גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעולם הנוער אין מבוגר אחראי. זו אחריות המפרסם והפרסומאי"

היום הושקה אמנה לפרסום אחראי והוגן לנוער, שנועדה להגדיר ולהסדיר כללי שיווק לצעירים - גם על רקע איום בהסדרה בחקיקה ■ בין הנושאים שהוסדרו: אי-הטעיה ושקיפות, תגמול הולם על השתתפות בפרסומת וייצוג גם לילדים שנמצאים מחוץ למעגל של "ילדים יפים שמקבלים מתנות באינסטגרם"

מתוך "אצל הדודה והדוד". עולה בקנה אחד עם ערכי האמנה? / צילום מסך
מתוך "אצל הדודה והדוד". עולה בקנה אחד עם ערכי האמנה? / צילום מסך

בתום תהליך שנמשך יותר משנה, הושקה היום (ב') אמנה לפרסום אחראי והוגן לבני נוער. האמנה היא פרי עבודה משותפת של יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, משרד הפרסום והתוכן teenk, איגודי השיווק והפרסום ונציגי מועצת התלמידים הארצית.

מטרת האמנה היא להעלות למודעות של אנשי השיווק והפרסום את הרגישות והמורכבות שבפנייה לנוער, קהל יעד אטרקטיבי לחלק לא מבוטל מהם, והאחריות שמונחת על כתפיהם בבואם לגעת בקהל זה. באמנה מתחייבים אנשי פרסום, שיווק ומדיה לפעול בהתאם לקווים מנחים שנוסחו בקפידה ועוסקים בנושאים כמו אחריות למסרים והוגנות בתשלום.

התהליך החל בצלילים צורמים ובאיומים להסדרה בחקיקה. קהילת השיווק הייתה נתונה למתקפה הולכת וגוברת על האופן שבו היא משתמשת לכאורה בצעירים. העידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות פתחו בפני מפרסמים אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות להגיע לבני הנוער באופן ישיר ולהניע אותם לפעולה. פייסבוק, יוטיוב, סנאפצ'ט, אינסטגרם מיוזיקלי ודומיהם הפכו לכר פורה לפעילויות שיווקיות, רק שבשונה מהמדיות המסורתיות - בעולם הרשתות אין פיקוח רגולטורי. יותר מזה, זהו עולם שאין לו "מסורת התנהגות" וקודים מקובלים כמו בכלי מדיה בעלי היסטוריה ארוכה יותר, ולכן אפילו תפיסות של מותר ואסור לא היו שגורות.

התוכן השיווקי יצא מהמסכים והגיע לאזורי המחיה של בני הנוער. כך למשל בנקים קיבלו דריסת רגל בבתי הספר בפורמט של חינוך לצרכנות. חלק לא מבוטל מהפעילויות האלה כולל הצעות מפתות לפרסים ומתנות - לעתים בעלי ערך גבוה - עבור פעילויות שהופכות את בני הנוער לשגרירי מותג, מעין פרזנטורים ללא שכר. הם מתבקשים לשתף תמונות או סרטונים של עצמם באינטראקציה עם המותג והזוכה הוא מי שהצליח לקבל הכי הרבה לייקים או להגיע למספר צופים גבוה - סיבות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם תפיסות תרבותיות וחינוכיות.

האינפלציה של פעולות מסוג זה, והבוטות שבה נעשו, הביאו לכך שבוועדה לזכויות הילד בכנסת נערך ביוני 2016 דיון שהוקדש כולו לנושא "גבולות הפרסום והשיווק המסחריים בקרב בני נוער נוכח פרסום אינטנסיבי, חלקו בצורה סמויה באמצעות המדיה החברתית, וסוגים רבים אחרים של פרסום שהתפתחו בשנים האחרונות". בדיון הועלתה אפשרות לעדכן את החקיקה הקיימת בכל הקשור לשימוש במדיה החברתית, והרשות להגנת הצרכן נקראה לבחון את החקיקה ולהציע תיקוני חקיקה או תקנות חדשות.

דפוס ברור של מי נמצא בפרסומות

לח"כ שאשא-ביטון יש הרבה ביקורת על האופן שבו מפרסמים פונים לנוער על המסך ומחוצה לו: "ברמת מסרים, הסטריאוטיפיזציה שיש בפרסומות מחלחלת גם בתקשורת השיווקית לבני הנוער. אנחנו מחפשים כל העת מסרים סמויים שמועברים להם בכל מיני מקומות ותכנים וזה נמצא מתחת לאף שלנו - בפרסומות. זה קיים באופן בוטה בסוגיות שקשורות במגדר, בעדתיות, באמירות גזעניות ובתכנים מיניים פוגעניים של חברות אופנה המפרסמות לבני נוער בגדים בלי בגדים. זה ממשיך בייצוג חסר בפרסומות שבהן בני הנוער כולם יפים - רובם בהירים עם דפוס מאוד ברור של מי נמצא בתוך הפרסומות ומי לא, בלי ייצוג הולם לכל סוגי בני הנוער.

"יש הרבה סוגיות של נראות, של השימוש שעושים בבני נוער לצורך שיווק - כי הרי כשמפרסם עושה תחרות של 'תעלו תמונה מצולמת עם מוצר', בן הנוער הופך בעצם למפרסם. ואז צריך לשלם לו. אולי לא כמו שמשלמים לדוגמנית צמרת, אבל כשמשתמשים בו באופן אמיתי הוא ראוי לתגמול. הרבה מהדברים האלה צפו בדיון הוועדה ויצאנו לתהליך משמעותי ומעניין כדי לייצר נורמות וסדר".

אף שחברות רבות בתחומי המזון האופנה ואפילו מוצרים פיננסיים והגרלות פונים לנוער, לדיון בכנסת לא הגיעו רבים - גם לא הפרסומאים שמשמשים לא אחת הראש שמכתיב את הפנייה. מי שכן היה שם הוא יניב ויצמן, החובש למעשה שני כובעים: בעלים של סוכנות פרסום ותוכן המתמחה בצעירים ופעיל חברתי. ויצמן, העובד עם לא מעט חברות גדולות, לקח את הנושא צעד אחד קדימה והלך לבחון עם בני הנוער מה הם מרגישים לגבי השיווק שמופנה אליהם והאם החשש שעלה הוא רק ניסיון של מבוגרים להגן על הדור הצעיר או שגם הם עצמם חשים בפגיעה.

התוצאות היו מפתיעות: בני הנוער חשו נפגעים - אם כי לא בהכרח ממה שהמבוגרים חששו. "כינסנו נציגים של מועצות התלמידים וניסינו להבין מה לא בסדר. מה שהכי הטריד אותם היה האינסטגרם. הם הרגישו שסוגי הפעילות יוצרים מעגל של ילדים יפים שמקבלים מתנות, שיש שם קידוש של לייקים שמגיע או מתמונות של בנות מאוד יפות או כאלה שעולות בביקיני, דיברו על זה שאין ייצוג לכולם. הם גם דור חכם של יזמים עם מודעות חברתית ועסקית גבוהה, ומאוד הרגיז אותם שהמפרסמים חושבים שאפשר לתת להם מתנות שעולות כמה גרושים ובזה לקנות אותם. מה שעלה מאוד חזק מהשיחות זה שבעולם של בני הנוער אין מבוגר אחראי. והבנתי שאנחנו המפרסמים והפרסומאים יכולים וצריכים להיות המבוגר האחראי".

עברית סבירה בלי לפגוע באפקטיביות

בסופו של דבר גובשה אמנה שעסקת בתתי-נושאים. אחד הנושאים הוא אי-הטעיה ושקיפות, שבמסגרתו נקבע כי פרסומת לא תכיל מסר שעלול להטעות בני נוער, במישרין או בעקיפין. פרסומת המכוונת לקטינים לא תנצל לרעה את חוסר ניסיונם ותמימותם, ותתאים את עצמה לרמת הידע, התחכום והבגרות של הקטינים. הרבה מהפרסום לנוער אינו מתרחש כלל בברייק הפרסומות והוא כולל עולמות תוכן מסחריים שמשתלבים בעולמות תוכן שיוצרים ממילא יוטיוברים ומובילי דעה. על תכנים מסוג זה נקבע כי הם יצוינו כתוכן שיווקי גלוי ושקוף לבני הנוער.

נושא נוסף שאליו מתייחסת האמנה הוא מתן במה למגוון: "הפרסומאים והמפרסמים יפעלו כדי שבפרסומות יינתנו במה וייצוג לבני נוער ממגזרים, דתות, עדות וקהילות שונות, כמו גם לדימויי גוף מגוונים ובתוכם יופי, צבע ומשקל. הפרסומת תימנע מהצגת פגם גופני, נכות, עיוות או מום באופן שיבזה נוער בעל מוגבלויות".

אחד הנושאים שעלה בשיחות עם צעירים הוא תגמול הולם, ולכן האמנה קובעת כי בני הנוער המשתתפים בפרסומות יתוגמלו בהתאם להגדרות שכר הנוער במשק - כלומר חבילת שי מפנקת כבר לא תספיק. כמו כן נקבע כי לא ינצלו לרעה את חוסר ניסיונם ויוודאו כי הם מודעים לכל פרטי החוזה.

האמנה נודעת גם בנושא שלא תמיד מקובל לקשור לפרסום ושיווק - ערכים. נקבע בה כי ייעשה מאמץ לקדם ערכים הרלוונטיים לנוער כמו ידידות, נדיבות, יושרה, צדק וכבוד לזולת. אם זה נשמע מתבקש ראוי להזכיר כי תמונת המציאות רחוקה מלהיות כזאת והרשת מהווה לא אחת פלטפורמה שדווקא מעודדת צעירים למעשי ציניות ולעתים אפילו בריונות.

רק בימים האחרונים עלתה לאוויר פרסומת הקאבר של בזק לשיר "אצל הדודה והדוד", שבה נראים בני נוער משתוללים במסיבה ומתנהגים באופן ונדליסטי. הפרסומת זוכה לשיתופים רבים ברשת וגם במדד הזכורות והאהובות של "גלובס" התברגה כבר בשבוע הראשון בראש הפרסומות האהובות. אבל ספק אם היא עולה בקנה אחד עם ערכי חינוך וכבוד כפי שהם נזכרים באמנה.

עוד נקבע כי הפרסומאים והמפרסמים יימנעו ממסרים פוגעניים העלולים לפגוע בקבוצה באוכלוסייה - מסרים שוביניסטיים, להט"בופוביים, גזעניים וכדומה - וכי לא ייעשה ניצול לרעה של סטריאוטיפים.

האמנה גם מתייחסת לדיבור הראוי בפנייה לנוער בניסיון לשמור על עברית סבירה, אך גם לא לפגוע באפקטיביות הפרסום על ידי שימוש בשפה שתיתפס לקהל שכה רגיש לאותנטיות כמזויפת. לכן נקבע כי שפת הפרסומת תהיה תקנית, אך היא יכולה לכלול גם שפה המדוברת על ידי בני הנוער ושימוש בעגה, ובלבד שלא תכיל דברי נאצה וניבולי פה. אלימות פיזית או מילולית וסבל אנושי קשה העלולים לעודד התנהגות אנטי-חברתית הם כמובן בגדר האסור. כמו כן אסור לעודד בני נוער לצריכת משקאות משכרים, עישון והימורים או שיהיו בפרסומת מוצרים ותכנים שאינם הולמים בני נוער. כך אסור להציג יחסי מין - גם לא רמיזות מיניות - מה שיהווה כנראה אתגר לא פשוט לחלק מהמפרסמים בתחום האופנה.

אחד הטריגרים שהחל את הדיון היה חוק המזון וההבנה שבה בעת שהמחוקק מנסה להכריח את היצרניות לסמן מוצרים לא בריאים, היצרנים עצמם מצניחים מוצרים כאלהישירות לנוער בצורת פרסים. האמנה קובעת כי פרסומאים ומפרסמים לא יעודדו לצריכה מופרזת של מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, מלח או שומן.

קשה שלא להיות מעט סקפטי לנוכח הפער בין הכוונות הטובות המנוסחות היטב לדרך הצינית לעתים שבה מתנהלים מפרסמים ופרסומאים - מה גם שחלקים מסוימים באמנה נתונים לפרשנות. תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק, סבורה כי המפרסמים כבר בשלים למהלך כזה. לדבריה, "אנחנו מבינים כבר את האחריות הציבורית ואת המחויבות העמוקה המוטלת עלינו, לשמור על שיווק ערכי ועל פרסום אחראי והוגן לילדים ולבני הנוער. באיגוד השיווק לא החמצנו הזדמנות לדבר על כך. להערכתי הטמעת האמנה לא תהיה מלאכה קשה מדי. כולם מבינים היום את מחויבותן של החברות המפרסמות ואת הצורך הרחב בפרסום אמין וערכי, שקוף ושוויוני לבני הנוער ולצעירים. אחרי הכול, מדובר בילדים של כולנו".

עוד כתבות

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

מוצרי שסטוביץ על מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

במסגרת פרשת המזון: רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

מקסים הרקין ובר קופרשטיין בתיעוד משבי חמאס

"אנחנו פה מתים עם הדופק, לא מרגישים בני אדם": תיעוד ראשון של מקסים הרקין ובר קופרשטיין בשבי

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

תיקון והתנצלות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: המדינה מתכוונת להטיל עליכם חובת דיווח על עסקאות חשודות

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי, ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס עולה ב-0.4% ● הניקיי ירד ב-0.2% ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ