בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חום יולי-אוגוסט הופך את כולם לעצבניים, אך גם בחודשים הקרירים יותר ניתן לחוש הידרדרות ברמת השיח והסובלנות של החברה הישראלית: אנשים נדחפים בתורים, עוקפים בכביש, מקללים ונוהגים בגסות-רוח ברשתות החברתיות. גם באולמות בתי המשפט ניתן להרגיש הסלמה ביחס כלפי השופטים ומערכת המשפט.
בשנת 2010 בית משפט השלום בירושלים ניסה להעביר מסר ברור אודות אפס סובלנות לאלימות פיזית כלפי שופטים, כאשר גזר 3 שנות מאסר על אדם שהשליך נעל על שופטת בית המשפט העליון, אך גם אלימות מילולית לא תעבור בשתיקה.
להלן כמה המלצות לגבי התנהלות ממנה כדאי להימנע בבית המשפט לענייני משפחה:
לא להתחצף לשופט: במהלך דיון בתביעת גירושים שהגישה אישה נגד בעלה לאחרונה, החל הבעל לצעוק על הדיין בבית הדין הרבני בתל-אביב. לאחר שהדיין העיר לבעל על טון דיבורו, ענה לו הבעל: "מה אתה אומר! שמע ידידי..".
הבעל המשיך בקו זה גם לאחר שהוזהר כי יחויב בהוצאות משפט, ובכך שכנע למעשה את בית הדין כי טענות האישה נגדו מוצדקות, באומרו: "אני רואה איך אתה מדבר אל בית הדין, אני מבין איך אתה מדבר בבית". בית הדין חייב את הבעל לתת גט לאשתו ולשלם לה סך של 4,000 שקל בכל חודש שבו יעכב את סידור הגט.
לא לצאת בצורה הפגנתית מאולם בית המשפט: הדיונים בנושאים הקשורים לדיני משפחה מלווים בדרך-כלל באמוציות רבות, ולא תמיד נעים לשמוע את טענות הצד שכנגד או אף את ביקורתו של בית המשפט. עם זאת, מצופה מבעלי הדין לרסן את עצמם, והם אינם רשאים לצאת ולחזור לאולם הדיונים ללא קבלת היתר.
בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב לאחרונה, השופט הגיע למסקנה כי כניסותיה ויציאותיה של האישה מהאולם ללא רשות וזלזולה המופגן כלפי בית המשפט, כאשר אף הודיעה לשופט כי מצידה "הוא יכול לקנוס אותה", יכולים ללמד גם על זלזול שהיא מפגינה כלפי בעלה לשעבר מחוץ לבית המשפט. כתוצאה, בנוסף לקבלת עמדת הבעל, האישה חויבה בהוצאות משפט בסך 1,000 שקל בשל התנהלותה.
לא להקליט את הדיון ללא רשות: החוק אוסר על צילום דיון המתנהל בבית המשפט ללא קבלת רשות מפורשת מהשופט, ובית המשפט העליון הרחיב זאת גם לגבי הקלטת סתר. כלל זה נכון שבעתיים לגבי דיונים המתקיימים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, משום שהם חסויים ומתנהלים בדלתיים סגורות.
מאחר שבימינו כמעט כל טלפון סלולרי יכול לשמש כמכשיר הקלטה, ואין צורך בציוד מיוחד, קשה ליושבים בדין לאתר בעל דין שמקליט את הדיון, אך הדבר ייחשף אם הוא ינסה לעשות בהקלטה שימוש משפטי. כך למשל בית הדין הרבני גילה כי אישה הקליטה דיון מאחר שהגישה בקשה מפורטת לתיקון הפרוטוקול שנכתב במהלך הדיון, תוך ציטוט מדויק של כל מילה שנאמרה במהלך הדיון.
בדיון אחר שהתקיים בבית הדין הרבני בירושלים לאחרונה, הדיינים חשדו שעורכת הדין של הבעל מקליטה את הדיון תוך כדי ניהולו, ודרשו ממנה להגיש להם את הטלפון הנייד שלה לאלתר. עורכת הדין סירבה למסור את המכשיר, וייתכן שתוך כדי כך אף מחקה את ההקלטות, ולכן חויבה בתשלום קנס אישי בסך 10,000 שקל לאוצר המדינה.
לא להגיע שיכור לדיון: נשמע טריוויאלי, אך המציאות עולה על כל דמיון. אב, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה לקבלת המשמורת על ילדיו. האם התנגדה לתביעה בטענה כי האב מכור לאלכוהול, אך ציינה כי לא תתנגד למשמורת משותפת אם האב יטפל בהתמכרותו ויוכיח שניתן לבטוח בו.
בשלב מסוים נראה כי העניינים מתגלגלים היטב עבור האב, לאחר שהילדים העידו כי האב הפסיק לשתות, אלא שאז הגיע מועד דיון ההוכחות, אליו התייצב האב כאשר הוא שיכור ושתוי, נוגע ומלטף בראשה של האם, מתפרץ כלפי בית המשפט וכלפי באת כוח האם, ולמעשה לא מסוגל להעיד באופן הגיוני ושכלתני ולנהל את הדיון. התנהגות זאת הביאה את בית המשפט להכרה כי לא ניתן יהיה להעניק משמורת, מלאה או משותפת, לאב, עד אשר יכיר בהתמכרותו וידאג לטיפול גמילה ארוך-טווח ומשמעותי.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il