גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוננזת נמרודי: "יש בפולין קרקעות לבנייה, והכלכלה צומחת"

הכשרת היישוב נהנית בשנים האחרונות ממנוע צמיחה של פעילותה בפולין ■ תומר כץ, סמנכ"ל השקעות פיתוח עסקי: "הרווחיות בפרויקטים שלנו בפולין גבוהה בהרבה לעומת ישראל"

חברת ההחזקות הוותיקה הכשרת היישוב , שבשליטת עופר נמרודי, נהנית בשנה האחרונה מפריחה בעסקיה, מה שמשתקף היטב במחיר המניה, שקפצה בשנה האחרונה בכ-80% והעמידה את שווי החברה בבורסה על יותר מ-900 מיליון שקל.

"הכשרה" פועלת במספר תחומים: השכרת נכסים מניבים בישראל ובחו"ל (קניונים ופארקים לוגיסטיים), ייזום פרויקטים במקרקעין בישראל ובחו"ל (דירות למגורים, משרדים, התחדשות עירונית ובתי חולים סיעודיים) וכן ניהול ותפעול בתי מלון בישראל תחת המותג "רימונים".

בישראל מחזיקה החברה במספר נכסים אטרקטיביים, ובראשם קניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בית מעריב ובית קלקא בת"א ובניין התחייה ביפו, כששלושת האחרונים צפויים לעבור תהליך השבחה משמעותי בשנים הקרובות. בנוסף מחזיקה הכשרה פורטפוליו של נכסים מניבים, פרויקטים יזמיים וקרקעות ברחבי הארץ. בשנה האחרונה היא נכנסה גם לתחום ההתחדשות העירונית, באמצעות החברה הבת הציבורית הכשרה אנרגיה, שפעלה בעבר, ללא הצלחה, בתחום חיפושי הגז והנפט.

לצד פעילות הנדל"ן המסורתית בארץ, נהנית הכשרה בשנים האחרונות ממנועי צמיחה מחוץ לה, בפולין, שם היא פועלת באמצעות חברת הפארקים הלוגיסטיים MLP שבשליטתה (החזקה של כ-39%), המנוהלת על-ידי ראדק קרוטשה ונסחרת בבורסת וורשה לפי שווי של יותר מ-900 מיליון זלוטי (כ-270 מיליון דולר) וכן בתחום ייזום הנדל"ן למגורים, באמצעות החברה הפרטית Mill-Yon, המנוהלת על-ידי יעל רוטשילד.

כלכלת פולין רשמה ב-2016 צמיחה של 2.8% והשנה צפויה להתרחב ב-3.3%-3.5%. למרות שיעור ילודה נמוך מאוד, פולין נהנית מהגירה חיובית ממדינות מזרח אירופה כמו אוקראינה ורומניה ובתוך המדינה לעיר הבירה ורשה וערים אחרות, מה שכמובן תורם לביקושים לדירות ולנכסי נדל"ן אחרים.

הכשרת היישוב החלה את פעילותה בפולין לפני כ-15 שנים, מתוך מחשבה לגוון את הפעילות והסיכונים באמצעות פיזור גיאוגרפי מחוץ לישראל. MLP מחזיקה כיום ב-11 פארקים בשיעור תפוסה של כ-98%. הפארקים משתרעים על שטח כולל של כ-2.7 מיליון מ"ר עם זכויות בנייה של כ-1.3 מיליון מ"ר. כיום תורמת הפעילות בפולין כשליש מהכנסות ורווחי הכשרת היישוב.

ביקושים גבוהים בגדנסק

ב-MLP החליטו לאחרונה לצאת מגבולות פולין ולהתרחב בשלב הראשון לגרמניה ורומניה. במסגרת זו, באפריל דיווחה החברה על רכישת פארק לוגיסטי באזור העיר דורטמונד, על שטח של 12.5 דונם, תמורת כ-7 מיליון אירו. לצד זה, בכוונתה להקים בשלבים פארק לוגיסטי נוסף באזור בוקרשט. לפני כארבע שנים הפכה MLP לציבורית, ומאז ההנפקה הכפילה מניית החברה את ערכה.

"מאז שהתחלנו לפעול כאן, אנחנו רואים ביקושים גבוהים בתחום הלוגיסטי, אשר נתמכים הן מהעברת מפעלים ותעשיות מגרמניה לפולין וכן מגידול בביקוש בשטחי הלוגיסטיקה עקב ההתפתחות המשמעותית בתחום המסחר האלקטרוני (E-commerce)", אומר תומר כץ, סמנכ"ל השקעות פיתוח עסקי של הכשרת היישוב. לדבריו, "כיום יש לחברה 11 פארקים בפולין הכוללים למעלה מ-400 אלף מ"ר בנויים בשיעורי תפוסה מאוד גבוהים לשוכרים בינלאומיים, כגון פיאט, DHL, מקדונלד'ס, פיליפ-מוריס ו-Makita"

פוטנציאל הגידול של MLP בנוסף לשטחים הבנויים והמושכרים, נובע ממלאי השטחים בבעלותה בפארקים הקיימים ליזום והשכרה של כ-900 אלף מ"ר נוספים. לאחרונה האיצה החברה את קצב פיתוח הפרויקטים עם כ-100 אלף מ"ר שנבנו והושכרו בשנת 2016.

לצד ההחזקה ב-MLP, פועלת כאמור הכשרת היישוב בתחום של יזום בנייה למגורים בפולין, באמצעות חברת Mill-Yon, אם כי בצורה שמרנית מאוד ובהיקפים קטנים יחסית, מתוך כוונה לצמצם סיכונים. לדברי המנכ"לית רוטשילד, "יש לנו נוסחה פשוטה וקבועה איתה אנחנו עובדים. רק אם הרווחיות עוברת רף מסוים, שהוא בדרך-כלל גבוה משיעורי הרווח המקובלים בנכסים זהים בישראל, אנחנו נכנסים לפרויקט.

"אנחנו הולכים על קרקעות זמינות לבנייה, במטרה ברורה שמשך הזמן מרכישת הקרקע ועד לתחילת המכירות יהיה קצר יחסית. יש חברות זרות וישראליות אחרות שפועלות בפולין באסטרטגיה שונה, על-ידי רכישת קרקעות שאינן זמינות לבנייה מיידית, כשלאחר מכן צריך להתחיל תהליך של שינוי תב"ע, מה שכמובן מצריך הרבה יותר זמן ומשאבים. אנחנו רוצים לצמצם סיכון ככל האפשר ולכן מחפשים ורוכשים קרקעות זמינות לבנייה", אומרת רוטשילד.

- תני דוגמה לפרויקט כזה.

"אנו בוחנים כיום קרקע בעיר גדנסק, שזמינה לבנייה ובמיקום מאוד אטרקטיבי. ברגע שאנחנו מקבלים היתר, אנחנו יכולים להתחיל בהרשמה לפרויקט, מה שלוקח בדרך-כלל 3 עד 4 חודשים מקניית הקרקע. ואז אנחנו מתחילים לקבל כספים שנכנסים לקופה ובאמצעותם אנו יכולים להקטין באופן משמעותי את היקף המימון הנדרש לפרויקט ולעתים אף מבלי קבלת מימון מהבנק בכלל, כך שהחשיפה לסיכון מאוד מצומצמת".

- אין בעיה של ביקושים בגדנסק?

"ממש לא. להפך. יש שם ביקושים גבוהים. המיקום של הקרקע הזו, אגב, גם מתאים למגוון יישומים - מלונאות, מסחר, משרדים ודירות, כך שאנחנו גמישים מאוד ויכולים לשנות ולהתאים את הפרויקט במידת הצורך. המחירים שם גבוהים".

את הפעילות בתחום הייזום למגורים בפולין החלה הכשרת היישוב לפני כ-12 שנים. החברה פועלת כיום בחמישה פרויקטים מרכזיים בוורשה ובגדנסק, הכוללים אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר. החברה כבר הכירה בהכנסות מפרויקטים בתחום הדיור למגורים בהיקף של כ-660 מיליון זלוטי (שקל אחד שווה בערכו ל-1.05 זלוטי) וההכנסות מפרויקטים בהקמה צפויות לעמוד בשנים 2017-2018 על כ-380 מיליון זלוטי. הרווח לפני מימון ומסים בפרויקטים שבהקמה וטרם הוכרו בדוחות הכספיים, צפוי להסתכם בכ-127 מיליון זלוטי והתזרים מפרויקטים אלו צפוי לעמוד על כ-180 מיליון זלוטי.

- מה המחיר של דירה ממוצעת בוורשה בפרויקטים שלכם?

רוטשילד: "כ-7,500 זלוטי למ"ר. מדובר בדירות של 42-75 מ"ר, כך שמחיר דירה חדשה עומד על 315-560 אלף זלוטי (כ-310-550 אלף שקל). בעשר השנים האחרונות המחירים עלו ב-30%-40% בערך"

"מחיר הדירות עולה ב-2%-3% בשנה"

בניגוד למדינות רבות אחרות באירופה, הכלכלה הפולנית כמעט ולא הושפעה מהמשבר הנדל"ני והפיננסי הגדול של 2008-2009 ומחירי הדירות לא ירדו. "התחלנו את הפרויקט ברובע וילנוב ב-2006 ובעקבות המשבר הייתה האטה בקצב המכירה, אולם לא הייתה ירידת מחירים. השוק הפולני מאוד סולידי, הוא עולה בקצב ממוצע של 2%-3% בשנה. כך אתה יכול לבנות פייפליין ולתכנן שנים קדימה", אומר כץ. "ורשה היא עיר בירה של כשני מיליון תושבים ואם תסתכל על ערי בירה אחרות באירופה שמאכלסות בדרך-כלל כ-10% מהאוכלוסייה במדינה, ורשה יכולה לגדול בעוד 2 מיליון איש. העיר צומחת בכל שנה. בכל האזורים בוורשה בונים בגלל שיש צורך, יש ביקושים".

- כמה זמן נמשכת בנייה?

רוטשילד: "18-24 חודשים עד שמקבלים טופס 4, כלומר עד שהדיירים נכנסים לדירות".

- מתי אתם מכירים בהכנסה?

כץ: "רק אחרי שקיבלנו את כל התשלום, התקבל טופס 4 והייתה העברת בעלות ברמת נוטריון. לא אימצנו את תקני החשבונאות החדשים, של הכרה בהכנסה בתחום היזום, כך שבמקרים רבים, למרות שנחתמו הסכמי מכר והתקבלו כספים ממכירות הדירות, אנחנו לא מכירים בהכנסות וברווחיות הפרויקט אלא רק בעת מסירת הדירה ורישום הדירה אצל נוטריון. רמת השמרנות כאן מבחינת הכרה בהכנסות גבוהה מאוד, יותר מבישראל.

"בעקבות המשבר של סוף העשור הקודם, החלטנו לנקוט בגישה שמרנית ולרכוש קרקעות לפרויקטים הכוללים מאות יחידות דיור ולא אלפי יחידות דיור. באמצעות אסטרטגיה זו ניתן לבצע ניהול סיכונים הדוק יותר, להרגיש את השוק, הן מבחינת מחירים והן מבחינת תמהיל הדירות. גם בפרויקטים חדשים אשר נרכשים אנו פועלים בשלבים. שלב א' למשל בפרויקט 'אאורה סקיי' ברובע פרגה בוורשה, כולל כ-320 יחידות דיור מתוך 600 יחידות דיור בסך-הכול, ורק לאחר שאנחנו רואים שקצב המכירות משביע רצון בשלב א', אנחנו עוברים לשלב הבא".

- כיצד מתבצע המימון בדרך-כלל?

"מודל המימון מתבצע באופן שבו רוכשים את הקרקע בהון עצמי וכל יתר מימון הפרויקט נעשה על-ידי בנק מלווה או ממקדמות ממכירת הדירות עצמן. בעבר התקבלו מימונים גם לרכישת קרקעות, אך כיום מימון קרקעות בפולין אינו נהוג כל כך. בפועל, אנו פועלים גם לצמצם את היקף המימון בפרויקטי הבנייה באופן משמעותי על-ידי מכירות מוקדמות. ה-Time to Market מרכישת הקרקע ועד תחילת המכירות הוא קצר מאוד", אומר כץ.

- מה רמת המחירים בפרויקט אאורה סקיי בפרגה?

רוטשילד: "בפרויקט בפרגה בקומות התחתונות המחיר נע סביב 6,500 זלוטי למ"ר, כך שדירה בשטח של 60 מ"ר עולה בערך 380-400 אלף זלוטי. להגיע לרמת כניסה לדירה, כולל כיורים, ארונות, מקלחות וכדומה, עולה עוד 50-60 אלף זלוטי, תלוי ברמת הגימור שהרוכש רוצה".

משכנתא על 95% ממחיר הדירה

- כמה הון עצמי צריך רוכש דירה בפולין? כלומר, כמה כסף צריך להביא מהבית?

"עד לפני 4 שנים יכולת לקבל משכנתא בשיעור של 110% ממחיר הדירה, כלומר כזו שתכסה גם את הגימור הסופי. היום אפשר לקבל משכנתא בשיעור של 90%-95%, אבל צריך כמובן להראות יכולת החזר".

- מה לגבי התשואות?

רוטשילד: "להערכתי, משקיע יכול לקבל תשואה של 4%-8% בוורשה אם הוא משכיר לטווח ארוך. בטווח הקצר התשואות גבוהות יותר, אבל נדרש טיפול יותר אינטנסיבי בנכס. בגדנסק אפשר לקבל במקרים מסוימים תשואה של 10%-15% לשנה, בין השאר כי מדובר בעיר עם הרבה מאוד תיירים".

כץ: "הבשלה של הפרויקטים המשמעותיים אאורה סקי בוורשה ואאורה גדנסק צפויה להיות בסוף שנת 2017. בחלק מהפרויקטים אנחנו לא זקוקים למימון בכלל, כי הכסף מההזמנות המוקדמות בשיעור גבוה מאוד מספיק לתשלום לקבלן, כך שהרווחיות הגולמית מאוד גבוהה במרבית הפרויקטים".

- מהו שיעור הרווחיות בפרויקטים כאן?

כץ: "שיעור הרווחיות הגולמי הממוצע בשנים האחרונות על הפרויקטים שלנו עומד על 20%-30%, גבוה בהרבה לעומת ישראל. אגב, יש חברות שעובדות במסות יותר גדולות ושיעורי הרווחיות שלהן נמוכים הרבה יותר. האסטרטגיה שלנו היא לבחור פרויקטים בפינצטה, שכוללים כמויות קטנות יותר יחסית, אבל בקרקעות זמינות לבנייה. כיום אנו מבצעים מהלכים מהירים יחסית, כך שמשך הזמן מאיתור ורכישת הקרקע ועד מסירת הדירה לדייר יהיה פחות מ- 3.5 שנים, כמו למשל בפרויקט אאורה סקי בוורשה".

- מתי ההכנסות מהפרויקטים שנמצאים כעת בבנייה צפויים להשתקף בדוחות?

"כאמור, סיום בניית הפרויקטים אאורה סקי בוורשה ואאורה גדנסק צפוי להיות בסוף שנת 2017, כך שבהתאם חלק מההכנסות ישתקפו בדוחות של 2017 וחלק נוסף ב-2018".

כץ מסכם: "יש כאן קרקעות זמינות לבנייה, הרגולציה נוחה, שיעורי הרווחיות גבוהים, הכלכלה צומחת ומאז שהתחלנו את הפעילות, אנחנו רואים ברכה, בעיקר בשנתיים האחרונות. ראינו שגם את המשבר הגדול של 2008 צלחנו בקלות יחסית, אז בשנים האחרונות העמקנו את הפעילות כאן. אגב מגיעות אלינו הרבה הצעות לגבי ערים אחרות בפולין כמו קרקוב, אבל אנחנו מעדיפים ואוהבים להתמקד בערים שאנחנו כבר מכירים כמו ורשה וגדנסק".

הכותב היה אורח של חברת הכשרת היישוב בפולין

MLP

עוד כתבות

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

צינוק העינויים הסודי של אגדת הוול סטריט / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מה שהתגלה בצינוק של הכוכב מוול סטריט אף אחד לא יכול היה לדמיין

הווארד רובין נודע לשמצה ככוכב שוק ההון האמריקאי בשנות ה־80, שאהב לקחת סיכונים וגם הפסיד רבע מיליארד דולר למריל לינץ' ● אלא שאיש לא ציפה למה שנחשף בפנטהאוז שלו במנהטן: מנגנון משומן של התעללות מינית קשה בנשים, חלקן דוגמניות, שגייסה עבורו שותפה תמורת מיליונים ● כעת הוא עשוי להישלח למאסר עולם

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן: "מתגבש מתווה למו"מ"

טראמפ אישר בריאיון לפוקס ניוז: "הם מדברים איתנו - נראה מה אפשר לעשות" ● דיווח: פיצוץ עז נשמע בנמל בנדר עבאס שבדרום איראן - כלי תקשורת במדינה הכחישו דיווח על תקיפת מפקד במשמרות המהפכה ● גורמים בישראל טוענים שאין למדינה קשר לפיצוצים באיראן ● צה"ל תקף ברצועת עזה במה שמסתמן כגל שני של תקיפות על רקע הפרת הסכם הפסקת האש מצד חמאס ● עדכונים שוטפים

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

רחוב רבי עקיבא בבני ברק / צילום: Shutterstock

גן ילדים בבני ברק שביהמ"ש הורה לפנותו ממשיך לפעול ונאבק נגד תשלום שכירות

כמה שופטים קבעו בשורה של החלטות כי על הגן שהוקם על חלק מגג שבבעלות פרטית להתפנות, ובינתיים לשלם דמי שכירות - אך החברות המפעילות את הגן סירבו להתפנות ● מפעילי הגן: "מדובר בהחלטות טכניות, אנחנו פועלים בהתאם לפסקי הדין"

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

המבורגר בסדנא 8 / צילום: שחף סעדון

עם פסקול נוסטלגי: הבר הקטן בקיבוץ שמגיש המבורגר מבשר מקומי

פודטראק בלב כרם על שביל ישראל, ארוחה אתיופית מסורתית, סדנה של אמן יפני, חנות של 15 קיבוצניקיות ובר שמארח תערוכות מתחלפות ● שש תחנות מומלצות בחוף הכרמל ● חגית אברון תופרת יום

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

בודקים את המיתוס. חוק 3 שניות / צילום: Shutterstock

לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החיידקים לא ממתינים לפני שהם מסתערים על אוכל שנפל. ועדיין, זו לא סיבה להילחץ

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

בג"ץ: ICL תשלם קנס של 16 מיליון על מחסור בסולר לחירום, פחות מהקנס המקורי

הקנס מהווה תקדים חשוב עבור רשות החשמל, ששואפת להרתיע מפני אי החזקת סולר לחירום, ששימש רק היום בתקלה במספר אסדות גז ● לאחר פשרה, איי.סי.אל תשלם קנס, אך הופחתו ממנו 18%

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הגורו הזה מאמין שאפשר לעצור את ההזדקנות. עכשיו מגיע שלב הניסויים

הגישה של פרופ' דיוויד סינקלייר, גורו ההזדקנות, עומדת לראשונה למבחן אמפירי ● בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית בהשקעות בבריאות הנפש בישראל ● עמותת יד שרה פיתחה פלטפורמה לאיסוף מידע רפואי ● החברה שהודיעה בשבוע שעבר על השלמת ניסוי קליני לאבחון גורם מרכזי להתקפי לב ● והמכללה האקדמית אשקלון השיקה מרכז לסימולציה קלינית מתקדמת ● השבוע בביומד

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון