רמי לוי בדיון על מגה / צילום: תמר מצפי
איש העסקים המצליח, שרק לפני כשנתיים וחצי הדליק משואה ביום העצמאות, הפך לחשוד בפלילים. המשטרה עיכבה היום (א') לחקירה באזהרה את איש העסקים רמי לוי, בעל רשת הקמעונאות רמי לוי שיווק השקמה, בחשד למעורבות בביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים.
לוי אינו הנחקר היחיד בפרשה. לפנות ערב הותר לפרסום כי ראש מועצת מבשרת ציון, יורם שמעון, עוכב גם הוא לחקירה באזהרה, כמו גם מנהל עיתון מקומי של המועצה ואיש עסקים נוסף. שמעון שנעצר יורחק לחודשיים ממשרדו. כל המעורבים שוחררו לביתם, בתנאים מגבילים.
החשדות שחוקרת המשטרה עוסקים בהתנהלות המועצה מול בעלי הקניון שבשטחה המוניציפלי ומול מנהל העיתון המקומי, המסקר את המועצה. במסגרת החקירה נבדק חשד שלוי קיבל בניגוד לחוק הטבות חריגות במיוחד בפרויקט גדול שהוא בנה בקניון שבשטחי המועצה.
בין היתר, לפי החשד, ראש המועצה שמעון פעל לכאורה על מנת לאפשר לרמי לוי לחמוק מתשלום היטל השבחה בסך 21 מיליון שקל עבור גג הקניון שנבנה בשטחי המועצה. לפי החשד, בזמן שראש המועצה פעל לסייע ללוי לקבל פטור מהיטל ההשבחה, הייתה אשתו של ראש המועצה מנהלת השיווק באותו קניון. ובנוסף, מנהל המטה של ראש המועצה לשעבר משמש כיום כמנכ"ל הקניון.
כמו כן, נחקר חשד לפיו ראש המועצה פעל לכאורה כדי להקל על תשלומיו של לוי למועצה המקומית. לוי חשוד בשותפות בתוכנית האסורה ובעבירות על החוק לכאורה. הפרשה נחשפה השנה בתחקיר ששודר בחדשות 2.
החקירה נוהלה במשך כמה חודשים באופן סמוי ועברה לאחרונה לשלב הגלוי. המשטרה הודיעה הבוקר כי במסגרת החקירה "ביצעו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בשבועות האחרונים חיפוש במשרדי המועצה לשם תפיסת מסמכים ועיכבו לחקירה חבר מועצה". כאמור, הבוקר עיכבו החוקרים לחקירה ארבעה חשודים נוספים, בהם לוי, ואף ערכו חיפושים בבתיהם.
בעקבות חקירתו של לוי, שנלקח בשעות הבוקר המוקדמות מביתו למשרדי יאח"ה, הופסק המסחר במניית רמי לוי בבורסה, וכשחזר המסחר צנחה מניית החברה (ראו ידיעה נפרדת).
בתוך כך, החברה דיווחה בשעות הבוקר לבורסה כי "רמי לוי בעל השליטה בחברה עוכב הבוקר לחקירת משטרה, זאת בקשר עם נכס המצוי בבעלות פרטית של בעל השליטה בחברה בשותפות עם אדם נוסף".
עוד לפי הדיווח לבורסה, "הנכס אינו חלק מנכסי החברה ואינו בבעלותה. החשדות הנחקרים הן לעבירות מרמה והפרת אמונים לכאורה, המתנהלת כנגדו וכן כנגד ראש מועצה מקומית ושלושה נוספים".
לא ההסתבכות הראשונה
ב-22 באפריל 2015, יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל, הדליק רמי לוי משואה לתפארת מדינת ישראל. לוי תואר כ"איש יש עסקים ויזם בעל מעוף שחולל שינוי משמעותי בשוק הקמעונאות כשהוביל להורדת מחירים ברשת המרכולים שלו וברשת הסלולרית שייסד... יוזמתו אילצה את רשתות המזון הגדולות להוזיל מחירים ולנהל תחרות המיטיבה עם הלקוחות, והוכיחה שאפשר לשלב השקפת עולם חברתית עם הצלחה כלכלית".
עוד תואר לוי, כמי ש"עסקיו צמחו מחנות קטנה בשוק הירושלמי ל-32 מרכולים בארץ, המשרתים כ-2 מיליון תושבים ומעסיקים אלפי עובדים, יהודים ולא יהודים. לוי משמש גם חבר במועצת העיר ירושלים, תומך בקביעות בעמותות חסד ומעניק חסויות לאירועים ציבוריים".
ואולם, מאז התרחשו קלקולים בקריירה המטאורית של לוי. החקירה הנוכחית היא לא הפעם הראשונה שבה איש העסקים מסתבך בעבירות על החוק לכאורה.
בחודש מארס 2016 בכירים ברשת רמי שיווק השקמה, ובהם לוי עצמו וחתנו אופיר אטיאס, מנכ"ל רמי לוי תקשורת, נחקרו במשטרה בחשד לביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות, תוך שימוש לכאורה שלא כדין במערכת מניעת ההונאות של החברה-הבת.
החקירה נפתחה בעקבות מידע שפורסם בתקשורת על ידי אלקנה אלון, עובד לשעבר ברמי לוי תקשורת, על ההתנהלות בחברה.
לפי עדותו של אלון בשעתו, בכירים בחברת התקשורת ביצעו לכאורה שימוש במערכות האבטחה של רמי לוי תקשורת לצורך מעקב אחרי גורמים שעמם היה לחברה סכסוך או לחילופין למעקב אחרי עובדים בחברה. אלון עצמו מסר עדות במשטרה בפרשה.
רמי לוי תקשורת היא מפעילה וירטואלית שהחלה את פעילותה בשנת 2011 עם פתיחת שוק התקשורת לתחרות. לחברה עצמה אין תשתית משלה, והיא נשענת על תשתית של חברת פלאפון.
החשדות נגד רמי לוי והנחקרים האחרים:
* ראש המועצה פעל לכאורה כדי שלוי יקבל פטור ממס השבחה בהיקף 21 מיליון שקל עבור גג הקניון
* ראש המועצה פעל פעל לכאורה כדי להקל על תשלומיו של לוי למועצה
* אשתו של ראש המועצה שימשה בעת קבלת הפטור כמנהלת השיווק של הקניון
* מנהל המטה של ראש המועצה לשעבר משמש כיום כמנכ"ל הקניון
* לוי היה מודע ושותף לעבירות
בעקבות החקירה: ירידה של 5% במניית רמי לוי בבורסה
מניית רמי לוי הגיבה בירידות חדות לידיעה אודות חקירת בעל השליטה בחברה, תוך שריכזה מחזור מסחר גדול מהרגיל. בשעות הצהריים נעו הירידות סביב 5%, אחרי שבשעות הבוקר הן התקרבו ל-9%.
הירידות היום קיזזו את התשואה החיובית שרשמה המניה מתחילת השנה לכ-15%, ובמספרים, הרשת איבדה כ-130 מיליון שקל משוויה (על בסיס הירידות בצהריים) והם משקפים לרשת הסופרמרקטים שווי נוכחי של כ-2.35 מיליארד שקל ולשווי החזקותיו של לוי (כ-45%) שווי של כ-1.05 מיליארד שקל.
כמו מרבית מתחרותיה הבורסאיות, גם מניית רמי לוי נהנתה בתקופה האחרונה מסנטימנט חיובי במסחר, על רקע צמצום התחרות בין רשתות קמעונאות המזון לאחר קריסתה של רשת מגה ושיפור תוצאותיהן הכספיות, כשבין המניות בולטת לחיוב זו של שופרסל הנסחרת ברמת שיא ומשקפת לרשת שווי של 4.6 מיליארד שקל.
אין זו הפעם הראשונה שמניית רמי לוי סופגת זעזועים בעקבות פרשות הקשורות לבכירים ברשת הדיסקאונט, ועל בסיס המקרה הקודם לא מן הנמנע כי הירידות יימשכו בימים הקרובים, אז נדרשו קרוב לחודשיים עד ששווי החברה חזר לזה שבו שהה טרם הירידות.
לפני כשנה וחצי - בחודש מארס 2016, צללה מניית רמי לוי ב-11% תוך חמישה ימי מסחר בעקבות חקירה שנפתחה נגד הרשת והחברה-הבת שלה, רמי לוי תקשורת, שבמסגרתה נחקרו במשטרה בכירים בחברה, ובהם לוי עצמו, בחשד לשימוש לא חוקי במערכת האבטחה של חברת התקשורת, המספקת שירותי סלולר.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה הציגה רמי לוי שיווק השקמה שיפור של 18% בהכנסותיה, שהצטברו ל-2.5 מיליארד שקל בזכות המשך התרחבות הרשת, שבשנה האחרונה הטמיעה גם כמה מסניפי מגה, ובסך הכול גדלה ב-12 סניפים חדשים ומתקרבת ל-50 סניפים בסך הכל (שלושה מהם בזכיינות).
בשורה התחתונה, רווחי רמי לוי למחצית השנה גדלו ב-26% ל-59 מיליון שקל כשלצד הגדלת המכירות היא הגדילה גם את הרווח הגולמי והתפעולי.
עסק כביש: קניון בהשקעה עצומה, ללא גישה ישירה
בשנת 2010 זכו רמי לוי ושותפו עדי סודאי במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת קרקע בת 2.4 דונמים המיועדת למסחר, תמורת 9 מיליון שקל. אגב, מבין 10 הצעות שהוגשו לרכישת הקרקע, שסכומן נע בין 985 אלף שקל ל-8.6 מיליון שקל, הייתה הצעתו של לוי - 9,050,000 מיליון שקל - קרובה מאוד למחיר השומה של הרשות שעמד על 9,005,000 שקל. הקרקע הייתה סמוכה לקרקע בת 7 דונמים בבעלות לוי, שתכנן לאחד את שתיהן לצורך הקמת קניון בן 15 אלף מ"ר.
בספטמבר 2016 נפתח הקניון, לאחר 3 שנים של עבודות הקמה, שלפי היזמים הסתכמו בעלות השקעה של 250 מיליון שקל.
בחודש ינואר האחרון דחה בג"ץ עתירה שהגיש רמי לוי נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, חברת נתיבי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואחת המועצות המקומיות. בעתירה ביקש לוי למנוע את כניסתה לתוקף של החלטת הוועדה לתשתיות לאומיות שעל פיה לא ייסלל כביש גישה חדש לקניון שבבעלותו. לוי טען בבג"ץ כי משמעות ההחלטה היא פגיעה עסקית חמורה בקניון.
בבג"ץ טען לוי כי הוא ושותפו השקיעו בהקמת הקניון למעלה מ-300 מיליון שקל וכי הם מעסיקים כ-400 עובדים. כל בניית הקניון והפעלתו, נטען, התבססו על כך שדרך הגישה הקיימת לקניון תיסגר ויתאפשר רצף קרקעי שיחבר את הקניון עם הרחוב הראשי של המועצה המקומית - וכך תיווצר גישה מוצלחת יותר לקניון.
מנגד טענה המועצה המקומית, כי דין העתירה לסילוק על הסף, מאחר שהסדרי התכנון הזמניים אושרו בהליכי רישוי המאפשרים הוצאת היתר בנייה ולכן הסמכות לבירור נושא זה לא נתונה בידי בג"ץ אלא באמצעות עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
עוד טענה המועצה, כי העתירה מבקשת להביא למתן עדיפות לאינטרס כלכלי צר של רמי לוי על פני האינטרס הציבורי הרחב של תושבי היישוב. כמו כן, הבהירה המועצה המקומית כי מדובר בבקשה לקבלת צו לסלילת כביש עבור הקניון בלבד, וזוהי התערבות בוטה בשיקול הדעת של מוסדות התכנון.
בג"ץ קיבל את טענות המועצה המקומית, דחה את העתירה וקבע כי לעותרים קיימת אפשרות לפנות בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, כיוון שטענותיהם אינן תוקפות את התוכנית, אלא את אופן יישומה - ועל כן אין לדון בהן בבג"ץ.