קריירה / צילום: thinkstock
מתי בפעם האחרונה הלכתם לקנות מוצר וגיליתם שעל תווית המחיר המוצמדת אליו כתוב שהוא עולה בין 300 ל-350 שקלים? כנראה שלא נתקלתם בתופעה המוזרה הזאת, אלא אם ניסיתם לקנות עובד. הכיצד? כיוון שמרבית האנשים הנשאלים בראיון "מהן ציפיות השכר שלך" מגדירים טווח. חלקם עושים זאת במצוות האינטרנט - הם קראו שטווח "מעיד על גמישות מחשבתית" (ועוד הסברים מטופשים אחרים) והשתכנעו, חלק אחר סתם כי הם פחדנים.
פרייר על הסף
ממה הם פוחדים? שיפסלו אותם על הסף. מועמדים חוששים שאם יענו "אני מצפה ל 27 אלף שקל", ישיבו להם "זה גבוה מידי, תודה ושלום", לכן הם מגדירים טווח שהסף התחתון שלו הוא מתחת למחיר השוק, בטוחים ששמרו לעצמם את כל האופציות פתוחות. מצד אחד הם לא יצאו פריירים (למה להגיד "אני מצפה ל 24 אלף" אם אפשר לקבל יותר?), ומאידך הם לא לקחו את הסיכון שיפספסו משרה נחשקת ללא ההזדמנות למשא ומתן.
זה מאד מפתיע כי רבים מאנשי הטווח הם ברנשים חכמים. איך יתכן שהם לא מבינים שאם יגידו "אני מצפה להרוויח בין 24 ל-27 אלף", רוב הסיכויים שיקבלו פחות מ-24? הרי חלק לא מבוטל מהם היו בצד השני, זה ששוכר את העובדים. האם אי פעם ששילמו למישהו שכר גבוה מהסף התחתון שהגדיר? ברור שלא. אף מעסיק לא משלם יותר, מבחינתו תחתית הטווח היא המקסימום במקרה הטוב. מדוע? כי למעסיקים יש חוש ריח מצוין. הם יודעים להבדיל בין מועמד חזק שלא יתפשר על שכר לבין "מתקפל", ואם הם לא בטוחים הרי שהגדרת הטווח מסירה כל ספק.
של מי המחיר?
איך כדאי לענות לשאלת הציפיות? לשם כך נדרשים כמה צעדים מקדימים.
א. לפני שמתחילים לחפש עבודה צריך להגדיר במדויק את התפקידים רלוונטיים (למשל: מנהל פיתוח או סמנכ"ל פיתוח, תלוי בסוג וגודל החברה), תוך הבנה שהמחיר הוא של התפקיד ולא שלכם. כל משרה יוצאת לשוק עם תווית מחיר (שכר) שהוגדרה לה, כשבפועל אותו אדם שווה 30 אלף שקל בתפקיד אחד ו-40 אלף בתפקיד שני, תלוי לאיזה מהם הצליח להתקבל.
ב. השלב הבא הוא בירור מחיר השוק של התפקידים שהוגדרו, כאשר לכל הגדרת תפקיד יש טווח שכר המשתנה על פי ניסיונו של המועמד ועל פי סוג החברה וגודלה (למשל חברות גלובאליות משלמות על אותו תפקיד יותר מחברות מקומיות, כנ"ל חברות גדולות בהשוואה לקטנות יותר).
ג. משביררתם את הטווח מקמו עצמכם עליו, ונקבו במחיר שהוא באזור הסף העליון הרלוונטי לניסיון שלכם ולהגדרת התפקיד בחברה ספציפית ("אני מצפה ל-32 אלף, תלוי בחבילה"). בטרם תעשו זאת קיבעו מהו הסף התחתון מבחינתכם (למשל 30 אלף), כדי שתוכלו להחליט כיצד להתקדם, והאם תפקיד מסוים הוא מקפצת קריירה מספיק טובה שבעבורה שווה להתגמש עוד טיפה.
ומה אם חברת השמה שאלה אתכם לגבי ציפיות שכר באופן כללי, בטרם ידוע מהו התפקיד ובאיזו חברה? עקרונית התשובה זהה. אתם מגדירים לחברת ההשמה באיזה תפקידים אתם מעוניינים ועונים "תלוי בתפקיד הספציפי, אבל ככלל אני מצפה ל-32 אלף, תלוי בחבילה" או "השכר הנוכחי שלי 32 אלף ואני מצפה לשיפור" (בתנאי שזה נכון). לעיתים אף מומלץ להצטייד בתלוש השכר.
טווח המובטלים
ומה אם יגידו לכם שציפיותיכם גבוהות מידי? בין אם מדובר בחברה המעסיקה או בחברת ההשמה, אם הפער איננו גדול (סביב 10%) ההמלצה היא לענות "אם תהיה התאמה הדדית והמחלוקת היחידה תהיה השכר אני רוצה להאמין שנגיע לעמק השווה" (המטרה היא לשים את השכר בינתיים בצד, שלא יטרפד את המשך התהליך).
ומה עם המובטלים שבחבורה? אין שום הבדל. גם מובטלים ראוי שיזנחו את אסטרטגיית הטווח המטופשת, וזה בסדר גמור אם יחליטו להתפשר מראש על שכר נמוך יותר. כשהם יחזרו למעגל העבודה הם תמיד יכולים להמשיך לחפש משרה טובה ומתגמלת יותר מתוך מקום עבודה, מה גם שמלכתחילה ישנה האופציה לפשרה עמוקה יותר לתקופת ניסיון של מספר חודשים, בסופה שכרם יעלה. בהצלחה.
** הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com