גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוננזת נמרודי: "יש בפולין קרקעות לבנייה, והכלכלה צומחת"

הכשרת היישוב נהנית בשנים האחרונות ממנוע צמיחה של פעילותה בפולין ■ תומר כץ, סמנכ"ל השקעות פיתוח עסקי: "הרווחיות בפרויקטים שלנו בפולין גבוהה בהרבה לעומת ישראל"

חברת ההחזקות הוותיקה הכשרת היישוב , שבשליטת עופר נמרודי, נהנית בשנה האחרונה מפריחה בעסקיה, מה שמשתקף היטב במחיר המניה, שקפצה בשנה האחרונה בכ-80% והעמידה את שווי החברה בבורסה על יותר מ-900 מיליון שקל.

"הכשרה" פועלת במספר תחומים: השכרת נכסים מניבים בישראל ובחו"ל (קניונים ופארקים לוגיסטיים), ייזום פרויקטים במקרקעין בישראל ובחו"ל (דירות למגורים, משרדים, התחדשות עירונית ובתי חולים סיעודיים) וכן ניהול ותפעול בתי מלון בישראל תחת המותג "רימונים".

בישראל מחזיקה החברה במספר נכסים אטרקטיביים, ובראשם קניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בית מעריב ובית קלקא בת"א ובניין התחייה ביפו, כששלושת האחרונים צפויים לעבור תהליך השבחה משמעותי בשנים הקרובות. בנוסף מחזיקה הכשרה פורטפוליו של נכסים מניבים, פרויקטים יזמיים וקרקעות ברחבי הארץ. בשנה האחרונה היא נכנסה גם לתחום ההתחדשות העירונית, באמצעות החברה הבת הציבורית הכשרה אנרגיה, שפעלה בעבר, ללא הצלחה, בתחום חיפושי הגז והנפט.

לצד פעילות הנדל"ן המסורתית בארץ, נהנית הכשרה בשנים האחרונות ממנועי צמיחה מחוץ לה, בפולין, שם היא פועלת באמצעות חברת הפארקים הלוגיסטיים MLP שבשליטתה (החזקה של כ-39%), המנוהלת על-ידי ראדק קרוטשה ונסחרת בבורסת וורשה לפי שווי של יותר מ-900 מיליון זלוטי (כ-270 מיליון דולר) וכן בתחום ייזום הנדל"ן למגורים, באמצעות החברה הפרטית Mill-Yon, המנוהלת על-ידי יעל רוטשילד.

כלכלת פולין רשמה ב-2016 צמיחה של 2.8% והשנה צפויה להתרחב ב-3.3%-3.5%. למרות שיעור ילודה נמוך מאוד, פולין נהנית מהגירה חיובית ממדינות מזרח אירופה כמו אוקראינה ורומניה ובתוך המדינה לעיר הבירה ורשה וערים אחרות, מה שכמובן תורם לביקושים לדירות ולנכסי נדל"ן אחרים.

הכשרת היישוב החלה את פעילותה בפולין לפני כ-15 שנים, מתוך מחשבה לגוון את הפעילות והסיכונים באמצעות פיזור גיאוגרפי מחוץ לישראל. MLP מחזיקה כיום ב-11 פארקים בשיעור תפוסה של כ-98%. הפארקים משתרעים על שטח כולל של כ-2.7 מיליון מ"ר עם זכויות בנייה של כ-1.3 מיליון מ"ר. כיום תורמת הפעילות בפולין כשליש מהכנסות ורווחי הכשרת היישוב.

ביקושים גבוהים בגדנסק

ב-MLP החליטו לאחרונה לצאת מגבולות פולין ולהתרחב בשלב הראשון לגרמניה ורומניה. במסגרת זו, באפריל דיווחה החברה על רכישת פארק לוגיסטי באזור העיר דורטמונד, על שטח של 12.5 דונם, תמורת כ-7 מיליון אירו. לצד זה, בכוונתה להקים בשלבים פארק לוגיסטי נוסף באזור בוקרשט. לפני כארבע שנים הפכה MLP לציבורית, ומאז ההנפקה הכפילה מניית החברה את ערכה.

"מאז שהתחלנו לפעול כאן, אנחנו רואים ביקושים גבוהים בתחום הלוגיסטי, אשר נתמכים הן מהעברת מפעלים ותעשיות מגרמניה לפולין וכן מגידול בביקוש בשטחי הלוגיסטיקה עקב ההתפתחות המשמעותית בתחום המסחר האלקטרוני (E-commerce)", אומר תומר כץ, סמנכ"ל השקעות פיתוח עסקי של הכשרת היישוב. לדבריו, "כיום יש לחברה 11 פארקים בפולין הכוללים למעלה מ-400 אלף מ"ר בנויים בשיעורי תפוסה מאוד גבוהים לשוכרים בינלאומיים, כגון פיאט, DHL, מקדונלד'ס, פיליפ-מוריס ו-Makita"

פוטנציאל הגידול של MLP בנוסף לשטחים הבנויים והמושכרים, נובע ממלאי השטחים בבעלותה בפארקים הקיימים ליזום והשכרה של כ-900 אלף מ"ר נוספים. לאחרונה האיצה החברה את קצב פיתוח הפרויקטים עם כ-100 אלף מ"ר שנבנו והושכרו בשנת 2016.

לצד ההחזקה ב-MLP, פועלת כאמור הכשרת היישוב בתחום של יזום בנייה למגורים בפולין, באמצעות חברת Mill-Yon, אם כי בצורה שמרנית מאוד ובהיקפים קטנים יחסית, מתוך כוונה לצמצם סיכונים. לדברי המנכ"לית רוטשילד, "יש לנו נוסחה פשוטה וקבועה איתה אנחנו עובדים. רק אם הרווחיות עוברת רף מסוים, שהוא בדרך-כלל גבוה משיעורי הרווח המקובלים בנכסים זהים בישראל, אנחנו נכנסים לפרויקט.

"אנחנו הולכים על קרקעות זמינות לבנייה, במטרה ברורה שמשך הזמן מרכישת הקרקע ועד לתחילת המכירות יהיה קצר יחסית. יש חברות זרות וישראליות אחרות שפועלות בפולין באסטרטגיה שונה, על-ידי רכישת קרקעות שאינן זמינות לבנייה מיידית, כשלאחר מכן צריך להתחיל תהליך של שינוי תב"ע, מה שכמובן מצריך הרבה יותר זמן ומשאבים. אנחנו רוצים לצמצם סיכון ככל האפשר ולכן מחפשים ורוכשים קרקעות זמינות לבנייה", אומרת רוטשילד.

- תני דוגמה לפרויקט כזה.

"אנו בוחנים כיום קרקע בעיר גדנסק, שזמינה לבנייה ובמיקום מאוד אטרקטיבי. ברגע שאנחנו מקבלים היתר, אנחנו יכולים להתחיל בהרשמה לפרויקט, מה שלוקח בדרך-כלל 3 עד 4 חודשים מקניית הקרקע. ואז אנחנו מתחילים לקבל כספים שנכנסים לקופה ובאמצעותם אנו יכולים להקטין באופן משמעותי את היקף המימון הנדרש לפרויקט ולעתים אף מבלי קבלת מימון מהבנק בכלל, כך שהחשיפה לסיכון מאוד מצומצמת".

- אין בעיה של ביקושים בגדנסק?

"ממש לא. להפך. יש שם ביקושים גבוהים. המיקום של הקרקע הזו, אגב, גם מתאים למגוון יישומים - מלונאות, מסחר, משרדים ודירות, כך שאנחנו גמישים מאוד ויכולים לשנות ולהתאים את הפרויקט במידת הצורך. המחירים שם גבוהים".

את הפעילות בתחום הייזום למגורים בפולין החלה הכשרת היישוב לפני כ-12 שנים. החברה פועלת כיום בחמישה פרויקטים מרכזיים בוורשה ובגדנסק, הכוללים אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר. החברה כבר הכירה בהכנסות מפרויקטים בתחום הדיור למגורים בהיקף של כ-660 מיליון זלוטי (שקל אחד שווה בערכו ל-1.05 זלוטי) וההכנסות מפרויקטים בהקמה צפויות לעמוד בשנים 2017-2018 על כ-380 מיליון זלוטי. הרווח לפני מימון ומסים בפרויקטים שבהקמה וטרם הוכרו בדוחות הכספיים, צפוי להסתכם בכ-127 מיליון זלוטי והתזרים מפרויקטים אלו צפוי לעמוד על כ-180 מיליון זלוטי.

- מה המחיר של דירה ממוצעת בוורשה בפרויקטים שלכם?

רוטשילד: "כ-7,500 זלוטי למ"ר. מדובר בדירות של 42-75 מ"ר, כך שמחיר דירה חדשה עומד על 315-560 אלף זלוטי (כ-310-550 אלף שקל). בעשר השנים האחרונות המחירים עלו ב-30%-40% בערך"

"מחיר הדירות עולה ב-2%-3% בשנה"

בניגוד למדינות רבות אחרות באירופה, הכלכלה הפולנית כמעט ולא הושפעה מהמשבר הנדל"ני והפיננסי הגדול של 2008-2009 ומחירי הדירות לא ירדו. "התחלנו את הפרויקט ברובע וילנוב ב-2006 ובעקבות המשבר הייתה האטה בקצב המכירה, אולם לא הייתה ירידת מחירים. השוק הפולני מאוד סולידי, הוא עולה בקצב ממוצע של 2%-3% בשנה. כך אתה יכול לבנות פייפליין ולתכנן שנים קדימה", אומר כץ. "ורשה היא עיר בירה של כשני מיליון תושבים ואם תסתכל על ערי בירה אחרות באירופה שמאכלסות בדרך-כלל כ-10% מהאוכלוסייה במדינה, ורשה יכולה לגדול בעוד 2 מיליון איש. העיר צומחת בכל שנה. בכל האזורים בוורשה בונים בגלל שיש צורך, יש ביקושים".

- כמה זמן נמשכת בנייה?

רוטשילד: "18-24 חודשים עד שמקבלים טופס 4, כלומר עד שהדיירים נכנסים לדירות".

- מתי אתם מכירים בהכנסה?

כץ: "רק אחרי שקיבלנו את כל התשלום, התקבל טופס 4 והייתה העברת בעלות ברמת נוטריון. לא אימצנו את תקני החשבונאות החדשים, של הכרה בהכנסה בתחום היזום, כך שבמקרים רבים, למרות שנחתמו הסכמי מכר והתקבלו כספים ממכירות הדירות, אנחנו לא מכירים בהכנסות וברווחיות הפרויקט אלא רק בעת מסירת הדירה ורישום הדירה אצל נוטריון. רמת השמרנות כאן מבחינת הכרה בהכנסות גבוהה מאוד, יותר מבישראל.

"בעקבות המשבר של סוף העשור הקודם, החלטנו לנקוט בגישה שמרנית ולרכוש קרקעות לפרויקטים הכוללים מאות יחידות דיור ולא אלפי יחידות דיור. באמצעות אסטרטגיה זו ניתן לבצע ניהול סיכונים הדוק יותר, להרגיש את השוק, הן מבחינת מחירים והן מבחינת תמהיל הדירות. גם בפרויקטים חדשים אשר נרכשים אנו פועלים בשלבים. שלב א' למשל בפרויקט 'אאורה סקיי' ברובע פרגה בוורשה, כולל כ-320 יחידות דיור מתוך 600 יחידות דיור בסך-הכול, ורק לאחר שאנחנו רואים שקצב המכירות משביע רצון בשלב א', אנחנו עוברים לשלב הבא".

- כיצד מתבצע המימון בדרך-כלל?

"מודל המימון מתבצע באופן שבו רוכשים את הקרקע בהון עצמי וכל יתר מימון הפרויקט נעשה על-ידי בנק מלווה או ממקדמות ממכירת הדירות עצמן. בעבר התקבלו מימונים גם לרכישת קרקעות, אך כיום מימון קרקעות בפולין אינו נהוג כל כך. בפועל, אנו פועלים גם לצמצם את היקף המימון בפרויקטי הבנייה באופן משמעותי על-ידי מכירות מוקדמות. ה-Time to Market מרכישת הקרקע ועד תחילת המכירות הוא קצר מאוד", אומר כץ.

- מה רמת המחירים בפרויקט אאורה סקיי בפרגה?

רוטשילד: "בפרויקט בפרגה בקומות התחתונות המחיר נע סביב 6,500 זלוטי למ"ר, כך שדירה בשטח של 60 מ"ר עולה בערך 380-400 אלף זלוטי. להגיע לרמת כניסה לדירה, כולל כיורים, ארונות, מקלחות וכדומה, עולה עוד 50-60 אלף זלוטי, תלוי ברמת הגימור שהרוכש רוצה".

משכנתא על 95% ממחיר הדירה

- כמה הון עצמי צריך רוכש דירה בפולין? כלומר, כמה כסף צריך להביא מהבית?

"עד לפני 4 שנים יכולת לקבל משכנתא בשיעור של 110% ממחיר הדירה, כלומר כזו שתכסה גם את הגימור הסופי. היום אפשר לקבל משכנתא בשיעור של 90%-95%, אבל צריך כמובן להראות יכולת החזר".

- מה לגבי התשואות?

רוטשילד: "להערכתי, משקיע יכול לקבל תשואה של 4%-8% בוורשה אם הוא משכיר לטווח ארוך. בטווח הקצר התשואות גבוהות יותר, אבל נדרש טיפול יותר אינטנסיבי בנכס. בגדנסק אפשר לקבל במקרים מסוימים תשואה של 10%-15% לשנה, בין השאר כי מדובר בעיר עם הרבה מאוד תיירים".

כץ: "הבשלה של הפרויקטים המשמעותיים אאורה סקי בוורשה ואאורה גדנסק צפויה להיות בסוף שנת 2017. בחלק מהפרויקטים אנחנו לא זקוקים למימון בכלל, כי הכסף מההזמנות המוקדמות בשיעור גבוה מאוד מספיק לתשלום לקבלן, כך שהרווחיות הגולמית מאוד גבוהה במרבית הפרויקטים".

- מהו שיעור הרווחיות בפרויקטים כאן?

כץ: "שיעור הרווחיות הגולמי הממוצע בשנים האחרונות על הפרויקטים שלנו עומד על 20%-30%, גבוה בהרבה לעומת ישראל. אגב, יש חברות שעובדות במסות יותר גדולות ושיעורי הרווחיות שלהן נמוכים הרבה יותר. האסטרטגיה שלנו היא לבחור פרויקטים בפינצטה, שכוללים כמויות קטנות יותר יחסית, אבל בקרקעות זמינות לבנייה. כיום אנו מבצעים מהלכים מהירים יחסית, כך שמשך הזמן מאיתור ורכישת הקרקע ועד מסירת הדירה לדייר יהיה פחות מ- 3.5 שנים, כמו למשל בפרויקט אאורה סקי בוורשה".

- מתי ההכנסות מהפרויקטים שנמצאים כעת בבנייה צפויים להשתקף בדוחות?

"כאמור, סיום בניית הפרויקטים אאורה סקי בוורשה ואאורה גדנסק צפוי להיות בסוף שנת 2017, כך שבהתאם חלק מההכנסות ישתקפו בדוחות של 2017 וחלק נוסף ב-2018".

כץ מסכם: "יש כאן קרקעות זמינות לבנייה, הרגולציה נוחה, שיעורי הרווחיות גבוהים, הכלכלה צומחת ומאז שהתחלנו את הפעילות, אנחנו רואים ברכה, בעיקר בשנתיים האחרונות. ראינו שגם את המשבר הגדול של 2008 צלחנו בקלות יחסית, אז בשנים האחרונות העמקנו את הפעילות כאן. אגב מגיעות אלינו הרבה הצעות לגבי ערים אחרות בפולין כמו קרקוב, אבל אנחנו מעדיפים ואוהבים להתמקד בערים שאנחנו כבר מכירים כמו ורשה וגדנסק".

הכותב היה אורח של חברת הכשרת היישוב בפולין

MLP

עוד כתבות

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו מד כבר ביצעה "אובר רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו–AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות, ואת הכלים להתגוננות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

החלטת השר ברקת מגיעה בעקבות תלונות בתעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ● בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל ● האם שר האוצר סמוטריץ' יבטל את המהלך, כפי שעשה עם הקנאביס הרפואי?

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

פנטהאוז בן 4 חדרים בחיפה / הדמיה: יח''צ

"עסקה חריגה במיקום יוצא דופן": בכמה נמכר פנטהאוז בחיפה?

הפנטהאוז, שנמצא במרחק אווירי של כ־40 מטר מהים, נמכר תמורת 6.2 מיליון שקל ● מסתבר שכשהים פתוח לפניך, וכשהמרחק אליו קצר במיוחד, ניתן להגיע למחירים "תל אביביים" גם בשוק החיפאי

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

הצעצוע הכי חם של השנה מיוצר בידי סטארט־אפ טכנולוגי שמעולם לא שמעתם עליו

איך חברה אלמונית שינתה כיוון פעמיים, כמעט אזל לה הכסף - ובסוף היא הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף- סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג׳וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל