מדף של מוצרי תנובה/ צלם:תמר מצפי
סנונית ראשונה בגל של תביעות ייצוגית נגד תנובה? תביעה ייצוגית ראשונה, בהיקף 300 מיליון שקל, הוגשה נגד ענקית המזון, וזאת לאחר שהחברה הגיעה להסכם פשרה עם רשות ההגבלים העסקיים, במסגרתו תידרש לשלם 25 מיליון שקל על פגיעה בתחרות.
בתביעה נטען כי בשנת 2006 חתמה תנובה על צו מוסכם, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים, המסדיר את התחרות בענף המזון במשק הישראלי ומציג שורה של הגבלות ואיסורים עבור הענף. הצו קבע מכלול רחב של איסורים, ביניהם נאסרו על-פי הצו הסדרים שמטרתם לקבוע נתח שוק מובטח לספק, הסדרים המגבילים את יכולתם של ספקים מתחרים להגיב למבצע שעורך ספק ברשת, הסדרים המגבילים את יכולתם של ספקים מתחרים להגיב למבצע שעורך ספק ברשת או הסדרים המגבילים את יכולתן של רשתות שיווק להגיב למבצעים שעורך הספק ברשת מתחרה. כמו כן, נקבע איסור התערבות ספקים בקביעת מחירי המוצרים לצרכן, לרבות הכתבת מחירי מינימום.
על-פי התביעה, למרות שתנובה חתמה על הצו, היא הפרה אותו בין השנים 2008 ל-2012 ולפחות ב-3 מקרים הייתה צד להסדר כובל אנכי, אשר גרם ל"פגיעה בתחרות בינה לבין מתחרותיה, וכתוצאה מכך,לנזק משמעותי לצרכני מוצרי החלב והגבינות בישראל".
בתביעה, שהוגשה בידי עורכי הדין לירן יגודה ויוחאי גבע לבית המשפט המחוזי מרכז, נטען כי "תוצאת ההסדרים הכובלים היא כי הצרכן התמים שילם יותר ממה שיכל לשלם בגין מוצרי החלב והגבינות שנרכשו בשופרסל ומגה", וכי הנזק שנגרם לצרכן הוא "ברור וחד-משמעי: הצרכן הסופי שילם יותר בעבור מוצרי החלב והגבינות".
בתביעה מציינים בהקשר של הצו עליו חתמה תנובה בזמנו כי "לטענת הממונה דאז, אישורו של הצו המוסכם הכרחי להפסקתם של הסדרים כובלים והתנהגויות פסולות אשר קנו להם אחיזה של ממש במסגרת יחסי הסחר בין רשתות השיווק הגדולות וספקי המזון הדומיננטיים - המשיבות".
קבוצת התובעים אותה מתבקש בית המשפט לאשר הוגדרה ככל אדם אשר רכשת ברשת שופרסל או ברשת מגה מוצרי חלב למיניהם בשנים 2008 עד 2012. בתביעה נטען כי תנובה "מנעה תחרות בינה לבין החברות המתחרות בה בשוק החלב והגבינות, שטראוס וטרה, ובשל מניעת תחרות זאת, מנעה הורדת מחירים במוצרי החלב והגבינות, ופועל יוצא מכך גרמה לנזק משמעותי לצרכני המשיבה וצרכני מתחרותיה, טרה ושטראוס".
הסכום של 300 מיליון שקל אשר נדרש בתביעה מנומק באמצעות חישוב המתבסס על כך שקבוצת התובעים כוללת 2 מיליון צרכנים, וכי הנזק שבתביעה מוגדר כממוצע שמרני עומד על 300 שקל, ועל כן הנזק הכולל לכלל חברי הקבוצה עומד על סך 600 מיליון שקל. לפי כתב התביעה, רק לאחר שייחשפו המסמכים ניתן יהיה לחשב בצורה מדויקת יותר את הנזק המצרפי שנגרם, אך "למען השמרנות" הוחלט להגיש את התביעה בגובה של 300 מיליון שקל.
גל של תביעות בדרך?
תנובה אמנם קיוותה לשים את הפרשה מאחוריה באמצעות הסדר הפשרה, אולם כעת נראה כי זוהי סנונית ראשונה שעשויה לבשר על גל נוסף של תביעות. ברשות ההגבלים העסקיים מעריכים כי הודאת תנובה בעבירות צפויה להקל משמעותית על תובעים ייצוגיים בקשר לתביעות פיצוי הנוגעות להפרות שבצו, ומבהירים כי חלק מהצו המוסכם הוא שתנובה לא יכולה להעלות טענות להתיישנות ביחס להפרות, וכי ההודאה בכך מאפשרת למי שירצה לתבוע ייצוגית את החברה, לעשות זאת. בצו הובהר כי הדבר לא יבוא על חשבון ה-25 מיליון שקל שתנובה תשלם.
היום (ב') פרסמה רשות ההגבלים את ההסכמה שאליה הגיעה עם תנובה, לפיה תנובה תודה באחריותה ל-3 הסדרים כובלים ותשלם 25 מיליון שקל. זהו הסכום הגבוה ביותר ששילמה חברה על הפרת חוק ההגבלים העסקיים. ככל שהצו יאושר, הכסף יועבר ישירות לכיסם של צרכני רשתות השיווק דרך כרטיסי האשראי.
מתנובה נמסר בתגובה: "מדובר ב-3 אירועים שהתרחשו לפני 9 שנים ולפני 6 שנים, תחת הבעלות הקודמת של תנובה. המנהלים שלגביהם החליטה הרשות לנקוט צעדים אישיים אינם עובדים היום בחברה. הנהלת תנובה מקפידה על קיום הוראות דיני ההגבלים העסקיים ומשקיעה משאבים ניכרים בהדרכת עובדיה לקידום מטרה זו. תנובה יצאה זה מכבר לדרך חדשה, והמשך המחויבות שלנו לצרכנים ולקהל לקוחותינו עומד בראש סדר העדיפות שלנו".