גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא צריך מיליונים: כמה דרכים להשקיע בנדל"ן בלי הון עצמי גבוה

רבים נרתעים מהשקעה בנדל"ן בשל הסכומים הגדולים הנדרשים לשם כך ■ אולם מי שישימו בצד את הדרך המסורתית של רכישת נכס לשם הפקת רווח, יגלו כי ניתן להשקיע בנדל"ן מניב גם בלי משכנתא גבוהה או מימון מופרז

נדל"ן בארה"ב. כר פורה להשקעות מסוגים שונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נדל"ן בארה"ב. כר פורה להשקעות מסוגים שונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף בסדנו

בשל הריביות האפסיות שמציעים הבנקים, מנסים רבים למצוא אלטרנטיבות אחרות להשקעה. אחת מהן היא, כמובן, שוק הנדל"ן, הפותח אפשרות עבור מי שאינם מעוניינים להשקיע בשוק ההון שעלול להיות תנודתי לפרקים. רוב משקיעי הנדל"ן עושים זאת בדרך המסורתית של רכישת נכס והפקת רווח ממנו. השקעה שכזו דורשת מהם סכומים גבוהים של לפחות מיליון וחצי שקל. על רקע זה כדאי להפנות את הזרקור לכמה אפשרויות השקעה נדל"נית בחו"ל (שניתן לעשותן מהארץ) במחירים נוחים, שאינם דורשים מימון מופרז, או משכנתא רצחנית:

מסלול מימון

אחד המסלולים הפופולאריים ביותר להשקעות בארה"ב הוא המימון. במסלול המימון המשקיע לא רוכש את הנכס הנדל"ני, וגם לא מקבל זכויות בו. הוא מעביר את הכסף כהלוואה לשותפות, שמחזיקה בנכס ונרשמת כבעלים שלו. בתמורה הוא זוכה בריבית, בדרך כלל קבועה, שמחושבת על פי הרווחים הצפויים מעסקת הנדל"ן על רכישת הנכס והתשואה בגינו. הריבית מעסקאות כאלה עשויה לנוע בין-6-8 אחוז, אך משתנה מאוד בין עסקה לעסקה. השקעה מסוג זה יכולה להיעשות גם בסכומים שאינם גבוהים - של כ-100 אלף שקל, ולפעמים גם למטה מכך.

על פי נתונים באתר ההשקעות Investopedia, שמנתח בין היתר גם את שוק הנדל"ן האמריקני, היקף העסקאות שנערכות מדי שנה במסלול המימון מוערך במיליארדי דולרים. היתרון בבחירה במסלול זה הוא בראש ובראשונה שמירה על כספו של המשקיע. משקיעים במסלול המימון מקבלים ביטחונות עבור ההלוואה שלהם. למעשה, בכל מקרה של פגיעה בהשקעה, כמו ירידת ערך, עסקה שלא צלחה ועוד, הם זוכים לקדימות בקבלת הריבית שהובטחה להם על פני משקיעים הוניים (שרכשו חלק בנכס). מצד שני, מאחר שאינם נחשבים לבעלים של הנדל"ן, הם לא יוכלו לזכות ברווחים (אם יהיו) מההשקעה, למעט הריבית.

 

קרנות ריט

מסלול השקעה נוסף, אשר מזכיר במקצת את מסלול המימון, הוא זה של קרנות ריט. מדובר בקרנות ציבוריות, שרוכשות נדל"ן מניב, ומאפשרות לציבור לקנות מהן יחידות השתתפות, או במילים פשוטות יותר: לרכוש ניירות ערך של אותן הקרנות. קרנות הריט נסחרות בבורסה, ובשונה ממסלול המימון, שם מדובר על הלוואה שתאריך פירעונה נקבע מראש, הן מאפשרות יותר נזילות בהשקעה - ניתן למכור ולקנות את היחידות/ניירות ערך כמעט בכל רגע נתון. יתרון נוסף של קרנות הריט הוא בחלוקת דיבידנדים למשקיעים. זאת מאחר שהן זוכות להטבות מיסוי בתמורה לכך שיחלקו כדיבידנד לפחות 90% מהכנסתן הקיימת.

בישראל, ההשקעה בקרנות ריט נמצאת יחסית בחיתוליה, מיעוט של חברות ציבוריות עוסק בתחום. על פי נתונים מארכיון הבורסה, התשואה הממוצעת של קרנות הריט בישראל עמדה בשבע השנים האחרונות על 7.5-8.5 אחוז. לעומת זאת, בארה"ב ההשקעה בקרנות אלה, שהראשונה שבהן הוקמה כבר ב-1960, מאוד פופולארית. על פי אתר Reit.com , פעלו בשנת 2016 למעלה מ-200 קרנות ריט מורשות בארה"ב עם ערך שוק כולל של כטריליון דולר. מסקירה שערך אתר Forbes עולה כי התשואה מקרנות הריט האמריקניות ירדה בשנים האחרונות, אבל עדיין ניתן למצוא כאלו המציגות תשואות נאות, באזור ה-5 אחוז. גם במקרה זה, אפשר להשקיע בקרן ריט בסכומים לא גבוהים, החל מכמה עשרות אלפי שקלים בודדים ולמעלה מכך.

השקעה במתחמים ובפרויקטים

השקעה במתחמים ובפרויקטים אמנם אינה מסלול השקעה ספציפי, בדומה למסלול המימון ולקרנות הריט, אך היא בכל זאת בעלת ייחוד משלה. כאשר משקיע בוחר היכן לשים את כספו, יש לו מספר אפשרויות ומכאן כמה התלבטויות. ההתלבטות הראשונה היא האם להשקיע בנדל"ן למגורים, או מסחרי; השנייה היא האם להשקיע ברכישת נכס ספציפי, למשל דירת מגורים, חנות, משרד, או יחידה במגורי סטודנטים ועוד. במקרה כזה גורל ההשקעה תלוי בגורל הנכס הספציפי. מנגד, יכול אותו אדם להשקיע במתחמי נדל"ן (ולא בנכס יחיד). ההשקעה הזו, שיכולה להיערך באמצעות מימון, קרן ריט, או רכישת יחידות השתתפות (השקעה באמצעות נייר ערך) במתחם מסחרי, או מתחם מגורים לסטודנטים, מפזרת את הסיכון. כך, במקרה של השקעה כושלת בנכס בודד - ההפסד רב. אולם במצב של השקעה במתחם נדל"ני, ההשפעה של יחידה אחת על הסך הכל היא מינורית.

בנוסף לכך, השקעה במתחמים נוחה יותר מאחר שהם בדרך כלל מנוהלים ומתחוזקים. במתחמי מגורים לסטודנטים, למשל, קיימת חברת ניהול שאחראית לתחזוקה השוטפת, להתנהלות מול הרשויות, לגביית השכירות ועוד. גם במתחמי מסחר, כגון קניונים, לדוגמה, פועלת חברת ניהול שאחראית לעבודה השוטפת ברמת האחזקה. הדבר מבטיח לרוב כי ההתנהלות במתחם תהיה מקצועית, ותדרוש מעט מאד התעסקות מצד המשקיע. גם כאן יכולה ההשקעה להתחיל מכמה עשרות אלפי שקלים בודדים, תלוי בפרויקט.

השקעה על פי תשקיף

עוד מסלול המתאים למשקיעים עם הון עצמי לא גבוה הוא מסלול השקעה על פי תשקיף. במסלול חדש זה חברה שאיננה ציבורית מקבלת היתר לפרסום תשקיף במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך. אותה חברה מפרסמת לציבור תשקיף, שמהווה למעשה גילוי מקיף ומפורט על ההשקעה שעבורה היא מבקשת לגייס מהציבור כסף. תמצאו בו את היתרונות, את הסיכונים ואת כל המידע הנוסף שצריך לדעת על מנת לבחון את כדאיות ההשקעה המדוברת. לציבור מתאפשר לרכוש יחידות השתתפות בהשקעה על פי התשקיף כאמור, לעיתים גם בסכומים של עשרות אלפי שקלים בודדים. בהתאם למסלול החדש, יכול היום תאגיד שכזה לפנות בהצעה ליותר מ-35 איש, מה שמאפשר גישה של ציבור המשקיעים לאפיק מיוחד זה לרכישת יחידות השתתפות בתאגיד שמחזיק בנכס מניב. ככל שיש יותר משתתפים-משקיעים, המחיר ליחידה הופך יותר נוח. כעת, כאשר ניתן להנפיק יותר יחידות בעלות נמוכה, תוכלו למצוא מספר חברות ישראליות המציעות פרויקטי נדל"ן בהשקעה לפי תשקיף, למשל להשקעה במתחמי מגורים לסטודנטים בארה"ב.

בשורה התחתונה, למרות ששוק הנדל"ן מרתיע משקיעים רבים עם הון עצמי לא גבוה במיוחד, שחוששים מחסמי כניסה מימוניים (כמו משכנתא גבוהה), מתברר שיש מסלולים שמאפשרים גם לאלו להיכנס לשוק. כל שנדרש הוא לבחון אותם יותר לעומק ולבחור את זה המתאים לכם מבחינת תקציב וסיכון-סיכוי.

לאתר בסדנו הקליקו כאן

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה