כרית ביטחון / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
היכן נמצא הכסף שנועד להבטיח לציבור הישראלי את הקיום לאחר פרישתו לגמלאות? לקראת השנה החדשה, בדק "גלובס" את הרכב תיקי ההשקעה הגדולים ביותר במשק, כפי שהם מנוהלים על ידי שלל גופי ניהול החיסכון לטווח ארוך בישראל.
הנתונים לגבי הנכסים שגופים אלה, הנקראים גם הגופים המוסדיים, מחזיקים עבור הציבור הרחב, מפורסמים באתר רשות שוק ההון, ומהם עולה כי נכון לסוף נובמבר 2017 נוהל באמצעות קרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים, סכום עתק של כ-1.64 טריליון שקל. הסכום האדיר הזה אמור להוות את "כרית הביטחון" המשמעותית והזמינה ביותר של הישראלי להכנסה חודשית, אם וכאשר הוא יאבד את יכולתו לקבל הכנסה שוטפת מעבודה.
אגב, בעולם הפנסיוני "החדש", זה שמנוהל רק בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, בקופות הגמל לתגמולים ובביטוחי המנהלים, מנוהלים כספים בהיקף של כ-811 מיליארד שקל.
אז מהם המספרים העיקריים של התיק הפנסיוני של הציבור בישראל?
124 מיליארד שקל, זהו היקף הכספים שמוחזקים במזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות על ידי כלל קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, וביטוחי המנהלים המנוהלים בשוקי ההון - הפוליסות המשתתפות ברווחים. הסכום האדיר הזה מהווה כ-7.6% מהתיק הפנסיוני הכולל.
מדובר בכספים שאמורים מצד אחד לספק את צורכי התשלומים של הגופים האלה (למקבלי קצבאות או ללקוחות שעוברים מגוף אחד לאחר), ומצד שני גם ממתינים להשקעה טובה, אם וככל שזו תקרה.
סכום זה, שמהווה שיעור גבוה מאוד מהתיק הכולל, הוא עדות לחששות הגדולים של המוסדיים ממצב שוקי ההון. מדוע? מזומן ופיקדונות הם אפיקים ללא תשואה של ממש, כך שבעצם החזקתם הגופים מוותרים על תשואה פוטנציאלית. את זה הם עושים יותר, כשהם חוששים שאולי שמירה על ערך הכסף היא היעד, ולא הגדלת התשואה.
63% זה השיעור הגבוה של אפיקי החוב - הממשלתיים והקונצרניים, הסחירים והלא-סחירים - מתוך סך התיק הפנסיוני של הציבור. במונחים כספיים זה יוצא מעל לטריליון שקל. אגב, בעולם הפנסיוני החדש, שנהנה הרבה פחות מאג"ח מיועדות (וגם לא כולל את הסיוע הממשלתי המיוחד לקרנות הוותיקות), מדובר בשיעור נמוך משמעותית (אבל גבוה עדיין) של 53%. כספים אלה כוללים את האג"ח הממשלתיות, כולל האג"ח המיועדות, שקיימות בעיקר בשוקי הפנסיה, את האג"ח הממשלתיות הסחירות, וגם את האג"ח הקונצרניות וההלוואות לשלל גורמים (בעיקר הלוואות פרטיות לעסקים וחברות).
היבט מעניין בסוגיה זו הוא החשיפה לאג"ח קונצרניות בחו"ל: יותר מ-75 מיליארד שקל, שמהווים כ-4.6% מהתיק הפנסיוני הכולל, מושקעים באג"ח קונצרניות בחו"ל ישירות ובאמצעות קרנות נאמנות. עוד נציין כי המוסדיים משקיעים בשוקי האג"ח כ-47 מיליארד שקל באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל אג"חיות.
331 מיליארד שקל, זהו היקף תיק המניות שהגופים המוסדיים מחזיקים כיום. מדובר בתיק שמהווה כ-20% מהתיק הכולל. בשוק הפנסיוני החדש, שכולל את קרנות הפנסיה המקיפות החדשות, את קופות הגמל לתגמולים ואת ביטוחי המנהלים מתיק הפוליסות המשתתפות ברווחים ומסלולי ההשקעה, שיעור המניות גבוה אף יותר ומהווה כ-26% מהתיק. את שיעור המניות (האמור בחנו באמצעות שילוב ההחזקה הישירה של הגופים המוסדיים במניות בארץ ובחו"ל, כולל החזקות במניות באמצעות תעודות סל, קרנות נאמנות וקרנות גידור.
184 מיליארד שקל, זהו היקף תיק המניות בחו"ל והמניות של חברות זרות שהציבור מחזיק באמצעות הגופים המוסדיים. מדובר ביותר ממחצית מתיק המניות (56% מתיק המניות, ליתר דיוק), כשהאמצעי המוביל לביצוע השקעה זו הוא תעודות סל עוקבות מדדי מניות בחו"ל - דרכן משקיעים המוסדיים כ-84 מיליארד שקל.
בשקלול של כמעט 18.5 מיליארד שקל שמושקעים במניות בחו"ל באמצעות קרנות נאמנות, ועוד כמעט 6 מיליארד שקל בקרנות גידור בחו"ל, יוצא שרוב המניות בחו"ל מנוהלות על ידי גופים חיצוניים למוסדיים - מהלך טבעי, בהתחשב בכך שמדובר בגופים ישראליים עם מערכי ניהול מקומיים.
31 מיליארד שקל, זהו היקף ההשקעה הישירה של הגופים המוסדיים בנדל"ן להשקעה (לא כולל נדל"ן לשימוש עצמי), וזאת באמצעות החזקה ישירה בנכסי מקרקעין מניבים והשקעה בקרנות השקעה בנדל"ן בישראל ובחו"ל. מדובר ב-1.9% מהתיק הכולל, ובהסתכלות על התיק המצרפי של העולם הפנסיוני "החדש", כבר מדובר בשיעור של 2.5%. עם זאת, החשיפה של החיסכון הפנסיוני הישראלי לנדל"ן, בארץ ובחו"ל, גבוהה הרבה יותר.
מדוע? ראשית, המוסדיים משקיעים בנדל"ן בחו"ל גם דרך מניות של חברות לא-סחירות, שמחזיקות בנכסים. או אז ההשקעה הזו נצבעת אחרת, כהשקעה במניות. נוסף על כך, למוסדיים השקעות עתק בניירות ערך של חברות נדל"ן דרך שוקי החוב והאקוויטי. לכן, סביר להניח שהיקף סקטור הנדל"ן, בישראל ובעולם, מהתיק המוסדי של הציבור, גדול פי כמה ממה שציינו, ועומד על שיעור דו-ספרתי.
52 מיליארד שקל, זהו היקף הכספים שהמוסדיים מוציאים לניהול מתמחה של קרנות השקעה פרטיות. מדובר בקרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, קרנות נדל"ן ואחרות. אלה הן קרנות מתמחות, שנותנות שירותים לרוב עבור דמי ניהול גבוהים.
מדובר ברכיב גדל והולך בתיק ההשקעות האלטרנטיביות, שהמוסדיים מקצים להן יותר ויותר כסף. זאת, הן בגלל היצע הכסף האדיר, שהמוסדיים מקבלים לניהולם, והצורך למצוא לו אפיקי השקעה ראויים, והן בשל רצון למצוא מקורות תשואה, שאינם קשורים מיידית ולחלוטין במה שקורה בשוקי ההון.
4 זה מספר קרנות ההייטק שאמורות לצאת לדרך בקרוב, עם הגנה ותמיכה מצד המדינה, במטרה להביא כספי חיסכון פנסיוני, וגם כספי ציבור "רגילים", להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות. כיום יש חמש קבוצות שמתחרות על ארבעה מקומות, במה שיהיה השיא של קמפיין שהובילו גורמים בתעשיית ההייטק המקומית והממשלה. בין השאר, הקרנות האלה יצאו לדרך בגלל המעורבות הנמוכה מדי, לטענת גורמים אלה, של המוסדיים בעולמות ההון סיכון המקומיים.
ובכן, מהו שיעור ההשקעה בקרנות גידור מהתיק הפנסיוני של הציבור, ומהו היקפו השקלי? הבדיקה שלנו מצאה כי ההשקעה בקרנות הון סיכון היוותה בסוף נובמבר כ-0.2% מהתיק הכולל, והיא עמדה על סך כ-3.3 מיליארד שקל.
