גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיינים מעכבים את אישור הסכם הפנסיה עם השופטים

התנגדות הדיינים למתווה שגובש בין נציגות השופטים לאוצר נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה ע"י תרומה של ימי חופשה, שלהם היו זכאים השופטים והדייינים עד היום

השבעת שופטים בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף
השבעת שופטים בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף

התנגדות הדיינים בבתי הדין הרבניים להסכם על תנאי הפנסיה של השופטים ושל הדיינים מעכבת את אישור הסכם הפנסיה ההיסטורי בוועדת הכספים של הכנסת. כך נודע ל"גלובס". לפי המידע שהגיע ל"גלובס", הסיבה המרכזית להתנגדות הדיינים למתווה הסכם הפנסיה שהתגבש בין נציגות השופטים לבין משרד האוצר, נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה באמצעות תרומה של ימי חופשה וימים "ארעיים" (ימים המהווים מעין ימי חופשה, אותם מקבלים שופטים ודיינים בעיקר לצורך כתיבת החלטות ופסקי דין), שלהם היו זכאים השופטים עד היום. הדיינים מסרבים "לתרום" ימי חופשה רבים לצורך הגדלת ההפרשות לפנסיה.

נציגות השופטים בראשות סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הובילה לחתימה על ההסכם לפני כחודש וחצי, בתמיכת האוצר ושרת המשפטים, איילת שקד. עם זאת, נדרש גם אישורו של ההסכם בוועדת הכספים.

ל"גלובס" נודע כי ביום שני הבא (4 בדצמבר) צפויה להיערך פגישה בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לבין נציגי הדיינים בניסיון לפתור את המחלוקת ולאפשר את אישורו בוועדה של ההסכם, שלו השלכות מרחיקות לכת על מערכת המשפט.

נציין כי לא רק הדיינים מתנגדים למתווה הסכם הפנסיה אלא גם הרשמים בבתי המשפט השונים, למרות שההסכם לא אמור לחול עליהם. לפיכך, התנגדות הרשמים לא צפויה למנוע את מימוש ההסכם, הזוכה לתמיכת השופטים הוותיקים.

לפני כחודש נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים של דיונים וויכוחים, הגיעו לאחרונה נציגות השופטים והנהלת בתי המשפט לסיכום עקרוני עם אגף התקציבים באוצר בנוגע לתנאי הפנסיה של שופטים ודיינים. ההסכם החדש צפוי לחול על שופטים שמונו אחרי שנת 1999 ועל שופטים שימונו עד יולי 2020. מדובר בשופטים ובדיינים וקאדים (שופטים מוסלמים הפוסקים בענייני נישואים וגירושים של מוסלמים לפי דיני השריעה - ח' מ') המקבלים פנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית שמקבלים השופטים שמונו לפני 1999.

לפי המידע שהגיע ל"גלובס", ההסכם המתגבש מבוסס בעיקרו על המתווה שהציעה ועדת ניסים - שהוקמה ב-2012 בידי שר המשפטים אז, פרופ' יעקב נאמן המנוח - כדי לדון בהסדרי הפרישה של השופטים שאינם מקבלים פנסיה תקציבית.

לפי ההסכם, שופטים, דיינים וקאדים שמונו לשפיטה אחרי 1999 ועד שנת 2011 יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. מדובר בתוספת משמעותית של מאות אלפי שקלים (בהערכה גסה) בצבירה לפנסיה לכל שופט שמונה לתפקידו אחרי 1999. שופטים שמונו משנת 2012 ואילך, ושופטים שימונו עד יולי 2020 יקבלו גם הם מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד 2012. לפי מתווה ההסכם, המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים".

לפי פרטי ההסכם שהגיעו לידי "גלובס", ההטבות הקיימות בהסכם הפנסיה עם השופטים לא יחולו על משפטנים שיתמנו לשופטים אחרי יולי 2020. זאת, לאור העובדה ששופטים אלה כבר יגיעו לתפקיד עם קרנות פנסיה מעבודתם הקודמת כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק ב-2008.

"צמודי שופטים"

כך, לדוגמה, אם שופט התמנה בשנים 1999-2012, לשיפוט בבימ"ש השלום בגיל 40, הוא יקבל מענק בסכום הנע בין 240 אלף שקל (משכורת של 20 אלף שקל כפול 12) ל-300 אלף שקל (25 כפול 12), עם כניסתו לתפקיד. לפי הערכה של תשואה שנתית ממוצעת של 3.5%, המשמעות היא תוספת של 674-842 אלף שקל לקרן הפנסיה של כל שופט עם הגיעו לגיל הפרישה - גיל 70. לפי ההערכה, המענק יאפשר לשופטים החדשים להגדיל את הפנסיה שלהם, כאילו הם חסכו במשך חמש שנות עבודה נוספות.

אבן הנגף האחרונה שלפני אישורו הסופי של ההסכם היא התנגדותם של הדיינים בבתי הדין הרבניים. בתי הדין הרבניים ו-100 הדיינים שבהם, הם חלק ממערכת המשפט. יש להם סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואים וגירושים של יהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גיור. עד 1977 הייתה המשכורת של הדיינים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל.

נכון לשנת 2015, שכר היסוד של דיין מתחיל היה כ-25 אלף שקל, ואילו אבות בתי הדין הרבניים וחברי בית הדין הרבני הגדול (ערכאת הערעור על בתי הדין האזורים) השתכרו כ-35 אלף שקל בחודש. בנוסף לשכר היסוד, מקבלים הדיינים תוספות יוקר וותק, והטבות ייחודיות נוספות הניתנות גם לשופטים, בהם החזר הוצאות טלפון.

ביטול הפנסיה התקציבית והמעבר לפנסיה צוברת הוליד את מאבק השופטים

לאורך שנים ארוכות היו השופטים שיאני הפנסיה בשירות הציבורי. שופטים שמונו עד שנת 1999 קיבלו מהמדינה פנסיה תקציבית - פנסיה מיטיבה ובטוחה שמשלם ציבור משלמי המסים, ובניגוד לפנסיה צוברת אינה תלויה בעמיתים האחרים בקרן. שופטים ותיקים אלה מקבלים פנסיה המגיעה לעיתים לסכומים של 60, 70 ואף 80 אלף שקל בחודש - תלוי בשופט ובמעמדו.

אולם הכול השתנה בשנת 1999, אז החליטה המדינה להפסיק לשלם פנסיות תקציביות ולהתחיל להפריש לעובדיה לפנסיה צוברת, כמקובל במגזר הפרטי. וכך (בדומה לחלקים אחרים במגזר הציבורי) נוצר מצב שבו יש שכבת עובדים ותיקה ומיוחסת ולעומתה שכבת עובדים חדשה שחשה מקופחת.

השופטים שהתמנו לשיפוט אחרי 1999 החלו לקיים מחאה מנומסת אך תקיפה על השינוי בתנאי פרישתם. באמצעות נציגות השופטים, שבראשה עומדת סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, הם מנהלים זה שנים מו"מ מול האוצר ובמעורבות משרד המשפטים, כדי לשפר את הפנסיה של השופטים החדשים.

בניסיון למצוא פתרון, מונתה ועדה בראשות שר המשפטים לשעבר, משה ניסים. בסוף 2014 היא הגישה את מסקנותיה, ובהן שלוש המלצות מרכזיות: א. הגדלת שיעור החיסכון של השופטים למקסימום של 22.8%; ב. מתן מענקים חד-פעמיים נדיבים על-חשבון המדינה לחסכונות הפנסיה של השופטים, בהיקף של 9-12 משכורות, כך שקרן הפנסיה שלהם גדל בסכום השווה לחיסכון במשך 5 שנות עבודה.

לפי המלצת הוועדה, לשופטים תוענק "פנסיית גישור" בשווי עשרות אלפי שקלים בחודש, כדי לאפשר לשופטים "שחוקים" - שופטים שהמערכת לא מרוצה מתפקודם - לצאת לפנסיה מוקדמת בלי להיפגע. פרט להמלצה על פנסיית הגישור, רוב המלצות הוועדה אומצו בהסכם הפנסיה שהתגבש בין השופטים לבין משרד האוצר ושאמור לעבור אישור בקרוב בוועדת הכספים.

ההסכם המתגבש

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו עד 1999: לא נכללים בהסכם, מאחר שמקבלים פנסיה תקציבית. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו בתקופה שבין 1999-2011: יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. הערכה: מדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לכל שופט. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו/ימונו בתקופה שבין 2012 ליולי 2020: יקבלו מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד שנת 2012. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שימונו לאחר יולי 2020: לא יכללו בהסכם, כיוון שהם ימונו לשפיטה עם קרנות פנסיה מעבודתם כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק בשנת 2008. 

■ המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים" (מעין ימי חופש המיועדים לכתבית החלטות ופסקי דין). 

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%