גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש חייב את בנק לאומי להפקיד צ'קים של בעל צ'יינג

הבנק טען כי שני הצ'קים על סך 100 אלף שקל מהווים פיצול מלאכותי של עסקה אחת, ודרש אסמכתאות ומידע עליה ■ ביהמ"ש הבהיר: "הבנק חייב לתת שירות ללקוח, למעט אם הוכיח קיומם של נתונים קונקרטיים המצביעים על חשש סביר לפעילות אסורה"

בנק לאומי / צילום אילוסטרציה: אייל יצהר
בנק לאומי / צילום אילוסטרציה: אייל יצהר

בית משפט השלום בחיפה הורה לבנק לאומי לפעול להפקדת שני צ'קים של נותן שירותי מטבע (נש"מ) המנהל אצלו חשבון עו"ש. זאת, לאחר שהבנק סירב להפקידם, בנימוק כי קיים חשש להלבנת הון. הבנק, שחויב בהוצאות, הגיש למחוזי ערעור על ההחלטה.

ההחלטה התקבלה בעניינו של אמיר מועדי, הבעלים של חברת "מ. אמיר הכרמל פיננסים", שעיסוקה במתן שירותי מטבע (צ'יינג'ים), מנהל חשבון נש"מ מורשה על-ידי משרד האוצר ומדווח על העסקאות באופן ממוחשב. חברה מורשית של משרד האוצר למתן שירותי מטבע וניכיון צ'קים, מהווה למעשה גורם חוץ-בנקאי המורשה לתת אשראי, וככזה הוא מהווה מתחרה טבעי לבנקים. לקוחות שונים מעדיפים לעבוד עם גורם חוץ-בנקאי שיכול לבצע עסקאות במהירות ולקבל החלטות מסחריות מהר יותר מהבנקים וללא הביורוקרטיה הנהוגה שם. הלקוח מקבל כסף מיידי, ומנגד החברה מרוויחה עמלה בדמות ימי הערך עד למועד פירעון הצ'קים. על החברה חלה חובה לדווח על עסקאות החל מ-50 אלף שקל.

במקרה של מועדי שהגיע לבית המשפט, הגיע אל החברה שבבעלותו לקוח עם שני צ'קים דחויים - כל-אחד על-סמך 50 אלף שקל - ובסך-הכול עסקה אחת על-סך 100 אלף שקל עם אותו לקוח. הלקוח הסב את הצ'קים לחברה של מועדי, וזו שילמה לו את תמורת הצ'קים הדחויים באותו היום, בניכוי עמלת החברה. החברה דיווחה על העסקה באופן ממוחשב כדין.

בבואו להפקיד בסניף הבנק שלו את שני הצ'קים מהעסקה - נתקל עמדי בסירוב סניף הבנק שלו להפקידם. לעמדת בנק לאומי, שני הצ'קים מהווים פיצול מלאכותי של עסקת יסוד, ויש להציג אסמכתאות לעסקה, אחרת - מדובר בהסתרה של פעילות בלתי חוקית של הלבנת הון.

בתגובה הגיש עמדי לבנק את חשבונית המס והקבלה בגין עסקת היסוד, אולם הבנק לא הסתפק בכך ודרש ממועדי מידע נוסף אודות עסקת היסוד. בעקבות זאת הגיש מועדי - באמצעות עו"ד יניב הרינג - בקשה לבית המשפט לקבלת צו עשה זמני, שיורה לבנק להפקיד את הצ'קים.

חוסר בנתונים

השופט אייל דורון קבע כי על הבנק לאפשר את הפקדת הצ'קים. "קשה שלא לתמוה מה מקור הסמכות החוקית שנטל לעצמו הבנק להימנע מביצוע ההפקדה של שני הצ'קים. הוא חזר על ההלכה המשפטית, לפיה רק בהתקיים נתונים קונקרטיים המצביעים על חשש סביר לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון, מותר לבנק לסרב לשרת לקוח. לדברי בית המשפט, "בנק חייב לתת שירות ללקוח, למעט אם הסירוב הוא סביר, והנטל להוכחת הסבירות מוטל על הבנק".

השופט דורון פסק כי דרישת הבנק לאסמכתאות בגין עסקת היסוד היא אמנם לגיטימית וציין כי העסקה דווחה כעסקה אחת בסכום כולל של 100 אלף שקל, מבלי להסתיר את העובדה שהיא מורכבת מניכיון בגין שני צ'קים שונים. עם זאת, קבע דורון, "משנמסרו לבנק חשבונית מס וקבלה בגין עסקת היסוד, דומני כי דרישות נוספת מצד הבנק המחייבות את את התובע הפועל בשוק תחרותי בו פועלות חברות נוספות כדוגמתו, לבצע פעולות נוספות של דרישה וחקירה בנוגע לעסקת היסוד - הן דרישות מרחיקות לכת יתר על המידה, בהיעדר נתונים נוספים ואינדיקציות נוספות כלשהן".

לדברי בית המשפט, "נציג הבנק נשאל על כך בחקירתו (על ההימנעות מההפקדה - מ' ר'), אך לא ידע להצביע על כל הנחיה כתובה, בוודאי לא חיקוק או הנחיה רגולטורית - בין של המפקח על הבנקים, בין של הרשות להלבנת הון - המצדיקים נקיטת עמדה כפי שנקט".

בית המשפט הציע לבנק למסור לעיניו בלבד, מידע סודי - אם יש כזה - שבגללו יש למנוע את ההפקדה, ושהוא לא רוצה לחשוף לעיני מועדי. אולם, הבנק לא נענה להצעה. הבנק הגיש ערעור על ההחלטה למחוזי וביקש את עיכוב הביצוע שלה - קרי ביקש לעכב את הפקדת הצ'קים עד להכרעה בערעור.

שופטת המחוזי בחיפה, עדי חן-ברק, אמנם קיבלה את הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בנימוק שבמקרה הזה הפקדת הצ'קים תסכל את הערעור עצמו, וגם בגלל שלמועדי "לא ייגרם נזק אדיר מאי-הפקדת הצ'קים". אולם, המחוזי ציין כי סיכויי הערעור "רחוקים מלהיות מובהקים, בשים לב לקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום", וכן בשים לב ל"קביעותיו הסבירות ביחס לאי-עמידת הבנק בנטל להוכחת סבירות הסירוב".

השופטת ציינה ביחס לעיכוב הביצוע עליו הורתה, כי אם הצ'קים יהפכו חסרי כיסוי בעתיד - הרי שהבנק יוכל להיתבע על כך. תגובת בנק לאומי בעניין לא הגיעה עד למועד סגירת הגיליון.

"השפעה רוחבית"

עו"ד הרינג המתמחה בייצוג נותני שירותי מטבע ושייצג את מועדי מתאר כי ההחלטה היא רוחבית ובעלת משמעות רבה לבנק. "למעשה נקבע שאין להטיל על נותני שירותי מטבע לחקור את הלקוחות בשאלות, כמו למה הלקוח הגיע עם שני צ'קים. זאת, ברגע שרואים בחשבונית המס ובקבלה שהצ'קים פוצלו מראש, וברגע שרואים שהכול דווח לרשות להלבנת הון כדין, כי העסקה עברה במערכת הממוחשבת של משרד האוצר", ציין. 

ניהול סיכון מוגבר או מלחמה במתחרים?

פסק הדין שקיבל בית משפט השלום בחיפה, שחייב את בנק לאומי להפקיד שני צ'קים דחויים של נותן שירותי מטבע, עשוי להשליך על מקרים אחרים בהם נותני שירותי מטבע מקבלים יחס בעייתי מבנקים.

תביעות של נותני שירותי מטבע נגד הבנקים, בגין הערמת קשיים בפעילות השוטפת, אינן תביעות נדירות.

איגוד "נותני שירותים פיננסים מוסדרים", קרא באחרונה באמצעות מכתב למשרד האוצר ולבנק ישראל, שפורסם ב"גלובס", לקבוע לבנקים נוהלי עבודה ברורים בנוגע לנותני שירותי מטבע וזאת לדבריו, בטרם מרבית השחקנים בענף יקרסו וייעלמו.

לטענת האיגוד, "נראה כי התעמרות זו של המערכת הבנקאית (בנותני שירותי מטבע) נובעת, בראש ובראשונה, מרצון לפגוע באלטרנטיבת המימון החוץ-בנקאית שמציעים הגופים החוקיים הפועלים בתחום, ומתוך רצון להמאיס עליהם את עיסוקם. כל זאת בכסות של מניעת הלבנת הון".

הבנקים טענו מצדם כי המגבלות על הפעילות הבנקאית של נותני שירותי שטבע יוסרו לאחר שרשות ניירות ערך תשלים את ההליך של מתן רישיונות לנש"מים. אולם, באיגוד טענו שמדובר בתירוץ שיוחלף לאחר מכן בתירוץ אחר, שיצדיק בתורו את המגבלות על החברות שבענף.

גורם במערכת הבנקאית ציין כי סקטור הנש"מים (נותני שירותי מטבע) נחשב בישראל, כמו גם במדינות אחרות, כמגזר בסיכון גבוה. "הדבר בא לביטוי בדיונים של רשויות וכן במסמכי הערכה בינלאומיים" טען הבנק. "לכן הבנקים חייבים בניהול סיכונים מוגבר, שכן הם עלולים להיות מנוצלים להלבנת הון, ואף עלולים להימצא גם כאחראים, למשל, אם בדיעבד יתברר שלא פעלו כנדרש". 

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, והשתיים שנופלות

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר מזנקת לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?