רביב דרוקר ובנימין נתניהו / צילום: יוסי כהן ואמיל סלמן - הארץ
בית המשפט העליון קבע היום (ב') כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יחויב להעביר לידי העיתונאי רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 את פרטי שיחותיו עם עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב, ובעלי העיתון שלדון אדלסון. דרוקר ביקש לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב ב-3 השנים שקדמו ל-11 בפברואר 2012. בבקשה נדרשו פרטים אודות תאריך כל שיחה, שעתה והזמן שנמשכה.
שלושת שופטי העליון שדנו בתיק, מני מזוז אורי שהם וניל הנדל, היו שותפים לדעה כי דינה של העתירה להתקבל. השופט מזוז כתב כי הכרעתו הסופית של בית המשפט המחוזי, שהפך את החלטתו הראשונה, אינה מקובלת עליו כלל ועיקר. "משנקבע, בצדק, כי הפגיעה בפרטיות במקרה זה היא שולית... ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, הרי שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת. אדלסון ורגב לא הוסיפו ולא חידשו מאומה בהליך מושא פסק הדין השני שהיה בו כדי להצדיק שינוי... ולא מצאתי בהנמקה הקצרה בפסק הדין השני הסבר משכנע למסקנתו".
השופט מזוז התייחס גם לרקע של העתירה, לטענות שהועלו בדבר הקשר שבין חוק "ישראל היום" להליכה לבחירות 2015, ולעובדת היותו של נתניהו עד לאחרונה גם שר התקשורת. "לא מדובר בעניין רכילותי גרידא, בקשר חברי שבין גורם שלטוני לבין בעליו או עורכו של עיתון. הקשר שבין ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום' - עיתון יומי נפוץ ורב-השפעה - מצוי על סדר היום הציבורי ומעסיק את הציבור ואת המערכת הפוליטית כמעט מיום הקמתו של העיתון ב-2007. השיח הציבורי האינטנסיבי והמתמשך בשאלת מהות הזיקה שבין ראש הממשלה לעיתון ובאשר למטרות העומדות ברקע ייסודו של העיתון הובילו בין היתר גם לבדיקה של מבקר המדינה, לעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-20, ליוזמות חקיקה להגבלת פעילות העיתון, ויש אף הקושרים בין יוזמות אלה למהלכים שהובילו להקדמת הבחירות", כתב מזוז.
"כמו כן, יש לתת משקל גם לעובדה כי מדובר מחד גיסא, בראש הממשלה, היינו הגורם השלטוני הבכיר ביותר, שבתקופה הרלוונטית החזיק גם בסמכויות מיניסטריאליות במשרדים נוספים, כולל משרד התקשורת; ומאידך גיסא, מבקשי המידע אינם 'אזרח סקרן' גרידא אלא עיתונאי בכיר וכלי תקשורת מרכזי שערכו בשעתם תחקיר בסוגיית הקשרים שבין ראש הממשלה לבין העיתון 'ישראל היום' ובעליו, בו הוצג העיתון כ"שופר לקידום העמדות והאינטרסים של ראש הממשלה", והמבקשים להעמיק ולאשש את ממצאי התחקיר".
את דרוקר וחדשות 10 ייצגו עו"ד יהונתן ברמן ועו"ד אורי אדלשטיין. השופטים אף פסקו תשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל, שחציין ישולמו על-ידי המדינה, והחצי השני על-ידי רגב ואדלסון, שיוצגו בידי עו"ד אמיר שרגא.
רביב דרוקר מסר היום ל"גלובס" בעקבות ההחלטה כי "בית המשפט העליון קבע הלכה שהיא אפילו גדולה מהנושא עליו עתרנו. בנושאים ציבוריים חשובים, זה מגוחך שראש ממשלה יטען לפרטיות או לכך שהוא קורבן של העובדה שאסור לו להחזיק בטלפון נייד".
הוא הוסיף כי "החומר שיועבר לנו יאפשר מבט על עוצמת הזיקה בין בעלי ועורכי 'ישראל היום' לראש ממשלת ישראל, ולפי כמות האנרגיה שהשקיעו ראש הממשלה, אדלסון ופרקליטיהם בהתנגדות לבקשת חדשות 10, סביר שזה יהיה מבט מעניין".
"קשרי הון-שלטון-עיתון"
דרוקר וחדשות 10 עתרו לבית המשפט העליון באוקטובר 2016, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים הפך את החלטתו וקבע כי נתניהו לא יחויב להעביר להם את פירוט שיחותיו עם רגב ואדלסון.
בעתירתם טענו דרוקר וחדשות 10 כאמור כי חשיבות קבלת פרטי המידע נובעת מכך ש"'ישראל היום' נוקט קו ברור של תמיכה בראש הממשלה, במדיניותו ובעמדותיו ושל ניגוח יריביו הפוליטיים. בעיני רבים הוא נחשב לשופרו של ראש הממשלה".
לאור זאת, "הקשר בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב אינו, אפוא, 'עניין רכילותי' או 'פיקנטריה'... קיים עניין ציבורי מובהק בקשרי הגומלין של ראש הממשלה עם השניים, שלחשיפת העובדות שביסודם חשיבות רבה לאיכות הדיון הציבורי בקשרי הגומלין בין גופי תקשורת לבין רשויות השלטון. לא קשרי החברות בין השלושה, ככל שקיימים קשרים כאלה, הם שעומדים במוקד בקשת המידע, אלא קשרי ה'הון-שלטון-עיתון' שעומדים בבסיס יחסים אלה".
דרוקר הגיש את פנייתו הראשונה בעניין כבר בפברואר 2015, אז פנה לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה וביקש לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב ב-3 השנים שקדמו ל-11 בפברואר 2012. בבקשה נדרשו פרטים אודות תאריך כל שיחה, שעתה והזמן שנמשכה.
לאחר שבקשתו נדחתה, פנה דרוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים, וזה קבע כי יש למסור לדרוקר את הנתונים שביקש, אך לפני כן יש לשמוע את עמדת רגב ואדלסון. השניים לקחו כעורך דין את דורי קלגסבלד, וזה פנה בשמם לבית המשפט העליון, שהחזיר את הדיון בעניין לבית המשפט המחוזי. לאחר שבית המשפט שמע את עמדתם של רגב ואדלסון, קבע השופט המחוזי דוד מינץ כי במסירת הפרטים אכן קיימת פגיעה בפרטיות, ולאור כך כי אין מקום לחשוף את המידע המבוקש. כעת, כאמור, החלטה זו התהפכה בעליון.
עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה בתגובה: "החלטת בית המשפט העליון מבהירה כי לא ניתן עוד להתחבא בחדרי-חדרים בטענות של פרטיות כדי לחמוק מביקורת ציבורית. פרטיות בסופו של יום נועדה להגן עלינו האזרחים, ולא על השלטון ובעלי ההון והעיתון.
"פסק הדין שניתן היום, המורה על חשיפת מועדי השיחות בין ראש הממשלה לבין רגב ואדלסון, מבסס את זכות הציבור לבקר באופן יעיל את פעולות השלטון באמצעות המידע המצוי בידי השלטון, אך שייך לאזרחי המדינה וחייב להימסר לידינו.
"האינטרס הציבורי גובר על פרטיות בכל הנוגע לאופן בו מנוהלת המדינה תוך שימוש בכספי ציבור והשפעה על התודעה הציבורית באמצעות קשרי חברות ועסקים - קשרים שעד עתה נעשה כל מאמץ להשאירם באפלה מוחלטת".