גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנק המחתרתי: העליון הפחית 2.5 שנות מאסר למאיר אוחנה

היהלומן מאיר אוחנה הורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות, ונידון במחוזי ל-10 שנות מאסר ולקנס של מיליון שקל

מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף
מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף

10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט של 5.5 מיליון שקל - זהו העונש החמור שהטיל בית המשפט המחוזי בדצמבר 2015 על היהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות - במסגרת פרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת-גן.

בסוף השבוע, ערב ראש השנה, ולאחר שריצה כמעט שנתיים מעונש המאסר, העניק בית המשפט העליון לאוחנה "מתנת חג" - וקיצר שנתיים וחצי מעונש המאסר שהוטל עליו.

בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורו של אוחנה של אוחנה על גזר הדין שהוטל עליו, ואת טענתו כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים.

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, הורשע כי פעל בשנים 2011-2010, בשיתוף-פעולה עם מנחם מגן ודורון אלעד, שני בעלי העסק שכונה "הבנק המחתרתי", אך גם כ"עסק" עצמאי, במנותק מהשניים. זאת, במסגרת תעשיית הלבנת הון וזיוף החשבוניות, תוך קבלת כספים בחשבונות בנק סודיים בחו"ל; תעשייה שהיקפה נאמד במיליארדי שקלים, שפעלה בקרב היהלומנים הישראלים עד לשנים האחרונות. לפי הרשעתו, אוחנה הפעיל צ'יינג' שנתן שירותי מטבע ועסק בניכיון צ'קים, תוך אספקת חשבוניות פיקטיביות ליהלומנים שונים בבורסה. זאת, כדי לסייע בידיהם בהלבנת הון, הסתרת רווחים או יצירת מצגים של עסקאות יהלומים שלא היו מעולם, לצרכים שונים.

על-פי הרשעתו, העביר אוחנה לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148 מיליון דולר (כ-548 מיליון שקל), למעט סכום זניח שאינו ידוע למדינה. בעבור חלקו בפעילות זו, קיבל אוחנה הכנסה מעמלות בסכום כולל של כ-3 מיליון דולר (כ-11 מיליון שקל), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלה עומד על סכום של כ-1.7 מיליון שקל. במסגרת הפעילות ביצע אוחנה שורת מעשי מרמה כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים, הונאת פקידי בנק שונים ועוד.

הרשעתו של אוחנה הצטרפה להרשעה נוספת בפרשה, זו של מנחם מגן - אחד מבעלי הבנק המחתרתי - שהודה בכל העבירות שיוחסו לו, ונשפט ל-4 שנות מאסר בפועל; וכן ל-6 כתבי אישום נוספים התלויים ועומדים בפני בית המשפט, רובם כנגד לקוחות בולטים של הבנק המחתרתי.

השופט (בדימ') דוד רוזן נימק בגזר הדין מדוע עונשו של מגן, שהיה שותפו של אוחנה למעשים והורשע בעבירות דומות, אינו מהווה אמת-מידה ראויה לעונש שראוי להטיל על אוחנה. בין היתר ציין השופט, כי שיעור הרווחים של מגן בעסקיהם הבלתי חוקיים היה נמוך משמעותית מזה של אוחנה. כמו כן, ציין השופט את שיתוף-הפעולה של מגן בחקירה, שהביא בין היתר ליכולת להוכיח את העבירות המיוחסות לאוחנה ולהגיש כתבי אישום נגד הנאשמים הנוספים בתיק.

באמצעות עוה"ד עדי ברקאי ומשה שמיר, ערער אוחנה לבית המשפט העליון הן על הרשעתו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בעבירות מס ובעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים; והן על גזר דינו. בערעור טען אוחנה, כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים ביחס לעבירות שנעברו. לטענתו, "במקרים חמורים מהמקרה דנן, במקרים של נסיבות מכוערות למדי, נקבעו מתחמי ענישה מתונים בהרבה מהמתחם שנקבע בעניינו". עוד לטענת אוחנה, הפער העצום בין העונש שהוטל עליו לבין עונשים שהוטלו על נאשמים אחרים בפרשה - בלתי סביר.

פער דרמטי

שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') השופט סאלים ג'ובראן והשופט ניל הנדל, קיבל טענה זו, וציין כי אכן הפער בין חומרת המעשים של מגן לחומרת מעשיו של אוחנה, אינו מצדיק את הפער הדרמטי בין העונשים שהוטלו על השניים.

השופט מזוז ציין, כי אין ספק שחלקו של אוחנה בפרשה גדול מזה של מגן ומעשיו ככלל הינם חמורים יותר - כפי שקבע בית המשפט המחוזי. עוד ציין כי העונש בעניינו של מגן נקבע במסגרת הסדר טיעון "סגור", וההודאה ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות חסכו זמן שיפוטי יקר וסייעו בחשיפת הפרשה החמורה, שהתנהלה משך שנים ובאין מפריע בין כתלי הבורסה ליהלומים. לאלה, צוין, מתווספת העובדה שאוחנה בניגוד למגן, טרם הסיר את חובו האזרחי לרשויות המס. "כל אלה אכן הצדיקו הטלת עונש חמור יותר על המערער במידה משמעותית לעומת עונשו של מגן", כתב מזוז. "עם זאת", הוסיף השופט, "הבדלים אלה בין השניים אינם מצדיקים לדעתי את הפער שבין 10 שנות מאסר בפועל שנגזרו על המערער לעומת 4 שנות מאסר שהושתו על מגן, היינו פי 2.5".

בנוסף, זיכה בית המשפט העליון את אוחנה באחת מעבירות הלבנת ההון שיוחסו לו במסגרת הרשעתו, ואולם נדחו שאר טענותיו נגד הרשעתו.

באשר לקנס בסך מיליון שקל שהוטל על אוחנה ולחילוט בסך 5.5 מיליון שקל, קבעו שופטי העליון, כי אלה לא יופחתו. "לא שוכנעתי כי אוחנה ייוותר חסר-כל בעקבות נקיטת ההליכים נגדו וחילוט רכושו, משנראה כי למערער נכסים ומקורות מימון נוספים, בלתי מדווחים", ציין השופט מזוז.

השופטים ציינו, כי שווי הרכוש שחולט "רחוק שנות אור" מהסכום הכולל של העבירות שביצע אוחנה לפי חוק איסור הלבנת הון, שנאמד בכ-100 מיליון דולר לפחות, ואף אינו מכסה את העמלה שגזר אוחנה מביצוע העבירות. עוד הוסיף מזוז, כי לא עלה בידי אוחנה להוכיח כי חילוט רכושו הביא ל"הפשטתו" מכל נכסיו ולמצב בו ישתחרר מהכלא כשהוא חסר-כל.

"העליון העביר מסר כי גם תיקי דגל - אין פירושם היעדר גבול עונשי"

פרקליטו של מאיר אוחנה, עו"ד עדי ברקאי ממשרד ברקאי ושות', מסר בתגובה לפסק הדין, כי *אנו מקבלים את פסק דינו של בית המשפט העליון בשמחה, ומברכים על ההפחתה המשמעותית בעונשו של אוחנה, כמו גם על זיכויו מעבירות הלבנת הון בשווי 100 מיליון דולר.

"בית המשפט העליון קיבלת את טענותינו שלפיהן למרות רצונן העז של רשויות אכיפת החוק להחמיר עד כמה שניתן באמצעות עונשים כבדים ביותר, הרי שעדיין בדיני נפשות עסקינן, ויש לשמור על עקרונות של מידתיות, אחדות הענישה, ובחינה מדוקדקת של כל מקרה על-פי נסיבותיו. בית המשפט העליון העביר מסר חד וברור שלפיו גם 'תיקי דגל' כלכליים אין פירושם היעדר גבול עונשי, ואין הם מאפשרים באופן אוטומטי שלילת חירות של נאשמים ללא רחם. מדובר בתוצאה שיפוטית אשר מציבה גבול של הוגנות ומידתיות עבור כל תיקי הדגל והפרשות הכלכליות המתנהלות בימים אלה בערכאות השונות, וטוב שכך*.

תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן נחשבת לאחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.

בלב הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף, אם תרצו - "הבנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. הבנק הוקם על-ידי מנחם מגן, הנאשם המרכזי בפרשה, בשנות ה-90', ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

"לקוחות" הבנק נהגו למסור למגן צ'קים בערכים דולריים בתמורה לחשבונית כוזבת שהוצאה מחברת יהלומים אחרת (בתיווכו של מגן) - כביכול בגין עסקת היהלומים שכלל לא התרחשה. זאת, תוך שהם מקבלים את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של עד 2.75% (העמלה שגבה הבנק עבור ה"שירות") בחשבונות סודיים בחו"ל.

במסגרת הפרשה הורשעו חלק מהנאשמים בעבירות מרובות, עשרות ואף מאות עבירות מס, הלבנת הון ועוד - עניין שיצר אתגר בעת קביעת מתחם הענישה ההולם שיוטל עליהם.

עוד כתבות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע