שוחד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום כנגד 16 נאשמים, ביניהם בכירי אגודת השוחטים יפו-תל-אביב, בגין הונאה רחבת-היקף של רשות המסים והמדינה.
בין הנאשמים: יעקב אסתרזון, מנהל האגודה; שושנה שנטרפלר, חשבת השכר באגודה; יוסף כהן, חבר ועד ההנהלה; חיים אליעזר יעקב, חבר ועד ההנהלה ורב במספר משחטות; מיכאל איינהורן, חבר ההנהלה; חנוך הרשקוביץ, מנהל עובדי האגודה במשחטת זוגלובק; ועוד מספר שוחטים ומשגיחי כשרות.
אגודת השוחטים מעניקה שירותי שחיטה והשגחה על כשרות שחיטה המתבצעת במשחטות עופות ברחבי הארץ, ובין היתר למשחטות "דגם עוף", "זוגלובק", "עוף טנא", "עוף ברקת", "בייבי עוף", "עוף ראשון", "הוד חפר", "עוף הנגב" ומשחטות נוספות.
לפי כתב האישום, יעקב אסתרזון, ששימש כמנהל האגודה ויו"ר ועד ההנהלה, רקם תוכנית עבריינית שמטרתה הונאת רשות המסים על-ידי האגודה באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים והגדלת הכנסת העובדים לפיהם. לפי האישום, אסתרזון הציג את התוכנית העבריינית באותה עת לחברי ועד ההנהלה אז, ביניהם יוסף כהן וחנוך הרשקוביץ, וקיבל את הסכמתם לביצועה.
לפי התוכנית העבריינית לכאורה הונפקו באמצעות אסתרזון, מיכאל איינהורן ושנטרפלר תלושי שכר כוזבים עבור עובדים פיקטיביים, וזאת ביודעם כי אלה לא היו עובדי האגודה באותה עת, או שהיו עובדיה, אך תלושי השכר שלהם היו גבוהים מהשכר שקיבלו בפועל עבור עבודתם.
בהתאם לתלושי השכר הכוזבים ומכוח זכויות החתימה שהיו להם באגודה, נטען, חתמו כהן, הרשקוביץ ואחרים על המחאות של האגודה לעובדים פיקטיביים, שעה שידעו כי לא היו עובדי האגודה בתקופה הרלוונטית.
בנוסף, לפי האישום, משכורותיהם של חלק מהנאשמים פוצלו באופן בו שכרם המדווח היווה אך חלק מן השכר שקיבלו בפועל, והחלק האחר נמסר להם באמצעות המחאות על-שמם של העובדים הפיקטיביים. המחאות אלה נמסרו כתוספת לשכרם המדווח והופקדו בהוראתם בחשבונות בנק על-שמם ובחשבונות בנק על-שמם של אחרים עבורם או נפרטו אצל נותני שירותי מטבע. תוספות השכר בשנים 2003-2011, בסך של 18,444,762 שקל לכל הפחות, נוספו על הכנסותיהם המדווחות, באופן שלא דווח לרשויות כדין.
לפי כתב האישום, פיצול המשכורות נועד למרמת רשויות המס, באמצעות הפחתת הכנסתם החייבת שלא כדין, כך שחלקי המשכורת לא יחרגו מעבר למדרגת השכר המחויבת במס ולא יחויבו כלל בתשלום מס, או שמקבלי המשכורות ישלמו מס נמוך יותר מן המס שהיה עליהם לשלם לו היה מדווח דיווח אמת על שכרם.
חלק מהעובדים הפיקטיביים, כך נטען, השתמשו בתלושי השכר הכוזבים על-שמם על-מנת להימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי כנדרש בחוק ולקבל במרמה כספים הכוללים, בין היתר דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר כי "לאורך שנים פעלו האגודה והנאשמים באופן שיטתי וממוסד ורימו את רשות המסים באמצעות מערך של גורמים אשר הוציאו את התכנון העברייני אל הפועל. זאת, בידיעה כי התלושים הכוזבים שהונפקו שימשו למרמה והסבו נזק כספי משמעותי למדינת ישראל".
התיק נחקר על-ידי פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים ומשטרת ישראל. התיק מנוהל בידי עו"ד יעל שניידר מפרקליטות מיסוי וכלכלה.