אריה דרעי ויעקב ליצמן / אפי שריר - ידיעות אחרונות
שתי הסיעות החרדיות בכנסת, יהדות התורה וש"ס, צפויות להפגין עמדה נוקשה ואחידה בסיומה של ישיבת חירום לדיון בהחלטת בג"ץ לגיוס החרדים. ישיבת החירום כונסה היום (ד') כדי להחליט על צעדים משותפים לעקיפת החלטת בג"ץ, אשר פסל את תיקון החקיקה האחרון לחוק שירות ביטחון (שילוב בוגרי ישיבות). מצד אחד, הצהרות חריפות ומלאות כוונה בנוגע לזכותם של החרדים לשמר את אורח חייהם - ובצד שני, איומים מרומזים, או יותר מכך, על פיזור הממשלה בשל פגיעה בציפור נפשם של החרדים, חובת הגיוס.
עיקרון השוויון, לפיו פסקו שופטי בג"ץ דתיים וחילוניים כאחד - הלאה מהם. עיקרון אי-השוויון, בעיניהן של הסיעות החרדיות, צריך לקבל עיגון בהסדר מיוחד. בתוך סבך ניגודי הערכים החוקתיים, ביניהם צריכים שופטי בג"ץ להכריע מדי יום, מדי שבוע - שקיפות נגד פרטיות, ביטחון המדינה נגד חופש הביטוי - החרדים מבקשים שהערך של "תורתו אומנותו" יוצב גבוה מעל לערך השוויון, ועל כך הם עשויים לאיים בפיצוץ הקואליציה.
את הזעם של השר יעקב ליצמן אפשר היה לשמוע במהלך יום שלישי בכל תחנת רדיו. הוא האשים את השופט שפרש רק לאחרונה, אליקים רובינשטיין חובש הכיפה, בהיותו "אנטי-דתי". בראיון שנתן בתחנה החרדית הספרדית קול ברמה, הזדעק ליצמן ואמר שרובינשטיין "חצוף, מסלף", ושרובינשטיין והנשיאה הפורשת מרים נאור ביצעו תאונת "פגע וברח". בגלי צה"ל עלה קולו של ליצמן לטונים רמים, ממש צעקות. הוא השתלח והאשים שמטרת בג"ץ היא להפיל את הממשלה.
דווקא קולו של השר אריה דרעי לא נשמע בתוכניות הדיבורים, אך עמדותיו מתואמות עם ליצמן, אחת לאחת. מצבו הציבורי של דרעי פגיע יותר. הוא נחקר בפעם החמישית השבוע על-ידי המשטרה, ונגד מינויו כשר הפנים ניצבת ותלויה עתירה לבג"ץ של עמותת אומ"ץ ועו"ד יובל יועז, בה יידרשו השופטים לדון האם מותר היה לו לדרעי לחזור כשר לאותו המשרד ממנו הוצא באישום ולאחר מכן הרשעה פלילית לפני שנים. דרעי מתנהל בזהירות ונמנע מהשתלחויות בוטות בשופטי העליון. מדוע לו? ליצמן עושה את כל העבודה השחורה.
כאמור, כאשר נושא גיוס בני ישיבה עומד על הפרק, דרעי וליצמן גוף אחד הם. מעליהם ניצבים באחדות-דעים ובשיתוף-פעולה גם החכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, והרב שטינמן, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מנהיג הציבור החרדי-אשכנזי.
על כן, אם שתי המפלגות יאיימו יחד לצאת מן הממשלה, תהיה להודעתן אפקט ממשי. נתניהו יודע שאין לליצמן ודרעי מקום טוב יותר ללכת אליו, אך כדי שפעולתם הפוליטית תישא פירות, הם חייבים לנופף באיום. הפעם זה לא "דבר בשקט ושא מקל גדול" - אלא "דבר בקול ושא מקל עצום".
התוואי של המשבר הפוליטי ידוע מראש: איומים, הקמת ועדה לבחינת נתונים המתגייסים (עוד ועדה), מריחת זמן, לחצים קואליציוניים והגעה לרגע האמת בעוד שנה ללא הסדר חוקתי מגובש. נתניהו קורא את המפה, ואין לו אלא להוביל לחקיקה כראות עיניהם של הסיעות החרדיות - חקיקה שתעקוף את החלטת בג"ץ האחרונה.
בציבור החילוני יש מי שסבור כי איומים מוגזמים מצד הסיעות החרדיות ידחפו את החילוניים החוצה, להתנגדות, להפגנות, לאקטיביזם. אפשר היה לראות זאת באירועים סביב עתירת ח"כ זהבה גלאון נגד רכבת ישראל ונתניהו לפני כשנה. ניתן אף היה לראות זאת בתגובות החריפות להחלטת שר הפנים דרעי על סגירת מרכולים בשבתות בתל-אביב.
אולם נושא הגיוס שונה מתחבורה ציבורי או אזורי מסחר ביום המנוחה. מדוע? אם בנושא השבת החרדים מבינים שמדובר במהלכי כפייה על חילונים - הרי שכאן, בעניין הגיוס, החרדים בטוחים שמדובר בכפיית אורח חיים שונה עליהם.
הרציונל של ראשי הסיעות החרדיות מוביל לקו המחשבה הבא: אנחנו נניח לכם, הציבור החילוני, בתחומים מסוימים. אחרת הציבור החילוני יתקומם, ומפלגת יש עתיד תזנק מעלה בסקרים. מנגד, ממשיך אותו הרציונל של החרדים לדרוש: עזבו אותנו לנפשנו עם לימודי התורה, ערכו לכם איזה חישוב שתרצו בנוגע לאלפי מגויסים חרדים מדי שנה - ובלבד שלא תכפו עלינו להסיע צעירים בני 18 מחדרי הלימוד אל הבקו"ם.
הפוליטיקה החרדית במובנים הללו צפויה. כינוס חירום, זעקות שבר, כינוס ועדה. אבל הרוב, אולי אפילו הכול, נתפר בשקט מאחורי הקלעים. גם הפוליטיקה של נתניהו צפויה. הוא עם הראש קדימה חושב כבר על הממשלה הבאה. ב-2014 הוא סגר את הדילים שלו עם החרדים לפני שהודיע על פיזור הכנסת ה-19 והליכה לבחירות. גם עכשיו, יש להניח, הוא יתפור עם ליצמן את הדיל, כך שהחקיקה עוקפת בג"ץ תתואם ביניהם לפני או מיד אחרי מערכת הבחירות הבאה.
בפסיקת בג"ץ אתמול (ג') נשזרו גם אמירות על השירות הקצר יותר של בוגרי ישיבות ההסדר - קהל הבוחרים הפוטנציאלי של שר החינוך בנט ומפלגת הבית היהודי. גם הוא, יש להניח, לא רוצה שיזיזו לו את הגבינה.
נותרה אם כן חוליה אחת משמעותית חסרה, והיא מפלגת כולנו. שר האוצר משה כחלון התחייב בראשית הקדנציה שלא לפעול באמצעות חוקים עוקפי בג"ץ ולשמור על מעמדו של בית המשפט העליון. האם הוא ייתן את הסכמתו לחקיקה שתאריך את הסדר דחיית הגיוס הנוכחי? כרגע נראה כי אין לכחלון רצון או חשק להיות מי שיביא לקריסת הממשלה.
בכינוס החירום שנערך היום אמר השר דרעי: "אם היו בבית המשפט העליון שופטים חרדים, הייתה מתקבלת תוצאה הפוכה, כי ההחלטה של השופטים היא עניין של השקפת חיים. שופטי העליון הם לא נבחרי ציבור, ואי-אפשר להפיל ולהחליף אותם. מישהו כאן התבלבל, שינו את סדרי השלטון. אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים אצל שופטי העליון בנושא הכותל, כשרות, גיוס. נוצרה מסה בלתי אפשרית של התערבות בית המשפט העליון בחקיקה".