מאיר שמיר / צילום: איל יצהר
יומיים לאחר הפרסום לפיו נתי סיידוף עומד לרכוש את יורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק, ונראה כי כלל אין ודאות שעסקה זו תצא אל הפועל. "מאז פרסום מתווה העסקה עם סיידוף, אנחנו מקבלים פניות מגופים שאומרים לנו להמתין ולשמוע גם את הצעותיהם שכוללות תספורת נמוכה יותר", אומר ל"גלובס" גורם בנקאי. היום (ג') נמשכו השיחות עם סיידוף בניסיון לשפר ולחדד את המתווה המוצע, ובמקביל נבחנות גם אופציות נוספות.
ל"גלובס" נודע כי אחד הגורמים עמו מתנהלות שיחות בימים אלה הוא מאיר שמיר, ותרחיש בו הוא קונה את יורוקום עדיין לא ירד מהפרק. נזכיר, כי בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי שמיר כבר הביע בעבר עניין ברכישת יורוקום תקשורת. למעשה, שמיר מציע עסקה דומה פחות או יותר במבנה של העסקה שסיידוף מציע. אלא שמכשול מרכזי לעסקה עם שמיר קשור בחוק הריכוזיות. שמיר, אם יבצע עסקה שכזו, יעשה זאת באמצעות מבטח שמיר שבשליטתו - מה שיוסיף עוד קומה לפירמידה של יורוקום. לפי חוק הריכוזיות יש לקפל שכבה בפירמידה של יורוקום, ואילו אם שמיר יקנה את השליטה בחברה יהיה צורך לבצע קיפול של שתי שכבות בפירמידה.
בנוסף, ל"גלובס" נודע כי לדיסקונט הגיעו פניות רבות של גופים מקומיים וזרים שמתעניינים בקבוצת החברות ובכוונת הבנק לבדוק את כל האלטרנטיבות שלפניו.
נזכיר, כי ליורוקום תקשורת חוב של כ-1.5 מיליארד שקל (כולל חוב של החברות-בנות והחוב של יורוקום נדל"ן). סיידוף מציע במסגרת העסקה הזרמה של 360 מיליון שקל ליורוקום תקשורת שתשמש כפירעון לחוב של הבנקים. במקביל יימחק לבנקים חוב בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל. בכך יישאר ביורוקום תקשורת חוב של 750 מיליון שקל, שאמור להיפרס ולהיפרע בתוכנית מימושים שתגובש עם הבנקים ושפרטיה עדיין לא ברורים. שאול אלוביץ' עצמו אמור להישאר עם החזקת מיעוט של10%-20%, כאשר כל הכנסה שהחזקות אלו יניבו לו ישמש כפירעון לבנקים.
לפי הערכות, חלק מהבנקים מתכוונים לעשות סוג של התמחרות ולבדוק האם ניתן לקבל הצעה טובה יותר, כאשר ההצעה של סיידוף תהווה סוג של בנצ'מרק. "סיידוף מציע תספורת של 400 מיליון שקל. זה סכום לא מבוטל. אין סיבה להסכים לכך כ"כ מהר, צריך לבדוק אופציות נוספות", אומרים בבנקים. גם בסביבת סיידוף לא מתכוונים להתחיל להיכנס לתהליך של התמחרות. "עסקת בזק לא הולכת להיות שידור חוזר של סאגת אפריקה ישראל. אם לא מאשרים את העסקה השבוע - סיידוף ימשיך הלאה", אומר מקורב לאיש העסקים.
לקדם עסקה מהירה או לנהל מכרז?
נזכיר, כי סיידוף התמודד באחרונה על רכישת השליטה באפריקה ישראל, אולם הפסיד אחרי תהליך התמחרות ארוך למוטי בן משה. מיד לאחר שאפריקה ישראל ירדה מהפרק, פנה סיידוף ליורוקום והסכים לחתום על עסקה לרכישת החברה בעלת השליטה בבזק. סיידוף גם צפוי להיענות לבקשת הבנקים ולהפקיד ביומיים הקרובים דמי רצינות של 5 מיליון דולר.
סיידוף מציע בעסקה כאמור תספורת לא מבוטלת של 400 מיליון שקל. מצד שני, האטרקטיביות בהצעתו היא בכך שהוא מוכן לבצע את העסקה באופן מיידי ולהזרים את הכסף אפילו עוד לפני שקיבל היתר שליטה בבזק. "לא כל רוכש מראה כזו נזילות ויכול להעמיד את הכסף ללא גיוס מימון וללא תנאים. זה לא דבר של מה בכך", אומר גורם המקורב למגעים לגיבוש העסקה.
השאלה המרכזית שעליה התשובות חלוקות היא האם יש לקדם עסקה מהירה למכירת יורוקום, או לנהל תהליך של מכרז והתמחרות בניסיון למזער כמה שניתן את התספורת לבנקים. ישנם גורמים הטוענים כי אם לא תגובש עסקה בתוך כשבוע יחל כדור השלג להתגלגל.
ישנן שתי סיבות לכך - הראשונה, היא בעיות פיננסיות בחלק מהחברות הפרטיות התפעוליות של קבוצת יורוקום. חברות אלה זקוקות לפי הערכות להזרמה מיידית של כ-20 מיליון שקל. סוגיה נוספת היא נושי יורוקום נדל"ן. נזכיר, כי ליורוקום תקשורת חברה-אחות, יורוקום נדל"ן, לה חוב של כ-240 מיליון שקל לקונסורציום בהובלת מזרחי טפחות. מצבה הפיננסי של יורוקום נדל"ן טוב משמעותית לעומת החברה-האחות, ואולם לנושי יורוקום נדל"ן ביטחונות בדמות מניות חלל הנמצאות ביורוקום תקשורת. כמו כן, יורוקום תקשורת ערבה לחוב של יורוקום נדל"ן.
ברגע שהבנקים ביורוקום תקשורת פנו להליך משפטי, החליטו גם נושי יורוקום נדל"ן לדרוש פירעון מיידי מחשש שיחל תהליך מכירת מניות חלל ללא שיתופם. נושי יורוקום נדל"ן מבקשים למנות את עו"ד חגי אולמן ככונס שיממש את ביטחונותיהם, בהם מניות חברת חלל. דיון בנושא נקבע בשבוע בבית המשפט.
סיידוף או כל רוכש אחר כמובן לא רוצה שימונה כונס למניות חלל, ולכן נעשים ניסיונות של הידברות עם נושי יורוקום נדל"ן שיסירו את דרישתם למנות כונס. אולם הם דורשים כמובן התחייבות לפירעון החוב שלהם במלואו בתמורה להסרת בקשת הכונס.
אלוביץ' כמקרה מבחן
בשורה התחתונה עומדים בפני הבנקים מספר ברירות: האפשרות הראשונה היא ללכת עם סיידוף שמציע עסקה מהירה וללא תנאים, אולם במחיר של תספורת משמעותית. אפשרות נוספת היא לנסות לגבש עסקה חלופית טובה יותר בתוך שבוע - אלא שאז השאלה האם גורם אחר יסכים לבצע עסקה בפרק זמן שכזה תוך הזרמה מיידית של סכום משמעותי.
אפשרות נוספת היא להעמיק את ההליך המשפטי, למנות את נציגי הבנקים כגורמים שיובילו את הליך מכירת הנכסים. במקרה כזה יורד לחץ לוחות הזמנים, אולם לא ניתן לדעת כמה יקבלו הבנקים בעבור הנכסים השונים בסוף התהליך. כמו כן, קיים איום שחלק מהחברות התפעוליות יקרסו או שנושי יורוקום נדל"ן ימכרו במהרה את מניות חלל במחיר נמוך.
וכמובן קיים השיקול הלא רשמי, אך החשוב - השיקול הציבורי. חלק מהבנקים היו שמחים לשים את סיפור אלוביץ' מאחוריהם ולרדת מהכותרות. ממילא החוב כבר הופרש, כך שלא תהיה פגיעה בתוצאותיהם בעקבות מחיקת החוב. ברקע ישנה גם ועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת בנושא ההלוואות ללווים הגדולים שאמורה לצאת לדרך בשבועות הקרובים, ומבחינת חלק מהבנקים מקרה אלוביץ' אמור להוות מקרה מבחן שמראה לכנסת שהם שינו את דרכם והפגינו קו נוקשה עם לווים שלא עומדים בפירעון החוב.
אז שיקולים רבים יש, אינטרסים שונים לבנקים השונים גם יש, ופתרון מושלם בוודאי אין. מה שבטוח הוא שבשבוע הקרוב ייעשו מגעים קדחתניים בניסיון לגבש עסקה שתהיה מקובלת על כולם. לא ברור האם זה ייצא לפועל, או שתיק החובות של יורוקום תקשורת יחזור לבית המשפט.
אתמול כאמור התקיים דיון ראשון בבקשת הבנקים למנות את נציגיהם ביורוקום תקשורת. הדיון נערך כשברקע ההסכמות בין יורוקום לסיידוף על עסקה. בסוף הדיון הוחלט כי עורכי הדין של הבנקים עו"ד פיני רובין המייצג את בנק הפועלים, עו"ד אמנון לורך המייצג את דיסקונט, ועו"ד אורי גאון המייצג את הבנק הבינלאומי ימונו בשלב זה כמשקיפים בלבד בחברה ויהיו חשופים לקבלת כל מסמכי החברה. מינויים ייכנס לתוקף מחר בצהריים.
בשוק ההון מציינים כי אין לכך בפועל משמעות דרמטית, שכן כבר היום עורכי הדין של הבנקים מעורבים ונמצאים בשיחות שוטפות עם החברה. יחד עם זאת, לפי הערכות אם לא תגובש בזמן הקרוב עסקה ביורוקום, סביר שמעורבותם בחברה תגבר.