יצחק מולכו / צילום: איל יצהר
הודעת ההתפטרות של יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד יצחק מולכו, הגיעה אתמול (ד') רגע לפני שמחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה נדרשה להגיב לעתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר נגד תפקידו של מולכו כ"שר החוץ של המדינה" כשהוא אינו עובד מדינה.
היום (ה') הגישה הפרקליטות את תשובת המדינה, וכצפוי נכתב בה כי "מולכו פנה לראש הממשלה בבקשה לסיים את תפקידו כשליח וכיועץ מיוחד לראש הממשלה בעניינים מדיניים, במסגרתו עסק בסוגיות רגישות ביותר לאורך שנים ותרם רבות לקידומ... בנסיבות אלה העתירה התייתרה, אין עוד צורך בדיון הקבוע ליום 6 בנובמבר, ודינה להימחק".
יצוין כי בשבועות האחרונים הטיפול הנ"ל בתיקי עתירות ציבוריות הפך לשיטה. במקום להתמודד עם תשובה לגופו של עניין, באשר לניגוד העניינים של ראש הממשלה בשבתו כשר התקשורת או בנושאים אחרים הקשורים לחתימה של בכירי מקורביו על ניגודי עניינים - המחלקות המשפטיות של פרקליטות המדינה מגישות תשובות לפיהן עצם הפרישה מן התפקיד מייתרת את הצורך לדון בסוגיה המשפטית. יצוין כי מולכו מילא את התפקיד הזה, מבלי שהוא עובד מדינה רצוף מאז שנת 2010.
העותר, עו"ד בן-מאיר, טען בעתירתו לבג"ץ כי עם פתיחת החקירה הפלילית בתיק 3000, לפני כמעט שנה, ראוי היה שהיועץ המשפטי לממשלה ישרטט לצמד היועצים ומקורביו של נתניהו את הגבולות הברורים. הסיטואציה בה האחד מנהל משא-ומתן מול ממשלת גרמניה בנוגע לרכש הצבאי היקר ביותר במדינת ישראל אי-פעם, בעוד השותף מייצג את את המתווך בעסקה - היא בלתי נסבלת, וזאת אף מבלי לקבוע מסמרות בעניין החשדות ו/או המעשים של עו"ד דוד שמרון בפרשה זו.
בן-מאיר פנה בכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אך לא זכה לקבל תשובה. משהתמהמה מנדלבליט מלענות בנושא הזה, עתר בן-מאיר לבג"ץ בחודש אוגוסט האחרון. עוד באותו היום חתמה השופטת ברון על צו המורה למולכו להשיב עד לתאריך 26 באוקטובר. הדיון בתיק קבוע ל-6 בנובמבר.