע של החברות הקטנות והבינוניות עמד על 4%. "רווח נקי של 4% לא מאפשר שום טעות, שום עצירה של עובדים, עליה במחירי המימון או במחירי תשומות; הוא לא מאפשר שום שינוי, ואם השינוי קורה הקבלנים לא עומדים בזה.
"הדבר המרכזי במדדים שלנו הוא הסיכון. בכל תחומי הביצוע ואפילו בייזום רמת הסיכון גבוהה ברמות בלתי נסבלות", הוסיף ינאי. על-פי הנתונים, 9% מקבלני הביצוע נמצאים בעשירונים התשיעי והעשירי ברמת הסיכון, שחושפים אותם לכשל כמעט ודאי. 56.6% מהקבלנים נמצאים בעשירון הסיכון ה-7, החושף אותם לכשל בסבירות של כ-14%. בכלל המשק הסבירות לכשל בעשירון השביעי היא 8.6%.
"תמהיל ופרופיל הסיכון של הקבלנים הרבה יותר גבוה, וזה הולך ומחמיר", הוסיף ינאי. "אחת הדרכים היא לתת לקבלנים ליהנות יותר מהרווחיות של הפרויקטים - זה לא קשור רק לממשלה - וגם לשפר משמעותית את ימי האשראי".
בעוד שזמני התשלום בכלל המשק גרועים ממילא, ועומדים בחודשים האחרונים על 99 יום - יותר מכפול שניים מהממוצע באירופה - בענף הבנייה המצב גרוע אף יותר, וימי האשראי נעו מתחילת השנה בין 108 ל-102.