השבעת שופטים בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף
התנגדות הדיינים בבתי הדין הרבניים להסכם על תנאי הפנסיה של השופטים ושל הדיינים מעכבת את אישור הסכם הפנסיה ההיסטורי בוועדת הכספים של הכנסת. כך נודע ל"גלובס". לפי המידע שהגיע ל"גלובס", הסיבה המרכזית להתנגדות הדיינים למתווה הסכם הפנסיה שהתגבש בין נציגות השופטים לבין משרד האוצר, נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה באמצעות תרומה של ימי חופשה וימים "ארעיים" (ימים המהווים מעין ימי חופשה, אותם מקבלים שופטים ודיינים בעיקר לצורך כתיבת החלטות ופסקי דין), שלהם היו זכאים השופטים עד היום. הדיינים מסרבים "לתרום" ימי חופשה רבים לצורך הגדלת ההפרשות לפנסיה.
נציגות השופטים בראשות סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הובילה לחתימה על ההסכם לפני כחודש וחצי, בתמיכת האוצר ושרת המשפטים, איילת שקד. עם זאת, נדרש גם אישורו של ההסכם בוועדת הכספים.
ל"גלובס" נודע כי ביום שני הבא (4 בדצמבר) צפויה להיערך פגישה בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לבין נציגי הדיינים בניסיון לפתור את המחלוקת ולאפשר את אישורו בוועדה של ההסכם, שלו השלכות מרחיקות לכת על מערכת המשפט.
נציין כי לא רק הדיינים מתנגדים למתווה הסכם הפנסיה אלא גם הרשמים בבתי המשפט השונים, למרות שההסכם לא אמור לחול עליהם. לפיכך, התנגדות הרשמים לא צפויה למנוע את מימוש ההסכם, הזוכה לתמיכת השופטים הוותיקים.
לפני כחודש נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים של דיונים וויכוחים, הגיעו לאחרונה נציגות השופטים והנהלת בתי המשפט לסיכום עקרוני עם אגף התקציבים באוצר בנוגע לתנאי הפנסיה של שופטים ודיינים. ההסכם החדש צפוי לחול על שופטים שמונו אחרי שנת 1999 ועל שופטים שימונו עד יולי 2020. מדובר בשופטים ובדיינים וקאדים (שופטים מוסלמים הפוסקים בענייני נישואים וגירושים של מוסלמים לפי דיני השריעה - ח' מ') המקבלים פנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית שמקבלים השופטים שמונו לפני 1999.
לפי המידע שהגיע ל"גלובס", ההסכם המתגבש מבוסס בעיקרו על המתווה שהציעה ועדת ניסים - שהוקמה ב-2012 בידי שר המשפטים אז, פרופ' יעקב נאמן המנוח - כדי לדון בהסדרי הפרישה של השופטים שאינם מקבלים פנסיה תקציבית.
לפי ההסכם, שופטים, דיינים וקאדים שמונו לשפיטה אחרי 1999 ועד שנת 2011 יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. מדובר בתוספת משמעותית של מאות אלפי שקלים (בהערכה גסה) בצבירה לפנסיה לכל שופט שמונה לתפקידו אחרי 1999. שופטים שמונו משנת 2012 ואילך, ושופטים שימונו עד יולי 2020 יקבלו גם הם מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד 2012. לפי מתווה ההסכם, המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים".
לפי פרטי ההסכם שהגיעו לידי "גלובס", ההטבות הקיימות בהסכם הפנסיה עם השופטים לא יחולו על משפטנים שיתמנו לשופטים אחרי יולי 2020. זאת, לאור העובדה ששופטים אלה כבר יגיעו לתפקיד עם קרנות פנסיה מעבודתם הקודמת כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק ב-2008.
"צמודי שופטים"
כך, לדוגמה, אם שופט התמנה בשנים 1999-2012, לשיפוט בבימ"ש השלום בגיל 40, הוא יקבל מענק בסכום הנע בין 240 אלף שקל (משכורת של 20 אלף שקל כפול 12) ל-300 אלף שקל (25 כפול 12), עם כניסתו לתפקיד. לפי הערכה של תשואה שנתית ממוצעת של 3.5%, המשמעות היא תוספת של 674-842 אלף שקל לקרן הפנסיה של כל שופט עם הגיעו לגיל הפרישה - גיל 70. לפי ההערכה, המענק יאפשר לשופטים החדשים להגדיל את הפנסיה שלהם, כאילו הם חסכו במשך חמש שנות עבודה נוספות.
אבן הנגף האחרונה שלפני אישורו הסופי של ההסכם היא התנגדותם של הדיינים בבתי הדין הרבניים. בתי הדין הרבניים ו-100 הדיינים שבהם, הם חלק ממערכת המשפט. יש להם סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואים וגירושים של יהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גיור. עד 1977 הייתה המשכורת של הדיינים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל.
נכון לשנת 2015, שכר היסוד של דיין מתחיל היה כ-25 אלף שקל, ואילו אבות בתי הדין הרבניים וחברי בית הדין הרבני הגדול (ערכאת הערעור על בתי הדין האזורים) השתכרו כ-35 אלף שקל בחודש. בנוסף לשכר היסוד, מקבלים הדיינים תוספות יוקר וותק, והטבות ייחודיות נוספות הניתנות גם לשופטים, בהם החזר הוצאות טלפון.
ביטול הפנסיה התקציבית והמעבר לפנסיה צוברת הוליד את מאבק השופטים
לאורך שנים ארוכות היו השופטים שיאני הפנסיה בשירות הציבורי. שופטים שמונו עד שנת 1999 קיבלו מהמדינה פנסיה תקציבית - פנסיה מיטיבה ובטוחה שמשלם ציבור משלמי המסים, ובניגוד לפנסיה צוברת אינה תלויה בעמיתים האחרים בקרן. שופטים ותיקים אלה מקבלים פנסיה המגיעה לעיתים לסכומים של 60, 70 ואף 80 אלף שקל בחודש - תלוי בשופט ובמעמדו.
אולם הכול השתנה בשנת 1999, אז החליטה המדינה להפסיק לשלם פנסיות תקציביות ולהתחיל להפריש לעובדיה לפנסיה צוברת, כמקובל במגזר הפרטי. וכך (בדומה לחלקים אחרים במגזר הציבורי) נוצר מצב שבו יש שכבת עובדים ותיקה ומיוחסת ולעומתה שכבת עובדים חדשה שחשה מקופחת.
השופטים שהתמנו לשיפוט אחרי 1999 החלו לקיים מחאה מנומסת אך תקיפה על השינוי בתנאי פרישתם. באמצעות נציגות השופטים, שבראשה עומדת סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, הם מנהלים זה שנים מו"מ מול האוצר ובמעורבות משרד המשפטים, כדי לשפר את הפנסיה של השופטים החדשים.
בניסיון למצוא פתרון, מונתה ועדה בראשות שר המשפטים לשעבר, משה ניסים. בסוף 2014 היא הגישה את מסקנותיה, ובהן שלוש המלצות מרכזיות: א. הגדלת שיעור החיסכון של השופטים למקסימום של 22.8%; ב. מתן מענקים חד-פעמיים נדיבים על-חשבון המדינה לחסכונות הפנסיה של השופטים, בהיקף של 9-12 משכורות, כך שקרן הפנסיה שלהם גדל בסכום השווה לחיסכון במשך 5 שנות עבודה.
לפי המלצת הוועדה, לשופטים תוענק "פנסיית גישור" בשווי עשרות אלפי שקלים בחודש, כדי לאפשר לשופטים "שחוקים" - שופטים שהמערכת לא מרוצה מתפקודם - לצאת לפנסיה מוקדמת בלי להיפגע. פרט להמלצה על פנסיית הגישור, רוב המלצות הוועדה אומצו בהסכם הפנסיה שהתגבש בין השופטים לבין משרד האוצר ושאמור לעבור אישור בקרוב בוועדת הכספים.
ההסכם המתגבש
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו עד 1999: לא נכללים בהסכם, מאחר שמקבלים פנסיה תקציבית.
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו בתקופה שבין 1999-2011: יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. הערכה: מדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לכל שופט.
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו/ימונו בתקופה שבין 2012 ליולי 2020: יקבלו מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד שנת 2012.
■ שופטים, דיינים וקאדים שימונו לאחר יולי 2020: לא יכללו בהסכם, כיוון שהם ימונו לשפיטה עם קרנות פנסיה מעבודתם כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק בשנת 2008.
■ המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים" (מעין ימי חופש המיועדים לכתבית החלטות ופסקי דין).