כרטיס אשראי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
למרות השחיקה ברווחיות מגזר הסליקה ואי-הוודאות בעקבות "חוק שטרום", חברות כרטיסי האשראי ממשיכות לצמוח וסוגרות מחצית שנה ראשונה חיובית. הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי, כמו גם הצמיחה בפעילות ההלוואות, הובילו לעלייה של 13% ברווח הנקי של שלוש החברות, לרמה של 378 מיליון שקל (הנתונים מנוטרלים מהכנסות או הוצאות חד-פעמיות). החברה היחידה שהציגה ירידה ברווח היא לאומי קארד, שרווחיה נשחקו בכ-2% במחצית הראשונה לרמה של 93 מיליון שקל. זאת, בעקבות עלייה בתשלומים לבנקים של 16% בשל הסכם חדש עם בנק לאומי, וכן בשל העלאת עמלות שביצעה ויזה.
לאומי קארד, בניהולו של רון פאינרו, גם סובלת מכך שהיא היחידה שאין לה חברת-בת שמהווה מונופול סליקה בתחומה. בהקשר זה נציין כי הרווחים של אמריקן אקספרס לישראכרט ודיינרס לכאל נמצאים במגמת צמיחה נאה ומהווים תרומה חשובה לפעילות החברה-האם.
כאמור, השימוש בכרטיסי אשראי ממשיך לצמוח, והוא עמד במחצית הראשונה על 147.4 מיליארד שקל - גידול של 8.5% לעומת המחצית המקבילה, כך שבהחלט ייתכן שהשנה יחצו מחזורי השימוש בכרטיסים את רף ה-300 מיליארד שקל. את הצמיחה מובילה כאל, בניהולו של דורון ספיר, והיא היחידה שמציגה גידול דו-ספרתי של 10.4% במחזורים. אחריה נמצאת לאומי קארד עם גידול של 9%, ובמקום השלישי נמצאת דווקא השחקנית הגדולה בענף - ישראכרט - בניהולו של רון וקסלר, שצמחה "רק" ב-7.3% בשימוש בכרטיסי אשראי.
הצמיחה הנאה והתוצאות הטובות מסתירות את העובדה שלמעשה מדובר בענף הנמצא בעיצומו של תהליך של זעזועים. ישראכרט ולאומי קארד צפויות להיפרד מהבנקים תוך פחות משלוש שנים. גם יישום חוק שטרום צפוי לחולל שינויים רבים שקשה עדיין לאמוד את השלכותיהם. כמו כן, אי-ודאות מרכזית שאמורה להתבהר בתקופה הקרובה קשורה לגובה העמלה הצולבת המהווה את מחיר הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת, העומדת כיום על 0.7%, משמעותה ירידה של קרוב ל-300 מיליון שקל בהכנסות השנתיות בענף. בנק ישראל, נציין, מגבש בימים אלה מתווה חדש להפחתת העמלה.
לפניכם עוד כמה מהמספרים המרכזיים של ענף כרטיסי האשראי לסיכום המחצית:
לרוב, המגמות בשלוש החברות דומות, בוודאי בכל הקשור למספר הכרטיסים, אלא שמנתוני המחצית הראשונה עולה כי מספר הכרטיסים הבנקאיים הפעילים של לאומי ירד קלות ב-0.1% ל-1.4 מיליון. לשם השוואה, בישראכרט ובכאל צמח נתון זה ב-2%-3%. בלאומי מסבירים שהנתונים נובעים מרה-ארגון שמטרתו התמקדות בהיקף הפעילות של הלקוחות, ולא בהכרח במספר הלקוחות מחזיקי הכרטיס. לחיזוק הטענה נציין, כי מנתוני השימוש הממוצע לכרטיס בנקאי עולה כי בלאומי קארד נרשמה העלייה החדה ביותר של כ-6.6% ל-3,387 שקלים בחודש, בעוד שהמתחרות רשמו גידול של 3%-4% בסעיף זה.
נתון נוסף בו ישנה שונות בין החברות הוא בסעיף התשלומים לבנקים. בעוד שבלאומי קארד נתון זה גדל בכ-16%, בישראכרט דווקא נרשמה ירידה של כ-8% ל-220 מיליון שקל כתוצאה מעדכון מנגנונים בהסכם - מה שסייע לה לשפר רווחיות.
מדובר אמנם בצמיחה מרשימה של 25% בתוך 12 חודשים, אך נראה כי חברות כרטיסי האשראי קצת מורידות את הרגל מהגז השנה, והתיק צמח במהלך הרבעון השני ב-4.7% בלבד.
נכון שתחום ההלוואות היה וימשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי בענף, במיוחד לאור השחיקה מההכנסות מעמלות, אך ייתכן שגם החברות קצת נבהלו מקצבי הצמיחה הגבוהים שלוו גם בעלייה בהפרשות להפסדי אשראי, ובהתרעות של בנק ישראל מהגידול החד במשק של האשראי הצרכני - והחליטו קצת להתמתן.
מי ששומרת על קצבי צמיחה גבוהים היא לאומי קארד, השחקנית הגדולה בתחום זה. תיק ההלוואות שלה צמח ברבעון ביותר מ-6% וחצה את רף ה-5 מיליארד שקל. נציין, כי לפחות שתיים משלוש החברות בענף נמצאות בתהליך של שינוי תמהיל ההלוואות. לאומי קארד, שהייתה מאוד מוטה לתחום הרכב, מתחילה לעבור להלוואות הצרכניות הרגילות - שם הסיכון וגם הרווחיות גבוהים יותר. ניתן לראות את המגמה בנתוני הריבית של החברה: בעוד שממוצע התיק שלה עומד על 6.1%, הרי שהממוצע בהלוואות שניתנו בחודש יוני זינק ל-7.1%.
כאל, לעומת זאת, פועלת בכיוון ההפוך. חלק משמעותי מתמהיל ההלוואות שלה הוא במוצר הריבובלינג (אשראי מתגלגל) המתאפיין בריביות ובסיכון גבוהים, שמביאים לכך שהריבית הממוצעת שהיא גובה הוא הגבוה ביותר בענף ועומד על 10.9%. בחברה החליטו להקטין את משקל ההלוואות של המוצר הזה לטובת הלוואות רגילות. בכל אופן, אין בינתיים לשינויים הללו השפעה על הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות בענף שעומדת על 8.2% - ירידה קלה לעומת יוני 2016, אז נתון זה עמד על 8.2%.
תחום ההלוואות לרכב מהווה קרוב ל-20% מתיק ההלוואות של החברות. נזכיר, כי באחרונה הזהיר בנק ישראל מהגידול החד בהלוואות הללו, ונראה כי לפחות שתיים מהחברות הפנימו את המסר: בכאל, תיק ההלוואות לרכב נמצא בקיפאון מתחילת השנה; ובישראכרט הלוואות אלה ממילא נמוכות ביחס לגודל התיק, וגם הן בקושי צמחו השנה.
לאומי קארד, לעומת זאת, היא השחקנית הגדולה בתחום, וברבעון האחרון היא צמחה ביותר מ-4% ל-1.6 מיליארד שקל. עם זאת כאמור, בחברה מתכוונים להקטין החשיפה לתחום לאור רמת הרווחיות הנמוכה המאפיינת אותו, ובמיוחד לאור העובדה כי לחברה צפויה התייקרות במקורות למימון ההלוואות לאחר שתופרד מבנק לאומי.
אין ספק שמנוע הצמיחה בתחום כרטיסי האשראי מגיע וגם יגיע מתחום הכרטיסים החוץ-בנקאיים. לפי הנתונים, לאומי קארד מוסיפה להיות השחקן הגדול בתחום, כאשר המועדון המרכזי שלה הוא בשיתוף עם רשת שופרסל, שאמור להיות מוארך ואף מורחב יותר בהסכם חדש שהחברות יחתמו בשבועות הקרובים.
גם דיינרס של כאל ממשיכה לשעוט קדימה עם מועדון ה"פליי קארד" המשותף עם אל על, והיא רושמת זינוק של מעל ל-40% בשימוש בכרטיסי החברה ל-2.6 מיליארד שקל. בנוסף, בכרטיסים החוץ-בנקאיים של כאל עצמם ניכר גידול חד בשימוש של קרוב ל-16%.
מהנתונים עולה, כי הכרטיסים החוץ-בנקאיים מהווים כבר קרוב ל-23% מסך הפעילות בכרטיסי אשראי, זאת לעומת 21.4% במחצית המקבילה.
