גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הזמן לחוקק את החוק למניעת התעמרות בעבודה | פרשנות

"חוק ההמלצות" יכול לחכות: דווקא את אחת מהצעות החוק הכי חשובות, נתניהו וחבריו בקואליציה מעכבים כבר שנים ■ גם מה שקורה בטבע, למשל, עשוי להיכלל במסגרת זו

הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה לקדם את "חוק ההמלצות" בניסיון להסתיר המלצה עתידית אופציונלית של המשטרה להעמיד אותו לדין? נתניהו דוחף מאחורי הקלעים לאימוץ בישראל של "החוק הצרפתי" האוסר על פתיחת חקירה נגד מנהיג המדינה המכהן? עם כל הכבוד לניסיונות האנטי-דמוקרטיים הללו של נתניהו, את אחת מהצעות החוק שהכי חשוב שיחוקקו וייכנסו לתוקף, נתניהו וחבריו בקואליציה דווקא מעדיפים לעכב כבר כמה שנים. מדובר בחוק למניעת התעמרות בעבודה. חוק שמתיימר לחולל מהפכה תפיסתית וחברתית של ממש.

"התעמרות בעבודה", כהגדרתה הכללית בהצעת החוק, היא "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה". החוק מונה סוגים של התנהגויות שייחשבו להתעמרות אסורה, בהן התייחסות מבזה, משפילה או מזיקה כלפי אדם, שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות, הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר, הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים ועוד.

התעמרות בעבודה על שלל גווניה היא תופעה נפוצה ורבת-פנים, שרבים חוו על בשרם בשלב זה או אחר של הקריירה, והיא יכולה, איך לומר בפשטות - לאמלל את האדם, לפגוע בדימוי העצמי שלו ובאיכות חייו, ביכולת שלו להשתכר, ועוד.

מחקר שיזם והוגש למשרד הכלכלה לפני כמה שנים, מצא שכל עובד שני בישראל סבל או סובל מהתעמרות או מהתנכלויות בעבודה. אצל מחציתם חלה בעקבות זאת ירידה במוטיבציה, ואצל 11% מהם הובילה ההתעמרות לחוסר תפקוד מוחלט.

דוגמאות טריות ואקטואליות להתעמרות בעבודה לא חסרות. למשל, טענות כאלה עלו לאחרונה בתביעת עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר, שירה רבן, שטוענת כי אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, התעמרה בה והתייחס אליה כאל "שפחה", או "אמה". נתניהו מכחישה את הטענות.

הפיצוי: עד 120 אלף שקל ללא הוכחת נזק

גם מה שקורה בחברת טבע עשוי להיחשב להתעמרות בעבודה. כאשר חרב הפיטורים מונפת מעל ראשם של עובדים רבים במשך תקופה ארוכה של חוסר ודאות, או פעם אחר פעם, הדבר עלול להביא ליצירת סביבת עבודה עוינת. כשמקשיבים לעובדים החוששים מפיטורים, מבינים את המחיר הנפשי הכבד מנשוא: "התחושה מאוד קשה. אין לי חשק לעשות כלום, לא פה ולא בבית. פה התחתנתי, פה גידלתי את הילדים שלי", אמרה אתמול (ה'), עפרה יפרח שעובדת במפעל טבע בקריית שמונה כבר 29 שנה, לכתבת הפוליטית של "גלובס", טל שניידר.

כדאי לציין גם, כי ההפסד הכלכלי שנגרם למשק בגין התופעות של התעמרות בעבודה, מגיע לפי ההערכות ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה.

באופן טבעי, במקרים רבים, עובדים הסובלים מהתעמרות בעבודה, בעיקר כאשר ההתעמרות היא מצד ממונה עליהם (שכן התעמרות יכולה לקרות גם בין עובדים באותה "רמה"), מהססים לעמוד על זכויותיהם או למצות את הדין עם המתעמר מחשש כי יבולע להם. גם אין מודעות מספקת - ולא שיח ציבורי - בקרב הציבור באשר לתופעת ההתעמרות בעבודה, השלכותיה, ונזקיה.

כדי להילחם בתופעת ההתעמרות בעבודה, גובשה בשנים האחרונות הצעת החוק החשובה על-ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי, בסיוע פרופ' אורית קמיר, שניסחה גם את החוק למניעת הטרדה מינית, ומשרד עורכות הדין ארנה לין. עוד קודם לכן הוגשה גם הצעת חוק בנושא על-ידי זהבה גלאון (יו"רית מרצ).

נוסף על ההגדרות של "מהי התעמרות בעבודה" שאותן הזכרנו לעיל, החוק המוצע, שעבר בקריאה טרומית בכנסת לפני שנתיים וחצי - אך תקוע מאז - אוסר על מעסיק, מנהל, עמית לעבודה וכל אדם אחר להתעמר בזולתו במסגרת העבודה. החוק גם קובע פיצוי של עד 120 אלף שקל ללא הוכחת נזק למי שהתעמרו בו.

בדומה למה שקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, גם החוק למניעת התעמרות בעבודה מחייב את המעסיקים לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע את התופעות שהחוק רוצה למגר. כך, לפי ההצעה, מקום עבודה המעסיק יותר מ-25 עובדים יחויב בין היתר לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי החוק, בדומה לתקנון למניעת הטרדה מינית. כמו כן, נקבע כי לבתי הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתביעות האזרחיות מכוח חוק זה.

פוטנציאל למהפכה תפיסתית של כל עובד ומנהל

כדי להבין את הפוטנציאל הגדול הגלום בחקיקת החוק למניעת התעמרות בעבודה, ואת השינוי החינוכי-הסברתי-מניעתי שביכולתו לחולל, ניקח לדוגמה את המהפכה העצומה שחולל כאן החוק למניעת הטרדה מינית, שחוקק לפני כמעט שני עשורים. כפי שהיטיבה לבטא לאחרונה פרופ' אורית קמיר, ה"אימא הרוחנית" של שני החוקים.

קמיר סיפרה שבשנתיים שלאחר חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית היא הרצתה בפני מאות גברים ונשים על תוכנו, מטרותיו וחשיבותו. היא העידה, ש"כבר במהלך השנתיים הללו, ועוד יותר מכך בהרצאות שהעברתי בשנים שבאו אחריהן", ראתה את השינוי ממש מול עיניה.

"בהרצאות הראשונות, הנשים בקהל ישבו דמומות ולא העזו להוציא הגה מפיהן. היה נדמה כאילו ירדתי מכוכב לכת זר ומוזר, שעליו אולי יש הטרדה מינית, אבל שהתכנים שאני מדברת עליהם לא רלבנטיים כלל לחברה הישראלית. יתרה מכך, היו גברים בקהל שהגיבו בלהט, תוך האשמות קשות, ש'החוק מיותר', ש'הוא פוגע ברומנטיקה במקום העבודה', שהוא רק 'פרי דמיונן של נשים מתוסבכות שעושות הר מעכבר".

קמיר הוסיפה וסיפרה, שלא חלף זמן רב, והדינמיקה השתנתה מן היסוד. "נשים מהקהל החלו לדבר- לספר חוויה אישית שלהן או של חברה, להגיד כמה הן שמחות שסוף כל סוף יש שם למה שחוו, ולחלוק את הקשיים הנמשכים בהתמודדות עם הטרדה מינית למרות הוראות החוק.

"הגברים, לעומתן, השתתקו, והבעות הפנים שלהם נדמו לאלו של ילדים ששינו להם את כללי המשחק באמצע המשחק, והם מתקשים להבין למה ומדוע. אף שהיה ברור שתחושותיהם, כולל כעס, בלבול וחשש, רוחשות מתחת לפני השטח, לגברים לא הייתה יותר לגיטימציה לתפוס את חלל השיחה".

לדברי קמיר, "רק בשנים האחרונות, אחרי שנשים וגברים הפנימו שהחוק הישראלי בחר צד - את הצד של המוטרדות ושל המוטרדים, מתחיל להיווצר דיאלוג יותר פורה, שבו לוקחים חלק גם נשים וגם גברים. הדיאלוג עוסק בגבולות של האסור והמותר, ובמקום של החוק ברגולציה של יחסי הכוח המגדריים שבאים לידי ביטוי באינטראקציות יומיומיות או אינטימיות".

כמו שהחוק למניעת הטרדה מינית הביא למהפכה תפיסתית של כל אחד מאיתנו את האופן שבו צריך להתייחס לזולת, ואיפשר לנשים ולגברים לעבור גם תהליך של ריפוי באמצעות דיבור בפומבי על הטרדות שחוו, כך לחוק למניעת התעמרות בעבודה יש פוטנציאל להביא למהפכה תפיסתית של כל עובד או עובדת, מנהל או מנהלת, מעסיק או מעסיקה, באשר לאופן הראוי שבו צריכים להיראות יחסי עבודה תקינים.

ובפשטות, כפי שבעבר יחס בוטה לנשים יכול היה להתקבל בסלחנות בחברה, והיום החברה מוקיעה אותו, כך בעתיד, צעקות, השפלות או התעמרות מסוג אחר של מנהלים בעובדים, שהיום מתקבלות לעיתים כדבר שהוא כמעט טבעי או אינהרנטי ליחסי עבודה, יוקעו על-ידי החברה, עובדים יתלוננו ויגישו תביעות, המעסיקים יעשו הסברה, והתופעה הבעייתית תצטמצם.

אז אם החוק למניעת התעמרות הוא כל-כך חשוב - למה הוא תקוע ולא מחוקק?

נזכיר כי לפני כשנתיים וחצי הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית בכנסת, תחת כהונתו של אריה דרעי כשר הכלכלה. דרעי אף הצהיר שצריך לקדם אותו גם ללא הצעה ממשלתית, בתוך ניסיון להשיג תמיכה כזאת, כי זה חוק חשוב מכדי שיידחה.

בנוסף, התנהלו דיונים של נציגי המעסיקים, נציגי התעשיינים, חברי כנסת, ארגוני עובדים, עורכי דין, וכולם השתכנעו בנחיצות החוק וגם גובש נוסח מוסכם שלו. אלא שאז, בימים שראש הממשלה נתניהו החזיק בתיק הכלכלה, הצעת החוק נתקעה פתאום.

חברת הכנסת מיכאלי אמרה בעבר ל"גלובס", כי לפי מה שהיא יודעת, הסיבה המרכזית לכך שהצעת החוק לא קודמה הייתה התנגדותו של נתניהו, על רקע הסכסוכים המשפטיים שבהם היו ועדיין מעורבים עובדי מעון ראש הממשלה לשעבר, מני נפתלי, גיא אליהו. נפתלי ואליהו זכו בתביעות נגד המעון, תוך שנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לשעבר, דיתה פרוז'ינין, קבעה כי אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, התייחסה אליהם באופן לא הולם, בלשון המעטה.

לפני כמה שבועות הצטרפה גם שירה רבן אל "מועדון" העובדים, שטוענים כי נפגעו מהיחס של שרה נתניהו וכי זכויותיהם קופחו בעת שעבדו במעון ראש הממשלה.

אתמול דיברתי בעניין זה שוב עם ח"כ מיכאלי. לדבריה, היא לא נואשה מקידום החוק למניעת התעמרות בעבודה אפילו בכנסת הנוכחית. "לאחרונה הצלחתי לשכנע את אלי אללוף (יו"ר ועדת הרווחה) שנקיים בקרוב ישיבה כדי לדון בקידום החוק". עם זאת, מיכאלי לא אופטימית במיוחד באשר לסיכויים לקדמו. "לממשלה היום אין קשב לשום דבר חוץ מאשר לאג'נדות הפרטיות שלה לסוגיהן".

ומה יקרה אם מיכאלי ושותפיה ייכשלו בניסיונותיהם, והכנסת לא תשלים את הליך חקיקת החוק למניעת התעמרות גם בשנים הקרובות? פרופ' קמיר מאמינה שיש בכל זאת תקווה.

במאמר שלה שהתפרסם אתמול לראשונה מציינת קמיר כמה פסקי דין שנתנו בתי הדין לעבודה, שמעידים לדבריה כי בתי הדין מזהים התעמרות ללא כל קושי, ונותנים מענה לתופעות של התעמרות בעבודה גם ללא צורך בשימוש בחוק הספציפי שתקוע. קמיר כותבת כי "מתברר, שמערכת בתי הדין לעבודה אינה זקוקה לחקיקת חוק למניעת התעמרות בעבודה, ויכולה לטפל בתופעה בכלים העומדים לרשותה".

לדברי קמיר, "מלכתחילה היה טוב אילו מילאה הכנסת את תפקידה וחוקקה את החוק, אשר גוזר, במשנה סדורה, הוראות נורמטיביות רפורמטוריות מהשקפת-עולם מוצהרת. זה תפקידו של בית-הנבחרים, וזה תפקידם של חוקים שנועדו לעגן ערכים ולשנות התנהלויות רווחות. אך בדיעבד, משהתמהמהה הכנסת וגררה את רגליה, הרימו בתי הדין האזוריים לעבודה את הנטל והוכיחו כי ביכולתם לעמוד במשימה הנחוצה".

נקווה, כי פרופ' קמיר צודקת. אני יותר סקפטי ופחות אופטימי ממנה. איני חושב ששופטי בתי הדין לעבודה בהווה ובעתיד אכן מסוגלים לחולל לבדם את המהפכה החברתית והתודעתית הדרושה בנושא ההתעמרות בעבודה, בהיעדר חוק ברור לפרש אותו.

כך למשל, כל הרכיב ההסברתי והחינוכי, חובת התקנת תקנון, מינוי ממונה מטעם המעסיק וכיוצ"ב - המצויים בהצעת החוק - לא יבואו לעולם אם נתלה את יהבנו רק על פסקי הדין של שופטי העבודה. מהפכה של ממש תתרחש רק אם החוק יחוקק, או לחלופין, אם כלל המעסיקים יאמצו את הצעת החוק באופן וולונטרי ויחילו את כלל הוראותיה במקומות העבודה.

בשולי הדברים: "גלובס" מקבל על עצמו לאמץ ולהחיל בתוך הארגון את הוראות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה. בימים הקרובים יתפרסם גילוי מלא בנושא זה.

עוד כתבות

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה ב-2%, טסלה בכ-4%

הנאסד"ק ירד ב-0.1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; טבע זינקה ב-13%, שופיפיי התרסקה ב-18%, אובר ב-6%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.6% ורשם את רצף העליות הארוך ביותר השנה, שישה ימים ● שיא של שש שנים ברכישות העצמיות של מניות ● ניו יורק טיימס: הרווח זינק ב-81%, נוספו 210 אלף מנויים ● מלחמת השבבים: הממשל האמריקאי חוסם את יצוא השבבים של אינטל וקוואלקום ● חקירה בארה"ב: האם טסלה הטעתה את המשקיעים? ● רדיט וליפט עלו לאחר שעקפו את ציפיות האנליסטים

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים

יוניון מוטורס מודיעה על "השפעה מיידית" בשיווק קורולה ו־CH-R, ומוסרת שתעביר את המלאי הקיים לחברות הליסינג כמתוכנן, אך "לא תוכל להיענות לכל הביקוש"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ההפסד הנקי של אופקו גדל וקמהדע בטוחה שתשבור שיא ב-2024

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנלייט הציגה דוחות מעורבים, אך בחברה אופטימיים לגבי התוצאות בהמשך השנה ● ההפסד של אופקו הלת' גדל בהשוואה לתקופה המקבילה, והמניה צוללת ● קמהדע מגדילה את תחזית ההכנסות ל-2024 ● מדור חדש

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב - יפו / צילום: איל יצהר

חניונים יתייקרו, אירועים יבוטלו: עיריית ת״א נקלעה לבור תקציבי ומתכננת קיצוץ ענק

החניונים העירוניים יתייקרו, סבסוד הצהרונים יצומצם ואירועי תרבות יבוטלו ● עיריית תל אביב נערכת לקיצוץ התקציבי הגדול ביותר שלה בשנים האחרונות ● הסיבות: ההתייקרויות במשק, הוצאות המלחמה ופסיקות בית המשפט בשנה שעברה באשר להיטלי השבחה ● האם רשויות אחרות ילכו בעקבותיה? ● עיריית ת"א: "הצמצום הוא בגדר נקיטת צעדי־מנע אחראיים"

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

ארה"ב מונעת יצוא שבבים לוואווי הסינית, ואינטל לא תעמוד בתחזיות האופטימיות

ארה"ב מנסה לחסום ייצוא של טכנולוגיה אמריקאית לסין כדי שהסינים לא יעתיקו את הטכנולוגיה ● אינטל צופה שהתוצאות שלה יהיו "מתחת לנקודת האמצע" של התחזית אבל מצהירה: "נציית לכל החוקים והתקנות במדינות שבהן אנו עושים עסקים" ● המניה יורדת ב-2.5%

מתחם תעש השלום / צילום: טלי בוגדנובסקי

המכרז במתחם תעש בת"א: כמה תעלה דירה באזור המבוקש?

מכירת הקרקע ל-528 דירות במתחם תעש השלום הוכיחה שיש ביקוש גבוה לקרקעות אטרקטיביות, אך המחישה עד כמה הענף רחוק משיאי עבר ● ודאי כשבצד הסיכון יש גם זיהום שטרם טופל

ד''ר נאוה מיכאלי-צברי / צילום: כדיה לוי

מונו כונסי נכסים לביתה של נכדת מייסדי שטראוס בסביון; המימוש יעוכב בחצי שנה

ביהמ"ש מינה השבוע כונסי נכסים לביתה בסביון של ד"ר נאוה מיכאל-צברי, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שנפטר באוקטובר האחרון ● המינוי יעוכב למשך חצי שנה על-מנת לאפשר למיכאל-צברי להשיג חוב של 15 מיליון שקל

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

מ-6 קומות ל-60: התוכנית של מגדל יורוקום ברמת גן עולה שלב

רמת גן המליצה להפקיד את התוכנית לבניית מגדל יורוקום של קנדה ישראל, שיכלול 60 קומות בעירוב שימושים למגורים, לתעסוקה ולמסחר ● רמת גן מאשרת תוכנית עירונית חלופית לתמ"א 38, הכוללת את כלל שטחה של העיר ● וחברת יבוא האלכוהול שתקים מגדל בן 30 קומות בנתניה ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?

אחרי שהורידה בהפתעה את הדירוג של ישראל בחודש אפריל, צפויה S&P לפרסם סקירה נוספת ביום שישי ● באוצר מתוחים, אבל מעריכים שלא חלה הרעה במצב הביטחוני שמצדיקה הפחתה נוספת ● החשב הכללי מעדיף לפי שעה להתמקד בגיוס חוב מהמוסדיים הישראלים

פרויקט פינוי בינוי / צילום: Mark Tso

מה מגיע לבני 70 ומעלה במיזמי פינוי־בינוי? הנחיות חדשות מנסות לעשות סדר

החוק המעניק לבני 70 ויותר הטבות מיוחדות במיזמי התחדשות עירונית, לא כלל התייחסות לפרויקטים שקידומם החל טרם כניסתו לתוקף ● חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית קובעת: גילו של הדייר בעת החתימה הראשונה הוא הקובע ● איך תשפיע ההנחיה על היזמים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%, טבע זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.6% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים על רקע המגעים בעסקת החטופים ● אנבידיה נסחרה בירידות, לאחר שהמיליארדר סטנלט דרוקנמילר חתך את השקעתו במניה ● אפל השיקה דגמי טאבלט חדשים ● בבלקרוק ממליצים להישאר בשוק המניות במאי

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת