גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרטלים דורסניים או התאגדויות חוקיות? | פרשנות

מבול של התארגנויות לאחרונה בין מתחרים, מעלה את האפשרות שהרסן של רשות ההגבלים נחלש

מוניות / צילום: תמר מצפי
מוניות / צילום: תמר מצפי

קופות החולים מתארגנות ומקימות לעצמן איגוד שידאג לאינטרסים שלהן. רשתות הקולנוע התארגנו וביחד מאיימות שאם הממשלה והכנסת יכפו עליהן הפחתת עמלות על הזמנת כרטיסים באינטרנט - הן יעלו מחירים. עמדתם המשותפת: הפחתה של שקל אחד שווה להעלאה של 2 שקלים במחיר הכרטיסים. ענף האופנה המקומי, שסובל מתחרות מאתרי הקניות, מתארגן לנצל יחדיו את "נטו הוזלות" של משה כחלון, ומודיע: נוריד מחירים - רק אם תפחיתו לנו מע"מ.

אנשי הקניונים, הרשתות החנויות והסוחרים מתארגנים נגד אמזון המתקרבת וביחד דורשים שהממשלה תיטיב עימם כדי לעצור ולהחליש את התחרות הצפויה. ארגוני היבואנים מתנגדים להיטלי יבוא. היצרנים המקומיים, המאורגנים בהתאחדות התעשיינים, דווקא מתנגדים לביטול ההיטלים הקיימים. ארגון בעלי המוניות הצליח לעצור את כניסת אובר לישראל. סוכני תיירות התארגנו יחדיו להגביל אפשרות עובדיהם לעבור ממקום עבודה אחד לשני.

לאיגוד חברות הביטוח, שמאגד את כל חברות הביטוח בישראל, יש כל פעם חשבון אחר, מאורגן היטב, מול המפקחת, כולל גיוס כללי של ח"כים ולחצנים למיניהם. בלשכת סוכני הביטוח פועלים עכשיו במרץ רב נגד הממונה על שוק ההון שאומרת ומוכיחה שהם דרשו ולקחו עמלות ש לא הגיעו להם. היא גם דורשת שיעבירו לחברות הביטוח את נתוני הקשר עם מבוטחים שהחברות מבטחות. אבל הסוכנים מתעקשים שמספר הטלפון של הלקוח הוא רכושו הבלעדי של הסוכן ואסור שייווצר קשר אחר.

יצרני המזון התאגדו ופעלו מול חברי הכנסת בוועדת הבריאות למניעה, סחיבה, דחייה, הקלה בסימון מזונות בעייתיים, אפילו ייבאו את השגריר האיטלקי שדיבר בעד היצרנים האיטלקים, אבל בעצם הופעל למיצוי האינטרסים של המקומיים. באיגוד הבנקים, מהארגונים המיומנים והמתוחכמים לפעול ביחד ולהציג לחוד, אף-פעם לא מדברים ישירות נגד רפורמות להגברת התחרות בבנקאות - אבל כן כותבים, למשל עכשיו, למי שרוצה לקרוא: "אז מה היה לנו? מדינה צפופה עם מערכת בנקאית שמציעה יותר מכשירים מרוב מדינות העולם פר-תושב; מחירים זולים ומפוקחים של השירותים שלהם; יותר ויותר חלופות קמעונאיות ודיגיטליות שמתחרות בהם ...".

כך הלאה והלאה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגשם התארגנויות-התכנסויות תחת הכינוי: איגוד, ארגון, לשכה, סוכנות ועוד כהנה וכהנה, של בעלי עניין מקצועי משותף שלכולם מאפיין בולט: התארגנות לפעולה משותפת בין חברות, גופים ובעלי עסקים שאמורים להיות מתחרים - בגיבוי חוקי, שנובע מגילוי דעת שניתן לפני 8 שנים, בפברואר 2000, בחתימת הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דוד תדמור.

הכוונה המקורית הייתה סבירה, אפילו דמוקרטית: הרשות מכירה בכך שמתחרים יכולים לשתף פעולה אם הם פועלים מול רגולציה, כלומר, מול המשרדים, הממשלה והכנסת. אלא שהרבה יותר מדי מהר החלה הדמוקרטיה הזו להיות מנוצלת גם למטרות זרות. האם לא הגיע הזמן לשנות, לבטל, לנסח מחדש את גילוי הדעת הזה? נראה שכן.

אמנם מדי פעם פועלת רשות ההגבלים, גם בתקופה הנוכחית של מיכל הלפרין, להציג סוג של סדר, השגחה ופיקוח על ניצול הזדמנויות, שיתוף האינטרסים "החוקי" הזה. רק שזה קורה בעיקר כאשר הפגיעה בתחרות כבר בולטת במיוחד, חריפה במיוחד, וגם זה לעתים די נדירות. מכאן יוצא שאפשר והממונה הציע פרוסת עוגה, אבל המתארגנים האנטי-תחרותיים מנסים לבלוס עוגה שלמה.

הגדרה רשמית: "איגוד או אגודה היא התארגנות של בעלי עניין משותף לרווחתם ולהישגים כלכליים". אף מילה על התארגנות שעלולה להתבטא בתוצאות שיש בהן הגבלת תחרות או מניעתה - אבל זה תמיד נמצא ברקע. במציאות, כפי שהסתבר שוב ושוב באירועים אנטי-ציבוריים, אנטי-תחרותיים, שקרו במהלך השנים, ההתארגנות למטרות העניין המשותף מול הרגולטור, כלומר מוסדות השלטון, היא הזדמנות נוחה וזמינה לפגישה מוסדרת, בלא צורך להתחבא במקומות נסתרים, להתארגנות שעלולה להוות הסדר כובל בפועל, לכאורה.

במילים אחרות: בעלי אינטרסים משותפים, שבחיי היומיום אמורים להתחרות ביניהם - מתכנסים בחסות הוראת הממונה וקובעים ביניהם מה שקובעים. זה יכול להיות כמובן סוג של מינגלינג חביב, שיתוף חוויות יומיומית, מה שפעם היו מכנים "מסיבת קוקטייל" למגזר. אבל זה גם יכול להיות התארגנות על חשבון הציבור - המשך היסטוריה מקומית ריכוזית, מעמדית, שמשתדלת מאוד להמשיך לשמר את עוצמתם של מוקדי כוח אלה ואחרים. גדולים וחזקים.

גילוי דעת 1/00 כותב כך: מזמן לזמן מופנית אל רשות ההגבלים העסקיים שאלה האם פעולה משותפת של מתחרים שנועדה לגרום לנקיטת פעולה כלשהי בידי רשות שלטונית או להביא להימנעות מנקיטתה מהווה "הסדר כובל" כמשמעו בחוק ההגבלים העסקיים. "עמדת הממונה על הגבלים עסקיים היא כי כאשר מתקיימים כל התנאים המפורטים בגילוי דעת זה, הרי פעילות משותפת של מתחרים, שנועדה לגרום לנקיטת פעולה כלשהי בידי רשות שלטונית או להביא להימנעות מנקיטתה, לא תעלה כדי הסדר כובל, ולא תצטרך לפטור או לאישור לפי חוק ההגבלים העסקיים..". ברשימת הסייגים: גילוי הדעת הזה לא מתייחס להתוועדות בעלי מונופולים - גם כאשר ההתוועדות נעשית למטרת פניה לרשויות שלטוניות, וכן שיתוף הפעולה יוגבל רק למטרות ייצוג בפני השלטון.

תיאור השימושים לעיל, ממש מהחודשים האחרונים, מעלה אפשרות שהרסן נחלש, ואולי כן הגיע הזמן לבטל את גילוי הדעת ולמחוק את אפשרות ההתארגנות בחסות החוק, גם לא כדי להתמודד מול הרגולטור. אחרי הכול, גם כאשר ההתארגנות היא למטרת התמודדות משותפת מול הרגולטור - הפגיעה היא בתחרות, בחופש של הציבור לבחור בין מתחרים.

מרשות ההגבלים נמסר בתגובה "בשנת 2000 גיבשה הרשות את גילוי דעת 1/00 המגדיר כי מותר למתחרים לשתף פעולה ביניהם בבואם לנהל מגעים מול רשויות השלטון בכל הנוגע לרגולציה שחלה עליהם. כאשר רואה הרשות ניצול לרעה של גילוי הדעת יש בסמכותה להודיע כי גילוי הדעת לא יחול על מתחרים ספציפיים. הרשות עשתה שימוש בסמכות זאת בעבר, ואף לאחרונה במקרים שהצדיקו זאת".

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו , הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר