גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחשוב על 2040 כבר עכשיו

עולם העבודה העתידי ילבש צורות חדשות, שיטשטשו את ההגדרות המוכרות כיום

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הילדים שנולדו השנה ייכנסו לעולם העבודה בשנת 2040. כדי להבין את המשמעות של זה, תחשבו איך נראה עולם העבודה כשאתם נולדתם. עבודה הייתה מקום שהלכו אליו. מחשב, אם היה, לא שימש לתקשורת ולא כלל אינטרנט. וטלפון נייד בטח לא היה. הודעות השארנו במשיבון. נסו להסביר לאדם שזה היה העולם שלו שהיום אתם יכולים לנהל שיחות ועידה בווידיאו, להעביר קבצים דרך הנייד, לעבוד מחדר ההמתנה של רופא השיניים.

בעולם העבודה של הילדים שנולדו השנה, עוד תהיה הרבה יותר טכנולוגיה. ההגדרות של עבודה, עובד, מקצוע ישתנו, ואיתן גם מערכת היחסים בין המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים. אבל אנחנו לא נערכים לזה, אצל הגורמים האחראים על שוק העבודה לא רואים תכנון מדיניות.

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בתמיכת קרן האנס בוקלר הגרמנית, שחשף השבוע את סיכום פרויקט התרחישים שלו לעולם העבודה הישראלי של 2040, מנסה לעורר דיון בנושא ולגרום למקבלי ההחלטות לחשוב על הכיוונים השונים שאליהם יכול שוק העבודה המקומי להתפתח. הפרויקט, בעריכת ד"ר רובי נתנזון ואיתמר גזלה, מציג תחזיות על כוח העבודה ומפרט ארבעה תרחישים עתידיים אלטרנטיביים, שמטרתם לאו דווקא לחזות את העתיד אלא לעמוד על הסיכונים ועל ההזדמנויות, ולהעמיק את הידע שעל בסיסו מתקבלות היום החלטות לטווח ארוך.

אבל עוד לפני התרחישים, נתחיל דווקא במגמות בישראל שעשויות להשפיע על שוק העבודה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2040 צפויה אוכלוסיית ישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, להזדקן: בעוד שמספר האנשים בגיל העבודה צפוי לגדול ב-44%, מספר האזרחים בני 75 ויותר צפוי לגדול ב-130%.

מעבר לכך, המגזר החרדי, ששיעור ההשתתפות שלו היום בשוק העבודה נמוך, צפוי לגדול פי 2.6 עד שנת 2040 ושיעורו כמעט יכפיל את עצמו. אם לא יחול שינוי במאפייני העבודה של האוכלוסיות השונות - הן מבחינת שיעור השתתפות בכוח העבודה והן מבחינת גיל העבודה - נראה ירידה של 10% כמעט בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מאחר שעובדי העתיד האלה נולדים היום, חייבים לגבש אסטרטגיות לשינוי התמונה כבר עכשיו.

התרחישים ששרטט הפרויקט מבוססים על ההבדלים ברמת הגמישות בשוק העבודה, כלומר עד כמה הרגולציה מאפשרת לעסקים לשנות מרכיבי עבודה כמו מספר עובדים או שעות עבודה. הם גם מניחים שיש עדיין דבר כזה מעסיקים ועובדים ועולם עבודה שמוגדר על ידי רמת שיתוף הפעולה ביניהם.

בתרחיש הראשון, הנקרא "מלחמת התשה", העובדים והמעסיקים מתחפרים בעמדותיהם והממשלה מתערבת באמצעות רגולציה וחקיקה כדי לגשר על הפערים.

בתרחיש השני, שוק העבודה מתאפיין בהחרפה של מגמות שקיימות כבר היום - שוק עבודה גמיש יחסית המשולב עם קונפליקט במערכת יחסי העבודה. בגרסה הזאת של השוק, עובדי הקבלן הם העבדים החדשים, שהטכנולוגיה מאפשרת לארגונים לתגמל על פי תפוקה, והרגולציה עדיין מפלה לטובה עובדים שכירים, ולכן אין זהות בזכויות בין אוכלוסיות העובדים השונות.

התרחיש הזה מעלה שאלה מעניינת על תפקיד ארגוני העובדים: האם עצמאים יצטרכו להתאגד בנפרד? האם צריך להיות ארגון גג לכלל העבודים בלי קשר לאופן העסקתם? ואולי הרגולציה עצמה וסביבת העבודה צריכות להפסיק להפלות בין עובד שכיר לעצמאי וליצור שקיפות בתנאים?

בתרחיש כזה, לדוגמה, הסיכוי גדול יותר שתהיה גמישות בשוק העבודה שתאפשר תנועה בלי לפגוע בעובדים, שכן לא יהיה קשר בין אופן ההעסקה לבין התנאים. אפשרות אחרת היא שעצם הגמישות תייצר תחרות כזו שתפגע בתנאי העבודה, אבל שוב עולה השאלה - מה זו בכלל עבודה והאם השיח ימשיך להיות על מעסיקים ומשרות או על יצירת ערך ורכישתו.

התרחיש השלישי, "מכונה משומנת", מתאפיין ברמה גבוהה של שיתוף פעולה בשוק עבודה קשיח, שנוצר מהיערכות מחדש ושיתוף פעולה הדוק בין מעסיקים, עובדים וארגוני עובדים המייצגים את כלל האינטרסים.

והתרחיש הרביעי, "חלוקת האושר", מתאר מצב שבו כולם - המדינה, המעסיקים והעובדים - חוברים יחד כדי למצוא את נקודות האיזון בין תכתיבי השוק לרווחת האזרחים, בין היכולת לנהל שוק תחרותי ועם זאת לשמור על תנאי עבודה וזכויות עובדים.

זו כנראה שאלת מיליון הדולר: איך יוצרים שיתוף פעולה ארוך טווח בין המדינה, העובדים והמעסיקים, המאפשר מצד אחד גמישות ותחרות במעבר בין מקומות עבודה ומצד אחר מגן מפני תופעות הלוואי שלה? איך יוצרים שוק שדואג להכשרה מקצועית הצופה פני עתיד, משווה את התנאים של העובדים באשר הם ומטפל בתקופות הביניים בעזרת שכר מינימלי או דמי אבטלה מספקים?

בתרחיש הזה התארגנות העובדים אינה מתמקדת במקום העבודה או פועלת לשימור הכיסא אצל מעסיק יחיד בכל מחיר, אלא מחפשת דרכים להשפיע על הביטחון התעסוקתי לאורך חיי הקריירה - הן בהיבט של הכשרת עובדים והן בהיבט של השפעה על מדיניות ממשלתית סוציאלית.

ארבעה תרחישים לעתיד אפשרי של עולם העבודה. כנראה יש "עתידים" נוספים, המניחים הנחות אחרות וחורגים קצת יותר מגבולות המוכר והידוע. בקנדה, לדוגמה, מתקיימת זה כמה שנים תחרות סטודנטים בשם Focus 2040, שבה המשתתפים מתבקשים לדמיין את עולם העבודה של 2040.

אחד מזוכי התחרות הגדיר את העולם הצפוי לנו כקולוניות של נמלים שבו יש מבנים לא ריכוזיים, חסרי מנהיגים או עם מספר מנהיגים, והתמקצעות של העובדים. אבל בשונה מהנמלים, הקולוניות האנושיות של העבודה מחוברות, מתקשרות ופועלות בעצם כמו אורגניזם ענק. זוכה אחרת תיארה את עולם העבודה של 2040 כציפור פניקס העולה מהגחלים, אלה שהושארו על ידי המערכות הפוליטיות והכלכליות של ימינו, שלא עמדו בעומס.

הוא יגיע יום אחד, עולם העבודה של 2040, וסביר להניח שיעבדו בו זה לצד זה רובוטים ואנשים. ולא, האוטומציה לא שם רק בשביל לקחת לנו את העבודה, היא צריכה לעזור גם לפעילות הכלכלית, לארגונים, לתפוקה וגם לפרט, לצרכן, לפרנסה. לכן יש מקום לשאול כבר היום איך מספקים לעובדי 2040 את היכולות שיידרשו מהם ומה הן בכלל אותן יכולות; לכן נדרשת אסטרטגיה של עם לומד, שיישומה מתחיל בבתי הספר וממשיך בהכשרות מקצועיות, בהשכלה גבוהה, בהכשרת מבוגרים. והאסטרטגיה הזאת צריכה לשלב את כל האוכלוסיות בלמידה, כדי שיוכלו להשתתף בחיי העבודה.

עולם העבודה העתידי ילבש צורות חדשות שיטשטשו את ההגדרות המוכרות בין שכיר לעצמאי, בין מעסיק לעובד, בין משרה לערך. אולי יהיה לנו קשה יותר להגדיר היכן נגמרת העבודה ומתחילים החיים ונצטרך לעשות בחירות חדשות ולהתמודד עם אתגרים אחרים, אבל הוא יגיע, היום הזה, וצריך להתכונן אליו, בכל הרמות.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

כוח עבודה

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם