רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי
בחודשים האחרונים ראינו ירידות חדות במניות יבואני הרכב. דלק רכב הציגה דוחות חלשים ברבעון השני ביחס לרבעון הראשון של השנה, וזאת בניגוד למגמת מכירת רכבים חדשים - אשר סיפקה נתונים חזקים ברבעון הראשון.
מכירת הרכבים השנה התאפיינה בתנודתיות, וברבעון הראשון היה זינוק חד במכירות, עקב שינויים רגולטוריים בתמחור המס והוזלת דגמים מסוימים, ועקב ביקוש עונתי של תחילת שנה. חודשים אפריל ומאי התאפיינו בירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וחודש יוני הצביע על התאוששות.
בסופו של דבר, בסיכום שמונת החודשים של שנת 2017, הנתונים דומים מאוד לתקופה המקבילה אשתקד, שהסתיימה בשיא מכירות. השאלה היא האם אנו לקראת שנת שיא נוספת ברכישת רכבים, או שמא אנו לקראת שינוי כיוון. ננתח בקצרה את שוק התחבורה הישראלי, ואת הגורמים המאיצים והממתנים של רכישת רכבים בישראל.
כמות הרכבים הנעים בכבישי ישראל עולה בהתמדה, ואיתה גם הצפיפות בכבישים. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016 נוספו 372,000 כלי רכב, וכ-224,000 נגרעו ממצבת כלי הרכב, כלומר 148,000 כלי רכב נטו עלו על כבישי ישראל. זהו גידול בשיעור של 4.8% בהשוואה לשנת 2015, וגידול של כ-4% בשנים האחרונות. בסך הכול נעים בכבישי ישראל 3,239,000 כלי רכב מנועיים.
למגמת גידול כלי הרכב מספר סיבות. הריבית הנמוכה המתמשכת הופכת את הלוואות המימון לאטרקטיביות. מסלולי מימון בריביות אפסיות - עד 100% משווי הרכב - משווקים על-ידי הבנקים ועל-ידי חברות האשראי החוץ-בנקאיות.
יבואני הרכב וחברות הליסינג יוצרים שיתופי פעולה עם חברות אשראי, ומפרסמים באגרסיביות מבצעים שונים. ירידה מסוימת במחירי המכוניות, וכניסה של מכוניות זולות לשוק ברמת מחירים שלא נתקלנו בה בעבר, מאפשרות קניית רכב חדש מהחברה, בתמורה למימוש קרן השתלמות ממוצעת, לאחר שש שנות חיסכון. מגמת ההאצה בגידול מספר הרכבים מתודלקת כמובן גם בהיעדר תחבורה ציבורית ראויה, היכולה לשמש תחליף אמיתי וקבוע לשימוש ברכב הפרטי.
צפיפות מהגבוהות בעולם בכבישים
הצפיפות בכבישי ישראל היא מהגבוהות בעולם. מספר הקילומטרים שנסעו כלל הרכבים לכל קילומטר כביש גבוה משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD. ישראל גם מובילה בממוצע הנסועה השנתי, שהנו כ-17,000 ק"מ לרכב.
רמת הנסועה הגבוהה נובעת מכמה סיבות, אחת מהן היא הבחירה (או חוסר הברירה) במגורים באזורים מרוחקים ממרכזי הערים הגדולות, כדי להוזיל את יוקר המחיה, ובעיקר את מחירי הדיור, תוך ניסיון להעלאת רמת החיים. מגורים באזורים מרוחקים ממקום התעסוקה, בשילוב עם תחבורה ציבורית מוגבלת, מובילים להגברת השימוש ברכב הפרטי. כלומר, גם מחירי הנדל"ן העולים משפיעים על התלות ברכב פרטי.
למרות כל המתואר, רמת המינוע (מספר כלי רכב ל-1,000 תושבים) עדיין נמוכה ביחס למדינות מפותחות רבות. בישראל רמת המינוע היא 383 כלי רכב לכל 1,000 תושבים, ואנו משתרכים מאחור לעומת מדינות כגון שוויץ, שבה מעל 500 רכבים, איטליה שבה מעל 600 רכבים, הולנד, ספרד, פינלנד ועוד. חשוב לציין, כי הנתונים מתייחסים לכלל האוכלוסייה, כולל ילדים, ולכן ישנה הטיה, מכיוון שמספר הילדים בישראל עד גיל 18 גבוה מרוב המדינות המצוינות.
על פי דוח ה-OECD מיוני 2016, אחת הסיבות המרכזיות לרמת המינוע הנמוכה בישראל היא שיעור המיסוי הגבוה על רכבים. לפי הדוח, שיעור המס הכולל על רכבים שני רק לדנמרק, ומהווה מקור הכנסה חשוב למדינת ישראל. המיסוי על רכבים בישראל כולל מכס, מס רכישה ומע"מ על המחיר הסופי. המיסוי למעשה מכפיל את מחיר הרכב לצרכן, וזה עוד לפני מס הבלו על הדלק.
לפי נתוני הלמ"ס, אורך הדרכים הסלולות גדל בשיעור של 17% בשנים 2000-2015, ושטח הכבישים גדל בשיעור של 40%, בעוד שמספר כלי הרכב גדל בשיעור של 69% ושיעור הנסועה גדל בשיעור של 50%. מספר האנשים המורשים לנהוג גדל בשיעור של כ-46%.
מגמות המימון ימשיכו להתחזק
מבט מעמיק לאורך שנים מראה, כי קצב הגידול בתשתיות אינו הולם את קצב הגידול בכלי הרכב והמורשים לנהוג בהם. הפרשי שיעורי הגידול מעצימים את הצפיפות בכבישים לאורך זמן.
כל המגמות שהוזכרו עד כה נמשכות, ואף ביתר שאת. מבחינת נתוני המאקרו נראה שסביבת הריבית הנמוכה יכולה להיוותר על כנה עוד זמן רב, כך שתופעת שוק המימון הבנקאי והחוץ-בנקאי תמשיך להתחזק. חוזקו של השקל ושיפורי הטכנולוגיה, אשר ימשיכו להזרים לשוק המקומי מכוניות במחירים לכל כיס, תוך השפעה אגרסיבית על שוק המשומשות, שיעור האבטלה הנמוך והעלייה ברמת החיים, כל אלו ממשיכים לתדלק את שוק הרכבים.
ממשלת ישראל ממשיכה לבצע השקעות הן בתשתיות והן בתחבורה הציבורית, אך בפועל קצב ההתקדמות איטי, ולא מצליח להדביק את הפערים, ועל כן אינו מהווה חלופה אמיתית. כל שנותר לציין הוא שהגודש בכבישים צפוי להמשיך ולגדול, כך שהעתיד נראה פקוק מתמיד.
ליבואני הרכב ישנן השפעות לא מעטות על שורת הרווח, אך ניתן לומר כי מרכיב מרכזי הנו שער החליפין של השקל מול המטבעות העקריים, שהם הין היפני, האירו ובעיקר הדולר האמריקאי - המהווה את מטבע המסחר העיקרי. על פניו נראה כי הגורמים שהביאו להתחזקות השקל נותרו על כנם, והשקל צפוי להמשיך ולשמור על חוזקו, ולהגדיל את שורת הרווח של היבואנים.
כל עוד לא יהיה שינוי מהותי בנתונים, נראה כי מי שמאמין שהתמתנות מכירת המכוניות הנה אתנחתה קלה, וגם השנה נחזה בשיאים חדשים במסירת רכבים, בהחלט יכול לתבל את תיק ההשקעות שלו במניות אלו, תוך ניצול של התיקון המשמעותי שהן חוו - כפי שמשתקף בגרפים.
■ הכותב הוא סמנכ"ל לקוחות מוסדיים, תאגידים ומוסדות באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
