גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2017 פגמה בסיפור ההצלחה של יצרניות הבדים הלא ארוגים

לאחר תקופה ארוכה שבה הן נהנו מתוצאות עסקיות חזקות והסבו נחת למחזיקי המניות שלהן, נרשם דשדוש בפעילותן של החברות אבגול, על-בד, ספאנטק ושלא"ג, הנסחרות בבורסת ת"א

תעשיית הבדים הלא ארוגים בישראל מיוצגת בבורסה על ידי לא פחות מארבע חברות, שהציגו בשנים קודמות צמיחה גבוהה ומניותיהן הסבו נחת רבה למחזיקים בהן. אלא שבמחצית הראשונה של 2017 ניכרה מגמה שלילית בתוצאותיהן של החברות האלה, עם שחיקה ניכרת ברווחיות, שנפגעה, בין השאר, מהשפעות מטבע והרחבת הפעילות, עם הקמת קווי ייצור חדשים.

תוצאות הרבעון השלישי שפורסמו באחרונה, אמנם לא הביאו עמן בשורות גדולות, אבל כמה מהחברות הצליחו לרשום גידול משמעותי ברווח, לאו דווקא בשל שיפור במצב השוק ובמכירות.

הדשדוש בפעילותן של ארבע החברות - אבגול , על-בד , ספאנטק  ושלא"ג  - מתרחש לאחר תקופה ארוכה, שבמהלכה הן נהנו מתוצאות עסקיות חזקות לצד עליית ערך מניותיהן. שינוי הכיוון הנוכחי בא לידי ביטוי גם בתשואות הדלות שמציגות מניותיהן של החברות האלה בשנה האחרונה.

על-בד: המפעל בדימונה נפתח, הרווח צולל

28% הוא שיעור הירידה ברווח הרבעוני של על-בד - הירידה הבולטת מבין חברות הענף בפרמטר זה, לסכום של כ-11 מיליון שקל, וזאת לאחר ירידה קרובה (26%) ברווח התפעולי וירידה דו-ספרתית גם ברווח הגולמי (כ-10%), תוך שחיקת שיעורם מהמכירות. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, רווחי על-בד נחלשו ב-35% ל-28 מיליון שקל.

הנפילה בשורה התחתונה הרבעונית של על-בד נרשמה למרות גידול בהכנסותיה, שהגיעו ל-386 מיליון שקל. על-בד לא מפרטת יתר על המידה בנוגע למגמות הרבעוניות, אבל ניתן להניח כי על התוצאות השפיעו לשלילה גם שינויי מט"ח וגם הרחבת הפעילות, ובמרכזה המפעל שהקימה בדימונה בעלות של כ-230 מיליון שקל, אשר הפעילות המסחרית שלו התחילה במהלך אוגוסט האחרון.

הירידה הניכרת ברווח הרבעוני של על-בד נרשמה למרות צמצום בהוצאות המסים ובהוצאות המימון של החברה.

פעילותה של על-בד מתרכזת בשלושה תחומים עיקריים: ייצור ושיווק מגבונים לחים, מוצרי היגיינה נשית (טמפונים) ומוצרי ספיגה. יותר מ-90% מסך המכירות שלה מתבצעות בחו"ל, ועיקרן ביורו ובדולר - שנחלשו ביחס לשקל.

למרות השחיקה בתוצאות, החברה, הנמצאת בשליטת מושב משואות יצחק, הודיעה במקביל לדוחות על חלוקת דיבידנד של 20 מיליון שקל לבעלי מניותיה.

אבגול: אף שהרווח עלה, צפי שלילי להמשך השנה

7.5 מיליון דולר הוא הרווח הנקי של אבגול לרבעון השלישי של השנה - הגדול ביותר בענף, המשקף קפיצה של יותר מ-20% ביחס לרבעון המקביל. אלא שבסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2017 רשמה אבגול נסיגה ניכרת של יותר מ-50% ברווח, שעמד על פחות מ-8 מיליון דולר מתחילת השנה.

למרות הרבעון החיובי, התוצאות של אבגול עדיין לא מצביעות על שינוי של ממש, וזאת לאחר שהשיפור ברווחים נרשם בעיקר בזכות צמצום הוצאות המסים והמימון שלה.

עיקר פעילותה של אבגול מתרכזת בייצור מוצרי בד לא ארוג, המשמש חומר גלם לשוק ההיגיינה - בעיקר לחיתולים חד-פעמיים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים ומגבונים.

אבגול אמנם נהנתה משיפור במכירות הרבעון השלישי, שעלו ב-10% ל-95 מיליון דולר כתוצאה מעלייה בכמות המוצרים שמכרה לצד עליית מחירים. עם זאת, שיעור הרווח הגולמי מהמכירות נשחק, בשל תחילת פעילות ייצור בדימונה, שפגעה ביעילות התפעולית וגררה לעלייה בהוצאות פחת - מה שגרר שחיקה ברווח התפעולי שלה, שהושפע לשלילה גם מעלייה בהוצאות שיווק ומכירה.

גם לגבי המשך השנה אבגול לא משדרת יותר מדי אופטימיות, למרות צפי לרווח הון חד-פעמי (לפני מס) של כ-10 מיליון דולר בעקבות עסקה למכירת קרקע של כ-30 אלף מ"ר, שעליה נמצא המפעל שלה באזור התעשייה ברקן, תמורת כ-15 מיליון דולר.

החברה, הנמצאת בשליטת קרן את'מבה (Ethemba), מעדכנת כי הוריקן הארווי, שפגע בדרום ארה"ב בספטמבר, "יצר בעיות באספקת חומרי הגלם בארה"ב וגרר עליית מחירים בצפון אמריקה, שצפויה להשפיע לרעה על תוצאות הרבעון הרביעי, עד שיותאמו מחירי המכירה ברבעון הראשון של 2018".

ספאנטק: שיפור במכירות, צניחה ברווח הנקי

21% הוא שיעור העלייה במכירות הרבעון השלישי שהציגה ספאנטק - החד ביותר בענף, שהגיעו ל-149 מיליון שקל - שיפור המיוחס גם לעלייה בכמות החומרים הנמכרים ולשינוי תמהיל המוצרים, "שהוביל לשינוי במחיר המכירה הממוצע". מנגד, התחזקות השקל ביחס לדולר וליורו פגעה במכירות.

מגמות אלה סייעו לספאנטק גם לשפר את הרווח הגולמי הרבעוני, ובצורה חדה יותר גם לשיפור הרווח התפעולי, שהושפע גם מצמצום מסוים בהיקף הוצאותיה של החברה.

ואולם, הפרשי שערי מטבעות הובילו לזינוק של קרוב ל-80% בהוצאות המימון נטו של החברה, שהגיעו לכ-5 מיליון שקל, כשנוסף על כך, הוצאות המס של ספאנטק זינקו בקרוב ל-50%, לכ-3.5 מיליון שקל, ואלה יחד הובילו לצמצום של קרוב ל-20% ברווחיה הרבעוניים של ספאנטק, שעמדו על כ-4 מיליון שקל.

עיקר פעילותה של ספאנטק, הנמצאת בשליטת חברת ניסן תעשיות של יחזקאל ניסן, מתרכזת בייצור ושיווק בד לא ארוג, המשמש חומר גלם לתעשיית המגבונים. בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, המגמות בתוצאות דומות, עם עלייה של כ-14% במכירות, שהגיעו ל-431 מיליון שקל, לצד צלילה של קרוב ל-80% ברווחים, שהצטברו לכ-6.5 מיליון שקל.

הירידה הניכרת ברווח נרשמה לאחר שמוקדם יותר השנה ספאנטק סבלה מניצול נמוך של חומרי גלם בקו ייצור חדש שיש לה בארה"ב, וכן מהתחזקות השקל ומשינוי בתמהיל המוצרים.

ספאנטק עלתה לכותרות בשנה האחרונה, בעיקר בשל חילופי ההנהלה התכופים שנעשו בה, שבסיומם חזר המנכ"ל גדעון קרסני בתחילת יולי לעמוד בראש החברה, כשנה וחצי לאחר שפרש ממנה לפנסיה.

שלא"ג: קפיצה ברווח, שחיקה במכירות

35% הוא הזינוק ברווחי חברת שלא"ג לרבעון השלישי של 2017, שהגיעו ל-16 מיליון שקל - גבוה מרווחיה בשני הרבעונים הקודמים יחד. ואולם בחינת התוצאות מראה כי השיפור ברווח נתמך בשינוי חד בסעיפי המימון של שלא"ג, עם הכנסות מימון של יותר מ-1.5 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתחילת השנה ירד הרווח הנקי של החברה ב-17% ל-27 מיליון שקל.

בסעיף ההכנסות חלה שחיקה של 14% בסיכום רבעוני, ל-105 מיליון שקל - מגמה שאותה מייחסים בחברה בעיקר להתחזקות השקל, שגרעה חלק מהמכירות. הירידה ברווח הגולמי והתפעולי חדה יותר, ולגביה מציינת שלא"ג כי מלבד השפעות של שינויי מט"ח, היא נרשמה על רקע עלייה בפחת ועלייה בהוצאות שכר עובדיה.

שלא"ג, הנמצאת בשליטת קיבוץ שמיר, מחלקת את פעילות ייצור ושיווק הבדים הלא ארוגים שלה לשני מגזרים: תעשיית ההיגיינה החד-פעמית (חיתולים, תחבושות היגייניות, טמפונים וכדומה), וייצור מוצרים בשוק מוצרי הניקיון (מטליות רב-פעמיות, סחבות וכדומה). בפילוח הפעילויות למגזרים עולה כי החולשה הרבעונית היתה רוחבית, כשמקור הרווח התפעולי העיקרי - מוצרי ההיגיינה החד-פעמית בישראל - נחלש ברבעון ב-21% ל-11.5 מיליון שקל.

רווחי אותם מוצרים בארה"ב צנחו ב-24%, לקצת יותר מ-2 מיליון שקל, ואילו הרווח הרבעוני משוק מוצרי הניקיון צלל ביותר מ-40% ל-700 אלף שקל.

בדים

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור