בניין הבורסה בתל אביב / צילום:תמר מצפי
איגוד הברוקרים יוצא בביקורת חריפה על כוונתה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להקל על הצטרפותם של "חברי בורסה מרחוק", ורומז כי מדובר בצעד שנעשה שלא בהוגנות, תוך יצירת אפליה, ושאף מאיים על יציבותם של חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים).
לידי "גלובס" הגיע מכתב ששלח האיגוד, באמצעות משרד עוה"ד פירון, ובו נטען כי הבורסה מקדמת בעניין זה "שינויים משמעותיים", וש"יש לזכור כי גם בעת עידוד והגברת תחרות יש לנהוג בשוויון, בהוגנות ותוך שמירת יציבותם הפיננסית של חברי הבורסה הקיימים כיום (שכזכור, וכפי שצוין כבר בעבר לא פעם, נפגעו קשות עקב הידלדלות מחזורי מסחר ודרישות רגולציה מחמירות)".
סוגיה זו הפכה לרלוונטית באחרונה, על רקע הודעתה של הבורסה לפני כחודשיים על כך ש"הברוקר האלקטרוני הבינלאומי קבוצת אינטראקטיב ברוקרס (Interactive Brokers Group) דיווח כי בכוונתו להצטרף כחבר רחוק בבורסה. הקבוצה, שנסחרת בנאסד"ק, הודיעה כי בכוונתה לעשות את המהלך באמצעות החברה הבת הבריטית שלה, אינטראקטיב ברוקרס". המהלך הזה עדיין לא יצא לפועל, ונכון להיום, יש בבורסה חבר רחוק אחד בלבד - מריל לינץ'.
לא ניתן לסנן גוף מפוקפק
במכתב ששלח האיגוד לבורסה, יש גם התייחסות לגוף האמור: "למיטב ידיעת חברי האיגוד, לאותו גוף המבקש להתקבל כחבר רחוק, קיימת נציגות בישראל, שמשווקת לציבור בארץ - דבר העומד בניגוד מוחלט להוראות תקנון הבורסה (הן בנוסחן כיום והן בנוסח המוצע לתיקון)", כך לטענת החשב"ים.
החש"בים טוענים כי אף ש"המהלך מבורך לשם עידוד התחרות והגברת המסחר בבורסה", הרי ש"האיגוד סבור כי יש כמה כשלים במהלך זה", וש"חברי הבורסה המקומיים והרחוקים, שהם גופים דומים במהותם, עתידים לפעול באותה זירה תחת סט חוקים שונה" - מה שייצור שני סוגים של חברי בורסה, שפועלים באותה זירה, אך לא תחת אותו סט של הוראות.
עוד הם מדגישים כי "תנאי הכשירות הנדרשים ממי שמבקש להתקבל כחבר רחוק", יאפשרו מצב לא רצוי, שבו "לא ניתן יהיה לסנן כנדרש גופים מפוקפקים ממדינות לא מפותחות, גופים שעשויים להשתמש באמצעים פסולים ולפעול תחת סביבה נטולת פיקוח ובקרה ראויים".
על מה יוצא קצפם של חברי הבורסה שאינם בנקים? לפני כחודש פרסמה הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, טיוטה להערות הציבור, שבמסגרתה תזכיר מתוקן ל"תנאי כשירות לחברות בבורסה לחבר רחוק - הפחתת הדרישה למינימום הון עצמי".
בבורסה סבורים עתה כי "אין מקום להגביל את רשימת המדינות שבהן התאגדו גופים, המבקשים להתקבל כחברים רחוקים", וגם שיש לשנות את ההגדרה של מי שרשאי להיות חבר מרחוק מ"בית השקעות בינלאומי" ל"בנק השקעות, בית השקעות וחברת ברוקרים".
למעשה, כבר בתחילת 2016 פרסמה הבורסה תיקון בהנחיות, שבמסגרתו הציעה "להקטין את הדרישה להון עצמי מחבר רחוק (שכיום הוא "בית השקעות בינלאומי", וכשהדרישה המינימלית ממנו עומדת על 1 מיליארד דולר; ר"ש), באופן שההון העצמי של חבר רחוק לא יפחת מההון העצמי הנדרש ממנו במדינה שבה התאגד, או במדינות שבהן הוא פועל כחבר בורסה, ומהן הוא מבקש לפעול בבורסה בתל אביב, או מההון העצמי הנדרש מחש"ב (כ-22 מיליון שקל), לפי הגבוה מביניהם".
ואולם, רשות ני"ע החליטה שעל הבורסה לעשות עוד כמה פעולות, ובהן "התאמת ההגדרה של חבר רחוק" - וכך קורה שהנייר מנוסח ומפורסם עתה מחדש. בין השאר, מדובר עתה בכך שמעבר לדוחות הכספיים הרגילים, כפי שנדרשים מהחבר מרחוק במדינה הזרה, יש לדרוש מהחבר "מידע איכותי וכמותי נוסף", שיינתן מדי חצי שנה.
כמו כן, ההוראות קוראות לבטל את המגבלה על המדינות שמהן מגיעים החברים מרחוק. כיום חבר רחוק יכול להיות מבקש שהתאגד באחת מהמדינות הבאות בלבד: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, שווייץ, יפן, קנדה, אוסטריה, צרפת, נורווגיה, הולנד, שבדיה, דנמרק, פינלנד, בלגיה ואוסטרליה. כלומר, רק גופים ממדינות מערביות מפותחות.
מהבורסה נמסר בתגובה: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית מקדמת הבורסה שינויים בתנאי החברות במטרה להתאימם לסטנדרטים הבינלאומיים ולהגדיל את פעילות הציבור הרחב והמשקיעים הזרים בבורסה".
בבורסה מתמרצים את הנגזרים
בתוך כך, היום התפרסמה טיוטה להערות הציבור של מהלך נוסף שמקדמת הבורסה ל"עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א 35". זאת, לדברי הבורסה, על רקע זה ש"בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית במחזורי המסחר בנגזרים על מדד ת"א 35 (ובעבר ת"א 25)", ו"אף שהמאמצים נמשכו לאורך שנים, הצעדים שנקטה הבורסה לעידוד הסחירות והנזילות לא הצליחו לייצר סחירות נאותה ברוב הנגזרים".
במסגרת זו מציעה הבורסה כי "עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א 35 יתבסס על שיתוף פעילי נגזרים שיצטרפו לתוכנית, בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזור המסחר בנגזרים אלה - Revenue Sharing".
בבורסה מסבירים כי התגמול לפעילים יהיה 30% מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מעלייה במחזור המסחר בנגזרים אלה, שיחולקו בין משתתפי התוכנית. בבורסה הוסיפו כי "התוכנית תהיה לשנה אחת, עם אופציה להארכה בידי הבורסה".
עיקרי השינויים שמובילה הבורסה לני"ע בתל אביב
להקטין את הדרישה להון עצמי מחבר רחוק, כך שלא יפחת מההון העצמי הנדרש ממנו במדינה שבה התאגד או שממנה הוא פועל כחבר בורסה, או מההון העצמי הנדרש מחש"ב בישראל (כ-22 מיליון שקל), לפי הגבוה מביניהם
מעבר לדוחות הכספיים הרגילים, כפי שנדרשים מהחבר מרחוק במדינה הזרה, הוא יידרש להעביר לבורסה בישראל "מידע איכותי וכמותי נוסף", שיינתן מדי חצי שנה
רשימת המדינות שמהן פועלים החברים הרחוקים לא תוגבל, וזאת בניגוד להגבלה כיום, שלפיה החבר יכול להיות ממדינות מערביות מפותחות
הגדרת החבר רחוק תורחב, מ"בית השקעות בינלאומי" ל"בנק השקעות, בית השקעות וחברת ברוקרים"
להרחיב את רשימת הבורסות שהחברות באחת מהן מהווה תנאי לקבלה כחבר רחוק בבורסה, ולצמצם את התקופה המינימלית של החברות לשלוש שנים בלבד (במקום 10 שנים כיום)