גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מארק-סיזם: השינוי של פייסבוק "מצמצם לגולש את התודעה"

צוקרברג שינה שוב את הכללים והכריז כי הפיד של 2 מיליארד המשתמשים יקבל העדפה לפוסטים של חברים ומשפחה ■ הערכות: "קשה להחזיר את הגלגל אחורה - זה יגיע למיצוי מהר"

מארק צוקרברג / צלם: רויטרס
מארק צוקרברג / צלם: רויטרס

בסוף השבוע האחרון הודיע מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, שהוא משנה (שוב) את הכללים לגבי האופן שבו התוכן מגיע אל למעלה מ-2 מיליארד הגולשים שצורכים אותו, ומעתה המיקוד יהיה בחשיפת הגולש לתוכן של משפחה וחברים על חשבון תוכן של עסקים, מותגים ומדיה. את ההחלטה עטף צוקרברג כדרכו בהרבה מילים על שליחות ואידיאולוגיה: "בנינו את פייסבוק כדי לסייע לאנשים להישאר מחוברים ולקרב בין האנשים שחשובים לנו", כתב בפוסט, "אבל לאחרונה קיבלנו תגובות מהקהילה שפוסטים ציבוריים מאפילים על הרגעים האישיים שמובילים אותנו לתקשר יותר אחד עם השני. אני משנה את המטרות שאני נותן לצוותי המוצר שלנו מהתמקדות בתוכן שרלוונטי לגולש לתוכן שייצר עבורו אינטראקציות חברתיות משמעותיות". צוקרברג לא סגר חלילה את הדלת בפני המפרסמים, אלא הסביר שהתוכן שלהם יצטרך לעמוד באותם סטנדרטים של יצירת עניין.

בכיוון כשלעצמו אין הרבה חדש: פייסבוק מורידה כבר תקופה ארוכה את החשיפה האורגנית של עסקים לגולשים ובכך מאלצת אותם לשלם עבור פרסום אם הם מעוניינים להגיע לחשיפה ממשית. אבל נראה כי השנה הם ייקחו את זה צעד נוסף קדימה.

אנשים שרשתות חברתיות הן נדבך משמעותי בעסק שלהם, לא מטילים ספק שצוקרברג דואג בעיקר לעסק של צוקרברג. בנוסף קיימת תמימות דעים שהמהלך שלו מחזק את החזקים ומחליש את החלשים. חילוקי הדעות הם בעיקר לגבי הסיבות למהלך והשלכותיו והאם הוא יימשך לאורך זמן.

נועם מנלה, חוקר רשת ומלווה ארגונים במעבר לחשיבה רשתית, מכנה את הכיוון שאליו צוקרברג מכוון כרגע "פייסקפיזם". לדבריו, "אם מקשיבים לסאב-טקסט של צוקרברג הוא אומר 'אני לא רוצה את האקטיביזם הזה', ומנסה להוריד את החתרנות והרדיקליות של פייסבוק. הכוח שהם קיבלו, המחאות החברתיות, הרציחות ברשת, ה'פייק ניוז' - זה הבהיל אותם. הלחץ עליהם נהיה כה גדול שהם החליטו להחזיר את זה ל-2009, כשהפיד היה כולו סרטוני חתולים וזוגות מאושרים.

"צוקרברג רוצה להפוך את פייסבוק לערוץ 2 של הרשתות החברתיות, והוא מוכן לשלם את המחיר כי הוא בפאניקה. הוא מרגיש את הלחץ של הרגולציה. הוא היה בסנאט לפני חודש וגמגם. ואני באמת חושב שבשבילו, כאדם לבן וכדמוקרט, הרעיון שהוא חלק מאלה שהביאו את טראמפ לעולם, שמיליוני פוסטים אצלו היו פייק ממקדוניה - זה דבר מטלטל. ברור לי שהוא נבהל מזה. לכן המהלך הזה הוא ניסיון לרסן ולצנן את הרשת.

"אבל אני לא מאמין שזה יכול לעבוד לאורך זמן. קשה להחזיר את הגלגל אחורה. זה יגיע למיצוי מהר. בעולם ממילא עוברים להיות יותר פעילים בקבוצות ובקהילות. ואם אותן קבוצות לא יוכלו להיות בפייסבוק כי האלגוריתם לא יחשוף אותן בפיד - הם יחפשו מקום אחר. באופן פרדוקסלי מי שמחזיק לו את הפיד והופך אותו למעניין זה יצרני התוכן האינדיבידואלים, בעלי הדעה. וברגע שהם לא יגיעו למספיק קהלים הם יחפשו אפיקים אחרים. האקטיביזם זה הנשמה של הרשת. לכן, כבר היום רואים זליגה לאפליקציות כמו טלגרם. זה ייקח זמן, אבל צוקרברג יפתח את זה מחדש.

"אני חושב שזה לא טוב לגולש כי זה מקטין לו את העולם. מצמצם לו את התודעה. זה מארק-סיזם. ההשתלטות התודעתית שלו. אנשים קיבלו בפייסבוק הרבה משמעות בגלל החשיפה לגוונים. עד פייסבוק הם קיבלו את כל המידע מעיתון אחד, והרשת פתחה את זה. עכשיו צוקרברג מגדיל מחדש את הבועה על חשבון הוורסטיליות ומקטין את הכוח שלנו כאינדיבידואל. זה שוב הוא שעושה את הבחירות ומחליט בשביל הגולש למה הוא ייחשף - וזה בדיוק הכוח שצריך לרסן".

חוקרת הרשת פרופ' קרין נהון סלחנית עוד פחות למהלכים של צוקרברג: "פייסבוק תמיד עשתה מניפולציות בפיד, ובחודשים האחרונים זה הפך לשיח מרכזי. אנשים החלו להבין שלא מראים להם את העולם, והם מצביעים ברגליים, מענישים את פייסבוק והולכים לפלטפורמות אחרות או לקבוצות ייעודיות. יש שתי אסכולות בנוגע לסיבה שמפעילה כעת את צוקרברג, לאחר שהוא הבין שהוא טעה: האחת חושבת שהוא מפחד לאבד את האנשים ולכן הוא עשה פניית פרסה; האחרת טוענת שכעת המטרה שלו היא לגרום לאנשים לייצר יותר תוכן אישי כדי לקבל עוד מידע על הגולש שממילא הוא מוצר, ועכשיו יהפוך להיות מוצר עם אפילו יותר מידע שניתן למכור. כך או כך, אין לנו שליטה בפיד באמת. פייסבוק קובעת לנו מה נראה, ואני לא רואה שהישועה בדרך".

נהון סבורה כי מי שעלול לשלם מחיר גבוה במיוחד הם אתרי התוכן ששנים הסתמכו על פייסבוק כפלטפורמת הפצה: "עכשיו", היא אומרת, "זה מתברר כשוקת שבורה - גם ליצרני תוכן וגם למפרסמים שכעת פשוט יצטרכו לשלם יותר לפייסבוק כדי לשרוד. צוקרברג הופך למתווך חמדן. וההיסטוריה מראה שאנשים לא סלחנים למתווכים חמדניים. זה ייקח זמן אבל זה יקרה. כבר עכשיו אנשים נוטשים את הפלטפורמה".

"מותגים יצטרכו להתאמץ יותר"

גם לירון פרוסט, שותף בסוכנות התוכן stories העוסקת בניהול והפצת תוכן למותגים גדולים, אין הרבה אשליות בנוגע למניעים של פייסבוק בצעדים האחרונים: "ההחלטה של צוקרברג", הוא אומר, "נובעת משני צרכים של פייסבוק: הראשון הוא להגביר את השיחה, שיש שאומרים שנמצאת בירידה כי אנשים פחות מגיבים, וללא שיחה אין לפייסבוק זכות קיום. בישראל, לתחושתי, אין ירידה בשיחה, אם כבר יש פה עלייה - בעיקר כי זו מדינה קטנה ויש צורך במדורת שבט אחת ולא בפיצול למלא פלטפורמות. אבל ברמה העולמית יש עלייה בתחושה של היעדר מוחלט של פרטיות, ואנשים מעדיפים לשתף את מחשבותיהם האישיות בפלטפורמות פחות ציבוריות ויותר דיסקרטיות כמו קבוצות וואטסאפ.

"הצורך השני", אומר פרוסט, "הוא להגדיל את תקציבי הפרסום של מותגים כדי להמשיך בצמיחה של החברה למען בעלי המניות שלה". לטענתו, הצורך של פייסבוק הוא להגדיל את תקציבי הפרסום כדי להגיע לקהל משמעותי ומטורגט. "צריך לזכור שלפייסבוק יש כיום את יכולות הטירגוט הטובות ביותר - יותר מכל המתחרות בשוק הפרסום הדיגיטלי. השילוב בין היסטוריית גלישה, נתונים אישיים, תחומי עניין, דמוגרפיה ודפוסי התנהגות - יצרו את מכונת הפרסום הפרוגרמטי הטובה בהיסטוריה. לא פשוט להחליף אותה, ועל זה פייסבוק בונה.

"בנוגע לחברות שבונות תוכן - הן לא יוכלו לוותר על פייסבוק ככלי סופר-משוכלל ואפקטיבי להפצת התוכן שלהן לקהל היעד וליצירת שיחה סביב התוכן והמותג. מובן שזה חלק מתמהיל מדיה שלם של הפצת תוכן, לצד טאבולה ואאוטבריין, הפצה דרך מייל (ניוזלטר) וכלים נוספים".

בשונה מחוקרי הרשת, פרוסט סבור שמבחינת הגולש מדובר בבשורה חיובית: "זה אומר שהוא יקבל תוכן טוב יותר ואישי יותר, ושהמפרסמים יצטרכו לעבוד קשה יותר כדי להגיע אליו ולעניין אותו. האלגוריתם של פייסבוק עובד לפי שיטת המקל והגזר. ככל שאת יותר מעניינת, ככה הכסף שלך שווה יותר ומביא אותך ליותר אנשים באותו התקציב - ולהפך. לכן מותגים יצטרכו להתאמץ יותר לעניין את קהל היעד שלהם, למשל לפרסם תוכן מפולח לפי סגמנטציה (כתבה נפרדת לגברים ולנשים, לצעירים ולמבוגרים וכו', ולא להתייחס לקהל כהומוגני - ע.ב.ל), לייצר סרטונים יותר טובים ומצחיקים וכדומה". עם זאת, הוא מסכים שמדובר במכה כואבת לעסקים קטנים. לדבריו, "לעסקים קטנים, עמותות וכל מי שפותח דפים עסקיים ולא פרופיל אישי - זו בשורה לא טובה. התקציבים שלהם נמוכים והיכולת שלכם להיעזר בגורמי קריאייטיב חיצוניים כמעט לא קיימת. המשמעות בפועל היא עליית רף הכניסה, יותר עסקים לא יוכלו לפרסם באפקטיביות בפייסבוק".

אדיר רגב, מנכ"ל ומבעלי חברת הדיגיטל go interaction, אינו מתרשם במיוחד מצעדים שאמורים לכאורה לטרוף את הקלפים. "זה מזכיר קצת את הניסיון של גוגל לחסל את תעשיית הקידום האורגני", הוא נזכר. "כל שינוי טווח האלגוריתם של גוגל במטרה להפסיק את תעשיית ה-SEO רק גרמה לעלייה בהשקעה בקידום של ארגונים. השיטות השתכללו ובסך הכול עשו שינוי לטובה בתכנים של האתרים ובאיכותם. אני משער שאותו תהליך יקרה גם עם השינויים באלגוריתם של פיייסבוק: ארגונים יצטרכו להיות יותר יצירתיים בדרכים שבהן הם מתקשרים עם הצרכנים שלהם בצורה אורגנית ברשת החברתית".

אף שרגב לא מודאג, נראה כי הוא מודע היטב לכך שבשורה התחתונה מפרסמים יצטרכו להפנות לפייסבוק יותר כסף - בהנחה שהם ירצו להיראות: "כנראה שבשוליים התהליך הזה יצליח להביא את המפרסמים להוציא יותר כסף על מודעות בפייסבוק כדי לשמור על רמת חשיפה סבירה ללקוחותיהם, בכל מקום שפעילות אורגנית תהיה מאתגרת יותר. אני לא מאמין שתהיה ירידה בטווח הקצר בהכנסות של פיייסבוק, לטעמי זה בעיקר אמירות למטרת יחסי ציבור.

"צריך לקרוא בין השורות: פייסבוק לא סוגרים לחלוטין את הדלת הזאת. כמו כן, כל אדם יכול לבחור ממי הוא רוצה לקבל עדכונים בפיד שלו. זה אומר שארגונים צריכים להיות הרבה יותר בררנים בפוסטים שהם שולחים. פחות כמות, יותר איכות. זה נעשה יותר קשה, אבל יותר מתגמל לבית העסק כשנעשה טוב.

"השינוי די פשוט ברמת התיאוריה, אבל היישום ידרוש יותר משאבים - זמן עבודה, איכות תכנים, תכנון. זה יעלה עוד כסף גם לגופים שעושים את זה בבית וגם דרך סוכנויות. אין מנוס. במקביל, כנראה גם עלות הפרסום תעלה, שכן למותגים יהיה פחות 'שטחי נדל"ן' וזמן מסך להעביר את המסרים שלהם. המלחמה על כל מקום תהיה קשה יותר. מצד שני, מפרסמים יחשבו טוב יותר על כל מסר, על כל קהל יעד, ולא יעיפו קרוסלה של מוצרים לפיד רק כי אפשר. מי שישרוד טוב יותר את השינוי זה מפרסמים שיעבדו חכם יותר עם המדיה והמסרים והדאטה שלהם".

"המלחמה תהיה על איכות התוכן"

יאן (יאנקו) קוטליארסקי, מנהל דיגיטל בחברת loom systems, מרצה ומדריך על פייסבוק, אינו רואה שינוי אמיתי במהלך שפייסבוק נוקטת הפעם, וההבדל היחיד לטעמו הוא בכך שצוקרברג עצמו הודיע על השינוי. "גם בגוגל עושים שינויים מדי פעם לאלגוריתם כדי שיתעדף תוכן. אחד הסממנים של גוגל להחליט על איכות של תוכן הוא זמן השהייה באתר. זה בדיוק כמו שפייסבוק בודקים אינטראקציה עם תוכן. השאלות הן אותן שאלות: אם אני עסק קטן, איך אני מגיע לזה שמישהו רואה אותי? ואם רואים אותי, מה הסבירות שהוא יהיה אצלי מספיק זמן. התשובות הן תמיד אותן תשובות: תייצר תוכן איכותי ובלי כסף - לא באמת תצליח. אלה אמירות שתמיד היו נכונות, פשוט פעם פייסבוק היה זול כי היו פחות מפרסמים ופחות אנשים.

"כמות הפרסומות היא אותה כמות כבר 4-5 שנים. אז נכון, שכדי להגיע לקהל עכשיו נצטרך לשלם יותר כסף ובממוצע העלות תעלה. זה טבעי שזה מה שיקרה כשיש יותר מפרסמים ויותר אנשים בפלטפורמה. עכשיו המלחמה הנכונה תהיה על איכות התוכן. ככל שהתוכן יהיה יותר איכותי - הכסף יביא יותר חשיפה. הנוסחה הזאת הייתה נכונה לפייסבוק מאז ומתמיד: מי ששילם כסף, אבל התוכן שלו היה רע - שילם בממוצע יותר".

לדבריו, "בסוף צריך להסתכל על זה גם בעניין של מספרים: יש קרוב ל-2 מיליארד משתמשים חודשיים בפלטפורמה הזאת - כמויות שמעולם לא היו באף פלטפורמה אחרת. אף פלטפורמה מעולם לא נדרשה לעשות סדר כמו שפייסבוק נדרשים לעשות, ואף מהלך שלהם לא יכול למצוא חן בעיני 2 מיליארד אנשים באותה מידה. תמיד יהיו כאלה שייפגעו וכאלה שייהנו יותר. פייסבוק היא גוף שהמשאב הכי חשוב שלו זה בני אדם - המשתמשים של הפלטפורמה ולא המפרסמים. כי אם אין משתמשים, אין מפרסמים, ופייסבוק חייבת שהפלטפורמה תתאים למשתמשים".

בכירה בפייסבוק תעיד בשלב ההוכחות במשפט של אתר המזבלה נגד פייסבוק

בשבוע תגיע לישראל Siobhan cummiskey, מנהלת המדיניות של פייסבוק לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה ואירלנד, לחקירה במסגרת שלב ההוכחות שמנהל הבלוגר והפרסומאי דורי בן ישראל, בעלי אתר "המזבלה", נגד פייסבוק. מדובר בשלב ההוכחות במסגרת תביעת דיבה שהגיש בן ישראל נגד פייסבוק סביב החלטתה להוריד את דף המזבלה ולחסום כל אפשרות לשתף קישורים מהאתר. סיובהאן תיחקר על תצהיר שמסרה לפיו היא מכירה באופן אישי את פרטי המקרה, את המזבלה ואת בן ישראל.

בן ישראל מיוצג ע"י עורך הדין יהונתן קלינגר, ופייסבוק ע"י הרצוג פוקס נאמן. מחר צפוי להיפתח שלב ההוכחות שיתפרס על פני יומיים ויכלול חקירה גם של בן ישראל עצמו. המשפט יתנהל בפני השופטת רות ברקאי בבית המשפט המחוזי בת"א.

בפייסבוק ביקשו להוציא את פייסבוק ישראל ופייסבוק ארה"ב מהתביעה. הוסכם כי לפייסבוק ישראל יש קשר לתביעה, אולם פייסבוק העולמית נמחקה ממנה באישור שני הצדדים, זאת לאחר שפייסבוק אירלנד התחייבה לקחת על עצמה כל פסק דין שיתקבל.

צוקרברג שוב מחליט בשבילנו

בחודשים האחרונים נעשה אופנתי לשנוא ולבקר את פייסבוק באותו הלהט שאנשים נוטים לאמץ בעת התפכחות. לכן, כל מי שחשב על פייסבוק במובנים של 'דמוקרטיית מידע', מגדיר אותה כעת כדיקטטורה; ומי שחשב שהיא פתח לעולם כלכלי חדש, זועק כעת על כמה היא הרסנית לכלכלה. אבל האמת היא שפייסבוק מעולם לא הייתה דמוקרטיה וצוקרברג מעולם לא היה אביר עולם חדש. כבר שנים שהיא גוף אימתני עם הרבה מאוד כוח, שהמפחיד בו הוא לא רק הסירסור שנעשה באמצעותו במידע על אנשים לצורך שיווק ופרסום, אלא בעיקר ביכולת לשחק לאנשים בתודעה.

כך שבמובן הזה הצעדים האחרונים של פייסבוק לא משנים דבר. צוקרברג עדיין חושב שיש לו זכות להחליט עבור המשתמשים לאיזה סוג של תוכן כדאי להם להיחשף. אם בעבר הוא רצה לראות קרבות שוורים בכיכר העיר, וכשאלה הולידו מהפכות ורצח בשידור חי ואקטיביסטים מכל מני סוגים עד שהם נהפכו להיות סכנה עבורו - הוא החליט שאולי עדיף שנחזור לצפות בגורי חתולים וכלבים כי זה טוב לנו. ובכך בדיוק הוא מנציח את הבעיה, כי שוב צוקרברג מחליט מה טוב לנו ועל-פיו יישק דבר, ושוב המפתחות לתודעה שלנו בידיים שלו.

אם הוא היה רוצה לעשות שינוי ערכי ואמיתי, הוא היה מוביל את פייסבוק לקחת אחריות על התוכן, לבדוק אותו בהקפדה, להשאיר את התודעה של הגולשים פתוחה וקולטת, אבל תוך הימנעות ממניפולציות. האם זה היה פותר את הבעיות לגמרי? לא בטוח. האם זה היה משפר את הדבר? בטוח שכן. אבל זה גם היה עולה כסף - והרבה, ומפחית מכוחה של פייסבוק ומכוחו. אז הוא נותן להמונים ד"ש עם שיר מהחברים ומהמשפחה, ומקווה שהזעם הציבורי ישכח ושהאקטיביסטים יגיעו לוואטסאפ כדי לארגן את ההפגנה הבאה. אחרי הכול - גם וואטסאפ היא שלו.

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור