שולה זקן / צילום: איל יצהר
"אנו מבקשים צו הבאה לגברת שולה זקן שלא התייצבה לדיון היום על אף שיש בידנו אישור מסירה על קבלת הזימון", כך פתחה נציגת המדינה את הדיון המתקיים בשעה זו (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו אמורה הייתה שולה זקן, לשעבר מנהלת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהעידה נגדו בפרשת הולילנד והביאה להפללתו - להעיד בפרשת הלבנת ההון לכאורה בחברה הציבורית ב. יאיר. זאת לאחר שבעבר נמנעה מלעשות זאת בטענה שהיא חוששת לחייה.
עורך הדין איתן פלג, המייצג את הנאשם יאיר ביטון, טען מנגד שהתייצבותה מיותרת. בסדרת שאלות התברר לשופטת כי פלג מתנגדים עקרונית לחקירה על ההקלטות לא בגלל התוכן שעשוי להפריע לטענתם אלא "כי זה הכל [בהקלטות, מ' ר'] רכילות, ואין לזה קשר למשפט. אין שם משהו על אברג'יל". ביחס לכך הגיבה נציגת המדינה ש"יש שם אמירות על רות דוד ורונאל פישר".
עורכי הדין דורשים קודם כל להוכיח כי המדינה עומדת בתנאי קבילות טכניים הגשה, וטוענים כי לא ניתן, מבלי לחקור קודם במשטרה, לשאול אותה בדוכן העדים על נכונות תוכן ההקלטות.
עו"ד בר-טל, המייצג את זקן עצמה, תיאר כי השימוש בהקלטות הללו הותר, על פי הסדר הטיעון בפרשת הולילנד, רק ביחס לתיקים תלויים ועומדים נכון ליום 27.3.14. "הם ביקשו שהיא תיחקר בקשר להקלטה ואני אמרתי שלא. זה לא בטובתה ולא לצורך זה נמסרו ההקלטות. הם לא הפעילו זכות אלא ביקשו טובה". בהמשך הוסיף כי "עדי מדינה סומכים על כך שהמדינה לא תכניס יד ארוכה לכל נקב בגופם כתוצאה מההסכם. אם זה לא אינטרס ציבורי - אינני יודע מה כן".
העדות אמורה לסבך את הקבלן יאיר ביטון, מבעלי חברת ב. יאיר, שמואשם בהעברת כספים בדרכי מרמה באמצעות החברה הציבורית לעבריין יצחק אברג'יל ולגורמים מטעמו, ולקשור אותו לעבירות המיוחסות לו. כפי הנראה, הרקע לחשש של זקן מפני מסירת עדות בפרשה - היה ההנחה שעדותה תסבך גם את העבריין. עורך דינה ציין באותה הזדמנות שהסירוב נבע מכך ש"קצה נפשה בבתי משפט" לאחר עשור של משפטים.
לפי האישומים בתיק, בין העבריין לבין הקבלן יאיר ביטון , מבעלי חברת ב. יאיר, התפתחה מערכת יחסים חברית, במסגרתה קשרו קשר פלילי להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מירמה, באמצעות ב. יאיר.
חלק מראיות התביעה בתיק הלבנת ההון בחברת ב. יאיר הן הקלטות שבהן מוקלט ביטון, המוכיחות לכאורה את הקשר שלו לאברג'יל ואת האישומים נגדו, בהן הקלטות שביצעה זקן של שיחות שניהלה עם ביטון כשהיתה מקורבת מאוד אליו.
השופטת קבעה, לבסוף, כי "לאחר ששמעתי מהצדדים שמה שרלוונטי זה דברים שאמר יאיר ביטון ולא מה שהשיבה לו זקן - הצעתי לצדדים להסכים להגשת קטעים מסוימים בהקלטות, ללא חקירה נגדית של גב' זקן, תוך הסכמה כי אלו הדברים שנאמרו על ידו בשיחה עם זקן.
"אם הצדדים לא יקבלו ההצעה - תינתן החלטה בבקשת עו"ד בר טל [שלא לזמן את זקן, מ' ר']. אם אחליט לחייבה להעיד ולהתעלם מבקשתו - יינתן צו הבאה".
על פי פרסומי העבר, במהלך החקירה גבתה המשטרה עדות גם מזקן, והיא זומנה למסור עדות בשעה שריצתה עונש מאסר של 11 חודשים ממנו השתחררה בינואר 2015, עונש שנגזר עליה כחלק מהסדר הטיעון בפרשת הולילנד במסגרתה הורשעה בקבלת שוחד ובהלבנת הון. בפרשה זו העידה זקן נגד אולמרט כחלק מהסדר טיעון וכן העבירה לפרקליטות קלטות בהן הקליטה שיחות שניהלה עמו ועם אחרים.
נוסף על פרשת הולילנד, זקן הורשעה גם ב-2012 בפרשת רשות המסים מ-2007, בעבירות מרמה והפרת אמונים ונדונה ל-4 חודשי עבודות שירות. בפרשת ראשונטורס השתמשה בזכות השתיקה והורשעה ב-2012 בקבלת דבר במרמה וכן במרמה והפרת אמונים.
כתב האישום בפרשת ב. יאיר הוגש בספטמבר 2015, ובמסגרתו נחשף הקשר בין הקבלן ביטון לבין ראש ארגון הפשע, יצחק אברג'יל. כתב האישום הוגש נגד ביטון, אברג'יל, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ ונגד החברות ב. יאיר, ש.י.נ גן רווה ו-א.א.נ חשמל.
האישומים כוללים שלל עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, במהלך השנים התפתחה מערכת יחסים חברית בין אברג'יל לביטון, במסגרתה נקשר הקשר הפלילי האסור. לטענת הפרקליטות, ב-2007 קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם בלולו ופינס פושט-הרגל, להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מירמה, באמצעות חברת ב. יאיר.
פרשת ב. יאיר התפוצצה במאי 2014. לאחר שנודע על חקירת המשטרה בפרשה צנחה מניית ב. יאיר, למרות קיומו של צו איסור פרסום. רק יממה לאחר מכן עצרה הבורסה את המסחר במניות ובאג"ח החברה.
התיק נחקר על-ידי יחידת להב 433 יאחב"ל של המשטרה על-ידי כוח המשימה למלביני הון ביחידה, בשיתוף עם יחידת יהלום ברשות המסים ובליווי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).