בורסת מומביי / צילום: בלומברג
ביקורו של נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, בישראל בשבוע שעבר העלה את המודעות בקרב הישראלים למדינה זו, המדורגת במקום השני בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה, ובמקום השלישי מבחינת התוצר הגולמי במונחי כוח קנייה. כלכלת הודו לא רק נמנית עם הכלכלות הגדולות בעולם, אלא גם מציגה שיעורי צמיחה מרשימים, ונמצאת במגמת האצה בקצב הצמיחה.
שתי המעצמות של העולם המתפתח, סין והודו, נראות על פניו דומות בהיקף האוכלוסייה (שעולה על הרף של מיליארד איש בכל אחת מהמדינות) ובקצב צמיחה גבוה של כ-7% בשנה, אבל ההבדלים ביניהן גדולים. ראשית, כלכלת סין נמצאת במגמת צמיחה חזקה זה כשני עשורים, ובכך הגיעה להישגים מרשימים ביותר מבחינת ההתפתחות החברתית והטכנולוגית, ואילו כלכלת הודו טרם הצליחה לממש את הפוטנציאל הטמון בה.
שנית, מבחינה דמוגרפית ממוצבת הודו בעמדה חזקה יותר משכנתה מהצפון, כאשר כמחצית מאוכלוסיית הודו נמצאת מתחת לגיל 25, בהשוואה לשליש מאוכלוסיית סין הנמצאת בגילאים אלה. לפי הערכות, אוכלוסיית סין עלולה להתחיל להתכווץ כבר במהלך העשור הנוכחי, והדבר מהווה מכשול פוטנציאלי להמשך הצמיחה, ואילו הודו עדיין נהנית מגידול בכוח האדם ובפריון העבודה.
המטבע ההודי חזר להתחזק
שני גורמים אלה מציבים את הודו כבעלת פוטנציאל צמיחה גדול לשנים הבאות, שאמור לבוא לידי ביטוי גם בביצועי שוק המניות ההודי. חשוב לציין כי ממשלת מודי, שנבחר לראשות הממשלה לפני שלוש שנים בלבד ומחזיק ברוב בפרלמנט, הצליחה לחולל רפורמות למען הלחימה בשחיתות, שיפור הסביבה העסקית והמדיניות המוניטרית - ועוד היד נטויה.
הרפורמות הובילו להתאוששות בבורסת הודו, אבל העליות בבורסה קוזזו כנגד היחלשות מטבע הרופי המקומי, ובכך חדלו להניב ביצועי יתר לעומת מדד MSCI העולמי.
באחרונה התחיל המצב להשתנות, כאשר המטבע ההודי חזר להתחזק, במקביל לשיפור בקצב הצמיחה. תופעות אלה הגיעו כתוצאה מירידה חדה בקצב האינפלציה בהודו, מרמה דו-ספרתית ב-2014, ערב ניצחונו של מודי בבחירות לראשות הממשלה, ל-2% בלבד בפרסום האחרון. הגורמים שהובילו לירידה כה דרמטית באינפלציה הם המדיניות הנבונה של הבנק המרכזי, הרפורמות המבניות בכלכלה (כולל החלפת שטרות המטבע, שהקטינה את כמות הכסף בשוק השחור) וכן הירידה במחירי הנפט. הגורם האחרון הוא בעל השפעה משמעותית, מאחר והודו חסרת משאבי טבע והנה יבואנית נטו של נפט.
השיפור בפן המקרו הוביל להתאוששות בשוק המניות ההודי, במיוחד בכלכלה המקומית ובצריכה, שנהנית מירידה בשער הריבית ומהפחתת הלחצים האינפלציוניים. מדד המניות SENSEX, הכולל את 30 המניות הגדולות בבורסת הודו, עלה מתחילת השנה בכ-18% במונחי המטבע המקומי ובכ-24% במונחים דולריים. בהקשר זה, נשאלת השאלה איך ניתן להיחשף להצלחה ההודית באמצעות קרנות סל סחירות?
קרן הסל הפופולרית והסחירה ביותר היא iShares MSCI India ETF (סימול: INDA). זוהי קרן סל בעלת היקף נכסים של יותר מ-5 מיליארד דולר, שמספקת חשיפה למדד ה-MSCI של הודו. ואולם, קרן זו השיגה מתחילת השנה ביצועי חסר של כ-2% לעומת מדד SENSEX. ביצועי החסר של INDA מקורם בהרכב מדד ה-MSCI שאותו היא מחקה, המתאפיין במשקל יתר לטכנולוגיה ולפארמה, ובמשקל חסר של הסקטור הפיננסי לעומת המדד ההודי המקומי.
חשוב לציין כי ענפי הטכנולוגיה והפארמה הם שני ענפים יצואניים, החשופים במידה פחותה לכלכלה ההודית המקומית (ויותר לכלכלות מדינות המערב), ואף מושפעים לרעה מהתחזקות הרופי, שפוגעת ברווחי היצואנים ההודיים. לעומת זאת, הסקטור הפיננסי מצטיין בתור הנהנה העיקרי מהתאוששות הכלכלה ההודית, לאור הירידה בקצב האינפלציה והריבית והשיפור בצריכה הפרטית במשק.
המשקיעים שמעוניינים בחשיפה לכלכלה ההודית המקומית, אמורים להעדיף קרן סל אחרת על הודו: iShares India 50 ETF (סימול: INDY). קרן זו מנוהלת על ידי אותו ספק, חברת בלקרוק, והיא בעלת ותק גדול יותר (הושקה ב-2009, שלוש שנים לפני מועד ההשקה של INDA), אבל היקף נכסיה קטן יותר, ומסתכם בכמיליארד דולר.
קרן סל זו נושאת דמי ניהול שנתיים של 0.94% - מעט גבוהים מאלה של (INDA (0.71%, אבל כאמור, היא מהווה כלי חשיפה מדויק יותר לשוק המניות ההודי. קרן INDY מחקה את מדד NIFTY, שכולל את 50 המניות הגדולות בבורסה ההודית, והשיג ביצועים דומים לאלה של SENSEX לאורך זמן.
בהרכב של קרן INDY בולט משקל גבוה של סקטור הפיננסים (כ-35%), נוסף על סקטור הצריכה (כ-20%). לעומת זאת, הסקטורים היצואניים, שהם בעלי תלות נמוכה יחסית בכלכלה ההודית המקומית, הטכנולוגיה והפארמה, מוחזקים במשקלות של 12% ו-5% בהתאמה.
הנציגות הבולטות בהרכב קרן INDY הן הבנקים המובילים בהודו HDFC (כ-9% מהקרן) ו-ICICI (כ-5%), חברת ההחזקות ITC, הפועלת בתחומי צריכה בסיסית (כ-8% מהקרן), חברת ההחזקות בתחום השירותים הפיננסיים HDFC (כ-7%), המחזיקה בין השאר גם בבנק HDFC, חברת ההחזקות Reliance, הפועלת בתחומי התעשייה, התשתיות והזיקוק (כ-7% מהקרן), חברות שירותי טכנולוגיה ומיקור-החוץ אינפוסיס (5%) ו-TCS (3%) וחברות נוספות.
■ הכותב הוא אנליסט בכיר בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.