לפני שבועיים חשפנו את חלקו הראשון של מחקר מקיף שערך לאחרונה עו"ד גל גורודיסקי על פעילות בתי הדין לעבודהבשנת 2016. מהמחקר עלה, בין היתר, ש-75.5% מתביעות העובדים שהוגשו לבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ באותה שנה התקבלו באופן מלא או חלקי; שבית הדין האזורי לעבודה היעיל ביותר הוא בבאר-שבע; ושפסק דין ממוצע של שופט בבית הדין לעבודה בירושלים משתרע על פני כ-14 עמודים בלבד, בהשוואה ל-30 עמודים כמעט בממוצע לפסק דין שניתן בנצרת.
השבוע אנחנו מפרסמים את חלקו השני של המחקר, שמביא נתונים על שופטים ספציפיים בבתי הדין לעבודה. נזכיר שהמחקר סקר את כלל פסקי הדין שניתנו ב-2016 בבתי הדין האזוריים לעבודה בסכסוכים בין עובדים ומעסיקים. לצורך ניתוח הנתונים, הסתייע גורודיסקי בפסיכולוגית הארגונית ד"ר גל הרפז ובדן רוזנטל, סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה, שאסף את הנתונים ממאגר פסקי הדין באתר "נבו".
המחקר מתייחס לשופטים שפרסמו חמישה פסקי דין או יותר ב-2016, ולדברי גורודיסקי ניכרת שונות בין השופטים לבין עצמם ברבים מהפרמטרים שנבדקו ובהם מספר פסקי הדין, גובה שכר-הטרחה שנפסק, אורך חיי התיק ועוד.
לדבריו, ניתוח תוצאות פסקי הדין וההבדלים בין השופטים מאפשר ליצור תעודת זהות אובייקטיבית המבוססת על נתוני אמת של התוצרים של כל שופט. "אנו סבורים שפרסום המחקר נותן כלים נוספים בידי ציבור המתדיינים בפני בתי הדין לעבודה שיאפשרו להם לכלכל צעדיהם בתבונה בהתאם לתוצאות של כל שופט", הוא אומר.
השופטים שקיבלו יותר תביעות של עובדים
אחד הפרמטרים החשובים שנבחנו במחקר היה מספר התביעות שמקבל או דוחה כל שופט ושופט. המחקר מעלה שד"ר יצחק לובוצקי מתל-אביב קיבל את כל 23 התביעות שהוא כתב בהן פסקי דין ב-2016.
גם השופטת קרן כהן מתל-אביב, והשופטים אסף הראל ומיכל פריימן מחיפה קיבלו את כל התביעות שבהן הם כתבו פסקי דין, אך מדובר במספר נמוך יותר באופן משמעותי של תיקים. אצל כהן מדובר ב-7 פסקי דין ואצל הראל ופריימן ב-5 פסקי דין כל אחד.
לעומתם, הרבו באופן יחסי השופטים אורלי סלע ויוסף יוספי מבאר-שבע וד"ר טל גולן מנצרת לדחות תביעות. סלע דחתה 4 מתוך 5 התביעות שבהן פרסמה פסק דין; גולן דחה כמחצית מ-15 התביעות שבהן כתב פסק דין וכך גם יוספי. גורודיסקי מציין שעורכי הדין העוסקים בדיני עבודה יכולים להניח מעתה כי השופטים שקיבלו יותר תביעות של עובדים ב-2016 ייטו לקבל גם בעתיד יותר תביעות של עובדים מעמיתיהם, "אם כי כמובן לא מדובר בעובדה מוחלטת".
השופטים שכתבו הכי הרבה פסקי דין
המחקר העלה שהשופט שפרסם את המספר הגדול ביותר של פסקי דין ב-2016 הוא דניאל גולדברג מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. לגולדברג, שעבד בעבר במחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה ומונה לשופט ב-2008, היה השנה הספק מרשים של 42 פסקי דין מנומקים. גם רוית צדיק מבית הדין בתל-אביב, שנמצאת במקום השני בין השופטים מבחינת מספר פסקי הדין, מונתה לשופטת ב-2008.
צדיק, שעבדה קודם לכן כרשמת בבית הדין לעבודה, פרסמה 39 פסקי דין ב-2016. השופט צבי פרנקל מבית הדין בבאר-שבע, בעבר מורה לאזרחות בבית ספר תיכון, מונה לשופט רק לפני חמש שנים. ב-2016 הוא פרסם 36 פסקי דין. עו"ד גורודיסקי אומר כי באופן כללי מספר פסקי הדין שכתב שופט בשנה מסוימת משקף את יעילות עבודתו, ועם זאת הוא מציין ששופט שנמצא למשל בשבתון חלק מהשנה או כולה מתפנה מניהול התיקים באולמו והוא יכול לכתוב פסקי דין רבים יותר.
השופטים הכי יעילים
לפי המחקר, שלושת שופטי בתי הדין לעבודה היעילים ביותר הם אורלי סלע מבאר-שבע, שתיק התנהל אצלה בממוצע כחצי שנה בלבד; השופטת יפית זלמנוביץ' גיסין מתל-אביב, שסיימה את הדיון בתיק בתוך שנה בלבד בממוצע; וד"ר טל גולן מנצרת, שהזמן הממוצע אצלו לניהול תיק היה כשנה וחצי.
שלושת השופטים הפחות יעילים, לפי המחקר, הם חנה טרכטינגוט מבית הדין בתל-אביב, ורד שפר, נשיאת ביה"ד לעבודה בנצרת, ודלית גילה מבית הדין בחיפה. "אורך חייו" של תיק ממוצע אצלן היה שלוש שנים ורבע. עם זאת, יש לציין שגילה פרסמה 29 פסקי דין ב-2016 - הספק יפה לכל הדעות. שפר היא שופטת מוערכת מאוד ולצד הדיונים באולמה היא מנהלת בהצלחה רבה את בית הדין לעבודה בצפון שבראשו היא עומדת.
לפי המחקר, ורד שפר כותבת את פסקי הדין הארוכים ביותר - 35.24 עמודים בממוצע ב-2016. אצל ד"ר טל גולן הממוצע הוא 32.87 עמודים. השופטים שפסקי דינם הם הקצרים ביותר, לפי המחקר, הם ד"ר יצחק לובוצקי מבאר-שבע ואורלי סלע מתל-אביב (6.48 עמודים ו-7.8 עמודים בהתאמה).
השופטים שפוסקים את שכר-הטרחה הכי גבוה
מהמחקר עולה עוד שהשופטים שפסקו את שכר-הטרחה הגבוה ביותר ב-2016 לטובת עובדים היו אסף הראל מחיפה וקרן כהן מתל-אביב (13 אלף שקל ו-12.3 שקל בממוצע, בהתאמה). אחריהם ברשימה השופטים מיכל לויט, אסנת רובוביץ'-ברכש וחנה טרכטינגוט מתל-אביב, שפסקו בממוצע 6,790 שקל, 6,411 שקל ו-6,000 שקל בהתאמה. פחות "טובים" לעובדים היו השופטים ד"ר אריאלה גילצר-כץ מתל-אביב, שפסקה 2,466 שקל בממוצע לטובת המעסיק, אורלי סלע מבאר-שבע, שפסקה 2,020 שקל בממוצע לטובת המעסיק, וד"ר טל גולן מנצרת, שפסק בממוצע 1,616 שקל לטובת המעסיק.
עו"ד גורודיסקי מסביר שהוצאות ושכר-טרחה נפסקים על פי הדין למי שזכה בתיק. לעתים קורה שנפסקות הוצאות לחובת מי שניצח בתביעה, לדוגמה כאשר השופט קיבל חלק קטן מאוד מסכום התביעה המקורי שהוגש. "נניח שתובע הגיש תביעה על סכום של 100 אלף שקל ובסופו של ההליך קיבל 5,000 שקל בלבד, בית הדין עלול לפסוק לחובתו הוצאות ושכר-טרחה שעלולות אפילו להיות יותר גדולות מהסכום שהוא קיבל בפסק הדין", אומר גורודיסקי ומוסיף כי "מטבע הדברים, הנושא שהכי מעניין את עורכי הדין שעוסקים בדיני עבודה הוא גובה שכר-הטרחה שנפסק על ידי בתי הדין, מאחר שהם מרוויחים ברוב המקרים לפי תוצאות ההליך. גם מבחינת עורכי הדין של הצד המפסיד יש לכך משמעות כי פסיקת ההוצאות מהווה לעתים אינדיקציה לניצחון אפילו יותר מהפיצוי שנפסק".
