משה קליסקי. שוחד בהיקף של כ־180 אלף ש' / צילום: קובי אליהו, וואלה! ספורט
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד איש העסקים משה קליסקי, במסגרת פרשה 242 המכונה גם "פרשת ישראל ביתנו".
קליסקי, לשעבר בכיר בעולם הספורט הישראלי, בין היתר יו"ר מינהלת הליגה בכדורסל, מואשם כי ניצל את קשריו האישיים עם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, לשם השגת תקציב מדינה בהיקף של כחצי מיליון שקל עבור איגוד הכדוריד - ו"על הדרך" לקח לכיסו מאות אלפי שקלים כשוחד. כן הוא מואשם כי היה מעורב במינוי לא כשר של המדליסט האולימפי, חותר הקיאקים מיכאל קלגנוב, במיזם של עמותת הספורט עמק הירדן.
קליסקי נאשם בעבירות של תיווך בשוחד, סיוע ללקיחת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף מסמך, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ועוד. זהו כתב האישום השלישי המוגש במסגרת פרשה 242, שקליסקי הוא הנאשם ה-11 בה. מהפרקליטות נמסר כי ההחלטה בעניינם של חשודים נוספים בפרשה שנחקרו באזהרה תתקבל בתקופה הקרובה.
בכתב האישום, שהוגש בידי עורכי הדין ד"ר יונתן קרמר ועמרי קופלר, נאמר כי בשנים הרלוונטיות קליסקי עסק בתחום הפרסום והדפוס, בפרט בתחום הספורט. בנוסף, הוא היה דמות מוכרת בענפי הכדורסל והכדוריד בישראל ושימש כחבר בהנהלת איגוד הכדורסל הישראלי.
קליסקי נאשם, כאמור, כי ניצל את קשריו האישיים עם קירשנבאום, לשם השגת תקציב מדינה בהיקף של כחצי מיליון שקל עבור איגוד הכדוריד.
מאחר שאיגוד הכדוריד אינו נמנה עם הגופים שניתן על-פי חוק להעביר להם תקציבי מדינה שמקורם בכספים קואליציוניים, התקציב עבר לאיגוד בעקיפין דרך מכון וינגייט. בעד העברת התקציב, נאשם קליסקי שקיבל מהאיגוד שוחד בהיקף של כ-180 אלף שקל, סכום שהיווה למעלה מ-35% מסך התקציב שהועבר ממפלגת ישראל ביתנו אל איגוד הכדורסל דרך מכון וינגייט. לפי הנטען, כדי להסוות את התשלום, הוציאה החברה שבבעלות קליסקי חשבונית כוזבת למכון וינגייט שהונפקה בגין "מיתוג/שיווק כדוריד 2013".
באישום נוסף נטען כי זוכה מדליית הארד בשייט בקיאק במשחקים האולימפיים בסידני 2000, מיכאל קלגנוב, נבחר לכהן כחבר מועצת העיר טבריה מטעם "ישראל ביתנו" ללא שכר, ומשכך פנה קלגנוב אל סגנית השר קירשנבאום, על-מנת שזו תסייע לו במציאת מקור פרנסה.
קליסקי נאשם כי סייע לקירשנבאום לקבל שוחד מעמותת הספורט עמק הירדן, בדמות העסקת קלגנוב, מקורבה של קירשנבאום, במיזם שניסה לקדם לפיתוח ענף הקיאקים בישראל, וזאת בעד העברת תקציב מדינה בסך כחצי מיליון שקל לפעילות העמותה.
"קירשנבאום סיכמה עם המועצה האזורית עמק הירדן ועם עמותת הספורט כי תקבל שוחד בכך שקלגנוב יעמוד בראש המיזם. עם פרוץ החקירה המשטרתית הגלויה בפרשה, הקמת המיזם הייתה בשלבים מתקדמים, מינויו של קלגנוב לעמוד בראשו הובטח, קירשנבאום מצאה מקור תקציבי למימונו, אך העברת התקציב טרם התבצעה בפועל".
קלגנוב עצמו לא הועמד לדין בפרשה.
קירשנבאום מואשמת בעבירות רבות של לקיחת שוחד
על-פי האישומים, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה עצמה באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים.
נזכיר כי ב-8 באוגוסט הוגשו שני כתבי האישום הראשונים בפרשה 242. כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כוללים למעלה מ-10 פרשיות, אשר נחשפו במהלך חקירה מאומצת של היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, בראשות תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, בשיתוף יחידת יהלום של רשות המסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית, בראשות דן אלדד.
הנאשמת המרכזית היא קירשנבאום שמואשמת בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.
הפוליטיקאית הבכירה לשעבר שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגה הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, אשר בתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת ישראל ביתנו.
על-פי האישומים, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה עצמה באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים.
לפי האישומים, טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה.
בנוסף, לפי האישום הועברו, על-פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים, טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה.
נאשמים בולטים נוספים הם דוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו. גודובסקי נאשם בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס. רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר ויועץ עסקי לגופים במשק, נאשם בעבירות של מתן שוחד, לקיחת שוחד ועבירות נוספות.