גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר: מערכת החינוך דוחפת ללימודים "נמוכים" - בגלל המחיר

סקירת הכלכלן הראשי באוצר: ההבדלים בסכומים שמקבל משרד החינוך פר-תלמיד, גורר לעידוד תלמידים דווקא למסלולים שמרוויחים בהם פחות

תלמידי תיכון / צילום: איל יצהר
תלמידי תיכון / צילום: איל יצהר

מדיניות משרד החינוך לעודד בתי ספר להגדיל את מספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי - גורמת נזק. כך קובע הכלכלן הראשי באוצר.

לטענת הכלכלן הראשי, מערכת החינוך מעודדת את בתי הספר להגדיל את מספר התלמידים במסלול הפחות משתלם לתלמיד מבין שלושת המסלולים שבתוך החינוך הטכנולוגי - אך הכי משתלם לבית הספר כיוון שעלותו היא הנמוכה ביותר.

מדובר במסלול התעסוקתי, שבוגריו משתכרים 12% פחות משכרם של בוגרי מערכת החינוך העיונית. לעומת זאת לא נרשם גידול משמעותי במספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי וההנדסי למרות שהם צפויים לשכר דומה או גבוה יותר מבוגרי מערכת החינוך העיונית (עד 17% יותר בחינוך ההנדסי).

"התוצאה לגבי ההשפעה השלילית לכאורה של לימודים במסלול התעסוקתי מדאיגה", כותבים כלכלני האוצר.

החינוך התיכוני בישראל מחולק לשלושה מסלולים עיקריים: 59% מהתלמידים לומדים במסלול העיוני במשרד החינוך, שמטרתו להכין את התלמידים ללימודים אקדמיים; 38% לומדים במסלול הטכנולוגי במשרד החינוך המשלב לימודים עיוניים לצד לימודי מקצוע; רק 3% לומדים במסלול המקצועי במשרד העבודה, המיועד בעיקר לתלמידים הזקוקים לחינוך מתקן או להזדמנות שנייה לרכישת השכלה.

שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי שבפיקוח משרד החינוך גדל מאז 2011 מ-36.5% ל-39.6% מכלל הלומדים. במקביל עלה מספר בתי הספר המגישים לבגרות טכנולוגית, מ-671 בתי ספר ל- 904. באוצר מציינים כי העלייה הזו היא תוצאה של מדיניות משרד החינוך להרחיב משמעותית את שיעור הלומדים במסלול ל-47% מסך הלומדים בפיקוח משרד החינוך ולכדי 50% מכלל תלמידי התיכון בישראל. "באופן כללי", כותבים באוצר, "תלמיד הלומד במערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך, מתוקצב בהיקף הגבוה בכ-36% בממוצע ביחס לתלמיד הלומד בחינוך העיוני. עובדה זו לכשעצמה עלולה ליצור תמריץ להרחיב את מערך החינוך הטכנולוגי בכללותו. נוצר למעשה מצב בו בתי הספר, לכאורה, אינם ניטרליים בבחירת מגמות הלימוד - היות ויש להם תמריץ כלכלי לעודד תלמידים ללמוד מגמות שעלותן התפעולית נמוכה, והתקצוב בגינן גבוה".

התוצאה היא גידול של מספר התלמידים במסלולים שעלות הלימוד בהם לבתי הספר נמוכה

יחסית, ללא קשר למידת התרומה שלהם למשק ולפריון או לרמות השכר העתידיות של הבוגרים.

תלמידי תיכון

בואו לתיירות

החינוך המקצועי נחלק למעשה לשלושה תת-מסלולים; המסלול ההנדסי מיועד להכין תלמידים לבחינות הבגרות וללימודים גבוהים בהנדסה (כולל מגמות כמו הנדסת תוכנה, רובוטיקה וביו-טכנולוגיה); המסלול הטכנולוגי - מיועד להכין תלמידים לבגרות ולרכישת השכלה נוספת בתחומים הטכנולוגיים, או להכשירם כהנדסאים או טכנאים (כולל מגמות כמו מערכות מידע ומערכות חשמל); המסלול התעסוקתי - נחשב למקבילו הנמוך של המסלול הטכנולוגי, וייעודו הוא להעניק הכשרה מקצועית לצד השכלה עיונית בסיסית (כולל מגמות כמו תיירות, מלונאות, חינוך וניהול אדמיניסטרציה).

מספר הלומדים במסלול התעסוקתי זינק בכמעט 50% בין 2011 ל-2016; עליות בולטות נרשמו בשיעור הלומדים במגמת תקשוב ובמגמת תיירות ופנאי (בשיעורים של 274% ו-153%, בהתאמה). גם במסלול ההנדסי נרשמה עלייה מרשימה (24%) ואילו במסלול הטכנולוגי נרשמה עלייה של 2% בלבד.

ניתוח מגדרי מעלה כי נשים מהוות מרבית הלומדים במסלול המקצועי-תעסוקתי (68.3%), אך הן מיעוט מקרב התלמידים במסלולים ההנדסי והטכנולוגי (30% ו-28.9% בהתאמה).

באוצר מגדירים חינוך מקצועי "חינוך שנועד להקנות ללומדים בו מיומנויות ספציפיות הנדרשות בשוק העבודה", לעומת החינוך העיוני המתמקד לרוב בלימודים הומניים ומדעיים כלליים יותר, הדומים במתכונתם ללימודים באוניברסיטאות.

מה "נחשב" יותר?

בעקבות גלי העלייה ההמונית של שנות ה-50 גדל שיעור התלמידים שהתחנך במסגרות המקצועיות והגיע לכ-60% מכלל התלמידים. באותן שנים, החלוקה בין מוסדות החינוך נעשתה על פי מבחנים שנערכו בתום כיתה ח' בחשבון ובעברית, כאשר תהליך זה חידד את התדמית השלילית של החינוך המקצועי, והתבססה התפיסה לפיה החינוך העיוני הוא המסלול ה"נחשב" ואילו המסלולים המקצועיים נחותים ביחס אליו. תהליך הכוונת התלמידים בין חינוך מקצועי ועיוני זכה באותן שנים לכינוי "הסללה" - ועורר ביקורת רבה.

על חולשתו של המסלול המקצועי כיום מעידה העובדה שרק 4% מהתלמידים במערכת החינוך שילבו ב-2013 עבודה מעשית במקצוע שאותו הם לומדים - לעומת 60% בשווייץ, 43% בדנמרק ו-41% בגרמניה.

באוצר מציינים כי מאז שנות ה-80 חלו תמורות בחינוך המקצועי ובהן אקדמיזציה של תכנית הלימודים המקצועית, צמצום ההסללה בגיל והקלת אפשרות המעבר בין המסלול המקצועי לעיוני.

"התמורות הרבות שחלו במערך החינוך המקצועי בישראל בשלושת העשורים האחרונים ובראשן האקדמיזציה של הלימודים המקצועיים, הביאו לכך שהמודל בישראל הפך דומה יותר למודל האנגלו-סקסי בו יש ניסיון לצמצם את הפער שבין המסלול העיוני למקצועי".

שיעור הגידול בהיקף הלומדים

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך אותו עו"ד יכול לייצג גם את נתניהו וגם את סביבתו, ומי מפקח על זה?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים