"מס העשירים" של לפיד נוחת כעת על בעלי היאכטות הישראלים

רק לאחרונה החלו לקבל מרבית בעלי היאכטות "הישנות" דרישות לתשלום מס קנייה ■ רשות המסים: חלק מבעלי היאכטות הצליחו עד כה להתחמק מתשלום באמצעות רישום על-שם מדינה זרה ■ למדריך גילוי מרצון

מעגן יאכטות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מעגן יאכטות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

גברת ישראלה היא בעלת היאכטה "ישראלית" מזה כעשור. היאכטה נרכשה על-ידי חברה בבעלות ישראלה, הרשומה באיי הבתולה, והיא נושאת דגל זר ("כי הרבה יותר נח ובטוח לשייט ברחבי האוקיינוס עם דגל לא ישראלי", אומרת ישראלה). התחביב של ישראלה, אישה בעלת אמצעים, הוא לשוט ברחבי העולם, אבל היא תמיד-תמיד חוזרת לישראל - כי זו "המדינה שלי", היא אומרת. בוקר אחד, כשהיא לוגמת לה מרגריטה צוננת על סיפונה של "ישראלה" העוגנת במרינה בהרצליה, דופק על סיפונה פקיד חרוץ של רשות המסים, מגיש לה שומת מס ומודיע לה: עליך לשלם מס קנייה עבור היאכטה. כל מחאותיה והסבריה של ישראלה כי היא בעלת היאכטה מעל עשור, והדרישה לתשלום מס כעת תמוהה - לא עוזרים לה; פקיד המס מבהיר לה: נכנסת לאחרונה לישראל עם יאכטה ישראלית, ועל-פי חוק את אמורה לשלם את המס.

אולם עד לאחרונה, מרבית בעלי היאכטות "הישנות", אלה המחזיקים בכלי השיט מעל 5 שנים, לא קיבלו דרישה לתשלום המס. דווקא לקראת מועד תפוגת תוקפו של "מס העשירים", שנחקק כאמור לתקופה קצובה של ארבע שנים (על פי ההערכות תוקפו יוארך בחקיקה), השתנה מצבם של בעלי היאכטות, ואלו החלו לקבל דרישות לתשלום מס הקנייה עם כניסתם לארץ. מטבע הדברים, הדרישה החדשה פתחה פתח למחלוקת בין בעלי היאכטות הישראלים לרשות המסים.

בסיס המחלוקת נוגע בשאלה אם היאכטה יובאה לישראל או לא, ומתי זה קרה. יאכטה הנושאת דגל זר (רשומה במדינה זרה) יכולה לשהות בישראל כאורחת לתקופה של שלושה חודשים, ובתקופה זו היא לא חייבת בתשלום מסים כלשהם בישראל. אם היאכטה שוהה בישראל מעבר לתקופה זאת, היא נחשבת כיאכטה שיובאה לארץ. על יבוא יאכטות לישראל חל מכס של 32% - המורכב מ-15% מס קנייה ו-17% מע"מ.

אולם לטענת בעלי היאכטות, שנים ארוכות אף אחד לא אכף את "מגבלת שלושת החודשים". מעבר לכך, הם טוענים - לא ניתן לחייב אותנו במס קנייה עבור יאכטה שרכשו שנים ארוכות לפני שחוקק חוק "מס העשירים". ברשות המסים דווקא סבורים כי עד כה חלק מבעלי היאכטות הצליחו להתחמק מהרדאר באמצעות רישום היאכטה על-שם חברה זרה - וסוף סוף מדינת ישראל הגיעה אליהם. לפיכך, טוענים ברשות, אין לבעלי היאכטות על מה להתלונן אלא על עצמם ועל כך שניסו להתחמק ממס באמצעים לא כשרים.

"לא להתחבא מאחורי דגל זר"

מומחית המס ונציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה במשרד ירון-אלדר-פלר-שורץ ושות', המייצגת מספר בעלי יאכטות שנתקלו בדרישת המס לאחרונה, מסבירה את הבעייתיות מנקודת המבט של בעלי היאכטות. "יאכטה, כמו כל מוצר אחר שמייבאים לארץ, צריך לשלם עליה מסים. על יבוא של יאכטה לארץ משלמים שני סוגים של מסים: מע"מ ומס קנייה, בהתאם ל'מס העשירים' של לפיד. אבל לא התכוונו, לא מתכוונים וגם לא פועלים כך בשום מקום בעולם, שתושב זר שמטייל בעולם ונכנס לישראל ישלם את מס היבוא.

"למשל, אני תושבת אנגליה ואני מטיילת לי בעולם ביאכטה, ונכנסת כל פעם לנמל אחר - אין כוונה בכניסה הזאת לדרוש מאותו אדם את המסים. אף אחד לא חשב שזה מה שהולכים להטיל, וגם לא מתכוונים, כי יש הסכמות בינלאומיות. בגדול, תושב חוץ, לא תושב המדינה, שנכנס לתקופה של כמה חודשים למדינה, רואים את זה ככניסה זמנית ולא ממסים אותו. ומה קרה בפועל? עד לשנה האחרונה לא אכפו את המס על יבוא יאכטות גם על ישראלים. למה לא אכפו? כי רוב היאכטות רשומות על-שם חברות זרות, וגם היאכטות ששייכות לישראלים הן עם דגלים זרים".

לדברי ירון-אלדר, "הסיבות שהן רשומות במדינות זרות בכלל לא קשורות למסים, יש סיבות של רגולציה לגבי כלי שייט, ושייט בעולם הוא הרבה פעמים יותר נוח עם דגלים לא ישראלים. לכן היאכטות רשומות ברובן על-שם חברות זרות ועם דגלים זרים, ובמשך הרבה שנים התייחסו אליהן כאל יאכטות זרות, ובכניסה לישראל לא חייבו אותן במס קנייה, כי ראו בכך כניסה זמנית. הבעלים היו דואגים להוציא אותן כל פעם לקפריסין לתקופה או לטורקיה לתקופה, וכך התנהל הענף הזה".

כך זה התנהל, עד שברשות המסים החליטו לשים סוף לחגיגות. לדברי ירון-אלדר, "בשנה-שנתיים האחרונות החליטו לשנות את האכיפה - בעייני בצדק - ולחייב גם את הישראלים, בעלי היאכטות, 'הזרות' במס. אין סיבה שישראלי שמחזיק יאכטה דרך חברה זרה ובדגל זר, לא ישלם מס כמו ישראלי שמייבא יאכטה עם דגל ישראלי. צריכה להיות אמירה אחידה כלפי כל הישראלים לגבי מסי יבוא. אתה מביא יאכטה, תשלם את המע"מ ואת מס הקנייה, כמו שצריך לפי החוק, ואל תתחבא מאחורי דגלים וחברות זרות, זה לא סביר בנסיבות באלה".

מס רטרואקטיבי

הבעיה, טוענת ירון-אלדר, הייתה באופן האכיפה של המס, שלכד ברשת גם בעלי יאכטות שלא אמורים להילכד בה לתפיסתה. "איך אוכפים את החוק?, מסבירה ירון-אלדר, "בכל כניסה של יאכטה לארץ צריך לקבל אישור מכס, אז עכשיו כל יאכטה שביקשה לצאת מישראל אמרו לה - 'תלכי קודם למכס ותביאי אישור', וככה התחילו לבדוק מתי ואיך הביאו את היאכטה לארץ. בבדיקות האלה עלו כמה דברים, למשל עלה שיש כאלה שהביאו יאכטה לפני שנה לארץ והיא אמנם רשומה באיזו חברה זרה, אבל החברה בבעלות ישראלים - ואלה יאכטות שצריכות לשלם את מסי היבוא.

"בבדיקות האלה עולה עוד שחלק מהיאכטות באמת שייכות לתושבי חוץ, אז אם זו חברה זרה בבעלות תושבי חוץ, לא בטוח שהם צריכים לשלם את מסי היבוא; ובבדיקות האלה - ושם נמצא המוקד של הבעיה - התברר שיש הרבה כאלה שהביאו יאכטות לארץ לפני 7-10 שנים, כשמדיניות האכיפה הייתה שונה ולא היו מסי קנייה על יאכטות - ואז עולה השאלה המרכזית, ברמת האכיפה והמדיניות, האם צריך להתחיל לאכוף את תשלום מסי היבוא על משהו שקרה לפני עשור? האם אפשר בכלל מבחינת החוק לעשות את זה, והאם זה ראוי?".

הליך האכיפה הזה הכולל דרישה לאישור של רשות המסים בכל יציאה וכניסה של יאכטה לארץ - הוא הבסיס לבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו מועדון היאכטות "בלו וויב" ומספר בעלי יאכטות - באמצעות עו"ד ורד כהן - נגד רשות הספנות והנמלים, רשות המסים ומשרד התעשייה. התובעים דורשים כי יבוטלו הליכי הגבייה הפסיביים לשם גביית המע"מ ומס הקנייה בגין כלי שייט קטנים. במסגרת הבקשה הייצוגית, ביקשו העותרים צו ביניים שמטרתו לאפשר לכלי השיט לצאת מישראל ללא הגשת אישור מרשויות המכס - כפי שהיה נהוג עד ה-1 בינואר 2017.

לאחרונה דחה ביהמ"ש המחוזי בת"א את הבקשה למתן צו ביניים ואף סילק על הסף את תביעתם של חלק מהתובעים, כיוון שהם לא עמדו בתנאי חוק תובענות ייצוגיות. עותר נוסף בתביעה "נשלח" על-ידי ביהמ"ש להגיש תביעה מתוקנת. בינתיים, השאלה המרכזית עדיין מטרידה את בעלי היאכטות - האם רשות המסים מוסמכת להטיל עליהם מס קנייה על יאכטה שנרכשה שנים אחורה - הגיעה לבג"ץ.

הייצוגית של מרבית הנתבעים נדחתה היות ולא ביקשו פיצוי או השבה אלא ביקשו את ביטולו של החיוב - אשר מעוגן בחקיקה - דבר אשר נתון לסמכותו של בג"ץ לכאורה, ולא לסמכות ביהמ"ש המחוזי. בעקבות דחיית התביעה הייצוגית של חלק מהנתבעים, הגישה עוה"ד ורד כהן בשם בעלי היאכטות עתירה לבג"ץ לאחרונה, במסגרתה חוזרים העותרים על הטענות והבקשה להורות לרשות המסים לחדול מהליכי הגבייה הפסיביים ביחס למע"מ ומס קנייה בה הם נוקטים כנגד אלו העוגנים כלי שיט במרינות בישראל בעת שהם רוצים לצאת עם כלי השיט מהארץ לחול. העותרים מעלים בין היתר טענות בדבר התיישנות החיובים, ובקשה להורות למדינה לקבוע מדיניות אכיפה מסודרת והצהרה כי הצו המטיל מס קנייה על כלי שיט ואופנועי ים הנו בטל ומבוטל.

הסדרי מס על השווי

"אני לא חושבת שרשות מסים צריכה ללכת 10 שנים אחורה, ושאנשים היום ישלמו את מחיר היאכטה אז. אני גם חושבת שהחוק לא מאפשר את זה. וזה מה שרשות המסים עושה היום. היא לא שמה מגבלה בכלל", אומרת עו"ד ירון-אלדר. "מה שקורה היום, בפועל, הוא שכל מי שיוצא מהארץ, צריך ללכת למכס, והם דורשים ממנו מס גם על יאכטות ותיקות".

עם זאת, ל"גלובס" נודע, כי חלק מבעלי היאכטות הגיעו להסדרי מס שקשורים לשווי היאכטה ועל-פי איזה מחיר יחושב שיעור המס, כך שרשות המסים לעיתים מתגמשת מול בעלי היאכטות. "ברשות מנסים להגיע להסדרים שקשורים בשווי היאכטה, מתי היא נרכשה, וכן להציב מגבלת זמן על החיוב, כשמדובר ביאכטות מאוד ותיקות שנרכשו שנים ארוכות קודם לכן", אומר גורם ברשות.

חוק "מס העשירים" של לפיד המחייב יאכטות במס קנייה, אמור להתבטל באוגוסט השנה, אם לא יוארך. אולם לפי ההערכות, יתקיימו בקרוב דיונים להארכתו בוועדת הכספים, ויהיה רוב להארכת חיוב המס, בשיעור דומה לזה שמוטל היום או אף גבוה יותר (20%).

ובינתיים, רשות המסים עובדת במרץ להוציא הודעות לכל בעלי היאכטות שהיא מאתרת, לפני שהם יוצאים מהארץ. לדברי ירון-אלדר, צפויים הליכים משפטיים נוספים בעניין הזה. "השאלות של ההתיישנות תלויות באוויר. אין החלטה שיפוטית בעניין הזה. יש החלטה של מדיניות של הרשות, שעוד לא שמו מגבלות של התיישנות", טוענת ירון-אלדר. "אין מחלוקת כי דרישת המכס למסות בעלי יאכטות היא דרישה הוגנת וראויה. עם זאת, יש פגם בכך, שלאחר שנים שבהם המדינה לא אכפה את המס, מטעמיה שלה, היא כעת באה ומבצעת אכיפה רטרואקטיבית שהולכת שנים אחורה, ללא הגבלה.

"כלומר, אומרים לבעלי יאכטות שייבאו אותן לפני 5 או 6 שנים ויותר, 'ברגע שתצאו עם הכלי מהארץ ותחזרו בעוד שבוע, עם חזרתכם, ייראו בכניסה לארץ, 'כניסה ראשונה' החייבת במס. וזאת, יש לזכור, למרות שהרשויות ידעו על אותם אנשים שנכנסים ויוצאים ולא פעלו בעניינם. אכיפה רטרואקטיבית היא נושא בעייתי מעצם מהותי, ובמקרה הנוכחי, נראה שלקחו אותו צעד אחד יותר מדי קדימה".

לא רק מס קנייה: מס נוסף מתדפק על הסיפון

בעלי היאכטות עלו לאחרונה על המוקד של רשות המסים בעניינים נוספים מעבר למס הקנייה שבמחלוקת. סעיף חדש בפקודת מס הכנסה - סעיף 3(ט1) הקובע מיסוי על משיכות כספים ושימוש בנכסים בחברה - שנכנס לתוקפו בינואר השנה - מעורר ויכוח נוסף בין רשות המסים לבעלי יאכטות.

לדברי עו"ד דורון אלמקייס, ממשרד עו"ד יאיר בנימיני, ולשעבר בכיר ברשות המסים, "תיקון חקיקה זה בפקודת מס הכנסה עלול להטיל חבויות מס כבדות על בעלי מניות בחברה בגין משיכות כספים או רכישת נכסים המיועדים לשימושם הפרטי, כגון דירות מגורים, חפצי אומנות, תכשיטים, כלי טיס וכלי שיט".

לדבריו, "הנוהג המקובל הוא שיאכטות נרשמות תחת בעלות של תאגיד ולא תחת בעלות פרטית, אולם נוהג זה עלול לעלות לבעלי המניות בחברה המחזיקה יאכטה לשימושם הפרטי ביוקר רב. על-פי התיקון, יראו במחיר הרכישה של היאכטה (בניכוי השקעת בעלים, אם קיימת) כמשיכה של בעלי המניות היכולה להתחייב במס של עד 50% (אם אין רווחים בחברה המחזיקה את היאכטה)".

עוד אומר עו"ד בנימני כי "החקיקה החדשה אף יכולה להביא למצבי אבסורד מבחינה מיסויית - למשל, חברה א', שהיא חברה עסקית ולה רווחים שטרם חולקו, נותנת הלוואה לחברה אחות, חברה ב', לצורך רכישת יאכטה לשימושם של בעלי מניותיה. מצב עסקי זה, שעד היום היה מעשה שבשגרה, יכול לטמון בחובו אירוע מס של כ-83% - מיסוי ההלוואה שניתנה מחברה א' לחברה ב', בטענה שההלוואה אינה למטרה עסקית (33%); ומיסוי עלות רכישת היאכטה שנרכשה בחברה ב' בשיעור של עד 50%, כיוון שלחברה זו אין עודפים לחלוקה".

- נתקלתם בבעלי יאכטות שמתמודדים כבר עם דרישת מס כזו?

"יצא לנו לטפל לאחרונה בלקוח שעלה לארץ לפני שנים אחדות ממדינה מערב-אירופאית. הוא קיבל בירושה מניות בחברה שהנכס היחידי שלה הוא יאכטה לשימושו, וכעת, על-מנת להימנע ממס גבוה, הוא מוכר אותה במחיר הנמוך משמעותית משוויה".

- יש אפשרות להיערך לזה, לפתור מראש את הבעיה?

"פתרונות אפשריים להתמודדות עם תיקון החקיקה החדש יכולים לבוא בדמות הכנסת הלוואת בעלים לחברה בעלת היאכטה, או לחילופין שינויי מבנה כאלה או אחרים שיהיה בהם די כדי לצאת מתחולת החוק הרחבה".