גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המדינה מנותקת. זוגות חד-מיניים הם משפחה לכל דבר"

התנגדות משרד הרווחה לאימוץ ילדים ע"י הומואים ולסביות עמדה במרכז פאנל Dun's 100 לדיני משפחה ■ שופטת בדימוס: "זוג הומואים שדנתי בעניינם היו הורים טובים יותר מרבים מההורים שאני מכירה"

הומואים / צילום: thinkstock
הומואים / צילום: thinkstock

"עמדת המדינה המתנגדת לאימוץ ילדים על-ידי זוגות חד-מיניים היא עמדה שמנותקת מהמציאות" - כך פתחה אתמול (ב') השופטת (בדימוס) לענייני משפחה, עו"ד טליה קולמן-פרדו את הדיון של חברת "Dun's 100" ו"גלובס", שעסק בחידושים בתחום דיני המשפחה. עו"ד קולמן-פרדו התייחסה לעמדת משרד הרווחה שהוגשה שלשום (א') במסגרת דיון בעתירה לבג"ץ, שבה התנגד המשרד לאימוץ ילדים על-ידי זוגות של הומואים ולסביות, בשם טובת הילד מהטעם של "חריגותו של הילד".

קולמן-פרדו הוסיפה ואמרה כי "זוגות חד-מיניים שהכרתי, מגדלים את ילדיהם כמשפחה לכל דבר", והזכירה מקרה מימיה כשופטת שבו היא נתנה תוקף חוקי להסכם ממון שנערך בין שני גברים שנישאו בחו"ל. "זוג ההומואים האלה היו הורים טובים יותר מרבים מההורים שאני מכירה. ילדים של זוגות כאלה מתייחסים לכך בצורה טבעית בכל העולם. עמדת המדינה היא בעייתית".

העמדה המתנגדת לחוות-הדעת של המדינה נגד מתן אפשרות לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים, שלטה גם בקרב שאר 20 עורכי הדין ממשרדים המובילים בתחום דיני משפחה, שהתכנסו לדיון בפורום החידושים בדיני משפחה.

חיזוק לעמדת השופטת הביעה עו"דית מתת פלסנר: "מה שדורש תיקון זה החוק, לא המציאות, והוא צריך להתאים עצמו אליה. אנשים מגדלים ילדים בפונדקאות, ואף אחד לא שואל על זה - אבל אין באמת הבדל".

לשאלת מנחה הפאנל, חן מענית, כתב ופרשן לענייני משפט ב"גלובס", הסבירה פלסנר את עמדת משרד הרווחה בכך ש"יש אצלם סטגנציה וקושי בשינוי".

עו"ד רומי קנבל תלתה את הבעיה בקצב החקיקה, ובלשון החוק שמסנדל לדעתה את משרד הרווחה. "עד היום, כדי לפתור את הבעיה הסתירו את בן הזוג השני. האבסורד הוא, שלהורה יחיד מותר לאמץ, ואילו לזוג אסור אם מדובר בזוג חד-מיני".

עו"ד איימי בכור-בונן הסבירה את המצב הבעייתי בכך ש"שרת המשפטים, איילת שקד, לא תאשר חקיקה שתפגע בימניות או בדתיות של המדינה, ואם יאשרו את האימוץ יגיעו לאישור נישואים לזוגות חד-מיניים. זו עמדה פוליטית דתית ולא משפטית".

עו"ד יעקב בלס ביקש לסייג מעט את הדברים: "אין שום מחקר שבדק לעומק את טובת הילד במקרים כאלו, ובלי חוות-דעת כזו, בית המשפט העליון לא יוכל לקבל החלטה".

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי הגיבה לדברים באומרה כי "זו צביעות לטעון שצריך קודם מחקרים שבודקים את טובת הילד. ילדים שגדלים במשפחות עם הורים מיטיבים מכל מין וסוג, גדלים טוב".

עו"ד ליאן קהת ציינה כי מרגע שהורה יחיד יכול לגדל, אין אפשרות למנוע בנימוק של 'טובת הילד' אימוץ מצד שני הורים מאותו מין. עו"ד בלס, טען כי "ישנן סביבות - כל מה שלא תל-אביב - שבהן זה 'לא טבעי' עבור הילדים". עו"ד ענבר שנהב תלתה את התנגדות המדינה לאימוץ ילדים על-ידי זוגות חד-מיניים באי-הפרדת הדת מהמדינה.

כישלון הגישור

הנושא הבא שנדון בפאנל הסעיר את עורכי הדין לא פחות: בדיוק אתמול, 17 ביולי 2017, מלאה שנה לכניסתו לתוקף של חוק חובת גישור בדיני משפחה, שמחייב 4 פגישות גישור בין בני זוג שרוצים להיפרד, טרם שהסכסוך מגיע לבית המשפט כתביעה.

מטרת החוק הוגדרה כניסיון לסייע לבני הזוג וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום. זאת, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית ותוך הפחתת המתח הידוע של "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני - כשכל צד פונה לערכאה שעל-פי המקרה הספציפי אמורה להיטיב איתו יותר. הגישור שמחייב החוק ("יישוב סכסוך") נעשה בידי משפטנים ועובדים סוציאליים, שאף כותבים לפעמים הסכמי גישור לבני הזוג.

עו"ד מתת פלסנר הייתה בדעה כי החוק נכשל, ואין בו שום תועלת פרקטית. לדבריה, "מרוץ הסמכויות לא נפתר בזכות החוק, ואפילו התגבר. יש סרבול עם הטפסים, והנפגעים הם הצדדים המתדיינים, כי הם נאלצים לשלם שכר-טרחה גם על עיכוב ההליכים שלפני התביעות עצמן. זו תקופה שבה ניתן להגיש סעדים זמניים. לא ראיתי תיק שבו היו יותר משתי פגישות".

עו"ד אבנר זינגר הביע עמדה מורכבת יותר. לדבריו, "עקרונית זה תהליך טוב. אבל הוא היה צריך להיעשות באופן וולונטרי. מבחינה מעשית, העניין לא עובד. יחידות הסיוע שאליהן מופנים המתגרשים לא מסוגלות לקלוט את הכמות של המתדיינים. אנשיהם קובעים מועד לפגישה ראשונה שלאחר תקופת עיכוב ההליכים, וברוב המקרים באותו מועד הם מציעים טופס שבו הצדדים חותמים על ויתור על התהליך". בכך מתגלה כי על אף הדימוי אצל חלקנו, של החוק כמחייב לגמרי, מסתבר שישנה בפרקטיקה אפשרות לוותר על כך לאחר ההמתנה והפגישה.

עו"ד עינת טירר אמרה כי "כשיש רגליים כל-כך דקות לגוף כל-כך גדול - אין אפשרות להשיג את המטרה". יתרון שמצאה בחוק עו"ד טלי אויזרוביץ הוא כי "לפני החוק לא ידעו מה תהיה עמדת האישה. ליתר ביטחון הגישו בקשה ליישוב סכסוך. עכשיו זה הביא לשיח ביניהם. כלכלית, קל יותר לוותר על המשך ההליך ולהגיע לגישור כשמתחילים ביחידת הסיוע". כנגדה טענה עו"ד מורן סמון, ש"כשהפכו את זה לחובה, זה הפך להיות פייק-גישור".

עמדתה של עו"ד ליאת זך הייתה שונה. לדבריה, "החוק הוא הצלחה מסחררת. כשזה לא מתחיל בתביעה עמוסת מלל, אז קל יותר להגיע לפשרה". עו"ד אודליה חן - יו"רית פורום משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין ונציגת משרד המשפטים בוועדת ההיגוי שהוקמה לבחינת יעילות החוק - אמרה כי הנתונים מיחידת הסיוע, שלפיהם על הלשכה להגיש דוח לשרה, הראו בתחילה כי שליש מהתיקים מסתיימים בהסכמים.

"שאלתי מה הפילוח, ומסתבר ש-19% מתוך אותו שליש אלו תיקים שלא ידוע מה עלה בגורלם - אולי הלכו לגישור חיצוני ואולי הלכו לשלום בית. דבר נוסף, שנה אחת בתוך החוק רק מציפה את הכשלים, אבל זה דורש עוד זמן. הכשלים שעולים כרגע עשויים להתאזן. משרד האוצר אישר עוד תקנים - גם לעורכי דין וגם לעובדות סוציאליות".

חן הוסיפה כי החל מהפגרה הקרובה מ-20 באוגוסט, על-פי הנחיה שתצא, בבתי הדין הרבניים תהיה רשימה ברורה אילו סעדים דחופים ניתן לתת במהלך הפגרה, כך שלא ייפגע מרוץ הסמכויות ואף צד לא ירוויח מהפגרה. חן קראה לעורכי דין לפנות ולהבהיר כשלים שצפים בשטח ולהעבירם לפורום משפחה בלשכה, על-מנת שנוכל לחיות עם החוק בצורה המיטיבה ביותר.

עוד בעניין חוק הגישור - עוה"ד הוותיק יורם ירקוני ציין כי חוק חובת גישור הוא לא רלוונטי למשפחות אמידות: "זה לא רלוונטי למשפחות שבהן יש רכוש. עובדת סוציאלית שמקיימת את הפגישות לא יכולה לעזור בסכסוך כזה בדיני משפחה, שדורש הבנה בכושר השתכרות ובמוניטין עסקי ובנושאים נוספים. משפטן שיישב שם גם הוא לא עוזר, כי עובדי מדינה חסרי מוטיבציה מספקת".

לדברי ירקוני, "מרוץ הסמכויות הוא המוקד של הכשל. ויחידות הסיוע לא מסמנות את המקום הנכון בדף, וככה הנתונים שמגיעים אינם מדויקים. אותם 19% שהזכירה עו"ד אודליה חן הם משכבות כלכליות נמוכות, וגם הם מקבלים הסכם שאיננו טוב, כי יצרה אותו עובדת סוציאלית".

משגשגים מטעויות שהמדינה יצרה

עו"ד איתן קוהלי אמר כי כל הפורום הזה של עורכי דין שעוסקים בדיני משפחה קיבל הרבה יותר עבודה בגלל החוק הזה - "כי הוא יצר עוד שלב שבו הלקוחות זקוקים לייעוץ. אבל זה חוק חובבני, שלא ברור מה כוונתו". הנוכחים הסכימו איתו בעניין הרווח שנגרף לכיסיהם. "למה דווקא מעמד אישי זה התחום שבו מונעים מהאנשים להגיע לבית המשפט? היה צריך לעשות חוק וולונטרי", חידד קוהלי.

עו"ד עינת טירר טענה כי "החוק מבטא זלזול בתחום שלנו. לא כל עובדת סוציאלית יודעת מה מתאים בדיני משפחה". ואילו עו"ד לורי גייזלר אמרה כי בפרקטיקה היא מנהלת תיקים בגין ביטולי הסכמים שאליהם הגיעו ביחידות הסיוע, וקשה לבטל אותם. "זה בעייתי, כי אותם אנשים שהביעו אמון במערכת המשפט נמצאים היום כבולים בהסכמים האלו. אנחנו עורכי הדין נמשיך לשגשג מהטעויות שהמדינה יצרה".

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי אמרה כי "המסר איננו שעורכי הדין כאן הם נגד העובדים הסוציאליים. החוק לא טוב בעיקר לציבור המתגרשים". לדבריה, "עצוב לשמוע מעו"ד אודליה חן שהחוק 'כאן כדי להישאר'. עורכי הדין יוצאים נשכרים מהחוק מבחינת שכר-הטרחה, אבל זכויות נפגעות. החזקים כלכלית יכולים להבריח נכסים. זה רק מסרבל".

עו"ד יעל איכר-שגיא הצביעה על פן נוסף הטמון בכפייה שיש בחוק: "לציבור אין מודעות להליך הבקשה ליישוב סכסוך שהיה קיים ממילא. עכשיו ההליך כפוי, אבל זה היה מיותר. עוצמות הסכסוך עולות כי מגישים סעדים זמניים, צווי עיקול ועוד, אבל זה מאריך את ההליך. הרעיון טוב, הביצוע לא".

בהמשך הדיון, עו"ד קופלמן-פרדו, השופטת בדימוס, אמרה כי "יחידות הסיוע עושות כמיטב יכולתן על אף שלא הוכשרו לגישורים במשפחה. יש יתרונות בכך שהדו-שיח נרגע קצת. מה שבעייתי הוא הזמן שבו שולחים את הצדדים לגישור. השופט ששומע אותם יודע להתאים אותם למגשר מסוים, וכאן זה מתפספס. אבל החוק לא כל-כך נורא".

"שופטי בתי המשפט למשפחה מתקשים להתמודד עם סכסוכים כלכליים סבוכים"

במסגרת הדיון בפאנל בדיני משפחה של "גלובס-Dun's 100", העבירו כמה מהמשתתפים ביקורת על רמתם השיפוטית של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, וטענו כי חלקם מתקשים להתמודד עם סכסוכי משפחה גדולים, בעיקר בקרב משפחות עשירות ואמידות, שמעורבות בהם סוגיות כלכליות מורכבות.

עו"ד אבנר זינגר אמר כי "חלק מהסכסוכים היום הם ענקיים, ויכולת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לדון בהם לא קיימת". לדברי זינגר, "ישנם תיקים חובקי עולם שמצריכים הבנה עמוקה בכלכלה, והם מוצאים עצמם ללא פתרון בבתי המשפט ומחייבים הידברות או משא-ומתן כדי שהפעילות העסקית לא תתמוטט".

לטענת זינגר, "יש להעביר את הסכסוכים המשפחתיים הגדולים הללו מבתי המשפט לענייני משפחה לבתי משפט מחוזיים שבהם יש שופטים בעלי הבנה כלכלית".

עו"ד רומי קנבל ועו"ד יורם ירקוני דיברו גם הם על כך, שלשופטי המשפחה נדרשת הבנה כלכלית טובה יותר.

לדברי קנבל, "במקרים שבהם נתקלתי, השופטת הפנתה את התיקים למומחים והיא הפכה כמעט אוטומטית לחותמת גומי של המומחה הכלכלי".

עו"ד-ד"ר אריה ליבוביץ, שעיסוקו בהון משפחתי, ביקש לדייק את דבריה של קנבל: "יש גבול לאיזו ספציפיקציה נגיע ולאיזו התמחות יכול שופט להגיע. שופט צריך לשאול את השאלות הנכונות ולצבור ניסיון, אבל הוא לעולם לא יוכל להבין בהכול. הנושאים הללו משתנים ומתחדשים כל הזמן".

הפורום לדיני משפחה של "גלובס-דאנס-100"

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הבשורה של צוקרברג שהזכירה למשקיעים תקופות אחרות, ולמה לגוגל נוצרה סיבה לדאגה?

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; בשוק ממתינים לפרסום התחזיות להמשך

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● המשקיעים ממתינים לפרסום התחזיות להמשך שיתפרסמו היום בשעה 16:00 ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של השופט אורנשטיין נחשף: כמה ישלם היהלומן דן גרטלר?

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הגיע הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע שבפסיקה נקבע כי 90% מהתביעה של האחים נגד היהלומן נדחתה ● ערב החג, ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק אך נדחה. כעת הוא צפוי לזנוח את הבקשה