גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוה"ד בתיק דסק"ש-מעריב: "לפרגן לנו מקסימום שכר-טרחה"

עוה"ד רונן עדיני ורם דקל ביקשו שכר-טרחה של 25 מיליון שקל - רבע מסכום הפשרה בפרשת דסק"ש-מעריב ■ דקל: "למה בישראל כולם מרגישים כאילו זה מהכיס שלהם?"

רם דקל  / צילום: שלומי יוסף
רם דקל / צילום: שלומי יוסף

האם רבע מסכום הסדר פשרה מהווה שכר-טרחה ראוי לעורכי דין בתביעה נגזרת? דרישות השכר שהציגו בשבוע שעבר עורכי הדין של התובעים הנגזרים בתביעה הנגזרת שניהלו בפרשת "עסקת דסק"ש-מעריב", מעלה שוב אל קדמת הבמה את שאלת מיליון השקל או 25 מיליון השקל: האם ראוי שעורכי דין ידרשו שכר של עשרות מיליוני שקלים על עבודה של מספר שנים? האם ראוי לגרוע מנושים או מאלה הזכאים לפיצוי סכומי-עתק לטובת עורכי הדין?

הוויכוח התעורר בשנים האחרונות לרוב על רקע שכר-הטרחה-העתק שאותו דורשים נאמנים, כונסי נכסים ומפרקים בתיקי פירוק. אלה עולים לכותרות, וזוכים לביקורת ציבורית, בכל פעם שסכום גבוה במיוחד מזדקר לעין. בתקופה האחרונה נמצאים על "המוקד" נאמני מגה, שדורשים שכר-טרחה הנע בין 60 ל-99 מיליון שקל. אך כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי, חושבת שעליהם להסתפק ב-28 מיליון שקל "בלבד".

הכנ"רית אף הכריזה עם כניסתה לתפקיד לפני מספר חודשים, כי היא תפעל לצמצום שכר-הטרחה של בעלי תפקידים, וההמשך עוד יגיע.

נוסף למפרקים ולכונסי הנכסים שנמצאים על המוקד - לעיתים קשה לעכל ציבורית גם את שכר-הטרחה שנפסק בתביעות ייצוגיות, ושנוגס נתח של מיליונים מהפיצוי שנפסק, או שהוסכם, בהסדרים לטובת הציבור המיוצג.

25%-30% מהפשרה

אבל שכר-הטרחה שהדליק את הנורות האדומות הפעם, נמצא בזירה שונה לחלוטין. מדובר בזירה של התביעות הנגזרות, שם אין נושים שמחכים לנתח שלהם מהכספים שהמפרק יצליח לחלץ מחברה קורסת, ואין ציבור נפגע שזכאי לפיצוי.

בתוך תמונת המצב הזו, ביקשו בשבוע שעבר עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, כי בית המשפט יפסוק להם שכר-טרחה בהיקף של 25 מיליון שקל - רבע מסכום הסדר הפשרה בסך 100 מיליון שקל, שאישר בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל-אביב ב"פרשת דסק"ש-מעריב".

את התביעה הנגזרת הגישו לפני מספר שנים לבית המשפט בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט-השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד בעל-השליטה לשעבר בדסק"ש, נוחי דנקנר, ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 על רכישת עיתון "מעריב" שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

בשבוע שעבר אושר הסדר פשרה שהושג בפרשה, הסדר שאליו התנגדו תחילה עורכי הדין עדיני ודקל, אך משאושר הם הגישו לבית המשפט את דרישת שכרם.

בבקשה הסבירו עורכי הדין כי העבודה על התיק בחמש השנים האחרונות, הייתה מרובה, ההחלטות בו יצרו תקדימים משפטיים חשובים, וכן טענו כי יש לאמץ את הסטנדרט האמריקאי של שכר-הטרחה במקרים דומים - בין25% ל-30% מהסדרי הפשרה.

עורכי הדין עדיני ודקל לא תמימים. הם צופים מראש את גל הביקורת שיעלה בעקבות הדרישה לכמעט 30 מיליון שקל מסכום הפיצוי (שכ"ט כולל מע"מ). בימים הקרובים עתידים החברה והבכירים הנתבעים בפרשה, להגיש לבית המשפט את עמדתם בנוגע לשכר-הטרחה, והם צפויים לבקר בחריפות את דרישתם של עורכי הדין של התובעים. לפני מספר חודשים כבר הועלו טענות נגד מייצגי התובעים בקשר לשכר-הטרחה. בין היתר, נטען כי עורכי הדין מתנגדים להסדר הפשרה המתגבש, כיוון שהם מעוניינים בהגדלת שכר-הטרחה שלהם.

רגע לפני שגל הביקורת הזה הופך אולי לצונאמי, מבקר אחד ממייצגי הנתבעים בנגזרת דסק"ש-מעריב, עו"ד רם דקל, את החברה והתקשורת בישראל, אשר לטענתו לא יודעים לפרגן לעורכי דין על עבודתם. "יש קטע מוזר בעיניי ולטעמי מאוד לא מפרגן בקרב רוב העיתונאים, בכל מה שקשור לשכ"ט של עו"דים. זו תכונה ישראלית, אולי אנושית גלובלית, שאני מאוד לא מעריך - של להסתכל כל הזמן בכיס של השני ולעשות את החשבון שלו.

"בעיתונים נכתב שעורכי הדין 'גרפו' כסף, 'התעשרו', ולא שהם עבדו והשתכרו, לקחו סיכון עצום, וקיבלו תמורה ראויה. זו הטרמינולוגיה וזו התפיסה. זה לא בא ממקום מפרגן - על אף שכאן ספציפית לא מדובר בתביעה ייצוגית, שבה שכה"ט בא כביכול על-חשבון הציבור או הקבוצה. כאן זו תביעה נגזרת לטובת חברה אחת, דסק"ש, שמאז שהחברה-האם שלה אי.די.בי מכרה מניותיה לאדוארדו אלשטיין, היא כמעט חברה פרטית. דסק"ש גם לא רצתה בתביעה והתנגדה להגשתה. הבאנו לחברה כסף, שכל מה שלא נקבל ממנו ילך לאלשטיין, לא לציבור".

לטענת דקל, המצב צריך להיות הפוך. "צריך לפרגן למקסימום שכר-טרחה, כדי לתמרץ תביעות כאלו ולהעריך את הסיכון שלקחנו על עצמנו. בארה"ב הממוצע הוא בין 25% ל-30%, כדבר שבשגרה. למה כאן בישראל כולם מרגישים כאילו זה מהכיס שלהם?".

תביעה נגזרת היא כלי עבור בעל מניות מיעוט בחברה לתבוע את נושאי המשרה שהזיקו לה לכאורה, במקרה שהחברה עצמה לא מעוניינת לתבוע אותם. התביעה הנגזרת, בסך 370 מיליון שקל, הוגשה ב-2012, תוך התנגדות של החברה להגשתה. אולם במקרה של דסק"ש-מעריב חלה תפנית בגישת החברה.

לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובעים הנגזרים ובאי-כוחם להסדר הפשרה שהתגבש בהליך הגישור (100 מיליון שקל), גישור שעל כישלונו הודיעו הצדדים לבית המשפט - הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר פשרה עם הנתבעים "מעל ראשם" של התובעים הנגזרים. בסוף השבוע שעבר אישר השופט עופר גרוסקופף את הסכם הפשרה; וכעת נותר רק להכריע מהו סכום שכר-הטרחה והגמול שישולם לתובעים הנגזרים.

ואם הייתי מפסיד?

לטענת עו"ד דקל, כאשר משקללים את שכה"ט שנפסק בתיקים אחרים; את העובדה שהחברה התנגדה להגשת התביעה; ואת הרצון לתמרץ תביעות נגזרות מסוג זה, השכר המבוקש יותר מראוי. "הציבור צריך להוקיר את עורכי הדין האלה שלקחו סיכון, שהשקיעו לילות כימים, ובסופו של דבר הצליחו. זה נכון גם לתביעות ייצוגיות וגם לתביעות נגזרות, ולכל תיק שעורכי הדין עובדים ללא שכר, אלא רק עבור הסיכוי הקטן שיצליחו בסוף. אין אפשרות אחרת. לא מסוגל להבין את חוסר הפרגון".

עוד מוסיף דקל: "למה זה בסדר שדסק"ש, שלא רצתה בכסף - תתעשר ו'תגרוף' אותו, אבל זה לא בסדר שמי שלקח את הסיכון בשבילה, ותבע עבורה נגד רצונה - יקבל שכר גבוה? אם היום תבוא אליי חברה ותבקש שאייצג אותה בתביעה כלשהי בלי כסף, רק תמורת אחוזים - היא תשלם לי בין 20% ל-30%, כי ככה זה בתיקי סיכון-סיכוי. אז מה ההבדל? כאן זה צריך להיות אפילו גבוה יותר, כי כאן החברה התנגדה".

דקל מתאר כיצד החל ההליך, וכיצד הוא ייצג לאורך שנים את התובעים ללא שכר. "לפני חמש שנים, חשבתי שזה יהיה נכון לדרוש מדסק"ש להגיש תביעה נגד הדירקטורים שלה בעניין 'עסקת מעריב'. אף אחד אחר לא חשב על זה, ואיש לא בחר להרים את הכפפה. אני כן. החברה שכרה עורכי דין כדי להילחם בי. אני עבדתי בחינם. אם הייתי מפסיד, אף אחד לא היה משתתף בצערי ולא היה מחזיר לי את ההוצאות. שותפי לתביעה עו"ד עדיני ואני, השקענו יחד אלפי שעות עבודה שיכלו לרדת לטמיון אם היינו מפסידים.

"בסופו של דבר ואחרי מלחמה קשה ביותר - זה הצליח. החברה שלא רצתה בתביעה והתנגדה לה - מקבלת עשרות מיליונים. כמה תיקים נגמרו בישראל בתשלום של מאה מיליון שקל? אפשר לספור אולי על כף יד אחת".

לסיכום אומר עו"ד דקל: "אז אולי אני נאיבי שאני מצפה לפרגון. 30 שנה אני עורך דין ועוד לא ראיתי פרגון, ועדיין לא התייאשתי. אבל העיסוק האובססיבי הזה בשכ"ט ותמיד מזווית לא מפרגנת - זה פשוט לא נתפס בעיניי".

עוד כתבות

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט קפץ בעוד 12%

המשק האמריקאי איבד 701 אלף משרות בחודש מרץ ושיעור האבטלה קפץ לרמה של 4.4% לעומת 3.5% בפברואר ● טסלה קפצה לאחר שדיווחה על מסירת כ-88,400 כלי רכב ברבעון הראשון ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל, ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

מנכל זום: נפסיק להשקיע בפיתוח פיצ'רים ונתמקד בתיקון בעיות אבטחה

בחודשים האחרונים זום ראתה עלייה חדה בשימוש בפלטפורמה שלה בצל משבר הקורונה ● אריק יואן: החברה  תתמקד בפתרון של בעיות אבטחה ופרטיות

ספרים מומלצים ברוח התקופה

"ניסו, אתה מפוצץ באגו": ספרים לימים מערערים

העדכני, המצויר וההיסטורי ● ספרים מומלצים ברוח התקופה

מוזיאון הלובר, צרפת / צילום: AP Photo, AP

מסביב לעולם ב-360 מעלות: 5 סיורים וירטואליים תרבותיים במיוחד

תכננתם לבלות את חופשת הפסח בחו"ל, וכעת אתם מוצאים את עצמכם בעיקר על הספה, מחפשים איך להעסיק את הילדים? גם בימים אלו תוכלו להעניק להם ניחוח תרבותי מרחבי העולם

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

האם מספר המתים באיטליה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים ?

ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה כי באזורים שהוכו במיוחד במגפה, איטליה לא מדווחת על אלפי מקרי מוות ●   "אנשים מתים מבלי שנבדקו כי הזמן והמשאבים מוגבלים", אומר יוג'ניו פוסאטי, סגן ראש העיר קוצ'אליו

מרכז הסחר העולמי בוול סטריט, ניו יורק, העמוס בדרך כלל, שומם / צילום: John Minchillo, Associated Press

מספר המתים בניו יורק צפוי לעקוף הלילה את זה של אסון התאומים

מושל ניו יורק מדווח על "הזינוק הגדול ביותר ביום אחד במספר המתים מאז תחילת המגפה" – 562 הרוגים, מ־2,373 אתמול ל־2,935 היום ● באסון התאומים נהרגו 2,977 איש

10 יינות לפסח / צילומים: יח"צ, אלעד ברמי, אורי גרון, אייל קרן עומרי מירון

הצעה לסדר: עשרה יינות שיתאימו גם לארוחת החג בזום

אומנם השנה פסח יהיה במתכונת קצת שונה, אבל יש דברים שיהיו בו כמו תמיד - ארבע הכוסות ויין על שולחן הסדר, למשל ● קבלו עשרה מומלצים במיוחד שכדאי להזמין

אוגוסט. ,G7 מנהיגי העולם בכנס באוגוסט / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

האם נגיף הקורונה יביא לסוף עידן הגלובליזציה?

החודשים הקרובים ירגישו כמו סוף עידן הגלובליזציה לכאורה ● ייתכן שהם יהיו סוף השלב הראשון שלה, אבל יהיה השלב הבא, שיהיה פחות אופורי וגם פחות מכאיב ● האם התהליכים והפעילוית הכלל-עולמיות שנוצרובמאה השנים האחרונות בין מדינות העולם ימנעו נסיגה מתמשכת לאחור

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

מפעל רכב מושבת 
של GM בקוריאה הדרומית
צילום: רויטרס, Yonhap News Agency

עוד מכה נוחתת על תעשיית הרכב: חשש מגל פשיטות רגל של ספקים

ספקית רכיבים גרמנית הודיעה היום על פשיטת רגל ויצרנית רכב חשמלית עצמאית הגישה בקשה להקפאת הליכים ● גרמניה מושיטה רשת ביטחון לחברות סטארט-אפ

גבי שוחט: בענף הבניה הקורונה היא לא כח עליון - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מי מכר 6 דירות בלבד במרץ, ודילמת שכר הדירה. כותרות הנדל"ן

אחרי שמכר את אלעד מגורים, יצחק תשובה מכר השבוע מגרשים ב-400 מיליון שקל לקבוצת חג'ג' ● באוצר הציתו השבוע סערה בענף הנדל"ן כשקבעו שהקורונה לא נחשבת ככוח עליון, בינתיים ● ויחסי משכירים שוכרים עלו לדיון נוקב כמעט בכל מקום ● סיכום שבועי מורחב

אהובי גלפנד / צילום: איל יצהר

"בשבוע אחד הכל נפסק": עבור חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים הקורונה היא איום כלכלי קיומי

זה לא היה רק מקור פרנסה עבורם, אלא גם חלק מהנשמה ● כעת, כמו מאות אלפי בעלי עסקים קטנים אחרים, הם ניצבים חסרי אונים מול משבר שאיש לא דמיין ● כך נראים האנשים שמאחורי המספרים

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

צוות רפואי עורך בדיקות קורונה בקרב דיירי בית אבות בברצלונה / צילום: Santi Palacios, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

אולפן חדשות 13 / צילום: באדיבות חדשות 13

אסיפת חירום בחדשות 13; "מדובר בקיצוץ אגרסיבי, חסר תקדים"

חברת ועד העובדים ניצן קפלנסקי: "ההנהלה החליטה והודיעה לנו שלא מעניין אותה ההסכם הקיבוצי שנחתם בחברה ובכוונתם להפר אותו ברגל גסה וללכת על תכנית קיצוצים גדולה ונרחבת. צעדים קשים של ההנהלה יענו בצעדים קשים שלנו"

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

ישראל צריכה למנות צאר כלכלי חזק / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

פרשנות: קבלו צ'ק של 500 שקל - הנקודה שבה נתניהו צודק וכל הכלכלנים טועים

אף כלכלן סביר מהזרם המרכזי לא יסכים להגיד מילה טובה על מהלך של חלוקת צ'קים להמונים, אבל כוחו של המהלך שביצע נתניהו הוא בכך שיש לו הצדקה ערכית