גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלי יאכטות מוחים בפני רשות המסים על "מס העשירים"

בהמשך לחשיפת "גלובס" על מיסוי בעלי היאכטות הישראלים - טוענים כעת בעלי יאכטות כי החוק של שר האוצר לשעבר לפיד התכוון ללכוד ברשתו כלי שיט שנרכשו לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי-עסקי

מעגן יאכטות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מעגן יאכטות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קבוצה של 15 בעלי יאכטות הגישה לרשות המסים השגה על חיובם ב"מס העשירים" שעיגן יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, בתקופת כהונתו כשר אוצר - כך נודע ל"גלובס". מדובר בהשגות על חיוב במס קנייה בסכומים הנעים בין 60 ל-100 אלף שקל ליאכטה. לטענת בעלי היאכטות, היאכטות נרכשו לצרכים מסחריים, הפעלת עסקים בתחום השייט והספורט הימי, ולא לשימוש פרטי - ועל כן "מס העשירים" לא אמור לחול עליהן.

ל"גלובס" נודע, כי בימים אלה מתקיימים דיונים בין רשות המסים למספר בעלי יאכטות העתידים להגיש השגות נגד חיובם במס. עוד נודע, כי חלק מבעלי היאכטות הגיעו להסדרי מס שקשורים לשווי היאכטה, ושיעור המס.

שימוש מסחרי

לפני כשלושה חודשים חשף "גלובס" את העובדה, כי "מס העשירים" של לפיד נוחת על בעלי היאכטות הישראלים. מראשית השנה החלו מרבית בעלי היאכטות לקבל דרישות לתשלום מס קנייה, גם כאשר מדובר על יאכטות שנרכשו 10 ו-15 שנה קודם לכן. הבסיס לחיוב הוא החוק שנכנס לתוקפו באוגוסט 2014 - למשך ארבע שנים - במסגרתו הוטלו מסים על מוצרי יוקרה, ובהם טרקטורונים ורכבי שטח, פרוות, ריהוט עתיק, יאכטות, אופנועי-ים, מטוסים ועוד. על יבוא יאכטות (ומטוסים פרטיים) לארץ הוטל מס קנייה בשיעור 15%. ואולם, עד לאחרונה, מרבית בעלי היאכטות "הישנות", אלה המחזיקים בכלי השיט מעל 5 שנים, לא קיבלו דרישה לתשלום המס. דווקא לקראת מועד תפוגת תוקפו של "מס העשירים", שנחקק כאמור לתקופה קצובה של ארבע שנים ותוקפו עתיד לפוג בסוף השנה, השתנה מצבם של בעלי היאכטות, ואלו החלו לקבל דרישות לתשלום מס הקנייה עם כניסתם לארץ. מטבע הדברים, הדרישה החדשה פתחה פתח למחלוקת בין בעלי היאכטות הישראלים לרשות המסים. כפי שנחשף ב"גלובס" ביולי השנה, בסיס המחלוקת המרכזי נוגע בשאלה אם היאכטה יובאה לישראל או לא, ומתי זה קרה (ראו מסגרת), ואולם, כעת מסתבר כי קיימות מחלוקות נוספות בין רשות המסים לבעלי היאכטות, כאשר המחלוקת החדשה נוגעת למטרת רכישת היאכטה והשימוש בה - האם מדובר בשימוש עסקי או פרטי.

במסגרת ההשגות שהוגשו לאחרונה לרשו על השומות שהוצאו לבעלי יאכטות העוגנות, בין היתר, בנמלי בחיפה ואשדוד, טוענים בעלי היאכטות כי "מס העשירים" התכוון ללכוד ברשתו בעלי יאכטות שנרכשו לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי עסקי. בעלי היאכטות המשיגים פועלים בתחום השיט הימי ועוסקים בין היתר בלימודי שיט בכל הרמות, השכרת כלי שיט, העברת קורס סקיפרים, קורסי משיטי יאכטות וכן מציעים פעילויות למשיטי יאכטות ולציבור בכלל, ובהן הפלגות ומסיבות סיפון. מס העשירים, נטען, לא מכוון לבעלי עסקים אלה.

בין היתר מתבססות הטענות על הרציונל שעמד בפני המחוקק בעת חקיקת החוק להטלת מיסוי על מוצרי יוקרה. בדיונים הוצגה הבחנה בין נכסי יוקרה המיועדים לשימוש אישי לבין שימוש מסחרי. בין היתר נערכה הבחנה בין מטוס פרטי שיחויב במס, למטוסי תיירות או מטוסים להטסת נוסעים - שלא יחויבו; מקררים (מעל 800 ליטר) לשימוש אישי ומקררים לשימוש מסעדות; טרקטורונים לשימוש אישי וטרקטורונים לצורכי חקלאות ועוד. כך למשל, במסגרת הדיונים על החוק בוועדת הכספים אמר ערן יעקב, אז נציג רשות המסים (וכיום הממונה על השכר), כי "אין לנו שום מטרה לפגוע במטוסי מטען או נוסעים, אבל עם זאת, אין שום סיבה שמי שיש ברשותו מטוס פרטי, לא יחויב במס".

על בסיס ההבחנות הללו, נטען, היה ברור כי כוונת המס ללכוד ברשתו את אותם מוצרי יוקרה המשמשים את בעליהם לצורכי הנאה ולשימוש פרטי ולא אלה שנרכשו לשימוש מסחרי.

לטענת בעלי היאכטות המפעילים באמצעותם את עסקיהם, המחוקק היה מודע לנזק שיכול להיגרם לבעלי עסקים המשתמשים ב"מוצרי יוקרה" לשם עסקם המסחרי, ולא להנאתם הפרטית. לטענתם, גם במקרה של רכישת יאכטות לצורכי פעילות עסקית שוטפת, אין המדובר במוצר יוקרה כלל, אלה במלאי עסקי. ועל כן, אין לחייב את בעלי היאכטות במס הקנייה. בשורה התחתונה, טוענים בעלי היאכטות, רכוש "יוקרה" שנרכש לשימוש עסקי-מסחרי פטור ממס קנייה.

טענה נוספת העולה במסגרת מחלוקות המס היא כי כאשר רשות המסים הוציאה את השומות היא התעלמה ממועד רכישת היאכטות, וקבעה באופן שרירותי את החיוב על כל היאכטות שבבעלות הנישומים, ללא הבחנה ביניהן. "מס העשירים" לא נוקט מדיניות ספציפית בנוגע להטלת מיסי קנייה על יאכטות "ישנות", שנרכשו לפני חקיקת המס והצו שהטיל את החיוב, ואולם לטענת בעלי יאכטות רבים מדובר באכיפה רטרואקטיבית של תשלומי מיסי הקנייה על יאכטות (ראו גם מסגרת).

על אותם בעלי יאכטות "ישנות" הוטלו גם קנסות פיגורים, ריביות והפרשי הצמדה בגין אי תשלום מס הקנייה, וזאת חרף העובדה שהמס לא נגבה על ידי רשות המסים בשנות מס ישנות. לטענת בעלי היאכטות, מדובר באכיפה בררנית, רטרואקטיבית ולא הוגנת.

לדברי עו"ד דורון ברזילי (לשעבר ראש לשכת עוה"ד) וישראל סלבין ממשרד דורון ברזילי ושות', המייצגים מספר בעלי יאכטות, "ברור שבעלי כלי השיט מסוג יאכטות, הגם שהן נכס יוקרה, ברגע שמחזיקים בהן למטרות מסחריות וכמשלח יד בלבד, עליהן להיות ממוסות ככאלה. המדינה 'מסתנוורת' מכך שמדובר במוצר יוקרה, בעוד שהתוצאה היא אפליה כלפי בעלי העסק. אין הבדל בין מקרה זה לבין מכונית מרצדס המשמשת כמונית. לכן, במקום לסייע לעסקים, המדינה שוללת מהם הטבות ופוגעת בהם. כל תוצאה מיסויית שהיא כפל מס או שמחילים עליה משטר מס שגוי, אינה יכולה לעמוד, יוצרת אפליה ויש לקבל כל השגה בעניין".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ככלל, לא קיימת הבחנה בחוק בין השימושים השונים של היאכטות - דהיינו, בהתאם לחוק, כל ייבוא של כלי שיט המוגדר כיאכטה, חייב בתשלום 'מס יוקרה'. ככל שהוגשו השגות בעניין, הן ייבחנו. לעניין חיוב יאכטות 'ישנות' במס קנייה, הוגשו מספר השגות למכס, וגם הן נבחנות בימים אלה".

רשות המסים שולחת זרועות תמנון גם לבעלי כלי-שיט

חוק "מס העשירים" של יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, המחייב יאכטות במס קנייה, התבטל באוגוסט השנה, אך הוארך בצו עד סוף השנה. ההערכות הן, כי יתקיימו דיונים להארכתו בוועדת הכספים, וכי יהיה רוב להארכת חיוב המס, בשיעור דומה לזה שמוטל היום (20%), או אף גבוה יותר. עם זאת, ברור שהמחלוקות הנובעות ממנו, יימשכו עוד זמן רב. כפי שנחשף ב"גלובס", המחלוקת המרכזית בין רשות המסים לבעלי היאכטות עוסקת בשאלה אם הרשות יכולה לחייב בעלי יאכטות "ישנות" במס הקנייה. יצוין, כי יאכטה הנושאת דגל זר (שרשומה במדינה זרה) יכולה לשהות בישראל כאורחת לתקופה של שלושה חודשים, ובתקופה זו היא לא חייבת בתשלום מסים כלשהם בישראל. אולם אם היאכטה שוהה בישראל מעבר לתקופה זאת, היא נחשבת ליאכטה שיובאה לארץ. על יבוא יאכטות לישראל חל מכס של 32% - המורכב מ-15% מס קנייה ו-17% מע"מ. רוב היאכטות העוגנות בישראל רשומות על-שם חברות זרות, לרבות היאכטות השייכות לישראלים. לאחרונה, החלה רשות המסים לאכוף את מגבלת הזמן, ולשלוח שומות לבעלי יאכטות העוגנים בישראל פרקי זמן ממושכים.

לטענת בעלי היאכטות, שנים ארוכות איש לא אכף את "מגבלת שלושת החודשים". לטענתם, לא ניתן לחייב אותנו במס קנייה עבור יאכטה שרכשו שנים ארוכות לפני שחוקק חוק "מס העשירים".

מנגד, ברשות המסים דווקא סבורים כי עד כה חלק מבעלי היאכטות הצליחו להתחמק מהרדאר באמצעות רישום היאכטה על-שם חברה זרה. לפיכך, טוענים ברשות, אין לבעלי היאכטות על מה להתלונן, אלא על כך שניסו להתחמק ממס.

כיצד רשות המסים עלתה על "המתחמקים"? כל כניסה של יאכטה לארץ מחייבת לקבל את אישור המכס. לאחרונה החלה הרשות לבדוק בעת יציאת היאכטות מהארץ, למי היה אישור כזה. בין היתר התברר, שחלק מהיאכטות נכנסו לארץ לפני שנה, וכן כי הגם שהיאכטות רשומות על-שם חברה זרה, החברה עצמה בבעלות ישראלים - ועל כן מדובר ביאכטות שצריכות לשלם את מסי היבוא.

הליך האכיפה - הכולל דרישה לאישור של הרשות בכל יציאה וכניסה של יאכטה לארץ - היה גם הבסיס לבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית, שהגישו מועדון היאכטות "בלו ווייב", Blue Wave, ומספר בעלי יאכטות - באמצעות עו"ד ורד כהן - נגד רשות הספנות והנמלים, רשות המסים ומשרד התעשייה. התובעים דרשו, כי יבוטלו הליכי הגבייה הפסיביים לשם גביית המע"מ ומס הקנייה בגין כלי-שיט קטנים. ביהמ"ש סילק על הסף את תביעתם של חלק מהתובעים, כיוון שהם לא עמדו בתנאי חוק תובענות ייצוגיות. חלק מהעותרים שנדחו חידשו את ההליכים באמצעות פניה לבג"ץ על בסיס השאלה האם רשות המסים מוסמכת להטיל עליהם מס קנייה, לרבות על יאכטה שנרכשה שנים לאחור. בין היתר, העותרים מעלים טענות בדבר התיישנות החיובים, ובקשה להורות למדינה לקבוע מדיניות אכיפה מסודרת, והצהרה כי הצו המטיל מס קנייה על כלי-שייט ועל אופנועי-ים - בטל ומבוטל.

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?