אורי אריאל / צילום: רפי קוץ
שר החקלאות, אורי אריאל, ושר האוצר, משה כחלון, הצהירו היום (א') על תוכנית "לחיזוק הדור הבא של החקלאות ולעידוד היצוא", בהיקף של 160 מיליון שקל. לפי משרד החקלאות, התוכנית תחל כבר השנה וצפויה להימשך עד שנת 2019 ו"אף מעבר לכך בהתאם להצלחתה בשטח".
על-פי התוכנית, "חקלאי חדש יקבל כ-40% מענק על ההשקעה בהקמת עסק חדש בחקלאות. בנוסף, חקלאים ותיקים שישתמשו בטכנולוגיה חדשה, מיכון חדש, יגדלו גידולים חדשים או גידולי פרימיום, יזכו למענק מיוחד". כמו כן, "חקלאים שיפתחו זנים חדשים בענף הפרחים יקבלו מענקים מיוחד, וכן חקלאי שישתמש בחקלאות מדייקת, יזכה למענק מיוחד".
בהודעה על התוכנית מוסבר בהקשר זה כי חקלאות מדייקת היא שימוש בטכנולוגיה שיודעת לזהות את כמות ההשקיה והדישון הנדרש לכל צמח וצמח או כל גבעול וגבעול בנפרד, כיוון שלעתים מספר צמחים או גבעולים באותה חלקה צורכים כמויות מים ודישון שונות עקב מיקומם בחלקה, ובכך נחסכים כמויות של מים ודשן, והתפוקה של הגידולים החקלאיים גדלה.
לפי נתוני משרד החקלאות, בישראל כיום ישנם כ-10,000 חקלאים פעילים, והתמיכה הממשלתית בהם עומדת על סכום של 1.2 מיליארד שקל בשנה. כך, כל חקלאי נהנה בממוצע מכ- 120 אלף שקל לשנה, שהם כעשרת אלפים שקל בחודש. "מטרת התוכנית החדשה היא לתמרץ את החקלאות העתידית ולהכניס חקלאים חדשים לענף, מעבר להמשך השקעה שנתית של כ- 1.2 מיליארד שקל בשנה לחקלאים הוותיקים", מסבירים במשרד החקלאות.
במסגרת התוכנית החקלאים החדשים יקבלו הדרכה וליווי מטעם משרד החקלאות במהלך ההכרה ובשנים הראשונות להקמת העסק, ואף יוצמד אליהם יועץ כלכלי שילווה אותם בתחילת דרכם בניהול הפיננסי והשיווקי של עסקם. בנוסף, יושקעו תקציבים לעידוד היצוא החקלאי בפתיחת שווקים ליצוא, במענקים להקמת התארגנויות לשיתופי פעולה ליצוא ובתיקון החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, כך שיינתנו הטבות מס ליצואנים החקלאיים, כפי שניתנים ליצואנים האחרים.
בנוסף, מסבירים במשרד החקלאות כי במסגרת התוכנית, "בכדי להוריד את פערי התיווך, חקלאים שישווקו את תוצרתם לשווקי איכרים יזכו להטבה אם מחיר התוצרת לצרכן יהיה בגובה המחיר הסיטוני, מתוך כוונה לקצר את שרשרת התיווך כך שפערי התיווך יקטנו ומחירי התוצרת החקלאית יהיו נמוכים עבור הצרכנים כמחירי התוצרת הסיטונאית".
צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון במשרד החקלאות, אמר היום ל"גלובס": "מתוך ה-160מיליון שקל, כ-45 מיליון יוקצו לכלל החקלאים לטובת מיכון וטכנולוגיות חדש, נוסף ל-10 מיליון שקל למגדלי הפרחים", ענף שלדבריו נמצא בירידה בשנים האחרונות.
הוא מציין כי "לפני שנים הפסיקו בישראל לייצר מסות של פרחים כמו ציפורן, ועברו בעיקר לגידולי נישה" ומוסיף: "חשבנו לשים על ענף הפרחים את הפוקוס להשקעות הון ונישות חדשות, אם נשקיע בו עוד קצת נוכל לייצב אותו". כהן מוסיף כי הוא היה בעבר ענף ענק, "כחצי מיליארד פרח ביצוא עם כמות זהה גם בשוק המקומי. פעם היצוא היה פי שלוש ממה שהוא היום". בנוסף הוא מציין כי 5 מיליון יושקעו במיכון חדשני, וכ-40 מיליון שקל יוקצו לחקלאים חדשים, ו-20 מיליון שקל לעידוד יצוא.
"בהשקעות הון התוספת היא משמעותית" אומר כהן, ומציין כי בשנתיים האחרונות כספי התמיכה של הממשלה הופנו לקבוצות מוגדרת "היו המון כספים צבועים שהגיעו ממענקים -כך למשל חקלאים בעוטף עזה קיבלו מענקים אחרי צוק איתן , או חקלאים שנפגעו ממשבר הפלפלים. לא היה כסף שכל חקלאי יכול היה להשתמש בו".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, בירך היום בשיחה עם גלובס על התוכנית, אך הטיל ספק ביכולת לתת מענה כולל לצורך שקיים היום בשטח "האם זה פותר את הבעיות של החקלאים בתחום היצוא התשובה היא לא? זה עוזר רק למגדלים חדשים, כיום עיקר הבעיות הן דווקא בקרב החקלאים הוותיקים".
לדבריו, "הבעיה איננה נקודתית רק בקרב החקלאים החדשים, יש בעיה גדולה של היצוא החקלאי כבר מספר שנים וצריך לעודד את כלל החקלאים היצואנים עקב המשבר ברוסיה והמשברים האחרים ולכן צריך לראות תוכנית כוללת איך ממסדים את היצוא ולא רק תוכנית נקודתית, אלא תוכנית רחבה לעידוד משמעותי של כלל מערך היצוא החקלאי".