במשך כשנתיים גייסה קרן ההשקעות "קרן אור" עשרות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, תוך הטעיית ציבור המשקיעים בנוגע לשימוש בכספם ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם, וכן תוך ביצוע "הונאת פונזי"; בעלי החברה, יחיאל (חיליק) טפירו ואמיר בירמן, השתמשו בכספי המשקיעים בהיקף מיליוני שקלים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות לאחרים, ובין היתר לחברות שהם היו בעלי עניין בהן, העבירו לחשבונות בשליטתם מיליוני שקלים מכספי המשקיעים וכן רכשו נכסי נדל"ן לעצמם מכספים אלה.
כך עולה מכתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד טפירו ובירמן, מבעלי השליטה לשעבר ב"קרן אור" שקרסה ב-2014, וכן נגד החברה חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים" בפירוק (המוכרת לציבור כקרן ההשקעות "קרן אור").
טפירו ובירמן נעצרו ביוני 2015 על-ידי רשות ניירות ערך, לאחר שעלה חשד כי השניים עשו שימוש שלא כדין בכספים שגייסה "קרן אור". זאת, בין היתר, לצורך מימון חברות פרטיות של טפירו ורכישת נכסי נדל"ן פרטיים.
החקירה נגעה לפעילותה של חברת ט.ב, שהוקמה בספטמבר 2012 כמיזם שמטרתו גיוס כספי משקיעים לצורך מימון פרויקטים בתחום תמ"א 38. אולם, בעקבות חובות עתק שצברה "קרן אור", היא נכנסה להליכי פירוק במאי 2014.
כתב האישום מייחס לטפירו ובירמן עבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-80 מיליון שקל, עבירות גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל ועבירות מנהלים בתאגיד.
בין השנים 2014-2012 גייסה ט.ב. סכום כולל של כ-80 מיליון שקל מכ-500 משקיעים. הכסף גויס באמצעות הסכמי השקעה בהם ט.ב. כונתה "לווה" והמשקיעים כונו "מלווים". טפירו עסק בעיקר בגיוס הכספים, באמצעות מערך מגייסים שהיו עובדי סוכנות הביטוח ובירמן, עורך דין בהשכלתו שהיה בעלים של משרד עורכי דין, עסק בעיקר באיתור עסקאות בהן יושקעו הכספים, במתן שירותים משפטיים לט.ב., ייצוגה בעסקאות וכן ריכז במשרדו את הנהלת החשבונות של ט.ב.
עד מאי 2014 שימש טפירו כבעל השליטה ומנהלה של "קרן אור" (בשרשור דרך חברת "טפירו נכסים"), וכן שימש כבעל שליטה ומנהל בחברת "טפירו סוכנות לביטוח פנסיוני (2007)", "קפיטל פרופיט" ובשורת חברות פרטיות נוספות ("טפירו נכסים", "טפירו ניהול השקעות ופיננסים" ו"אלפא פלטינום ניהול השקעות", כיום "סופריור בית השקעות", בה החזיק טפירו 70% באמצעות "טפירו נכסים").
עו"ד בירמן שימש כבעל השליטה ב"קרן אור" ומנהלה (בשרשור דרך חברת "טפירו נכסים") ובחברת "קפיטל פרופיט". בשלב מסוים התגלעה מחלוקת בין טפירו לבירמן, בנובמבר 2013 הם החליטו על פירוק השותפות ביניהם, ובמארס 2014 חתמו השניים על הסכם פירוד, במסגרתו העביר בירמן את השליטה בחברות שהיו בבעלותם לטפירו.
מהסכם הפירוד עלה כי היקף הגיוס המשקיעים עמד על סך של כ-36 מיליון שקל בדצמבר 2013, כאשר נותרה יתרה לפירעון של כ-27.64 מיליון שקל. לאחר פירוק השותפות נותר טפירו הבעלים והמנהל היחיד של החברה, אך טפירו, על-פי האישומים נגדו, המשיך בגיוס כספים ובביצוע עבירות. פעילות גיוס הכספים נפסקה באפריל 2014, בעקבות דרישת הרשות ניירות ערך מטפירו לחדול מגיוס הכספים.
כתב האישום כולל 3 אישומים. בראשון מואשמים טפירו ובירמן בגיוס כ-34 מיליון שקל ללא תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך, ותוך הטעיית ציבור המשקיעים ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם.
האישום השני מייחס לטפירו ובירמן גניבה וקבלת דבר במרמה לאחר שהציגו בפני משקיעים מצגי-שווא בנוגע לתנאי ההשקעה, ובין היתר יצרו רושם כי מדובר בהשקעה סולידית בסיכון נמוך, הנושאת תשואות גבוהות. על יסוד מצגים אלה גייסו כ-42 מיליון ש"ח מכ-330 משקיעים. "סכום זה התקבל במרמה, נוכח העובדה שבמועד גיוס הכספים ידעו הנאשמים כי אחוזים ניכרים מכספי המשקיעים לא מיועדים להשקעה אלא ישמשו אותם לפירעון התחייבויותיהם האישיות ולשימושים שסוטים מהמצג שניתן למשקיעים", נכתב באישום.
בנוסף, נכתב באישום, "שלחו טפירו ובירמן יד בכספים שגויסו". שליחת היד נעשתה על-ידי העברה של סכומים ניכרים מכספי המשקיעים לחשבונות של חברות פרטיות בבעלותם, על-ידי רכישת שתי דירות על-שמם של נאשמים טפירו ובירמן, וכן על-ידי שימוש בכספים באופן שהעמיד בסיכון את יכולתם של טפירו, בירמן והחברה לעמוד בהתחייבויות שנטלו כלפי המשקיעים.
מהאישום עולה כי טפירו ובירמן העבירו סכום של כ-7.5 מיליון שקל מכספי המשקיעים לחשבונותיהם ולחשבונות של חברות פרטיות בבעלותם; השתמשו בסכום של כ-910,000 שקל מכספי המשקיעים למימון חלקי של רכישת דירות לבעלותם האישית ושיפוצן; והשתמשו בסכום של כ-13.6 מיליון שקל מכספי המשקיעים לפירעון התחייבויותיה החודשיות של חברת ט.ב כלפי המשקיעים - קרי לביצוע תשלומי הקרן והריבית החודשיים למשקיעים. התנהלות עבריינית זו מוכרת בכינוי "הונאת פונזי".
"העובדה שסכומים אלה כלל לא הושקעו פגעה ברווחיות המיזם והעמידה בסיכון את יכולת הנאשמים לעמוד בהתחייבויותיהם", נכתב באישום.
לטענת הפרקליטות, הנסיבות המחמירות שאופפות את העבירה התבטאו בריבוי הלקוחות, בהיקף הכסף שגויס, בתקופה הממושכת בה בוצעה המרמה, בעבירות הנוספות שבוצעו אגב גיוס הכספים ובנזקים הכבדים שנגרמו למשקיעים.
האישום השלישי בכתב האישום עוסק אף הוא בגניבה וקבלת דבר במרמה, ואולם הוא מיוחס רק לחיליק טפירו ולחברה, היות והמעשים המתוארים בו נעשו לכאורה לאחר הניתוק בין טפירו לבירמן. על-פי האישום, לאחר הניתוק הרחיב טפירו את שיטות הגיוס באמצעות פרסום באינטרנט, פניות מטעם חברה חיצונית שאיתרה משקיעים פוטנציאלים עבור ט.ב. וחלוקה של עלון פרסומי למשקיעים רלוונטיים.
בתקופה זו אימצה ט.ב. את השם השיווקי "קרן אור", והפרסומים השונים בוצעו תחת שם זה. כחלק ממאמצי הגדלת הגיוס לט.ב. שכרה ט.ב. את חברת מרקטינג סולושנס שהתחייבה לבצע פרסום באינטרנט, לפנות למשקיעים פוטנציאלים ולהעביר לט.ב. פרטים של לפחות 150 משקיעים בחודש שהביעו עניין בהשקעות שט.ב. מציעה.
בפרסומים באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של קבוצת טפירו הוצג הכלכלן המפורסם שלמה מעוז ככלכלן הקבוצה, וכמי שעומד בראשה. ואולם התברר כי בפועל, מעוז לא היה בעל תפקיד בט.ב., לא היה מעורב בניהולה ואף לא היה בקיא בפעילותה. מעורבותו של מעוז בקבוצת טפירו הסתכמה במתן ייעוץ לאלפא פלטינום, בית השקעות שהיה בשליטתו של טפירו. השימוש בשמו ובתמונתו של מעוז, כפי שנעשו בפועל, כמו גם חלק מהדברים שיוחסו לו בפרסומים השונים, לא אושרו על-ידי מעוז, והוא ביקש להסירם.
על-פי האישום, השימוש בשמו של מעוז היתה מניע משמעותי בהחלטות ההשקעה של חלק מהמשקיעים, וכן הוצג למשקיעים מצג תרמיתי לפיו כספיהם מושקעים בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ-בנקאי, כי ההשקעה מבטיחה תשואה גבוהה, בסיכון נמוך ובביטחונות מלאים.
על יסוד מצגים אלה גייס טפירו כ-39 מיליון שקל, מכ-245 משקיעים. "סכום זה התקבל במרמה, נוכח העובדה שבמועד גיוס הכספים ידע טפירו כי אחוזים ניכרים מכספי המשקיעים לא מיועדים להשקעה אלא ישמשו אותו לפירעון התחייבויותיו האישיות ולשימושים שסוטים מהמצג שניתן למשקיעים", נכתב באישום.
על-פי האישום, גם בכספים אלה מעל טפירו, על-ידי העברה של סכומים ניכרים מכספי המשקיעים לחשבונותיו הפרטיים ולחשבונות של חברות פרטיות בבעלותו; על-ידי רכישת דירה על-שמה של אשתו; על-ידי מתן הלוואה לחבר קרוב; ועל-ידי שימוש בכספים בניגוד למטרות ההשקעה המוצהרות.
הליך נפילתו של הכוכב של העולם הפיננסי
עד פתיחת החקירה נגדו, נחשב יחיאל (חיליק) טפירו, 43, נשוי ואב לארבעה ואחיו של הכדורסלן מאיר טפירו, לכוכב עולה בעולם הפיננסים החיפאי. לפי פרסומי עבר, חברות שבבעלותו, בעיקר בתחום הביטוח, ניהלו נכסים עבור כעשרת אלפים לקוחות.
סיפור קריסתה של "קרן אור", שגייסה משקיעים בהבטחה לתשואה של 23% בשנתיים מפעילות השבחת נדל"ן, התפוצץ בראשית 2014 - אז התלוננו משקיעי החברה - בהם פנסיונרים, סטודנטים, ושכירים שהתפתו לתשואה הפנומנלית שהובטחה להם - כי השקעות בהיקף 150 מיליון שקל נעלמו כלא היו. באפריל 2014 הגישו 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות בקשה למינוי מפרק זמני לקרן ולתפקיד מונו עורכי הדין רמי קוגן וליאור מזור.
כבר בדוח הבדיקה הראשוני שהגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה על מצב הקרן, העלו המפרקים ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות בעלי החברה, ובהם רכישת דירות פרטיות על-שם הבעלים באמצעות כספי החברה, נטילת הלוואות לצרכים עסקיים פרטיים של הבעלים בחברות אחרות, העמדת הלוואות לחברות שונות ללא עריכת הסכמים ומסמכים, שימוש בכספים של משקיעים ללא תכנית כלכלית סדורה וללא תיעוד ועוד.
בין היתר צוין בדוח כי לפני הפירוד בין שני הבעלים, רכשו טפירו ובירמן במשותף פנטהאוז ודירה בחיפה, ובנוסף נרכשה דירת גן על-ידי רעייתו של טפירו, קרין, מכספי משקיעים בקרן. רכישת דירת הפנטהאוז בחיפה לא הושלמה על-ידי טפירו ובירמן, אך הושקעו בה כספים של הקרן.
בדוח המפרקים צוין עוד כי בניגוד לפרסומים השונים של החברה בדבר גיוסים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, גייסה קרן אור בסך-הכול כ-80 מיליון שקל.
בהמשך אושר הסדר נושים בתיק, שבמסגרתו התחייב טפירו לשלם, בפריסה למספר שנים, 7.5 מיליון שקל לטובת החזר החובות. בירמן הגיע להסדר תשלום של 7.8 מיליון שקל לקופת הפירוק.
