גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל סולל בונה: "למה הקבלנים צריכים לממן את המדינה?"

אהוד דנוך מדבר על הלהט להביא לפה חברות זרות, מתריע מפני מוסר התשלומים של הממשלה ומשוכנע שבאתרי הבנייה יש כבר שינוי בתחום הבטיחות (אבל שאפשר גם לעשות יותר)

אהוד דנוך / צילום: תמר מצפי
אהוד דנוך / צילום: תמר מצפי

אחרי עשרות שנים של מחסור אקוטי בפיתוח תשתיות בישראל, השנים הבאות אמורות לבשר סוף סוף את עידן הפיתוח המואץ במדינת ישראל - בתחבורה (כבישים ורכבות), באנרגיה ועוד. בקיץ האחרון הודיע החשב הכללי רוני חזקיהו כי הוא רואה בהגדלה מאסיבית של ההשקעה בתשתיות - בפרויקטים של שיתוף המגזר הפרטי - את הדגל העיקרי של כהונתו. בספטמבר אישרה הממשלה "תוכנית רב-שנתית לפיתוח תשתיות בישראל", מסמך שכלל רשימת מלאי מרשימה, 147 תוכניות שאמורות לצאת לדרך בשנים הקרובות.

אבל מסתבר שהקבלנים הישראלים לא ממהרים לחגוג. אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה, מזהיר מפני החלטת המדינה "לייבא" יותר ויותר קבלני תשתיות מחו"ל, על חשבון הקבלנים בישראל.

בשבוע שעבר, אגב, הודיעה חברת קרסו על שיתוף פעולה ראשון עם חברה זרה (BCEG הסינית) כקבלנית ביצוע להקמת דירות בישראל, כשנה לאחר שבמשרד השיכון בחרו שש חברות זרות (חמש מסין ואחת מפורטוגל) שיוכלו לעבוד כקבלניות ביצוע בישראל.

דנוך: "אל תסתנוורו מהחבר'ה מחו"ל. אני לא מבוהל מהם, אבל לא מבין למה המדינה מעודדת חברות זרות להיכנס לישראל ולבצע עבודות תשתית, עבודות אסטרטגיות, בניית מבני ציבור ומבני מגורים. כל החברות הישראליות מסוגלות לבצע בדיוק אותו דבר. להביא חברות זרות לבצע פרויקטים בישראל זה לא רק להוציא כסף החוצה, זה לפגוע בשוק המקומי, והשוק המקומי הזה בישראל מעסיק עשרות אלפי עובדים.

"אם יהיה פרויקט מסוים שבו חברה ישראלית תצטרך שותף טכנולוגי מסוים, זר, היא תביא אותו, כקבלן משנה או כשותף, אבל היא זו שתנהל את זה. הכסף יישאר בישראל, העבודה תישאר בישראל, העובדים יהיו בישראל, השימוש בידע יהיה בישראל, המסים ישולמו בישראל, הכל יישאר בשוק המקומי".

- אבל המחירים יהיו גבוהים יותר. בסוף אתה אינטרסנט, והחברות הזרות מתחרות בעיקר על המחיר.

"אני לא חושב שהפערים גדולים. ברור שהמחיר חייב להיות פרמטר, אבל אם נניח שהאומדן שלך הוא X, ובאה חברה זרה ומציעה עבור אותו פרויקט במכרז X מינוס 2, המדינה צריכה להעדיף את החברה המקומית. היא צריכה לקחת בחשבון שלי יש את ההוצאות פה במדינה, אני משלם את השכר פה במדינה ואת המסים.

"אי אפשר לבוא להגיד לקבלנים: 'אתם יקרים'. הם לא יקרים. חומרי הגלם שלהם נקנים פה. תעשייה ישראלית היא מצוינת. מדובר בחברות טובות, עם מוסר עבודה גבוה ועם הרבה מאוד ניסיון, וצריך לשמור עליהן. בהרבה מקרים המחירים שנותנות חברות זרות הם לא מציאותיים, מה לעשות. כמה חברות זרות שהגיעו לישראל נפלו ויצאו החוצה? לא מעט. פשוט עזבו באמצע פרויקט. הטרנד הזה של החברות הזרות, זה משהו שבשנתיים האחרונות רואים אותו ביתר שאת, ואין מספיק ניסיון בארץ כדי להבין אם הדבר הזה יצליח או לא. מה שבטוח הוא שבמידה וזה יצליח, יהיו הרבה חברות מקומיות שיפלו".

- ואם סינים או ספרדים יזכו בפרויקט, הם לא יעסיקו פה ישראלים?

"לא, רוב החברות הזרות שמבצעות פרויקטים בישראל מעסיקות זרים, לא ישראלים. אם זו חברה איטלקית תראו בה איטלקים, אם זו חברה גרמנית תראו בה גרמנים. השוק הזה קשה ומורכב, הוא לא פשוט. עם כל הכבוד לחברות הזרות, בינתיים מי שבנה פה את המדינה זה החברות הישראליות, לא הזרות.

"אני גם לא אומר שחונקים את החברות הישראליות ואני לא מתלונן. אבל אני מסתכל על השוק הזה, על הקבלנים הבינוניים והקטנים, ורואה את מה שקורה. מי שמדבר על חברות זרות ומעודד את התופעה, לא מספיק התעמק בנושא, לא מספיק למד אותו, כדי להבין את ההשלכות של העניין הזה בטווח הארוך. אם ימשיכו לדחוף את החברות הזרות קדימה בישראל, הדבר הזה יפגע קשה מאוד בשוק המקומי. כשמדברים על להביא עשרות אלפי עובדים מחו"ל, אז הם יבואו על חשבון השוק המקומי.

"אני שומע את הקולגות. אני שומע אנשים מהתחום ואני יכול להגיד שקבלנים שאנחנו עובדים איתם, שקטנים מההיקפים שלנו, מבוהלים. קבלנים שביצעו בעבר עבודות עבור המדינה חוששים שמחר בבוקר הם לא יוכלו לגשת לפרויקטים, בגלל הלהט הזה אחרי חברות זרות".

השיקול האסטרטגי

מעבר לשאלת המחיר של הפרויקט עצמו ולהשפעה על כלכלת ישראל, מנכ"ל סולל בונה מתריע גם מפני השלכות "אסטרטגיות", כדבריו.

"השיקול של המדינה צריך להיות גם אסטרטגי: מי אתה רוצה שינהל לך פרויקט BOT? חברה ישראלית או חברה זרה? כביש 16 (שיחבר בין מוצא לשכונות במערב ירושלים), למשל, זה נכס אסטרטגי, זה השער לעין כרם, פרויקט BOT בניהול של חברה פרטית של 25 שנה. נניח שהמדינה תרצה לתבוע את הזכיין - אותי היא תתבע בבית משפט ישראלי, על פי הדין הישראלי. אבל אם יש לך שותף זר יש לדברים האלה גם השלכות אל מול מדינת היעד. בנוסף, צריך להביא בחשבון גם את הפרויקטים הביטחוניים, שצריכים ממילא להתבצע על ידי חברות ישראליות.

"חייתי בהונג קונג, חייתי בארה"ב, חייתי באורוגוואי, חייתי בקנדה, חייתי בהרבה מקומות הרבה שנים, 15 שנים מהחיים שלי גרתי בחו"ל, ואני רוצה להגיד לכם משהו - האופן שבו המדינות המערביות שומרות על השוק המקומי אצלן, צריך ללמוד מזה. זה חלק בלתי נפרד מההצלחה שלהן. גם אני מעדיף לקנות טמפו, זו תפיסת העולם שלי, אני אחזק את השוק המקומי".

- אבל מול התוכניות הגדולות, ניצב ענף חלש שלא מסוגל לבצע בכאלה היקפים.

"יש לנו יכולת ביצוע. גם אנחנו כסולל בונה ערוכים לקראת המגה-פרויקטים ומיזמי התשתית הגדולים שמדינת ישראל מתכננת בטווח הארוך. אם אני לוקח כדוגמא את מסילות הרכבת, פרויקט שאותו אנחנו עומדים לסיים, זה 120 ק"מ של מסילות רכבת. הקמנו בחברה יחידת רכבות חדשה במטרה להיות ערוכים לכך. אנחנו מסוגלים להעמיס על הכתפיים שלנו גם את הפרויקטים הבאים בתור. בפירוש. צריך להביא בחשבון שכשהמדינה מכריזה על השקעה בתשתיות רכבת בהיקפים של 50 מיליארד שקל בחמש או בשמונה השנים הקרובות, יש עדיין הרבה סוגיות של תכנון, רגולציה ועוד שהמדינה תבצע תוך כדי כך".

מממנים את המדינה

סולל בונה תשתיות מבצעת כיום כ-40 פרויקטים, חלקם בהיקפי ענק, כמו תחנות הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט האנרגיה באשלים, אגירה שאובה והפולינום. היקף ההכנסות של החברה במחצית 2017 עמד על 1.9 מיליארד שקל (2.8 מיליארד שקל בשנת 2016 כולה) וצבר העבודות הסתכם ב-5.2 מיליארד שקל.

לקוח מרכזי של סולל בונה, כמו גם של קבלני ביצוע רבים, היא כמובן מדינת ישראל. וכמו רבים אחרים, גם דנוך סובל ומתריע מהתנהלות וממוסר תשלומים בעייתיים משהו.

"זה מורכב", הוא אומר בדיפלומטיות שמאפיינת אותו, "יש דינמיקה מסוימת בארץ, בכלל בתרבות העבודה בין המדינה לבין קבלן, שהיא מאוד מורכבת. עובדה היא שרוב הקבלנים שעובדים עם המדינה נמצאים בתזרים שלילי. זה לא סביר שהקבלן יושב לדון עם המדינה רק בסוף פרויקט על החריגים ההנדסיים. אם יש שינויים נדרשים תוך כדי הביצוע והקבלן מבצע אותם, זה היה מאוד תורם לתזרים אם המדינה היתה משלמת על זה גם תוך כדי הביצוע. זה לא היה מביא את הקבלן למצב של תזרים שלילי. צריך להבין שכשיוצאים לפרויקט שאין לו תכנון מראש, יש הרבה מאוד סיכונים על הקבלן. אני לא מדבר עלינו, אבל יש לא מעט חברות בענף, חברות בינוניות וקטנות, שהמדינה חייבת לשמור עליהן. ראיתי לא מעט קבלנים בשנתיים-שלוש האחרונות שנפלו, שפשטו רגל. ובמדינה קטנה כמו שלנו, כל נפילה של קבלן כזה זו נפילה של משפחות, זו נפילה של עובדים, זו נפילה למשק".

- אז מוסר התשלומים הלקוי זו הבעיה?

"אין שאלה בכלל. למדינה יש מקום לשפר את מוסר התשלומים אל מול הקבלנים, חד משמעית. גם ככה הקבלנים עובדים עם שולי רווח מאוד נמוכים והדוחות הכספיים מראים את זה. רק לפני כחצי שנה הסדירו בכנסת את כל נושא התשלומים, והחריגו את הקבלנים. אם לכל עובד אחר מגיע שוטף + 30, אז לקבלן מגיע שוטף + 90 או שוטף + 120. למה קבלן צריך לממן את המדינה? כמה קבלנים יכולים לעמוד בשוטף + 120? אין לכם תקציב לצאת בעבודה מסוימת, אל תצאו איתו.

"בסופו של דבר, חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי בפרויקטים מול המדינה זה ויכוחים, גם של אחרי הקמת הפרויקט. בכלל, בשוק הזה אתה רואה המון תביעות הדדיות שנמשכות שנים. זה לא טוב למדינה וזה לא טוב גם לקבלן".

31 הרוגים בתאונות בנייה מתחילת 2017

"הבטיחות באתרי הבנייה זו מלחמה יום יומית"

לסולל בונה 800 עובדים המועסקים ישירות בחברה. בנוסף, כנהוג בענף, היא עובדים באתרים עוד מאות רבות של עובדים שמועסקים דרך קבלני משנה. כך למשל, בהקמת תחנת הכוח התרמו-סולארית אשלים בנגב, שתשתרע על שטח של 10,000 דונם, מועסקים כיום 1,100 עובדים, "שליש - סולל בונה, שני שליש - עובדי קבלן".

- זו לא רעה חולה? בסוף הקבלן בכלל לא יודע מי עובד אצלו.

"כשאני מסתכל על פרויקט מהסוג הזה, מדובר בדיסציפלינות לגמרי שונות של קבלני משנה. יש לך מתכנן, יש לך חשמל, אלקטרוניקה, הנדסת תהליך, מים, מכניקה ועוד. התפקיד שלנו הוא לנצח על כל התזמורת".

- ובסוף נופל ונהרג ילד בן 16, והקבלן אומר שהוא היה עובד של קבלן המשנה.

"בתרבות העבודה של סולל בונה אין דבר כזה שלא יודעים מי העובד של קבלן המשנה. יכול להיות שיש חברות שעובדות ככה, אבל אצלנו יש בקרה מאוד קפדנית של ניהול הפרויקט על קבלני המשנה. אנחנו עורכים ביקורים רנדומליים אצל קבלן המשנה ואצל הספקים. בנוסף, כשאנחנו מסיימים פרויקט, ההנהלה מדרגת את הקבלן על פי הדיסציפלינות השונות, ויש קבלנים שתוך כדי ביצוע אנחנו מוציאים אותם החוצה, כי הם לא עומדים בסטנדרטים שלנו. כשאנחנו הולכים לתמחר מכרז, אנחנו קודם כל פונים לקבלני המשנה, שנמצאים בתוך המערכת אצלנו, כי אנחנו יודעים שהם הגונים, ישרים ועובדים על פי הסטנדרטים שלנו".

- והנה גם אצלכם יש לא מעט תאונות וגם הרוג אחד של החברה בשנת 2017 (נדרס על ידי משאית).

"נושא הבטיחות זה תחום ליבה של החברה, זה הדבר המרכזי והחשוב ביותר אצלנו. אנשים פה מבינים - אל תצא לפרויקט ואל תבצע עבודה אם אתה לא בטוח ואתה חושש לשלום העובדים. תרבות הבטיחות והמשמעת זה ה-DNA של החברה. ועם כל זאת, צריך להבין שאנחנו מבצעים פרויקטים בהיקפים מאוד גדולים, ובאתר עבודה יש הרבה מאוד סכנות. גם העובדים חייבים להיות עם משמעת עצמית מאוד גבוהה, כדי שכל היום נוכל להיות על המשמר בנושא הזה.

"הכרזנו על שנת 2017 כשנת הבטיחות. יש לנו מחלקת בטיחות בחברה עם ממונה בטיחות לכל אחת מהחטיבות. יש גם ממוני הבטיחות שנמצאים באתרים כל זמן שהאתר פעיל. בנוסף, אנחנו גם מזמינים בקרה חיצונית, שמבצעת בדיקה בטיחותית באתר. אלה מעגלי הבטיחות שיש לנו בחברה. בנוסף לדברים האלה, הכנסנו את הנושא של שולחנות עגולים באתרים, כל רבעון אנחנו בוחרים מצטיינים בתחום הבטיחות וביצענו קורסים של נאמני בטיחות באתר".

פועלי בניין / צילום: תמר מצפי

- זה מוכיח את עצמו במספרים?

"השנה עוד לא הסתיימה, אבל בפירוש רואים ירידה משמעותית בנושא של עבירות בטיחות. ככל שהמודעות לבטיחות והמשמעת עולה, מספר תאונות העבודה ובעיות הבטיחות שיש לך באתר יורד, זאת הנוסחה".

- ומה שאתה דורש מעצמך אתה דורש גם מקבלני המשנה?

"חד משמעית, ופה ההתמודדות קשה יותר. כשיש קבלן משנה חדש שעובדים איתו, לא תמיד מודעים לתרבות הבטיחות שלו. אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם מול קבלני המשנה זה הנושא הזה וקבלן משנה שעובד איתנו מבין ויודע שהוא צריך להסתגל לתרבות הבטיחות שלנו.

"נושא הבטיחות באתרי הבנייה זו מלחמה יום יומית ששוק הבנייה והתשתיות צריך להילחם בה. רואים יותר ויותר גם שהדבר הזה צובר תאוצה בחברות ואנשים מבינים שחייבים להציל חיי אדם ולמנוע תאונות. לצד האחריות של החברות, מה שיכול לסייע בנושא זה שהמדינה כמזמין עבודה גדול, כשהיא מוציאה מכרזים, תקבע בהם גם סטנדרט לבטיחות. ממונה בטיחות ייעודי באתר ועוד. אני שומע שיש רצון ויש כוונה לעשות דברים מהסוג הזה, אבל צריכים להאיץ את זה".

תעודת זהות / אהוד דנוך
תפקיד: מנכ"ל סולל בונה
גיל: 47
משפחה: נשוי + 2 בנות
השכלה: עורך דין (LLB) ותואר במנהל עסקים (MBA) 
תפקידים קודמים: מנכ"ל שח"מ מקורות ביצוע; מנכ"ל חברת סחר בהונג קונג; מנכ"ל חטיבת אירופה בקבוצת אלג'ם; שימש קונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס (בגיל 34, נחשב לקונסול הכללי הצעיר ביותר שהיה לישראל).
עוד משהו: שוחה באופן מקצועי מאז היה ילד (היה חבר נבחרת השחייה בקולג׳ בקנדה).

עוד כתבות

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%