14 שנים לאחר השריפה בבניין "בית מרכזים" בתל-אביב, בית המשפט העליון קבע כיצד יחולקו הזכויות בן הבעלים. מדובר בבניין המפורסם בדרך קיבוץ גלויות בדרום תל-אביב, שבשנת 2003 נהרס בשריפה. הבניין נמצא בבעלות חברות עופר השקעות (83%) ולמעלה מ-90 בעלים פרטיים (17%).
בית המשפט קיבל את עמדת בעלי המיעוט ודחה את עמדת עופר השקעות. הסוגיה היא תקדימית, ויש לה השלכות רוחביות על דיני בתים משותפים בישראל. עניין דומה עלה גם במקרה בניין "אולמי ורסאי" , שם לאחר קריסת התקרה הבניין כולו נהרס, וסוגיית חלוקת השווי בין הבעלים מתנהלת אף במקרה זה בבית המשפט.
מאחר שמרבית השטח שבו מחזיקה עופר השקעות היה שטח מרתף וגג, הרי שהפסיקה עשויה להפחית את התמורה שלה במיליוני שקלים.
בשנת 2009 הגישה עופר השקעות, שהחזיקה במרבית השטחים בבניין שנהרס, תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, ובה דרשה את פירוק השיתוף במגרש, לפי השטח שבו החזיק כל אחד מהבעלים לפני השריפה. בית המשפט קיבל את הבקשה ופסק כי חלוקת הזכויות תהיה לפי מדד שטח הרצפות.
אלא שחלק מהבעלים הפרטיים טענו כי תוצאה זו קיפחה אותם. זאת, מאחר שבבית מרכזים היו כמה סוגי יחידות שונות זו מזו בסוגן ושוויין, כגון: חנויות לחזית הרחוב, שטחי מרתפים, אולמות פנימיים, וגם שטח פתוח בגג.
באמצעות עו"ד חגי הופן, המייצג קבוצה מבין בעלי בית מרכזים, ועו"ד צילי עקיבא-רפפורט ממשרד שרקון, בן עמי, אשר & נאמן קינן ושות', המייצגת את חברת אביזר סנטר תעשיות, ערערו חלק מהבעלים הפרטיים לבית המשפט העליון, שהפך כאמור את פסק הדין של המחוזי, וקבע כי החלוקה תהיה לפי מדד השווי, וזאת לאור פרשנות תכליתית, עקרונות צדק, הגינות ותום-לב.
השופטים דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן וענת ברון קיבלו את עמדת המערערים שלפיה הזכויות יחולקו בין הבעלים לפי מדד שווי היחידות השונות שהיו בבניין לפני שנהרס, המתבסס על מאפייניהן כפי שאלה באים לידי ביטוי בצו הרישום, בתשריט ובתקנון הבית המשותף - ולא רק לפי שטחי הרצפה של היחידות.
מדובר בתקדים משפטי, שכן לפי החוק, לאחר שנהרס בית משותף ונמחק ממרשם המקרקעין, יירשמו חלקי בעלי היחידות שהיו בבית המשותף לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף. מעתה ואילך, מי שטרם הריסת בית משותף היה בעלים של חנות - יימדד חלקו במגרש לפי שווי יחסי של חנות, ומי שהיה בעלים של שטח במרתף - לפי שטח במרתף.