חיילים / צילום:רויטרס
"קיבלתם זימון לצו ראשון? שואפים להגיע לתפקיד יוקרתי ומבוקש בצה"ל? אתם חייבים להגיע מוכנים למבחני צו ראשון! הכנה מוקדמת למיונים בצו ראשון מבטיחה לכם סיכויים גבוהים במיוחד לקבל תפקידים שווים בצבא". כך, במילים האלה, מתוך פרסומת לאחד ממכוני ההכנה למיוני הצו הראשון, נראה היום חזון צבא העם, זה שכל קבוצות האוכלוסייה מקבלות בו הזדמנויות שוות, שכל המשרתים בו עושים זאת למען המולדת, שאין בו תפקיד קטן מדי.
הכנה לצו ראשון אינה עניין חדש, אבל בשנים האחרונות אבד גם הניסיון לשמר את הפסאדה של שיוויון בפני הקב"א - אותה קבוצת איכות הנקבעת בצו הראשון, ושתכריע את עתידם של המועמדים לשירות בצה"ל, מי לקורס טיס ומי לשמירות בהתנחלויות, מי ל-8200 ומי לשלישות, מי לקצונה ומי לש.ג. תמיד נטען שבצבא העם אין דרך להתכונן למיונים האלה, שמתיימרים לחזות עד כמה יתאימו לתפקידים שביקשו בשאלון המנילה; גם גורם בצה"ל שעמו שוחחנו מתעקש שהמצב עדיין כשהיה.
אך לפחות במונחים של כוח שוק, נדמה שהאמון בהנחת היסוד הזו נפגם, כי יש מספיק צעירים (ובעיקר הורים), שמוכנים לשלם כמה מאות שקלים ולהשקיע זמן, על מנת לעשות "שירות צבאי משמעותי", שעם פריחת היחידות הטכנולוגיות היום גם מתורגם לקריירה מובטחת לאחר השחרור.
מדובר בתהליך ארוך שנים, וכדי להראות קצת ממנו, כדאי לחזור לפעם האחרונה שנושא הקב"א עורר סערה ציבורית. זה היה באוקטובר 2014, כאשר תחקיר "המקור" בערוץ 10 חשף את תעשיית ההכנה למבחני הקב"א. זו הייתה תגובת דובר צה"ל אז: "מערכת המיון הקיימת היא מהמתקדמות בעולם, נבחנת כל העת ותוסיף להיבחן בעתיד. באשר לסוגיית מכוני ההכנה לצו הראשון, בימים אלו מתבצעת בחינה בנושא".
הנה מה שאומר לנו הגורם הצבאי שלוש שנים לאחר מכן: "באופן כללי, אנחנו בהחלט מודעים, גם אם אנחנו לא מבצעים מעקב סדור. אנחנו חיים את המרחב, מכירים את האפליקציות ואת מכוני המיון, יודעים שזה בהחלט קיים. הדרך שלנו לפקח היא מוגבלת, אבל אנחנו כן צריכים לרענן את המבחנים שלנו מדי פעם ואנחנו עובדים על זה ממש בימים אלו. ב-2018 המבחנים יוחלפו, כי המידע עובר ודברים לא תמיד נשמרים. זו כבר אתיקה מובנית". במילים אחרות: בחנו את הנושא, והבנו שאין לנו מה לעשות עם התופעה הזו, כי בסך הכול מדובר בעניין של היצע וביקוש.
למען ההגינות, צריך לציין שמחירי הקורסים אינם בשמיים: ההכנה למבחני הקב"א נעה בין 90 ל-300 שקל עבור ערכה לשימוש עצמי, לבין 600 עד 1,000 שקל עבור קורס הכנה מקיף. מעבר לזה, הגורם הצבאי טוען שההכנה אינה תורמת הרבה ולא משנה יותר מדי בתוצאות, ואפשר להניח שהצבא יודע לאתר את האנשים המתאימים ביותר לתפקידים המבוקשים (לצורך כך, אגב, מבוצעים מיונים רבים ומורכבים גם לאחר צו ראשון, וכמובן שגם במהלך השירות עצמו). השאלה שצריכה להישאל היא אחרת: האם מועמדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יכולים לזכות להזדמנות שווה בתחרות על התפקידים היוקרתיים בצה"ל, שרק הולכים ומתרבים ככל שהצבא הופך טכנולוגי יותר.
הגורם הצבאי שעמו שוחחנו משוכנע שכן: "ברור שיש זליגת מידע על מה שאנחנו עושים ואיך נראים המבחנים, אבל גם אם מישהו הצליח במבחן אחד יש עוד פרמטרים, ואנחנו מנסים לקבל תמונה כמה שיותר שלמה, עם ההבנה שצריך לשפר כל הזמן. לצד זאת, המבחנים בוחנים התאמה לשירות ומבחני פוטנציאל של יכולת חשיבה, כך שגם אם את עושה את ההכנה, זה לא מבחן ידע שאפשר להתכונן ולתת את התשובה. במבחן פוטנציאל, או שאת מצליחה להבין את ההיגיון של סדר מסוים או שלא, ולכן הכנה נותנת אוריינטציה ועוזרת להפיג חששות, אבל לא מביאה לשיפור משמעותי לציון במבחן, זה כתפיסה כללית שלנו".
- אבל הנה, כמו שאמרת: "נותנת אוריינטציה ועוזרת להפיג חששות". זה אפקט פסיכולוגי שיכול, במקרים מסוימים, להכריע את הכף, לא?
"במחקרים שעשינו לאורך השנים, לא מצאנו שההכנה הזו מעלה באופן משמעותי את הביצוע במבחן. אנחנו כן חושבים שהאוריינטציה ולהבין לקראת מה את באה, זה מאוד חשוב, לכן גם באתר 'מתגייסים' אנחנו מפרסמים הסבר על המבחנים וגם דוגמאות. המטרה היא לא להסתיר, להיפך. יש גם הכנות למועמדים שנעשות בשיתוף של משרד החינוך עם משרד הביטחון".
"ניחוח קל של קומבינה"
הנקודה המרתקת ביותר בסיפור הזה נשענת על הפער שבין האמירות של הצבא לבין הפריחה של מכוני ההכנה (הפער הזה קיים, אגב, בכל תחום: מעסיקים אומרים לנו שאי-אפשר להתכונן לראיונות אישיים או למבחני פיל"ת; במרכז לבחינות והערכה אמרו באופן מסורתי שקורס הכנה לפסיכומטרי לא נותן יותר מ-10 נקודות נוספות - ועדיין, הביקוש להכוונה והכנה הוא רב). על הפער הזה מגשרת, לפחות באופן חלקי, גישה ישראלית מאוד: הקריצה. לעיתים קרובות, אנשים המציעים הכנה יציגו את עצמם ככאלה שעוסקים במיונים במילואים, או שמבוססים על היכרות כלשהי עם מערך ההכנה, שמרכיביו אמורים להיות סודיים.
"מכל הסיפור עולה ניחוח קל של קומבינה", אומר הורה ממרכז הארץ שהשתתף בהרצאה של אחד המכונים בתיכון של הילד. "בא בן אדם שמספר לך שהיה חלק ממערך המיון בצה"ל, ושגם היום הוא עושה מילואים, ואז נותן טיפים לכאורה איך לבלף את המערכת. לזכותו ייאמר שהוא אמר שהוא לא מתכוון לחשוף שאלות שמופיעות במבחן, כי הוא עדיין עושה מילואים, אבל בסוף ההרצאה בדקתי באתר שלהם וראיתי שהם כן מציעים הכנה למבחנים בתשלום. התחושה היא שהם קיבלו ידע במסגרת השירות הצבאי שלהם ועכשיו הם גורפים מזה כסף. האם זה שונה ממישהו ששירת ב-8200 ומקים סטארט-אפ? לא, אבל זה עדיין מרגיז".
כשהתקשרנו למכון המדובר בשם בדוי, דווקא המליצו לנו לחכות עם הקורס, בשם שיתוף הפעולה בין צה"ל למשרד החינוך, שבמסגרתו התקיימה ההרצאה. "קודם כדאי לבדוק אלו סדנאות יהיו בבית הספר, זה מספיק", אמרה הפקידה. ובכל זאת, בירור קצר לגבי הקורס העלה שמחירו 500 שקל והוא נמשך יום אחד.
- מי מעביר את הקורסים?
"חיילים משוחררים, חלקם במילואים".
- הקורס הזה באמת מועיל?
"לא יודעת להגיד במדויק, זה חלק גדול מהקב"א ומהדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני, יב"י), ולכן זה כל-כך חשוב".
"רוב הקצינים שעוברים דרכנו וחשופים למידע, לא עושים את זה", אומר בתגובה הגורם הצבאי. "הם מרגישים מאוד מחויבים לאתיקה מקצועית ואנחנו לא פוגשים אותם באזורים האלה. לאורך השנים נתקלנו במקרים מעטים של אנשים שיוצאים מהמערכת ומשתמשים במידע. כשאנחנו יודעים על אירוע כזה, אנחנו משתדלים לטפל בו באמצעים שלנו".
- אפשר באמת להתכונן?
ציון הקב"א הסופי של כל מועמד/ת לשירות ביטחון הוא שקלול של כמה גורמים, הנקבע בסיום המבחנים של הצו הראשון, שאותם, כמובן, ניתן לעבור פעם אחת בלבד. סקאלת הקב"א נעה בין 43 ל-56. על-פי נתונים לא רשמיים, קב"א 43 עד קב"א 46 מהווה שחרור על רקע נתונים נמוכים, ומאפשר להתגייס בהתנדבות; קב"א 47 עד קב"א 50 מהווה שירות ללא אפשרות לפיקוד; קב"א 51 מהווה שירות עם אפשרות לפיקוד שאינו קצונה; וקב"א 52 עד קב"א 56 מאפשרת פיקוד וקצונה.
בתחקיר "המקור" טענו כי הצליחו לחשוף את נוסחת המרכיבים השונים של הקב"א, אף על פי שלא ניתן לזה אישור רשמי כלשהו: הדפ"ר, טענו שם, מהווה חצי מציון הקב"א. הצה"ר (ציון השכלה ראשוני), מהווה שישית. הוא ממוקם על הסקאלה שהקצה הנמוך ביותר שלה הוא השכלה בסיסית (יסודי) והציון המרבי ביותר ניתן לזכאים לבגרות מלאה ולזכאים לתארים אקדמאים. שליש מהציון מגיע מהראיון האישי עם המאבחנת הפסיכוטכנית (זה נקרא צד"כ - ציון הדרך הכללי). על-פי תחקיר "המקור", למאבחנת יש 4 תכונות ראשוניות שהצבא זיהה כחשובות, והן ניתנות לניקוד מ-1 עד 5 (הציון המקסימלי הוא 20). בין התכונות, על-פי "המקור": דייקנות, פעלתנות, הסתגלות למטרות ומוטיבציה לשירות קרבי.
איך אפשר להתכונן לזה? הנה מה שמציעים בחלק ממכוני ההכנה: במכון הדר משלמים 180 שקל ומקבלים קוד גישה לסל של יותר מ-60 מבחנים פסיכוטכניים. במכון נועם, תמורת 854 שקל מקבלים בנוסף לערכת התרגול שתי פגישות אישיות - אחת עם מאבחן/ת פסיכוטכני/ת שנותנ/ת טיפים והדרכה, ואחת עם פסיכולוג/ית תעסוקתי/ת, שעושה סימולציה והדרכה של הראיון האישי. לדבריהם, יש הרבה מאד תרגולים עם הסברים מפורטים על כל פרק בבחינה, וכן חמש סימולציות מלאות של הבחינה, המאפשרות לקבל אינדיקציה מראש של תהליך המיון.
במכון הדס משלמים 690 שקל עבור ערכת האונליין יחד עם יום של הדרכה אישית הכוללת ביצוע מבחן פסיכוטכני, קבלת משוב על המבחן וטיפים איך לענות נכון בראיון האישי יחד עם סימולציה ומשוב. לדבריהם, יש להם ביקוש גדול, והם מציעים להגיע ליום ההדרכה האישית שבוע-שבועיים לפני מועד הצו, ולהתחיל את התרגול באינטרנט עוד קודם לכן.
הגורם הצה"לי שעמו דיברנו, כאמור, לא חושב שצריך לשלם תמורת כל ההכנה הזו: "אנחנו מנגישים לכולם את המידע הרלוונטי דרך האתר ומקיימים הכנות בבתי ספר, בדיוק באשכולות היותר חלשים, כי אנחנו יודעים שאם אנחנו לא נגיע, יהיה להם יותר קשה להגיע לבד. לי אין מושג מי עבר הכנה ומי לא. ראשית, לרוב התפקידים שיש בהם יכולת גבוהה או ספציפית אנחנו עושים מיוני המשך, שלאלה כבר אי-אפשר להתכונן, ואם מישהו הגיע בטעות, הוא לא ימשיך. שנית, כשמתבוננים במאסות שאנחנו ממיינים, אנחנו רואים שתהליך השיבוץ והמיון מוכיח את עצמו באופן נפלא".
המשפט האחרון של אותו גורם כלל סתירה לוגית שהותירה אותנו עם התהיות שעמן פתחנו: "לא סתם רוצים להתכונן לתהליך הזה, כי הוא מוכיח את עצמו", התגאה הגורם. כוח שוק כבר אמרנו?
