שי ניצן (מימין) ושמואל האוזר / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר
פרקליטות המדינה בראשות עו"ד שי ניצן מנעה מרשות ניירות ערך לנקוב באופן מפורש בשמות החשודים בפרשת בזק שהיא ממליצה להעמיד אותם לדין במסגרת הודעתה אתמול (ב') על סיום חקירת הפרשה - כך נודע ל"גלובס".
עם זאת, יודגש כי ניצן ואנשי הפרקליטות אישרו לרשות ניירות ערך לפרסם הודעה שכוללת את האמירה לפיה "מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך הגיעה למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות". כמו כן, בהודעה נאמר כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של "מנכ"ל משרד התקשורת" וכן "נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק", מבלי לנקוב בשמות במפורש.
יובהר כי עמדת פרקליט המדינה נגד פרסום השמות המפורשים בסיכום חקירת תיק בזק אתמול אינה סותרת במאום את עמדתו הנחרצת של ניצן נגד החוק למניעת המלצות שתכליתו למנוע מרשויות החקירה, המשטרה ורשות ניירות, להגיש בסיום חקירה את המלצותיה או לסכם את החקירה.
מהמידע שבידינו עולה כי יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, דחף לכך שבהודעה על סיכום החקירה, שנחשבת לחקירת דגל של הרשות, ייכללו השמות של החשודים המרכזיים שהרשות סבורה כי יש תשתית ראייתית להעמדתם לדין פלילי. בין היתר, מדובר בבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'; במנכ"לית החברה, סטלה הנדלר; במנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר; ובמנכ"ל yes, רון אילון.
ואולם, ניצן עבר על כל מילה בהודעה טרם שזו יצאה לעיתונות (והגיעה מיד לכותרות כל גופי התקשורת) והחליט שלא ייכתבו בה שמות החשודים שהרשות ממליצה להעמיד לדין.
בפועל, זה גם לא מנע את פרסום השמות, שכן ניצן, המתנגד נחרצות ל"חוק ההמלצות", אישר לרשות ניירות ערך לפרסם הודעה שכוללת רמזים ברורים ושקופים במי מדובר: "בעל השליטה", "מנכ"ל משרד התקשורת", "חשודים מרכזיים" וכיוצ"ב.
מרגע שההודעה כללה אמירה כי קיימת תשתית ראייתית להעמדה לדין של החשודים המרכזיים, ברור היה לגמרי לכל מי שמעורה בחקירה כי מדובר בין היתר, באלוביץ', פילבר, הנדלר ואילון, גם ללא שהרשות נקבה בשמות המפורשים.
יתר על כן, בהמשך ההודעה על תום החקירה והעברת החומרים לפרקליטות, פירטה הרשות את 3 הפרשיות המרכזיות שבהן נמצאה לדעתה תשתית ראייתית להעמדה לדין של המעורבים בהן. מהפירוט הזה ניתן היה ללמוד ביתר קלות במי מדובר.
במסגרת הפירוט על הפרשייה השלישית שעניינה קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, כאמור, אפילו כתבה הרשות כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מירמתית, מתמשכת ומכוונת מצד "מנכ"ל משרד התקשורת".
סיכום חקירת פרשת בזק על-ידי רשות ניירות ערך אתמול היא הפעם הראשונה שבה אחת מרשויות החקירה נדרשות לסכם חקירה פלילית מתוקשרת מאז שעלתה לכותרות הצעת החוק נגד ההמלצות.
הודעת הרשות הבהירה באופן ברור כי היא ממליצה על העמדתם לדין של החשודים המרכזיים. "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות המפורטות לעיל". אם הכנסת תעביר את החוק למניעת ההמלצות, לא נראה הודעות בנוסח הזה בעתיד.
ניצן: "החוק למניעת המלצות - מזיק"
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מתנגד באופן נחרץ לחוק למניעת המלצות המשטרה שמקדמים חברי כנסת מהימין. למרות התנגדותו, בתחילת השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את קידום החוק. זאת, בכפוף להסכמתם שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, על נוסח הצעת החוק.
ניצן התייצב בוועדת השרים לחקיקה והזהיר כי "חוק ההמלצות שיוזמת הכנסת מהווה סתימת פיות למשטרה. ברגע שלמשטרה לא תהיה אחריות, תשתנה כל הגישה".
ניצן ציין כי הוא רואה חשיבות רבה בהמלצת המשטרה. "אני רוצה לשמוע אותם, הם היו מעורבים. המשמעות רחבה, ואנחנו סבורים כי קביעה כזאת חשובה. אני לא רואה תועלת בסתימת פיות למשטרה".
פרקליט המדינה הוסיף ואמר כי הפרקליטות מתנגדת לחוק בתוקף וחושבת שהוא "מזיק ממש". "ישנה הנחיה מלפני שנים של השר לביטחון הפנים, עוזי לנדאו - שהמשטרה ממליצה. כתב אישום מוגש בהתקיים שני תנאים - תשתית ראייתית ועניין ציבורי. המשטרה אמורה להגיד אם לדעתה יש תשתית ראייתית מספקת. עניין ציבורי פחות מגיע מכיוונה. לכן הנוהל היום לגבי הגשת אישום הוא שבתוך התיק כתוב אם יש מספיק ראיות או אין".
ניצן הוסיף ואמר כי המשטרה ממליצה לגנוז כ40% מהתיקים. הרבה פעמים ההמלצה לא מתקבלת על-ידי הפרקליטות. אבל אם לא תהיה המלצה, המשמעות היא שמבחינת הפרקליטות צריך לקרוא את התיק ביתר יסודיות. אני אצטרך עוד 100 תקנים. אפשר לחסוך את זה".