סופרמרקט / צילום: איל יצהר
צמיחה של 1.4% מתחילת השנה במכירות מוצרי הצריכה (FMCG), שהסתכמו ב-24.1 מיליארד שקל - כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס". מדובר בתוספת של 338 מיליון שקל למכירות, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016.
מניתוח הנתונים עולה כי בשנה האחרונה מרגישים שוב בעליות מחירים (איטיות אך מורגשות), זאת לאחר שנים של רמות יציבות יחסית מאז המחאה החברתית ב-2011. לפי מדד המחירים של סטורנקסט, המודד את השינוי במחירי המוצרים בניכוי שינויים בתמהיל, חלה עלייה במדד של 0.4 נקודות, זאת לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות: הצרכנים משלמים יותר.
התחום שמוביל את הצמיחה במכירות היה המזון, פועל יוצא של עלייה במחירים בענף, עם עלייה של 1.9% מתחילת השנה. זאת בעוד שמדד המחירים בקטגוריה עלה ב-0.6% בלבד. כך למשל, מכירות החלב צמחו מתחילת השנה ב-2.5%.
כמו כן, לאחר שנרשמה עלייה בנתח השוק של המותג הפרטי בסוף השנה שעברה ובתחילת השנה עת הגיע לשיא של 6.5% במכירות, בשלושת החודשים האחרונים מתייצבת הקטגוריה על נתח של 5.8%.
קטגוריה נוספת שנמצאת בצמיחה משמעותית היא הגלידות והשלגונים. ביולי, שמהווה חודש שיא במכירות הגלידה, נרשמה עלייה במכירות של 8.9% לעומת יולי אשתקד. לעומת זאת, במוצרי טיפוח חלה ירידה של 0.7% במכירות.
"בוכים וקונים"
תמיר בן שחר, ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, מסביר כי מדובר בתהליך שהתחיל כבר לפני 2017, אולם רק עכשיו הוא מגיע לסטורנקסט ולשוק המבורקד. לדבריו, "סטורנקסט מגלים את זה בקופות עכשיו, אבל זה תהליך של כבר כמה שנים"; ואילו בכיר בענף הקמעונאות מוסיף כי "בשקט-בשקט, מבלי ששמנו לב, מחירי המזון נמצאים כבר תקופה במגמת עלייה. מה שעולה בתקופה הזו הוא לא המחירים של מוצרי הטואלטיקה - בהם משרד הכלכלה נלחם - אלא מחירי המזון".
ומהיכן מגיעה העלייה? לפי הערכות של בן שחר, "שוק הסופרמרקטים מגלגל מחזור של כ-67 מיליארד שקל בשנה. עד כה הגידול בענף נבע רק מהגידול במשקי-הבית, שכן ראינו יציבות במחירים. הרווח הגולמי של רשתות השיווק נע סביב 20%, זאת לעומת החנויות היקרות יותר שבו הוא סביב 30%. הרווח התפעולי עומד על 2%-3%, ובימים של תחרות אינטנסיבית הוא יורד לסביבות 2% - מה שמייצר מצב מאוד שברירי. אחרי הקריסה של קלאב מרקט, ולאחריה מגה, ברשתות השיווק יש הסכמה שבשתיקה - אין אינטרס להוריד מחירים".
לדבריו, "מאז המחאה, הצרכן שקט. עברו 6 שנים, והוא לא משמיע את קולו. הוא בוכה וקונה. הרגולטור לא קרא נכון את המציאות ויצר סיטואציה שבה אין תחרות אמיתית, והתוצאה היא שאנחנו משלמים מחירים גבוהים יותר".
נציין כי בעשור שקדם למחאה עלו מחירי המזון והירקות בכ-40%. התחרות בין הרשתות והכניסה של רמי לוי לשוק אמנם יצרו תחרות, אבל היא נפסקה. כמו כן, שנה חלפה מאז הרכישה של יינות ביתן את מגה, ונחום ביתן עדיין לא התפנה לשינוי מיתוגי וטיפול בסניפים, שהמשיכו לפעול באותם מחירים גבוהים בתוך הערים. למעשה ניתן לומר כי השוק נשאר זהה רק עם שחקן אחד פחות ששמר על הענף יקר.
"הרשתות נלחצות. הן חוששות מכך שהשוק מתכווץ, מה שמביא אותן למגננה, והן עושות הכול כדי לשמור על המחזור ולהגדיל את הרווח התפעולי", אומר בן שחר.
גורמים בענף מציינים את האפליקציות להשוואות מחירים כסיבה נוספת לעליות במחירים. האפליקציות, שהוקמו במסגרת חוק שקיפות המחירים במזון שנכנס לתוקפו בינואר 2015 , משמשות באופן אירוני כמכשיר לתיאום מחירים בין הקמעונאים.
"החוק הזה אפשר לרשתות המזון לדעת את המחירים שהמתחרים מוכרים", מוסיף אותו גורם בכיר. "בעבר היה צריך לשלוח סוקרים שייבחנו את המחירים, ואילו היום המחירים של כולם גלויים לכל קמעונאי".
בן שחר מוסיף כי "הרגולטור לא באמת פתח את התחרות, ונוצר מצב שהרבה גורמים שומרים על היבואנים והספקים, ואנחנו משלמים פרמיה מאוד יקרה".
אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי רשת ויקטורי, סבור כי העלייה נובעת מההעדפות הצרכניות: "אין קשר לשקיפות. האוכלוסייה חיה חיי מותרות, יש גידול במוצרי הפרימיום וירידה במוצרי הבייסיק. זה כמו שכולם במינוס בבנק ועדיין לוקחים הלוואה ועוד הלוואה כדי לטוס לחופשה בחו"ל".
