אבי לן / צילום: איל יצהר
לפני ימים ספורים הגיע לישורת האחרונה אחד המשפטים המרתקים שנערכו בישראל בעידן הדיגיטלי, העוסק בהחלטתה של פייסבוק לחסום לחלוטין את מה שהיה בעבר אחד הדפים החזקים והנצפים בישראל - "סטטוסים מצייצים". סיכומי הדברים שהגישו הצדדים הגיעו לידי "גלובס", והם שופכים אור נוסף על נקודות המחלוקות שלגביהן יצטרך השופט להכריע.
תביעתו של אבי לן, שהפעיל את "סטטוסים מצייצים", מתמקדת בשתי נקודות עיקריות: האחת היא הטענה שלפיה יש להתייחס לפייסבוק ולכמות המשתמשים העצומה שלה כאל גוף ציבורי, ולפעול ביחס אליה לפי המשפט הציבורי. בהתאם לכך, פייסבוק יכולה לחסום משתמש רק אם עבר על חוקי המדינה או הפר את החוזה שלו עמה.
בהמשך ישיר, הנקודה האחרת היא שבכל הנוגע לחוזה עם פייסבוק, יש אינספור תקנונים המשתנים ללא ידיעת הציבור, ולכן אדם אינו יכול לדעת בכל רגע נתון מהם תנאי השימוש. "התקנון של פייסבוק הוא למעשה מספר לא ידוע של תקנונים רבים, המשתנים מעת לעת ללא ידיעת המשתמשים, ולכן מדובר בהסכם אחיד מקפח", כתב עו"ד גיא אופיר, בא-כוחו של לן.
לטענתו, כיום התקנונים של פייסבוק מתירים פרסום ממומן - מה שנחשב בעבר להפרה חמורה, שבעטיה נחסם העמוד "סטטוסים מצייצים". בנוסף, טוען אופיר, אפילו העד המומחה מטעם פייסבוק אירלנד העיד בחקירתו כי ההוראה לגבי איסור הפרסום הממומן על-ידי צד שלישי לא הייתה קיימת בעת פתיחת העמוד.
"פייסבוק מנפנפת בפנינו בתקנוניה ואומרת 'התובעים הפרו אותם'. אולם אפילו המומחה מטעם פייסבוק לא יודע להגיד כמה תקנונים יש לפייסבוק. איך אפשר לדרוש מהתובעים לדעת אם הם מקיימים תקנון אחד מתוך עשרות, אם מנהל בפייסבוק לא יודע כמה יש?", נטען.
באשר להתייחסות אל פייסבוק כאל גוף ציבורי, מוסבר: "כוחה של פייסבוק הוא ככוחה של מדינה השולטת בחייהם של תושביה. פייסבוק היא הקהילה הגדולה בעולם, וחובה עלינו לדרוש ממנה לנהוג בהגינות, לקבוע כללים ברורים ומובנים, ולנהוג במידתיות כלפי 'תושביה'. הלכה למעשה, פייסבוק כיום היא שלטון כוחני ודורסני, שפועל בחוסר שקיפות, מדכא באכזריות כל מי הפועל בניגוד לאינטרס שלה. התרה של התנהגות כוחנית שכזו, בטענה כי פייסבוק היא תאגיד פרטי, תיתן גושפנקה לפגיעה קשה בחירות האדם במאה הזאת יותר מכל שלטון מדינתי".
בהתייחס לחסימת עמוד "סטטוסים מצייצים", נטען כי "אם לתובעים אין זכויות בקניין הרוחני שאותו יצרו במשך שנים, ואין הם רשאים להרוויח ממנו ללא אישור פייסבוק, אזי כולנו אינם אלא אריסים במערכת פיאודלית מודרנית. מתן הכשר להתנהגות זו ידרדר את מארג זכויות האדם המודרני הרחק אל תוך תקופה שחורה".
עו"ד אופיר רואה בעובדה כי לשופט אין חשבון פייסבוק משלו אלמנט היכול לפגוע בתביעה עצמה. "בית המשפט הנכבד ציין כי הוא אינו מחזיק בחשבון פייסבוק", נכתב בתביעה, "וזאת ככל הנראה בשל ההגבלות שהוטלו על שופטים בנושא. מצב זה משחק לידי הנתבעות, שכן כל משתמש סביר בפייסבוק מחזיק בידיעה ברורה לטוב ולרע על אודות כוחה וחשיבותה לחיינו".
"פייסבוק אינה שירות חיוני"
בפייסבוק רואים, באופן טבעי, תמונה אחרת לגמרי. לשיטתם, "סטטוסים מצייצים" הפרו ביודעין את התקנון שחתמו עליו והודו בכך שוב ושוב, הן בתקשורת והן בבית המשפט עצמו. לטענת פייסבוק, הטענות על תקנונים לכאורה שהתירו פרסום סטטוסים ממומנים הגיעו רק מאוחר יותר, במהלך המשפט, וממילא אין תקנון במהלך פעילות הדף שאפשר זאת.
לטענת פייסבוק, "התובעים לא הוכיחו כי פייסבוק - מעבר לסיווג השגוי והבלתי מוכח שהתובעים מבקשים לייחס לה - מספקת שירות חיוני לציבור, שהנו שקול לשירות שמסופק על-ידי גוף ציבורי. פייסבוק היא פלטפורמה לשיתוף תכנים, המתחרה בפלטפורמות שיתוף תכנים רבות אחרות. קיימות אינסוף דרכים לשיתוף תוכן באינטרנט, לרבות באמצעות הקמה של אתר אינטרנט עצמאי".
עוד נטען כי "שירות יסווג כשירות ציבורי חיוני כאשר מדובר בפעילות שהיא חיונית לחברה והכרחית לשמירה על זכויות אזרח בסיסיות... פלטפורמה לשיתוף תכנים באינטרנט, לעומת זאת, אינה מהווה את הגרעין הקשה של אינטרסים המצדיק החלת נורמות ציבוריות על גוף פרטי".
בנוסף, נטען כי "המדובר בחברה פרטית שאינה בבעלות או בשליטת מדינה כלשהי, וודאי שלא מדינת ישראל... אם התובעים חפצים לפרסם פרסומות שכאלה, הם יכולים לעשות זאת באמצעות אתר אינטרנט משלהם. די בדברים אלה כשלעצמם כדי לדחות את טענת המשפט הציבורי".
כעת, כאמור, יש להמתין לפסיקת השופט בתביעה.