גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טווח הפחדנים

למה לא כדאי לציין טווח ואיך צריך לענות לשאלת ציפיות השכר?

קריירה  / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

מתי בפעם האחרונה הלכתם לקנות מוצר וגיליתם שעל תווית המחיר המוצמדת אליו כתוב שהוא עולה בין 300 ל-350 שקלים? כנראה שלא נתקלתם בתופעה המוזרה הזאת, אלא אם ניסיתם לקנות עובד. הכיצד? כיוון שמרבית האנשים הנשאלים בראיון "מהן ציפיות השכר שלך" מגדירים טווח. חלקם עושים זאת במצוות האינטרנט - הם קראו שטווח "מעיד על גמישות מחשבתית" (ועוד הסברים מטופשים אחרים) והשתכנעו, חלק אחר סתם כי הם פחדנים.

פרייר על הסף

ממה הם פוחדים? שיפסלו אותם על הסף. מועמדים חוששים שאם יענו "אני מצפה ל 27 אלף שקל", ישיבו להם "זה גבוה מידי, תודה ושלום", לכן הם מגדירים טווח שהסף התחתון שלו הוא מתחת למחיר השוק, בטוחים ששמרו לעצמם את כל האופציות פתוחות. מצד אחד הם לא יצאו פריירים (למה להגיד "אני מצפה ל 24 אלף" אם אפשר לקבל יותר?), ומאידך הם לא לקחו את הסיכון שיפספסו משרה נחשקת ללא ההזדמנות למשא ומתן.

זה מאד מפתיע כי רבים מאנשי הטווח הם ברנשים חכמים. איך יתכן שהם לא מבינים שאם יגידו "אני מצפה להרוויח בין 24 ל-27 אלף", רוב הסיכויים שיקבלו פחות מ-24? הרי חלק לא מבוטל מהם היו בצד השני, זה ששוכר את העובדים. האם אי פעם ששילמו למישהו שכר גבוה מהסף התחתון שהגדיר? ברור שלא. אף מעסיק לא משלם יותר, מבחינתו תחתית הטווח היא המקסימום במקרה הטוב. מדוע? כי למעסיקים יש חוש ריח מצוין. הם יודעים להבדיל בין מועמד חזק שלא יתפשר על שכר לבין "מתקפל", ואם הם לא בטוחים הרי שהגדרת הטווח מסירה כל ספק.

של מי המחיר?

איך כדאי לענות לשאלת הציפיות? לשם כך נדרשים כמה צעדים מקדימים.

א. לפני שמתחילים לחפש עבודה צריך להגדיר במדויק את התפקידים רלוונטיים (למשל: מנהל פיתוח או סמנכ"ל פיתוח, תלוי בסוג וגודל החברה), תוך הבנה שהמחיר הוא של התפקיד ולא שלכם. כל משרה יוצאת לשוק עם תווית מחיר (שכר) שהוגדרה לה, כשבפועל אותו אדם שווה 30 אלף שקל בתפקיד אחד ו-40 אלף בתפקיד שני, תלוי לאיזה מהם הצליח להתקבל.

ב. השלב הבא הוא בירור מחיר השוק של התפקידים שהוגדרו, כאשר לכל הגדרת תפקיד יש טווח שכר המשתנה על פי ניסיונו של המועמד ועל פי סוג החברה וגודלה (למשל חברות גלובאליות משלמות על אותו תפקיד יותר מחברות מקומיות, כנ"ל חברות גדולות בהשוואה לקטנות יותר).

ג. משביררתם את הטווח מקמו עצמכם עליו, ונקבו במחיר שהוא באזור הסף העליון הרלוונטי לניסיון שלכם ולהגדרת התפקיד בחברה ספציפית ("אני מצפה ל-32 אלף, תלוי בחבילה"). בטרם תעשו זאת קיבעו מהו הסף התחתון מבחינתכם (למשל 30 אלף), כדי שתוכלו להחליט כיצד להתקדם, והאם תפקיד מסוים הוא מקפצת קריירה מספיק טובה שבעבורה שווה להתגמש עוד טיפה.

ומה אם חברת השמה שאלה אתכם לגבי ציפיות שכר באופן כללי, בטרם ידוע מהו התפקיד ובאיזו חברה? עקרונית התשובה זהה. אתם מגדירים לחברת ההשמה באיזה תפקידים אתם מעוניינים ועונים "תלוי בתפקיד הספציפי, אבל ככלל אני מצפה ל-32 אלף, תלוי בחבילה" או "השכר הנוכחי שלי 32 אלף ואני מצפה לשיפור" (בתנאי שזה נכון). לעיתים אף מומלץ להצטייד בתלוש השכר.

טווח המובטלים

ומה אם יגידו לכם שציפיותיכם גבוהות מידי? בין אם מדובר בחברה המעסיקה או בחברת ההשמה, אם הפער איננו גדול (סביב 10%) ההמלצה היא לענות "אם תהיה התאמה הדדית והמחלוקת היחידה תהיה השכר אני רוצה להאמין שנגיע לעמק השווה" (המטרה היא לשים את השכר בינתיים בצד, שלא יטרפד את המשך התהליך).

ומה עם המובטלים שבחבורה? אין שום הבדל. גם מובטלים ראוי שיזנחו את אסטרטגיית הטווח המטופשת, וזה בסדר גמור אם יחליטו להתפשר מראש על שכר נמוך יותר. כשהם יחזרו למעגל העבודה הם תמיד יכולים להמשיך לחפש משרה טובה ומתגמלת יותר מתוך מקום עבודה, מה גם שמלכתחילה ישנה האופציה לפשרה עמוקה יותר לתקופת ניסיון של מספר חודשים, בסופה שכרם יעלה. בהצלחה.

** הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה; מניית בית זיקוק אשדוד קופצת בכ-5%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.6% ות"א 90 מאבד מערכו 0.8% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • דיווח: צה"ל תקף בעומק השטח הלבנוני בבעלבכ • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; הניקיי צלל ב-2%

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה