מתחם ויקטורי בלוד / צילום: תמר מצפי
במבט ראשון, העלאת שכר המינימום היא צעד מבורך לעובדים - משכר של 4,300 שקל לפני שנתיים עלה שכר המינימום במספר פעימות (האחרונה החודש) ל-5,300 שקל. זה משמעותי מאוד - תוספת של 1,000 שקל ברוטו שמתגלגלים כמעט במלואם לשורת הנטו, זה בשביל רבים (לצערנו) ההבדל בין להכין ארוחה חמה לילדים או להשאיר אותם רעבים. במקומות האלה אין מקום לציניות, אבל את הפוליטיקאים זה לא באמת מעניין.
במהלך פוליטי טהור, הפוליטיקאים (של כולנו) וההסתדרות (של רבים מאיתנו) דחפו להעלאת שכר המינימום, ומינפו זאת כהישג גדול. כך זה אכן נתפס בתודעה של רובנו, אבל השאלה היא אם זה נכון.
זה עשוי להישמע לכם מפתיע, אבל העלאת שכר המינימום עלולה דווקא לפגוע בעובדים. הדעות חלוקות: יש כלכלנים שיגידו "ברור", יש כאלה שיגידו "תלוי", ויש אחרים שיגידו "ההפך - זה עוזר לעובדים", אבל מה שבטוח הוא שזה לא שחור ולבן, זה לא מדע מדויק ולא גורף - יהיו עובדים שייהנו ויהיו אחרים שלא.
אתחיל בתיאוריה הכלכלית - העלאת שכר מינימום גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח (או מרוויחים פחות) ואז הם מתייעלים ומפטרים עובדים. אבוי, זה הרי בדיוק ההפך ממה שהיה אמור להיות - במקום להגיע הביתה עם שכר טוב יותר, העובדים האלה מפוטרים, ואז בטח אין ארוחות חמות לילדים. אבל הכלכלה עולה על כל דמיון. המפוטרים האלה בחלקם יהיו מובטלים לפרק זמן מסוים (אולי ארוך), וחלק אחר (נקווה שהרוב) ימצא את מקומו בעבודה חדשה.
התיאוריה הזו ידועה ומקובלת, אבל הפוליטיקאים שכחו אותה; הם לא מספרים אותה, הם יודעים להציג את חצי הכוס המלאה. אבל אתם יכולים לקרוא אודותיה בדוחות הכספיים של החברות הנסחרות, ובעיקר אלה אשר מוטות כוח עבודה זול.
כבר עם הכוונה להעלות את שכר המינימום התריעו חברות הקמעונות מפני ההשפעה הגדולה שתהיה למהלך הזה על דוחותיהן - שופרסל, רמי לוי וויקטורי סיפרו לנו שרוב העובדים שלהן משתכרים שכר מינימום, שהמהלך הזה יפגע ברווחים שלהן, ושהן בוחנות מה לעשות. חלקן גם סיפר לנו בדיוק מה תהיה ההשפעה - שופרסל, לדוגמה ציפתה לעליית השכר הכולל (כתוצאה מהעלאת שכר המינימום) של 55 מיליון שקל ב-2017, ועוד 55 מיליון שקל ב-2018. עלייה של הוצאות השכר ב-110 מיליון שקל בשנתיים - גם בשבילה זה כסף גדול.
קופות אוטומטיות ומכירות באינטרנט
אז מה עושים? נערכים. שופרסל נמצאת במסחר באינטרנט כבר הרבה זמן, אבל בשנים האחרונות המכירות המקוונות עלו, והן מוערכות במעל 10% מהיקף המכירות של הרשת. שופרסל מדגישה (במילים אחרות) כי הרכישות אונליין זה העתיד, ומצפים שם להכפלת המכירות באינטרנט תוך 5 שנים. ידוע שרכישות דרך האינטרנט מצריכות פחות עובדים; וכמובן שבלי קשר להעלאת שכר המינימום, העתיד נמצא במכירות האינטרנטיות, אבל המוטיבציה של ההנהלה לזרז את הכניסה לאינטרנט עלתה מן הסתם כשהיא הבינה שהמכירות בסניפים הפיזיים פחות רווחיות (בשל העלאת שכר המינימום).
כן, העלאת שכר המינימום האיצה את הכניסה לתחום האינטרנט, ובעקיפין גרמה (ותגרום) לפיטורי עובדים. אך היא האיצה ככל הנראה מהלך נוסף בשופרסל. למשל אני, בחודשים האחרונים כשאני הולך לעשות קניות בסניף הסמוך לביתי, אני מדלג על הקופאית - פשוט יש מכונה אוטומטית (קופה אוטומטית) שכל מה שצריך זה להעביר דרכה את המצרכים ובסוף לשלם בכרטיס אשראי. פתרון נהדר ומהיר, עוקף קופות עמוסות, אם כי בפעמים האחרונות שביקרתי שם גם בקופות האוטומטיות נהיה תור. בכל מקרה, המסקנה ברורה: את הקופאית מחליף הרובוט. ונכון שגם התהליך הזה נמצא בקנה כבר שנים רבות, רק שברגע שהרווחים יורדים (או צפויים לרדת), בוחרים או מאיצים בחירה בפתרונות להגדלת הרווח, וזה פתרון מצוין.
אגב, בטווח הקצר, הפתרונות האלה עולים הרבה כסף - השקעה בטכנולוגיה, בהכנסה והטמעת הקופות האלה ברשת; הוצאות שונות על חבלי לידה לא פשוטים, אבל בטווח הבינוני והארוך המכונות האלה יחסכו לשופרסל כוח-אדם. אז כשמדובר בכוח-אדם זול, התמריץ להחלפה לא כזה גדול, אבל כשהזול הופך לפחות זול (בעקבות העלאת שכר המינימום), אל תצפו ששופרסל לא תחליף אנשים במכונות. אחרי הכול, האיש בקצה הפירמידה, אדוארדו אלשטיין, צריך רווחים.
בויקטורי - שכר העבודה אפילו ירד!
זה בשופרסל, והאמת שאולי אני משוחד (בכל זאת, אני לקוח) - זאת רשת מכובדת ויחסית נאורה. המצב במקומות האחרים עלול להיות בעייתי עוד יותר. מה אתם חושבים למשל על הציטוטים הבאים של מנהלי רשת ויקטורי (מתוך סקירת המנהלים שצורפה לדוחות הכספיים של הרבעון השלישי): "ביום 1 בינואר 2017 עלה שכר המינימום במשק בשיעור של כ-3.6%, לאחר העליות בשנים 2015 ו-2016. עליית שכר המינימום הגדילה באופן ניכר את עלויות השכר בחברה, מאחר שחלק גדול מעובדיה משתכרים שכר מינימום.
"החל מחודש ינואר 2017 החלה החברה להטמיע מערכת נוכחות ושכר חדשה הנותנת להנהלה שליטה על ניהול שעות העבודה והתקנים בסניפים. מערכות הנוכחות והשכר החדשות מאפשרות פיקוח הדוק יותר על שעות העבודה ועמידה בתקנים בסניפים, והחל מהרבעון השני השנה הביאו לירידה בעלויות השכר בחברה".
כן, שוב המכונות האלה, והפעם שעוני נוכחות שמצליחים לשלוט בעובדים, לפקח עליהם, אולי להסדיר את ענייני השעות וההפסקות - אין כבר כמה הפסקות סיגריה, נקווה שעדיין יש הפסקה ללכת לשירותים. השעונים האלה כל- כך חכמים שהם הצליחו לגרום לכך... ששכר העבודה יירד. כן, אמנם העלו את שכר המינימום, אבל בסך הכול שכר העבודה בויקטורי (החל מהרבעון השני) ירד. זה אבסורד, וגם ממש לא טוב לעובדים.
ואיך זה בכלל קורה שהשכר הכולל יורד בשעה ששכר המינימום עולה? המסקנה המתבקשת היא - ניצול משמעותי יותר של העובד. המילה "ניצול" אולי לא במקום; עובדים שכירים מתבטלים ומבזבזים חלק מיום העבודה שלהם - זה כמובן תלוי במקום העבודה, בסוג העבודה ובגורמים אחרים, אבל אין דבר כזה לעבוד ב-100% תפוקה. אין גם 90%, ולרוב גם לא 80%.
תסתכלו סביבכם ועל עצמכם, ותבחנו אם את מה שעשיתם בעבודה אתמול הייתם יכולים לסיים ב-5 שעות (ואפילו פחות). רובכם יענו בכנות שכן.
אז בויקטורי, ובצדק מבחינתם, אמרו לעצמם אולי "ככה? מעלים את שכר המינימום, והרווח שלנו יישחק משמעותית? לא מסכימים. אנחנו נצטרך לייעל את המערכת. העובדים יצטרכו לעבוד יותר טוב, יותר יעיל".
המצב הזה גורם לעובדים לעבוד טוב יותר, ובעקיפין הוא עלול לגרום לפיטורי עובדים - הרי כמות קטנה יותר של עובדים יעילים יכולה לעשות עבודה של כמות גדולה יותר של עובדים לא יעילים. בויקטורי לא מדברים על פיטורים, אבל נראה שזה מוחבא בין השורות (לא בכל הרשת, שבה כמות העובדים גדלה בהתאם לרכישות של סניפים, אלא כנראה בסניפים ספציפיים).
וכך בשורה התחתונה סביר שיש עובדים שפוטרו, ומי שנשארו עובדים יעיל יותר. מעניין מה חושב על זה אותו עובד שבקושי היה לו זמן לצאת לכמה הפסקות סיגריה, ושהבוס שלו כל הזמן מציץ לבדוק מה הוא עושה, וששעון הנוכחות מביט עליו מהצד (ואולי יש גם מצלמה מלמעלה) - אולי הוא פשוט מתגעגע לימים הטובים של פעם, למרות השכר הנמוך יותר.
אז בפעם הבאה שמעלים את שכר המינימום, חשוב לזכור - זה מעלה את הרייטינג של הפוליטיקאים, אבל זה לא מבטיח לילדים שלכם ארוחות חמות.
■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.
הנהלת אל-על בתגובה לטור הקודם: "פשוט לא נכון"
בהמשך לטור מהשבוע שעבר (30.11.2017), הנה תגובת אל-על. עם זאת, יצוין כי הכתב עומד מאחורי כל הטענות שהציג בטורו, וגם תגובה זו שלהלן לא שינתה זאת.
הכתבה שפירסם רו"ח אבישי עובדיה רצופה לדעתנו בטענות שגויות ובהנחות עבודה לא נכונות. חברת אל-על נהנית בשנים האחרונות מצמיחה על רקע שוק תחרותי ושינויים מהירים בתחום התעופה והתיירות, בין היתר בזכות אסטרטגיה עסקית ברורה ועקבית.
עובדיה טוען כי מדובר ב"חברה בלי מטרה ואג'נדה ברורה". ההפך הוא הנכון: אל-על פועלת בשנים האחרונות על-פי יעדים אסטרטגיים סדורים בתחומי הליבה ובתחומים שאינם בליבת העסקים, שהמנכ"ל דוד מימון יזם עם כניסתו לתפקיד במארס 2014. במסגרת התוכנית, בין היתר, התקשרה אל-על בעסקת מטוסים הגדולה ביותר בתולדותיה, שחלק מהם כבר נכנסו לשירות, השיקה את כרטיס האשראי פלייקארד, שנחשב לאחד המצליחים בשוק, עם כ-250,000 מחזיקים ומחזור של יותר מ-21 מיליארד שקל, והרחיבה את שיתופי הפעולה ליצירת מוצרים ושירותים המוצעים לחברי המועדון, כגון ביטוח והזמנת מלונות.
"מאז שהחברה הונפקה היא לא יצרה ערך לבעלי מניותיה, רק לעובדים". בדיקה פשוטה מצד עובדיה הייתה מגלה שבשנים 2015-2017, לראשונה זה תקופה ארוכה, חילקה החברה דיבידנד בסכום מצטבר של 68 מיליון דולר, שממנו נהנו כל בעלי המניות. הייתה זו כנראה גם אחת הסיבות לזינוק במניה בשנים אלה.
עובדיה ממשיך להמציא הנחות עבודה לא מבוססות: "חברה משוסעת ושבטית בלי בעל בית" - לחברת אל-על הנהלה בעלת ניסיון רב, היא מפוקחת ע"י דירקטוריון אקטיבי שיש לו ועדות פעילות בתחומים שונים, ואשר מתכנס בתדירות גבוהה. לחברה גרעין שליטה שמורכב ממשקיעים מרכזיים, שלהם מחויבות ארוכת-שנים לחברה.
עובדיה טוען שמדובר ב"רווח אקראי" - מילא אם החברה הייתה מפסידה, אבל איך אפשר לטעון שחברה המתמודדת עם תנאי שוק קשים בעקבות פתיחת השמיים לתחרות, ושגדלה בשיעורים יוצאי דופן בעולם התעופה, מרוויחה באופן אקראי? זו טענה מגוחכת. החברה דיווחה על רווח מאז 2013 ועד היום, פרט לשנת 2014 שבה פרצה מלחמת צוק איתן בתקופת השיא של פעילות החברה.
"חברה שלא יודעת להרוויח את ירידת מחירי הנפט" - מחירי הנפט שירדו השפיעו באופן דרמטי על ירידת מחירי הכרטיסים בישראל ובעולם כולו. לכן אי-אפשר לצפות שכל ירידה בהוצאות תתבטא ברווח, מה גם שמדיניות הגידור של הדלק, שאותה נוקטת החברה, קיזזה חלק מירידת המחיר של הנפט.
עובדיה הזכיר "בורות היסטוריים ומחויבויות עבר" - אמירה סתמית ולא מבוססת. מהם הבורות? מדוע עובדיה אינו מפרטם ומסתפק באמירה סתמית שאינה משרתת את קוראיו?
התרסקות חברות תעופה - שתי החברות האחרונות שהתרסקו הן דווקא אלה שסיפקו טיסות זולות במיוחד: מונארך ואייר ברלין. חברת אל-על גאה בכך שהיא נוקטת מדיניות עסקית אחראית שמאפשרת לה להרוויח ולהתקיים לאורך שנים ארוכות, לצד שמירה על מחירים תחרותיים.
"לחברה מאזן של 1.9 מיליארד דולר" - מתוך מאזן אל-על, כ-300 מיליון דולר הם יתרות מזומנים ופיקדונות שבוודאי אינם בסיכון.
עובדיה מתאר את הפער בין ערך הספרים לשווי שוק כ"פצצה מתקתקת". מדובר בטענה מופרכת. היות שזהו לא מלאי למכירה, אלא רכוש שהחברה משתמשת בו לשם ייצור הכנסות, חשיבות מחיר השוק נמוכה. החברה לא מתכוונת למכור את הנכסים, ולכן כל עוד המטוסים משמשים את החברה, והיא לא מחזיקה אותם למכירה, הפער לא רלוונטי.
"שווי שימוש הוא לא אמת צרופה, הוא תחזית שיכולה להתערער" - החברה פועלת על-פי כללי החשבונאות. הערכות שווי תמיד כרוכות בהנחות ובהערכות, אולם העודף של שווי השימוש על הערך בספרים הוא משמעותי. הלאה, בפסקה אחרת כותב עובדיה ש"הנהלת החברה תחליט להחליף את המטוסים ולחדש אותם על מנת להקטין את הפער".
החברה מקבלת החלטות להחלפת ציים על בסיס שיקולים מגוונים: תפעוליים, שירותיים, ראייה הוליסטית של הרכב הצי, תחרות, מגמות עולמיות. שיקולים חשבונאיים הם בוודאי לא הסיבה המובילה לשינוי כל-כך משמעותי בחייה של חברת תעופה. להגיד שהחברה תיכנס להרפתקה כל-כך משמעותית רק על-מנת לרשום הוצאה בספרים היא טענה מופרכת ולא מקצועית.
ועוד התייחסויות לאמירות מופרכות: "תוכנית התייעלות אמנם נזרקת פה ושם לאוויר, אבל בפועל המנהלים נובחים והשיירה עוברת". ובכן, החברה יישמה כמה תוכניות התייעלות משמעותיות בשנים האחרונות, וחתמה על הסכמי עבודה חדשים שיביאו לחיסכון תפעולי.
לסיכום, מדובר לדעתנו במאמר רשלני, לא מקצועי וללא הבנה בתחום התעופה, ולו היה הכותב טורח לבקש התייחסות מקצועית של החברה, היה עשוי להוציא מתחת ידיו מאמר מדויק יותר.