גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזמן התכווץ והשוק עובר ליחידות מיקרו

גוגל מובילה את אחד השינויים הגדולים בעולם השיווק: Micro-Moments

זמנים מודרניים / צילום: שאטרסטוק
זמנים מודרניים / צילום: שאטרסטוק

משהו קרה לזמן. פעם שלחנו מכתבים או השארנו הודעות על משיבונים וקיבלנו מענה רק כעבור שעות, ימים ואפילו שבועות. היום אנחנו שולחים הודעה בוואטסאפ ומצפים מיד לראות את שני סימני הווי הכחולים המאשרים שההודעה התקבלה. פעם האזנו לתקליטים או דיסקים שלמים, עד שאפל אפשרה לנו להוריד שיר יחיד. פעם הרצאה נמשכה שעה, ואז בא TED שכיווץ אותה ל-18 דקות וזה נשמע אתגר. היום באתר של TED אפשר למצוא הרצאות שאורכן פחות מ-12 דקות ואפילו פחות מ-6 דקות. פעם הצטרפנו לארגון וציפינו לקבל את "שעון הזהב" בתום 25 שנות עבודה. היום אף אחד לא מדבר במונחים האלה. עבודה יכולה להיות גם משימה יחידה בענן. הזמן התקצר, והמגמה הזאת ככל הנראה תימשך.

גוגל הבינה זאת היטב. היא מובילה בתקופה האחרונה את אחד השינויים הגדולים בעולם השיווק, שנקרא Micro-Moments. גוגל זיהתה את זירת הלוחמה החדשה של המותגים - הנייד. עשר שנים אחרי שהושק הטלפון החכם הראשון, ה-iPhone, כמעט 70% מדווחים שהם בודקים את הנייד בתוך רבע שעה מהיקיצה בבוקר, ובקרב הצעירים, 87% אומרים שהנייד נמצא איתם כל הזמן, יום ולילה. זה משנה את האופן שבו אנחנו מתקשרים, לומדים, עובדים, וצורכים חדשות ומידע. אנחנו מבצעים את רוב הפעילות בנייד ואנחנו בודקים אותו כ-150 פעם ביום, לפעמים למשך זמן של 10 שניות עד דקה. הרגעים האלה שבהם אנחנו פונים לנייד כדי לתאם פגישה, לשלוח מייל מהיר בתור לרופא שיניים או לשתף תמונות מהחופשה האחרונה הפכו להיות חלק מחיינו.

גוגל מחלקת אותם לארבע קטגוריות:

אני רוצה לדעת: כשאנחנו מחפשים מידע, חוקרים נושא, אולי אפילו מחפשים השראה. 91% פונים לנייד באמצע פעילות כדי לחפש מידע.

אני רוצה ללכת: כשאנחנו יוצאים לפעילות או לרכישה במקום פיזי. השימוש באפליקציות מבוססות מיקום גדל בהתמדה ו-82% מבצעים חיפוש כזה כשהם צריכים למצוא מקום בסביבתם.

אני רוצה לקנות: כשאנחנו מחפשים עזרה בשאלות כמו מה כדאי לקנות, היכן כדאי לקנות וכמה זה עולה. 82% מהצרכנים פונים לנייד כשהם בחנות, לפני רכישה, ו-10% מהם עושים רכישה במקום אחר בעקבות הבדיקה.

אני רוצה לעשות: כשאנחנו מחפשים הדרכה או מנסים משהו חדש. יש המון חיפושים כאלה ביוטיוב. יותר מ-100 מיליון שעות צפייה מסוג זה נרשמו ב-2015.

מה אנחנו עושים בנייד 150 פעם ביום

מבחינת אנשי שיווק הרגעים האלה שלנו בנייד הם הזדמנות ליצור איתנו קשר בזמן הנכון ובהקשר הנכון, כי הרי כל חיפוש שאי פעם עשיתם נשמר ומעובד. קחו לדוגמה עובדת בנסיעת עסקים שנוהגת לחפש מסעדה או קפה מיד עם הגעתה למלון. גוגל מציעה לעסקים מקומיים להקפיץ לה מודעות כאלה אפילו בלי שתחפש, ברגע שתשלוף את הנייד אחרי ה-Check-In. אין צורך לשאול איך גוגל יודעת שאותה עובדת הגיעה למלון. פשוט תפתחו את ה-Timeline שלכם במפה של גוגל ותבינו שיודעים עליכם הכול.

כמו כל תופעה, לא חשוב היכן היא התחילה, בסוף כנראה נפגוש אותה גם בעולם העבודה. מתרחש כאן שינוי תודעה והרגלים, ומה שהורגלנו בו כצרכנים אנחנו דורשים גם כעובדים. כבר היום יש דוגמאות לכניסה של מגמות כאלה לעולם העבודה - לדוגמה, אתרי טוקבקים פנים-ארגוניים, אתרים כמו Glassdoor ו-Blind שעונים על הדרישה לשקיפות בארגונים. זה מחלחל גם לעשייה עצמה ומתבטא בקצב העבודה, בצורך להתארגן מחדש עם זמני תגובה מהירים, בחבירה לצוותים מוכווני פרויקטים.

גם ענן העבודה עבר ליחידות קטנות. כבר ב-2008 נולדו מונחים כמו Microwork ו-Microjob, שפירושם ביצוע עבודות ביחידות קטנות דרך פלטפורמות רשת כמו MTurk, Fiverr, Upwork ורבות אחרות. באחרונה פורסם ב-HBR מאמר שכותרתו The Microwork Solution המייחס למגמה הזאת, לצד מגמת מיקרו נוספת הנקראת Microfinancing, את היכולת לאפשר לאוכלוסיות העולם שאין להן גישה לעבודה להתפרנס מיחידות עבודה קטנות ובמקביל לקבל גישה לכסף כדי לפתח עסקים.

מעבר לעבודה, תופעת המיקרו חודרת גם לתחום הלמידה. תחילה, כשרק נפתחו ברשת קורסים חינמיים ברמה גבוהה, הם דימו את קורסי האקדמיה - הם היו ארוכים וסבלו מאחוז גובה מאוד של נשירה. אבל בזמן האחרון, נכנסו פלטפורמות חדשות של מיקרו-למידה, כלומר למידה במנות קטנות, בכל זמן ובכל מקום, ללא הרצאות ארוכות ולוח זמנים קשיח. מדובר בפלטפורמות כמו Coursmos, Curiosity, LiteLearn. כמו בשיווק, גם כאן הזמינות והיחידות הקטנות מייצרות מוטיבציה ללמידה באופן שונה מקורס שנלמד בחדר עם מרצה ובורקס.

בישראל, הסטארט-אפ Emerj של חדוה קליינהנדלר מקדם מיקרו-מנטורינג. הוא מאפשר לחבר בין הצורך בקבלת עצה ברגע מסוים לבין מנטור זמין שיש לו הידע והניסיון הנדרשים. כפי שקליינהנדלר אומרת, עכשיו, כשהזמן מתקצר לרגעים, ברור שמנטורינג לא חייב להיות מערכת ארוכה ומתמשכת ויכול להביא ערך רב בזמן ובמקום הנכון עם האדם הנכון.

וזו כנראה רק ההתחלה. הטלפון החכם, שנמצא כאן במרכז השיח, חוגג השנה עשור, ואם תעצרו לחשוב על זה, הוא לא רק קיצר את הזמנים, הוא הנגיש לנו עולמות שלמים והרחיב את הזיכרון שלנו, אפילו את היכולות. כבר אפשר לראות באופק הלא-כל-כך רחוק את העולם שאחריו, שבו לא נזדקק למסכים שיתווכו בינינו לבין המידע אלא נענוד או נלבש מה שצריך, ואולי ביום מן הימים ההרחבה הזאת תיעשה ממש בתוך הגוף. ואנחנו נתרגל.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק