גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנק המחתרתי: העליון הפחית 2.5 שנות מאסר למאיר אוחנה

היהלומן מאיר אוחנה הורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות, ונידון במחוזי ל-10 שנות מאסר ולקנס של מיליון שקל

מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף
מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף

10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט של 5.5 מיליון שקל - זהו העונש החמור שהטיל בית המשפט המחוזי בדצמבר 2015 על היהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות - במסגרת פרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת-גן.

בסוף השבוע, ערב ראש השנה, ולאחר שריצה כמעט שנתיים מעונש המאסר, העניק בית המשפט העליון לאוחנה "מתנת חג" - וקיצר שנתיים וחצי מעונש המאסר שהוטל עליו.

בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורו של אוחנה של אוחנה על גזר הדין שהוטל עליו, ואת טענתו כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים.

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, הורשע כי פעל בשנים 2011-2010, בשיתוף-פעולה עם מנחם מגן ודורון אלעד, שני בעלי העסק שכונה "הבנק המחתרתי", אך גם כ"עסק" עצמאי, במנותק מהשניים. זאת, במסגרת תעשיית הלבנת הון וזיוף החשבוניות, תוך קבלת כספים בחשבונות בנק סודיים בחו"ל; תעשייה שהיקפה נאמד במיליארדי שקלים, שפעלה בקרב היהלומנים הישראלים עד לשנים האחרונות. לפי הרשעתו, אוחנה הפעיל צ'יינג' שנתן שירותי מטבע ועסק בניכיון צ'קים, תוך אספקת חשבוניות פיקטיביות ליהלומנים שונים בבורסה. זאת, כדי לסייע בידיהם בהלבנת הון, הסתרת רווחים או יצירת מצגים של עסקאות יהלומים שלא היו מעולם, לצרכים שונים.

על-פי הרשעתו, העביר אוחנה לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148 מיליון דולר (כ-548 מיליון שקל), למעט סכום זניח שאינו ידוע למדינה. בעבור חלקו בפעילות זו, קיבל אוחנה הכנסה מעמלות בסכום כולל של כ-3 מיליון דולר (כ-11 מיליון שקל), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלה עומד על סכום של כ-1.7 מיליון שקל. במסגרת הפעילות ביצע אוחנה שורת מעשי מרמה כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים, הונאת פקידי בנק שונים ועוד.

הרשעתו של אוחנה הצטרפה להרשעה נוספת בפרשה, זו של מנחם מגן - אחד מבעלי הבנק המחתרתי - שהודה בכל העבירות שיוחסו לו, ונשפט ל-4 שנות מאסר בפועל; וכן ל-6 כתבי אישום נוספים התלויים ועומדים בפני בית המשפט, רובם כנגד לקוחות בולטים של הבנק המחתרתי.

השופט (בדימ') דוד רוזן נימק בגזר הדין מדוע עונשו של מגן, שהיה שותפו של אוחנה למעשים והורשע בעבירות דומות, אינו מהווה אמת-מידה ראויה לעונש שראוי להטיל על אוחנה. בין היתר ציין השופט, כי שיעור הרווחים של מגן בעסקיהם הבלתי חוקיים היה נמוך משמעותית מזה של אוחנה. כמו כן, ציין השופט את שיתוף-הפעולה של מגן בחקירה, שהביא בין היתר ליכולת להוכיח את העבירות המיוחסות לאוחנה ולהגיש כתבי אישום נגד הנאשמים הנוספים בתיק.

באמצעות עוה"ד עדי ברקאי ומשה שמיר, ערער אוחנה לבית המשפט העליון הן על הרשעתו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בעבירות מס ובעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים; והן על גזר דינו. בערעור טען אוחנה, כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים ביחס לעבירות שנעברו. לטענתו, "במקרים חמורים מהמקרה דנן, במקרים של נסיבות מכוערות למדי, נקבעו מתחמי ענישה מתונים בהרבה מהמתחם שנקבע בעניינו". עוד לטענת אוחנה, הפער העצום בין העונש שהוטל עליו לבין עונשים שהוטלו על נאשמים אחרים בפרשה - בלתי סביר.

פער דרמטי

שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') השופט סאלים ג'ובראן והשופט ניל הנדל, קיבל טענה זו, וציין כי אכן הפער בין חומרת המעשים של מגן לחומרת מעשיו של אוחנה, אינו מצדיק את הפער הדרמטי בין העונשים שהוטלו על השניים.

השופט מזוז ציין, כי אין ספק שחלקו של אוחנה בפרשה גדול מזה של מגן ומעשיו ככלל הינם חמורים יותר - כפי שקבע בית המשפט המחוזי. עוד ציין כי העונש בעניינו של מגן נקבע במסגרת הסדר טיעון "סגור", וההודאה ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות חסכו זמן שיפוטי יקר וסייעו בחשיפת הפרשה החמורה, שהתנהלה משך שנים ובאין מפריע בין כתלי הבורסה ליהלומים. לאלה, צוין, מתווספת העובדה שאוחנה בניגוד למגן, טרם הסיר את חובו האזרחי לרשויות המס. "כל אלה אכן הצדיקו הטלת עונש חמור יותר על המערער במידה משמעותית לעומת עונשו של מגן", כתב מזוז. "עם זאת", הוסיף השופט, "הבדלים אלה בין השניים אינם מצדיקים לדעתי את הפער שבין 10 שנות מאסר בפועל שנגזרו על המערער לעומת 4 שנות מאסר שהושתו על מגן, היינו פי 2.5".

בנוסף, זיכה בית המשפט העליון את אוחנה באחת מעבירות הלבנת ההון שיוחסו לו במסגרת הרשעתו, ואולם נדחו שאר טענותיו נגד הרשעתו.

באשר לקנס בסך מיליון שקל שהוטל על אוחנה ולחילוט בסך 5.5 מיליון שקל, קבעו שופטי העליון, כי אלה לא יופחתו. "לא שוכנעתי כי אוחנה ייוותר חסר-כל בעקבות נקיטת ההליכים נגדו וחילוט רכושו, משנראה כי למערער נכסים ומקורות מימון נוספים, בלתי מדווחים", ציין השופט מזוז.

השופטים ציינו, כי שווי הרכוש שחולט "רחוק שנות אור" מהסכום הכולל של העבירות שביצע אוחנה לפי חוק איסור הלבנת הון, שנאמד בכ-100 מיליון דולר לפחות, ואף אינו מכסה את העמלה שגזר אוחנה מביצוע העבירות. עוד הוסיף מזוז, כי לא עלה בידי אוחנה להוכיח כי חילוט רכושו הביא ל"הפשטתו" מכל נכסיו ולמצב בו ישתחרר מהכלא כשהוא חסר-כל.

"העליון העביר מסר כי גם תיקי דגל - אין פירושם היעדר גבול עונשי"

פרקליטו של מאיר אוחנה, עו"ד עדי ברקאי ממשרד ברקאי ושות', מסר בתגובה לפסק הדין, כי *אנו מקבלים את פסק דינו של בית המשפט העליון בשמחה, ומברכים על ההפחתה המשמעותית בעונשו של אוחנה, כמו גם על זיכויו מעבירות הלבנת הון בשווי 100 מיליון דולר.

"בית המשפט העליון קיבלת את טענותינו שלפיהן למרות רצונן העז של רשויות אכיפת החוק להחמיר עד כמה שניתן באמצעות עונשים כבדים ביותר, הרי שעדיין בדיני נפשות עסקינן, ויש לשמור על עקרונות של מידתיות, אחדות הענישה, ובחינה מדוקדקת של כל מקרה על-פי נסיבותיו. בית המשפט העליון העביר מסר חד וברור שלפיו גם 'תיקי דגל' כלכליים אין פירושם היעדר גבול עונשי, ואין הם מאפשרים באופן אוטומטי שלילת חירות של נאשמים ללא רחם. מדובר בתוצאה שיפוטית אשר מציבה גבול של הוגנות ומידתיות עבור כל תיקי הדגל והפרשות הכלכליות המתנהלות בימים אלה בערכאות השונות, וטוב שכך*.

תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן נחשבת לאחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.

בלב הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף, אם תרצו - "הבנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. הבנק הוקם על-ידי מנחם מגן, הנאשם המרכזי בפרשה, בשנות ה-90', ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

"לקוחות" הבנק נהגו למסור למגן צ'קים בערכים דולריים בתמורה לחשבונית כוזבת שהוצאה מחברת יהלומים אחרת (בתיווכו של מגן) - כביכול בגין עסקת היהלומים שכלל לא התרחשה. זאת, תוך שהם מקבלים את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של עד 2.75% (העמלה שגבה הבנק עבור ה"שירות") בחשבונות סודיים בחו"ל.

במסגרת הפרשה הורשעו חלק מהנאשמים בעבירות מרובות, עשרות ואף מאות עבירות מס, הלבנת הון ועוד - עניין שיצר אתגר בעת קביעת מתחם הענישה ההולם שיוטל עליהם.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; אקרו קופצת לאחר המיזוג עם ישראל קנדה

מדדי ת"א 90 יורד בכ-0.6%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?