גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

2017: הפרסום צמח ב-100 מ' ש'; הרוויחו בגדול - פייסבוק וגוגל

הגידול המשמעותי בדיגיטל אינו בשורה משמחת לענף הפרסום, כי הוא פחות רווחי ■ אמנם יותר כסף הגיע לטלוויזיה לאחר פיצול ערוץ 2, אך התוספת אינה מספיקה לתמוך ב-3 ערוצים ■ הרדיו רשם ירידה של 18% אחרי 4 שנים של גידול רצוף, בעיקר בשל התקלה במערכת הפרסום בתאגיד השידור

פרסום ברשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פרסום ברשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לראשונה זה כמה שנים ניכרת עלייה בהוצאה לפרסום בישראל. מנתוני איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום עולה כי היקפי הפרסום גדלו ב-2017 בשיעור מינורי של 2.6% והגיעו לסך של 3.98 מיליארד שקל. על פניו מדובר בנתון משמח שאמור לעודד את ענף הפרסום - אחרי שלא התווסף כסף חדש לשוק הפרסום כבר יותר משנתיים. אך צלילה לעומק הנתונים מגלה שהתמונה פחות משמחת: רוב הגידול בכסף הוא בדיגיטל, שבו גוגל ופייסבוק הן השחקניות הגדולות.

יש לכך השלכות גם במובן הכלכלי הרחב - ישראל לא מרוויחה מהן דבר כי הן אינן משלמות מס - וגם על ענף הפרסום במובן הצר: יותר כסף מופנה לתחומים הפחות רווחיים לענף. הדיגיטל דורש תחזוקה שוטפת לאורך כל השנה והשקעות כספיות גדולות בכוח אדם ובטכנולוגיות. כך שעל הנייר העוגה אולי תופחת אך פירוט המרכיבים בה מסביר מדוע ענף הפרסום עובר דיאטה רצחנית.

לדברי תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי: "השחקנים הגדולים בשוק הפרסום הישראלי הם גוגל ופייסבוק, הכובשים את כל שרשרת הערך של הפרסום וגורפים סכומי עתק. בשנה הקרובה אנו צופים שילך ויגבר לחצם של גופי השידור והתוכן הישראליים, הדוחקים ברגולטור למסות את השחקנים הגלובליים, בעיקר לאור העובדה שמחקרים מלמדים שהדיגיטל יגיע ל-50% מעוגת הפרסום העולמית כבר ב-2020".

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, מסביר כי הדיגיטל ממשיך להיות הקטר של עוגת הפרסום בשל היותו סביבת מחיה מקבילה ולא רק מדיה. ומציג זווית נוספת המסבירה מדוע הנתונים הם לא בהכרח בשורה משמחת: "בראייה רב-שנתית הגידול בהוצאות לפרסום קטן משמעותית מהצמיחה במשק".

הדיגיטל היווה ב-2017 כשליש מעוגת הפרסום - ואלה רק המספרים של מפרסמים ישראלים המפרסמים בישראל. לפי הערכות, חברות ישראליות משקיעות סכומים גדולים לא פחות בפרסום באמצעות גוגל ופייסבוק כדי להגיע לצרכנים בשווקים בחו"ל. לפי הנתונים, היקף הפרסום בדיגיטל בישראל עמד השנה על כ-1.3 מיליארד שקל, המשקפים גידול של 13% בפרסום הדיגיטלי.

גוגל ממשיכה להיות הגורם הדומיננטי בשוק הפרסום בארץ עם כלי הפרסום AdWords, יוטיוב, GDN ו-AdX. עם זאת, לפי הערכות, הגידול שלה בשוק המקומי נעצר יחסית וכעת פייסבוק מזנקת בכמות ההשקעות המופנות אליה. פייסבוק נכנסה לפעילות מאסיבית בישראל זמן רב אחרי גוגל, הנציגות שלה כאן קטנה יותר וגם למפרסם בישראלי לקח זמן להבין איך לעבוד עם הפלטפורמה, אך נראה כי האסימון נפל ופייסבוק מצמצמת בהדרגה את הפער מול גוגל.

הקטגוריות הצומחות ביותר בדיגיטל הן הווידאו, התוכן השיווקי ושיתופי-הפעולה המסחריים. יוטיוב ממשיכה להיות פלטפורמת הווידאו הגדולה בארץ, והקושי שלה בעולם בהקשר של פרסום על גבי תכנים לא הולמים, עדיין לא מחלחל באופן מהותי לביצועים בישראל.

הצורך של אתרי התוכן במקורות הכנסה שייתנו מענה לגוגל ופייסבוק ולקיטון במכירה ישירה של באנרים, מביא לגידול בתוכן השיווקי ובשיתופי-הפעולה המסחריים. לפי הערכות, ההכנסות של אתרי התוכן הישראליים מתחום זה הן 25%-50% מסך ההכנסות שלהם. שיתופי-הפעולה באים לידי ביטוי לא רק כתוכן ממותג באתרים עצמם, אלא גם ביצירת תוכן שיווקי מחוץ לפלטפורמות.

המפרסמים מגדילים את הפרסום הדיגיטלי באופן אבולוציוני, אבל גם כתמיכה במוצרים דיגיטליים כמו מגזינים דיגיטליים ואתרי תוכן. במובן זה משמש הדיגיטל כמדיום המזין את עצמו. המפרסמים הבולטים בווידאו אונליין ב-2017 הם פרוקטר אנד גמבל, שטראוס וסופר-פארם. המפרסמים הבולטים במובייל הם ישראכרט, שטראוס וסופר-פארם. 

סך הפרסום גדל

ביקוש גבוה מההיצע בטלוויזיה

אף שהגידולים המשמעותיים בפרסום מגיעים מהדיגיטל, נתח הפרסום בטלוויזיה עדיין גדול יותר בישראל, והשנה נרשמה בו אפילו עלייה של 4%. הפרסום בטלוויזיה מהווה 37% מכלל העוגה בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל.

2017 הייתה שנה דרמטית מבחינת המדיה הטלוויזיונית, ולראשונה נרשם ביקוש גבוה מההיצע לפרסום. בשנים קודמות היו תקופות כאלה, אך זה היה בדרך כלל לחץ זמני שהשתחרר בתוך שבועות. הפעם נמשכו הביקושים הגבוהים כמה חודשים ברצף והותירו מחוץ למסך הרבה דקות פרסום. היו לכך כמה סיבות עיקריות, והמשמעותית בהן היא התפכחות מסוימת של מפרסמים גדולים מהדיגיטל כפתרון קסם זול והפנמה שעבודה פרסומית יעילה היא שימוש בכלל המדיות והתאמת המסר לכל מדיה בנפרד.

הביקוש הגבוה נמשך גם לאחר פיצול ערוץ 2, אך כמות נקודות הרייטינג שנמצאת על המדף השתנתה: לוחות שידור מושקעים במיוחד לצד קמפיינים אגרסיביים לקידום התכנים הביאו לכך שהרייטינג המסחרי המצרפי עלה - כלומר יש יותר נקודות רייטינג בשוק מה שמאפשר את קליטת עודפי זמני הפרסום.

בשורה טובה למפרסמים, אבל לא לבעלות ערוצי הטלוויזיה. זאת מאחר שהרייטינג הגבוה יחסית מושג תוך השקעה כספית גבוהה מאוד, והתוספת ברייטינג ובזמן הפרסום, שהייתה אולי מעבירה לרווחיות את יצרניות התוכן במצב שבו יש שני ערוצים מסחריים, רחוקה מלהספיק לשאת 3 ערוצים. כך, הגידול ברייטינג ובכסף המופנה לפרסום הוא אולי נעים לאגו, אך כלכלית הוא מבשר קריסה - אלא אם כן יתרחש המהלך הצפוי ושני ערוצים יתמזגו.

מי שחווה דרמה גדולה הוא ערוץ 10 - וזאת דווקא בחודשים שבהם נראה כי הוא מצא את הכיוון הנכון והשיג איזון בשוק. במשך רוב השנה רשם הערוץ את אחת השנים הטובות שלו, גם ברייטינג וגם בהכנסות מפרסום. בניגוד לחלק מההערכות שהיו בשוק, גם בימים שלאחר הפיצול הצליח לשמור על רייטינג גבוה יחסית ואפילו לתת פייט לזכייניות ערוץ 2 במתכונתן החדשה.

אבל זה כשלעצמו לא מספיק כי ההכנסות מפרסום של הערוץ נגזרות לא רק מהביצועים שלו, אלא מהתנהלות השוק כולו. וכשהרייטינג המסחרי המצרפי גדל באופן משמעותי, הנתח שמהווה בו ערוץ 10 קטן וכפועל יוצא מכך גם החלק שהוא מקבל מכלל הפרסום בטלוויזיה.

לעומת זאת, מי שהרוויח בגדול מהפיצול הוא שילוט החוצות, שספג את כל הקמפיינים המאסיביים שהעלו הערוצים בימים שלפני ואחרי הפיצול, והתחום רושם השנה גידול של כ-9% בהכנסות. השילוט צומח השנה גם כתוצאה מהסטת תקציבי פרסום מהעיתונות הנחלשת.

עלייה בקולנוע

מגמת ההתרסקות של העיתונות נמשכת, וב-2017 נרשמה ירידה דרמטית של כ-12% בהיקף הפרסום בה, שמשמעותה הוא אובדן הכנסות של כ-85 מיליון שקל. הירידה מורגשת בכל כיוון: ירידה של כ-6% במספר האינצ'ים לפרסום בעיתונים הגדולים, וירידה דו-ספרתית במקומונים ובמגזינים. בנוסף חולק יותר פרסום בונוס, וניתנו יותר הנחות למפרסמים. מגמת הצמצום וההתכנסות נמשכת, ועוד שני עיתונים נסגרו השנה: "ראש אחד", שעבר לדיגיטל, ו"וסטי" בשפה הרוסית שהפך מעיתון יומי לעיתון המופץ בימי שישי בלבד. גם ההוצאות על פרסום תדמיתי המשיכו לרדת, והמפרסמים הקטנים המחפשים תגובות ישירות ומכירות ממשיכים לעבור לרשת על חשבון העיתונות.

מדיה נוספת שרושמת ירידה דרמטית היא הרדיו, שאחרי 4 שנים של גידול רצוף רושמת השנה ירידה של 18% בהכנסות, המשקפים 49 מיליון שקל שהועברו למקומות אחרים. בהתאם, חלקו של הרדיו בעוגת הפרסום ירד ל-6%. אחת הסיבות המרכזיות לנתונים אלה היא השיתוק הכמעט מוחלט בחודשיים הראשונים של עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי עקב תקלה במערכות ההגשה. הרדיו האזורי אמנם קלט חלק מהביקוש אך לא את כולו.

המשמעות הייתה שחלק מהכסף לא מצא מענה ברדיו והמפרסמים מצאו פתרונות אחרים. גם כשהתקלה נפתרה לא בהכרח מיהרו להשיב את הכסף או את החלק היחסי המופנה למדיה זאת. החודשים הקרובים ילמדו אם בעיות ההתנעה של התאגיד היו אפיזודה חולפת שתישכח או שיהיו לכך השלכות גם בטווח הארוך.

הפרסום בקולנוע רשם גידול של כ-3% וסך כל השקעת המפרסמים במדיה, כולל חסויות שמשקלן עולה זו השנה השמינית ברציפות, היה 46 מיליון שקל. גם בשנה החולפת נהנה הקהל הישראלי מסרטים עתירי תקציב המתברגים בצמרת שוברי הקופות העולמיים וכן בעלייה במספר המסכים והמבקרים. המפרסמים הבולטים בקולנוע היו מקדונלד'ס, קוקה-קולה ו-yes. 

עוד כתבות

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים / צילום: Shutterstock

חמש שנים, אפס תשואה: אפילו "נשיא הקריפטו" לא הצליח לרומם את הביטקוין

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים ונסחר בכ־65 אלף דולר - חצי מהשיא שנקבע לפני שנה ● קרנות סל של ענקיות ההשקעות, תקוות לרגולציה מקלה וכהונת טראמפ שהיה אוהד לתופעה לא סייעו ● אלה הסיבות שגרמו למפולת

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

רנה האס, מנכ''ל ARM / צילום: ap

עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג

רנה האס, מנכ"ל ARM, קיבל פנייה מדירקטוריון אנבידיה ונחשב למועמד מוביל להחלפת ג'נסן הואנג ● ניסיונו הקודם באנבידיה והובלת ARM הפכו אותו למועמד בולט, על רקע סימני השאלה סביב המשך כהונתו של הואנג ● למינוי עשויה להיות גם משמעות לישראל, בזכות פעילות הפיתוח של ARM ברעננה והקשרים עם תעשיית השבבים המקומית

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

אילוסטרציה: Shutterstock

"מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה ● משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי ● "אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי", מעידה אחת האימהות ● המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: "מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת - טעה"

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

המשאית החשמלית מתוצרת Windrose / צילום: פרטי

עם העתק סיני של הטסלה: דן נכנסת לרכבים הכבדים

חברת התחבורה, באמצעות יבואנית האוטובוסים פנדן, נכנסת לראשונה לתחום הרכב הכבד עם משאית חשמלית של Windrose הסינית ● עם סוללה של יותר מ־700 קוט"ש, טווח מוצהר של 670 ק"מ ועמדת נהג מרכזית, היא מזכירה מאוד את ה־Tesla Semi ● בשלב הראשון תגיע משאית אחת לפיילוט בחברת תעבורה, אך הדרך לשיווק מסחרי בישראל עוד דורשת בירור רגולטורי

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות