איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
יוזמה חשובה לצמצום הליכי-סרק בבתי המשפט או מהלך שיפגע קשות באפשרות של האזרח הקטן לבוא חשבון עם התאגידים החזקים במשק? תלוי את מי שואלים.
כשנה וחצי אחרי שנחשפה ב"גלובס" יוזמת שרת המשפטים, איילת שקד, להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת תביעה ייצוגית, אישרה היום (ד') ועדת החוקה של הכנסת את התקנות שמעגנות את הטלת האגרות כתנאי להגשת תביעה ייצוגית.
בתום דיון סוער שכלל הפסקות להתייעצויות קואליציוניות ואופוזיציוניות אישרה הוועדה, ברוב של 9 תומכים מול 6 מתנגדים מתווה פשרה שהציעו היו"ר ח"כ סלומינסקי והשרה שקד.
לפי המתווה שאושר, כתנאי להגשת תביעה ייצוגית לבית משפט שלום יצטרך התובע לשלם 8,000 שקל. התשלום הזה יחולק לשניים: תשלום ראשון עם הגשת התובענה בסך 3,000 שקל ותשלום שני בסך 5,000 שקל. לפי ההצעה, האגרה לתובענות ייצוגיות שמוגשות לבית המשפט המחוזי תהיה בסך 16 אלף שקל. גם תשלום האגרה למחוזי יחולק לשניים: תשלום ראשון של 5,500 שקל ותשלום שני של 10,500 שקל.
לפי ההצעה, במקרים בהם התובע זוכה בתביעתו, או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו מתקן הנתבע את העוול ומפצה את חברי הקבוצה הייצוגית - התובע לא ישלם את החלק השני של האגרה, והחלק הראשון של האגרה יוחזר לו על-ידי הנתבע.
כמו כן, במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות - לשופט יהיה שיקול-דעת האם לפטור את התובע מהחלק השני של האגרה ולהשיב לו את החלק הראשון של האגרה, בהתאם לנסיבות ההסתלקות (אם ההסתלקות הייתה בגלל שהנתבע תיקן את דרכיו וכדומה - השופט יוכל לפטור; אם ההסתלקות הייתה בגלל שלא הייתה עילה - השופט לא יפטור).
בנוסף, לפי מתווה הפשרה יינתן פטור מוחלט מתשלום אגרות בנושאים של אכיפת זכויות בתחום איכות הסביבה, איסור אפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלות.
עוד נקבע לראשונה שבמקרה של תביעת-סרק השופט יהיה רשאי - מטעמים מיוחדים שיירשמו - להטיל הוצאות על עורך הדין שייצג בתביעה. דבר נוסף שהוחלט הוא שהקרן למימון תובענות ייצוגיות שעד היום בהוראת שעה תעוגן בהוראת קבע ויישקל להגדיל אותה.
ההחלטה התקבלה, כאמור, אחרי ויכוח גדול בין חברי הכנסת באשר לנחיצות התקנות וגובה האגרות שתוטלנה. ח"כ מרב מיכאלי טענה כינתה את ההליך שהיה היום בוועדה היה "הליך מגונה". לדבריה, "'הפשרה' בנוגע לאגרות בייצוגיות משאירה בחוץ את הציבור. זאת אגרה שבאה לחסל את יכולתו של הציבור לתבוע תביעה ייצוגית ואנחנו ממשיכות להיאבק נגדה".
בסופו של דבר תמכו בתקנות האגרות: היו"ר סלומינסקי וחברי הכנסת שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין, דודי אמסלם, דוד ביטן (הליכוד), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה). התנגדו: חברי הכנסת יעל כהן-פארן, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), יעל גרמן, אלעזר שטרן (יש עתיד) ומוסי רז (מרצ).
נציין, כאמור, כי יוזמת השרה שקד להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות נחשפה ב"גלובס" ב-26 ביולי 2016. לפי היוזמה המקורית של שקד, האגרה אמורה הייתה להיות משמעותית הרבה יותר מכפי שנקבע היום, בשיעורים קבועים של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום.
בעקבות ביקורת חריפה שהתעוררה על כך שאגרה גבוהה תפגע בתכלית של התביעות הייצוגיות שנועדו לאפשר ל"אזרחים הקטנים" להתארגן נגד עוולות של גופים גדולים וחזקים, הוחלט להפחית את גובה האגרה.
"ההשלכות יהיו דרמטיות"
התגובות היום על ההחלטה להטיל אגרות כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות היו מעורבות. בדומה לח"כ מרב מיכאלי ולשאר חברי הכנסת שהתנגדו בוועדה לתקנות, עו"ד רם גורודיסקי, שמשרדו מגיש לא מעט תביעות ייצוגיות, חושב שמדובר בצעד שלילי ביותר. "לא ברור מה עומד מאחורי הדחף המשיחי של משרד המשפטים להטיל אגרות בשיעור שאין לו אח ורע דווקא על תביעות ייצוגיות", אומר גורודיסקי.
לדבריו, "האגרות המוצעות הן בסכומים מנופחים ומופרזים. מדובר בתקנות שעומדות בניגוד לחוק תובענות ייצוגיות, שאחת ממטרותיו היא מתן זכות גישה לבית המשפט לאוכלוסיות מוחלשות וככל הנראה את המילה האחרונה יגיד בגץ בעתירה שתוגש כנגד חוקיות התקנות".
- היוזמה המקורית של שרת המשפטים הייתה להטיל אגרות גבוהות הרבה יותר.
"היוזמה המקורית הייתה מטורפת, והיה ברור שלא יהיו הסכומים עליהם דובר בתחילה, אבל גם התוצאה שהתקבלה היא הזויה בעיניי. היה הגיוני יותר שישוו את הסכומים למה שמשולם בהליכים של הגשת בגץ או תביעה נגזרת, או לכל היותר ירימו את גובה האגרה ל-2000 שקל".
- מה תהינה ההשלכות?
"ההשלכות יהיו דרמטיות. אני מעריך שחלק מהתביעות הייצוגיות המוצדקות לא יוגשו יותר מהחשש לתשלום אגרה גבוהה. זו תהיה בכייה לדורות לאזרח הקטן וסיבה למסיבה לחברות הגדולות במשק. אני מעריך שמספר התביעות שיוגשו ירד דרמטית. חשוב להזכיר שתכלית חוק התביעות הייצוגיות הייתה מתן זכות גישה לערכאות גם לאוכלוסיות מוחלשות, שהכלי הזה של תביעה ייצוגית משרת אותם. הפגיעה היא בראש ובראשונה באוכלוסייה הזו. לכן, לדעתי, יש עילה טובה להגשת בג"ץ נגד התיקון לחוק".
עמדה שונה מציג עו"ד ירון רייטר ממשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ. לדבריו, "המצב עד כה היה אבסורדי - היה קל יותר להגיש תביעה ייצוגית, המוערכת במילוני שקלים, מאשר להגיש תביעה קטנה, המוערכת בסכומים נמוכים. רק ב-2016 הוגשו כ-1500 בקשות אישור לתביעה ייצוגית, כשהמספר רק עולה משנה לשנה, ובסופו של דבר רוב הבקשות מסתיימות בדחייה או בהסתלקות מהבקשה".
לדברי רייטר, "כל תביעה ייצוגית מעמיסה עלויות גם על הציבור, גם על בתי המשפט וגם על הגופים הנתבעים. ההחלטה לאמץ מנגנון שמגביל את התופעה הזו באמצעות הטלת אגרות היא מבורכת".
התאחדות התעשיינים: "קץ לסחטנות"
יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים, התעשיין ד"ר רון תומר, אמר כי "התביעות הייצוגיות הן כלי משפטי ואזרחי חשוב, אולם בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מסחררת בכמות התביעות הייצוגיות המוגשות, כאשר רבות מהן הנן תביעות-סרק ותביעות קנטרניות וסחטניות, אשר כל מטרתן הנה לגרוף כספים על הגב של המגזר העסקי. מצב זה מהווה נטל כלכלי ונפשי קשה על אנשי העסקים בישראל, פוגע במגזר העסקי ומקשה עליו לצמוח וליצור מקומות עבודה חדשים במשק".
לדברי תומר, "כמו כן תביעות אלה מובילות לעלייה ביוקר המחייה, שכן עלויות ההגנה המשפטיות של המגזר העסקי מתגלגלות לבסוף לצרכנים. על כן אנו מודים לשרת המשפטים כי בחרה במהלך הטלת האגרות, ככלי לצמצום מספר תביעת-הסרק המוגשות לבית המשפט. מדובר בצעד נבון וחשוב, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, אשר יאפשר לבית המשפט להתמקד בתביעות המוצדקות, מבלי להקשות ולהוות נטל על המגזר העסקי בישראל".
"שביל הזהב לייעול המערכת"
לדברי שרת המשפטים שקד, הצורך בהטלת אגרה כתנאי להגשת ייצוגיות נובע מכך ש"תביעות-סרק רבות גרמו לפגיעה קשה בעסקים קטנים ובינוניים והעלו את מחירי המוצרים השונים".
לדברי שקד, "בשנה האחרונה, מאז הכרזתי על בחינת הטלת אגרה על תובענות ייצוגיות, שמעתי מגורמים שונים, בניהם אנשי אקדמיה, שופטי בתי משפט המחוזיים השונים, נציגי עמותות וארגונים שונים טיעונים אשר נלקחו בחשבון בעת קביעת גובה האגרה והתנאים לפטור ממנה. הצלחנו למצוא את האיזון בין החשיבות בהפסקת הצפת בתי המשפט בתובענות-סרק לבין מתן האפשרות לתיקון עוולות ציבוריות אשר מצדיקות תובענות ייצוגיות. חשוב לשמר את הכלי הזה, באופן מידתי, ככלי אכיפה אזרחי חשוב. אמשיך לפעול למען כלל הציבור תוך התחשבות בעסקים הקטנים והבינוניים".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ סלומינסקי (הבית היהודי), שהיה שותף לפשרה המתגבשת, מסר כי "הצעת הפשרה היא שביל הזהב לייעול המערכת. סכומי האגרות יאפשרו הגשת תובענות אמיתיות ויורידו את התמריץ לתביעות-סרק. במקרים בהם התובע זוכה, או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו מתקן הנתבע את העוול ומפצה את חברי הקבוצה - הוא לא ישלם את המחצית השנייה, והמחצית הראשונה של האגרה תוחזר לו. במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות - לשופט יהיה שיקול-דעת האם לפטור את התובע מהחצי השני של האגרה ולהשיב לו את החצי הראשון של האגרה, בהתאם לנסיבות ההסתלקות (אם ההסתלקות הייתה בגלל שהנתבע תיקן את דרכיו וכדומה - השופט יוכל לפטור; אם ההסתלקות הייתה בגלל שלא הייתה עילה - השופט לא יפטור)".
איגוד לשכות המסחר: מסננת ראשונית למיגור "הספורט הלאומי"
מאיגוד לשכות המסחר נמסר בתגובה: "אנו מברכים את שרת המשפטים איילת שקד ואת משרד המשפטים על העברת התקנות המחייבות בתשלום אגרה בעת הגשת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. תקנות אלה היו צריכות לבוא לעולם לפני כ-11 שנים, ושרי המשפטים לדורותיהם לא דאגו לכך.
"התביעה הייצוגית, שאכן יש לה יעוד צרכני חברתי חשוב, התפתחה במהלך השנים, תוך שיבוש האיזון בין האינטרס הציבורי צרכני לבין האינטרסים הלגיטימיים של המגזר העסקי. המגזר העסקי לא יכול להיות מותקף לעתים קרובות ללא כל מחסומים, כאשר בהרבה מקרים עצם הגשת התביעה הייצוגית הבלתי מרוסנת מטילה עליו הוצאות כבדות ללא הצדקה ומחייבת אותו להתפשר, גם אם התביעה הייצוגית אינה צודקת בעליל.
"האגרות מהוות מסננת ראשונית וחשובה למיגור התופעה שהפכה ל'ספורט לאומי' לתביעות בעלי עסקים בתביעות-סרק ייצוגיות.
"תם השלב הזה, אך לא נשלם הטיפול במיגור התופעה השלילית של תביעות-סרק ייצוגיות כנגד המגזר העסקי. בכוונת איגוד לשכות המסחר לפעול להנחת הצעת חוק שתיצור מסננות מידתיות נוספות, בהן חובת משלוח הודעה לבעל העסק מאת הצרכן טרם הגשת התביעה ומניעת הגשת תביעה ייצוגית בגין נזק שאינו ממוני".